אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / אדם הראשון / רזיאל המלאך / הקדמה

הקדמה

ה הספר היה כמוס עמדי חתום באוצרותי. זה כמה שנים ובני עמי נחרו בי להדפיסו. ולא אביתי כי מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי שלא ישמעו דברי עד שראה ראיתי שתי ראיות שכבר נדפסו רוב בנין ורוב מנין בספר הנקרא ציור אותיות מכל העולם בלשון צרפת וראיתי שהספר הקדוש הנכבד אית בידי עניים. עניים מדברי תורה ונותנים להעתיק זה לזה ע"י ממון רב ובודאי העתקה היא גדול צעקה ומעט מלאכה כי בא טעות אחר טעות עד שהיה הטעות מרובה על העיקר בלי חקר ועי"ז יוכל ח"ו לקצץ בנטיעות ראיתי וחקרתי ודרשתי היטב אחר הספר שבידי אם הוא מוגה ופזרתי ממון רב להלוות לי שני ספרים ממדינות אחרים וראיתי בהם ששלי היה אב לכולם וכולם נעתקו מספר שלי כאשר הראיתי ע"י הוכחה לבני עמי וחתם בו הקטן אליעזר בן א"מ הרב יהודה שקבל מעשה מרכבה מרבינו יהודה החסיד שקיבל מאביו רבינו שמעון החסיד ובודאי הוא בעצמו היה מגיהה וגם חתום בו מהור"ר טעבלי מתושבי ארץ צבי ששמו היה הולך מסוף עולם ועד סופה ובוודאי אלו לא היו עוברים על לאו אל תשכן באהליך עולה זה המקיים ספר שאינו מוגה בביתו וגם מצאתי בו תועלת גדולים בזה הספר לתפלה מעולה כמ"ש מפני מה הראשונים היו מתפללים ונענים מיד ואנו צווחין כל היום ולית דמשגח בן לפי שהיו יודעים השם כמ"ש כי הוא ידע שמי יקראני ואענהו והרבה נביאים לא נבאו אלא ע"י עיונים בזה הספר תחלה כדאיתא בדף ג' שהספר הזה הכנה לנבואה כי ה' יהב חכמה לחכימין בכל דבר בעולם הזה צריך הכנה כמו גבי אלי' כד קמח גבי אלישע פך שמן וגבי ישראל וחמשים עלו מזוינים וכן בכל מקום ובהבנת זה הספר יקוים הקרא כי מלאה הארץ דיה גם כתוב בפנים הספר רף ג' עמוד ב' כל מי שיזכה לו אשריו וטוב לו וכו' כי לא לכל נתן כי לא יבינו ולא יחכמו כל אנשים ממנו ואמרתי באם שיבא זה הספר הקדוש הנכבד והנורא ליד מי שהוא מסטרא דמסאבא וכסיל לא יבין את זאת אלא חכם מבין מדעתו ולית בו כל המדות כמו שכתוב בתוכחת מוסר בספר רזיאל הגדול ובודאי לא יצא שום תקלה ועולה ומכשול וגרעון ע"י הספר הקדוש הזה רק כולה לטובה למי שזכה בו ותועלת גדולות לבקשות ולתפלות שנ' כל הנקרא בשמי וגו' וגם ראיתי אחר רואי את עני עניות ברזא דרזין עמי אשר במצרים יושבי ח"ל דאינון יושבין על מלאות הקליפות שרי מעלה ומתמציתו הם שותין שרי מעלה הפה במצר השכינה שנקראת ים של שלמה שבה נשלם הבנין נטי הצללי' צללי ערב שעשו ערבוביא בעולמות וידל ישראל עד מאוד מדברי תורה מדברי נבואה כי בא מות בחלוננו אלו הקליפות ומכסה הלוט שנאמר סכת בענן מעבור תפלה חשכו הראות בארובות אלו הנביאים כמ"ש איה הרואה שלא יוכלו לראות בנבואה עדיין היו משתמשין ברוח הקודש ע"י החור: מ"ש שלח ידו מן החור והיא כאצבע בבירה והשתא האצבע בקירה כי נתעבה יותר ונסתם החור מרוב עוננו עד שהיינו כחמורים לנטות אחר חומרי ונתעבה כח השכלי שלהם אף שנתמלא כריסן מכל חכמות שבעולם אינם חפצים ללמוד חכמת הקבלה כי סומכין על המשנה אין דורשין וכו' ולא במעשה מרבבה ביחיד ואינם משגיחין על הגמרא אין דורשין ליחיד וכו' אבל באם