רמד. היה בעיניך כרשע
נגלה - המעשה, נסתר - הכוונה. כוונה - הסיבה המחייבת לעשות את המעשה. וזה נסתר מאנשים, ואפילו מהאדם עצמו.
כלל - עובדים על המעשה, כי לא יכולים לחייב את הכלל לכוון להשפיע.
פרט - עובדים על הכוונה. לכן יכול להיות שמבחינת הכלל הוא צדיק, אבל בבחינת הפרט הוא רשע. ועל זה יכול לומר: "אפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע", בבחינת הפרט, שהוא צריך לכוון שיהיה בלתי לה' לבדו, היינו שלא על מנת לקבל פרס - הוא עדיין בבחינת רשע.
שרואה שבכוונה הוא רחוק מהמטרה - לא להתיאש, אלא להאמין ש"הנסתרות לה' אלהינו", שיתן כוונה, אם יעשה חלק הנגלה, המעשים, היגיעה, שיתגלה רצון, כי אין אור בלי כלי, וריבוי המעשים גורמים ריבוי חסרון, עד שיתמלא לשיעור מסוים וה' יתן את הנסתר.