רכו. כי תצא למלחמה על אויביך
מלחמת חובה - במקום מצוה או עבירה, כי האדם מחויב לשמור מצוות עשה ולא תעשה.
מלחמת רשות - רק בדברים המותרים. ועניין הרשות הוא על הכוונה, לטובת מי הוא מקיים תורה ומצוות:
- שתגדל רשותו של האדם, שיהיה לו, שהרצון לקבל יזכה לטוב ועונג, שלוקח הכל לרשותו של האדם,
- או שכרו הוא שיכול לעסוק לטובת ה', על מנת להשפיע, שהכל יכנס לרשות היחיד, לרשות ה', ורשותו עצמו הוא רוצה לבטל. ואז יהיה לו הכוח להכניע להסטרא אחרא.
ואח"כ סדר העבודה:
"וראית בשביה אשת יפת תאר" - הנשמה, רצון להשפיע, נמצאת בשביה. אבל לפני עבודת הרשות לא ראה שנשמתו בשביה בין הקליפות.
"וחשקת בה" - להוציא את הנשמה מהקליפות, שיהיה כוח לעבוד בעל מנת להשפיע.
"והבאתה אל תוך ביתך" - תוך מקום תורה, כי אין היצר הרע שולט אלא בלב פנוי מחכמה.
"וגלחה את ראשה" - שערות, דינים, מחשבות זרות, שמבטל אותם.
"ועשתה את צפרניה" - צפרא זה יום, מצבי סיפוק. "ועשתה" - גוזר אותם המצבים שמצא בהם סיפוק לרצון לקבל, שרואה שהיו מרחיקים אותו מהאמת.
"והסירה את שמלת שביה מעליה" - מהנשמה.
"וישבה בביתך" - בבית של ישראל, ולא בשביה בין הקליפות, שנקרא שכינתא בגלותא.