רכ. לא תקח שוחד
אדם שרוצה ללכת בדרך ה', מוכרח להאמין, שה' טוב ומטיב. אבל "אין לדיין, אלא מה שעיניו רואות", ואם מרגיש יסורים, אזי קשה להתגבר ולומר שזה חסדים. ואסור לומר שקר, שמבין שהשגחה נסתרת. ויחד עם זה צריך להאמין למעלה מהדעת, שזה טוב גמור.
אבל שלא יעבור מאמונה לידיעה, כמ"ש: "וראית את אחורי ופני לא יראו", וזה דוקא על ידי ש"לא תקח שוחד" - לקבל הנאה לעצמו, לתת יגיעה רק במקום שיראה תועלת עצמו. כי אז לא יראה את האמת, כי "השוחד יעור עיני חכמים" ויקבל רק השגחה נסתרת.
אלא רק כש"לא תקח שוחד", שהכל יהיה לתועלת ה', אזי יזכה לחכמה, להשגחה גלויה, כי היא מתגלה רק במקום השפעה.