קס. אמונת רבו
צריך להאמין לרבו, שכך צווה ה'.
ולא מספיק להאמין בה', כי התורה הוא מקבל על ידי רבו וחייב להאמין ברבו. כי אי אפשר להבין את התורה בשכל, כי דעת בעלי-בתים הפוכה מדעת תורה, וצריכים אמונת רבו, כדי לדעת מהי דעת תורה. ואין יראת שמים בלי תורה, כי "לא עם הארץ חסיד", כמו שכתוב: "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו".
כי אם אדם לא מאמין בחברו על דברים גדולים, זה סימן שגם לא מאמין לו על דברים קטנים. ומה שנראה שמאמין על הדבר הקטן, הוא מפני שלא חשוב לו. לכן אם לא מאמין לרבו, מגלה בזה חוסר אמונתו על כל מה שמקבל מרבו.
אלא צריך להיות חזק באמונת חכמים, כדי להכניע את עצמו, ולהיות שפל בעיניו נגד הצדיקים. ואת השפלות בודקים כשאדם צריך לעשות מה שחברו מחייבו, ודעתו מראה להפך, ומכל מקום מכניע ומשפיל את עצמו, את דעתו. ואם רבו נותן דעת של שפלות, שאינו מתאים לשכלו, דע, שתורה בלי אמונת רבו מביאה לחושך.