קפד. בריתי שלום
תכלית הבריאה היא להיטיב לנבראיו, ומסיבת שינוי הצורה המפריד בין המשפיע למקבל, אין השפע נמשך, שלא יבוא לפירוד. ומזה לכל אחד יש טענות לה' ולאחרים. כי כל המריבות באות מהרגשת חסרון - מדוע ה' או האחרים לא משלימים את רצונו במה שחסר לו. ומה שמונע את השפע מלהתפשט למטה הוא חוסר השתוות הצורה, חוסר כלי המוכשר לקבל, להשפיע.
כל החטאים באים רק מקבלה לעצמו. על ידי החטא של זמרי, נתקלקלו הכלים, נתרבתה המחלוקת בין אדם לחברו, והגדילו את כלי הקבלה לעצמו - מזה גרמו מחלוקת בין אדם לה', כי נפסקו ההשפעות הטובות לבוא למטה.
כשפנחס הרגם, תיקן בחזרה את הכלים, שיהיו מוכשרים לקבל את השפע מלמעלה, ומשום שה' משפיע בחזרה כל טוב, נעשה שלום בין אדם למקום. וגם נעשה שלום בין אדם לחברו, כיון שנתתקן אצל כל אחד כלי הקבלה וממילא אין לו מה לחלוק על חברו. לכן כתוב: "לכן אמור, הנני נותן לו את בריתי שלום".