הוא חכם ומבין מדעתו רשאי לדרוש לפניו משמע אפי' דרך דרש אבל בלא דרש רשאי ללמוד אף שאינו מבין כל כך מדעת כגון ע"י ספר והלא יחזקאל כתב וגם שאר נביאים וא"ת הוא צרור וחתום אף בזה הספר צרור וחתום במקומות הללו ויש מהם אומרים שנתחלפו המלאכים בשעת החורבן כמו שאיתא במ' על הפסוק השליך משמים. ארץ אינם מבינים הפשט כי כל קבלה מעשיות צריך לכוון התקופות והחדשים והימים והשעות שכל שעה מתחלף המלאך כדאיתא בספר בפנים והקב"ה היה עושה חושך ולא היו יכולין לכוון השעות כמו שאיתא במסכת איכה מלך ב"ו מכבה הפנסים כך אני שנא' שמש וירח קדרו וככבים אספו נגהם ונתחלפו המלאכים רק להם אבל המלאכים עמדו על משמרתם כמו שהיו מימות עולם ויש מהם אומרים מי עילה לשמים שיגיד דברים הללו המה כופרים בתורת משה ובנביאים כידוע אוי לאזנים שכך שומעות ואוי לעינים שכך רואות הוכבד אזנם מלשמוע השע עיניהם מלראות כי תכלית הקבלה היא עיקר התורה כדאיתא בשל"ה והנה סדר המדרגות כך היא לא בור ירא חטא רק צריך ללמוד תרי"ג מצות והתלמוד מביאנו לידי מעשה א"כ משיבא למעלה זו המעשה היא סולם לעיוני שהוא חלק הנסתר ויזכה לחזות בנועם השם וידוע שתכלית גדול מהתחלה כמ"ש טוב אחרית דבר מראשיתו שכל התפלה בשביל אחרית לפי זה מצוה הוא יותר טוב מלמוד הנגלה והנסתר יותר טוב מעשיית מצוה וזהו פי' הקרא כי נר מצוה ותורה אור הנסתר אור אבוקה אין לומר מה שאמר תורה אור של הנגלה והלא מצוה עדיף והיאך קרא לנגלה אור ולמצוה נר אע"כ תורה אור זו היא הנסתר וידוע שאם ירצה להביא נר קטן למדורה קוד' שבא למדורה נכבה בחמימו' המדורה אבל מדורה אל מדורה אחרת יכול להביא כך הקב"ה אש אוכלה הוא ונר אלהים נשמת אדם ועיקר התכלית לדבק בהקב"ה כמ"ש ואתם הדבקים בה' אלהיכם וכי יכול לדבק נר קטן לאור גדול כזה אלא על ידי עשיות מצות רבות שמהרבה נעשה מדורה ויוכל לדבק מכ"ש מי שעסק בחלק הנמהר שהוא בעצמו אבוקה שיוכל לדבק בהקב"ה וידוע כי חלק הנגלה אינה שייך אלא בעה"ז אף קצת מצות דלית ביה הנאה כגון תפילין סוכה עיקר שלהם יש בו הנאה תפילין שנאמר ה' נקרא עליך זו תפילין שבראש סוכה לכפר מי שחייב גלות כך כל המצות צא דוק זהו מ"ש הנסתרות לה' לדבק לה' והנגלות לנו ולבנינו להנאותינו בעה"ז כשיהיה הבן והאב כא' אבל בעלמא דאתי כל צדיק יש לו מדור בפני עצמו ועוד רמז לנ"ו בגימטריא הטבע כמו אלהים שעה"ז נברא בשם אלהים כמ"ש בראשית ברא אלהים בגימטריא הטבע שעה"ז נדבר ע"פ טבע כדלעיל שצריך הכנה וזהו לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם שאחריתם לדבק להקב"ה וזהו בא מחמת חומר העב שנתעבה על ידי עונותינו ואין לנו תקנה אלא לשבר הקליפות על ידי זיעת הפלפול כמ"ש שנשאל אדם לאחר מותו פלפלת בחכמה כמ"ש בזיעת אפיך תאכל לחם זו תורה שנאמר לחמו בלחמי גם על ידי בכי שכל השערים ננעלו חוץ משערי דמעות בכי בגימטריא ל"ב להראות שבבכי נפתח לו ל"ב נתיבות חכמה כח מ"ה אד' עליון יו"ד ה"א וא"ו ה"א וזהו דמעה עד מה ר"ל עד כה מה ועי"ז יוכל לידע רזין דרזין סתימא דסתימין עד שידבק בעתיק יומין מצד נשמתו ויהי' יותר ממלאכים מעלתו וכן מי שיזכה ללמד ולהבין בספר הזה יהיה אלהים אתו ויהיה כחנוך אשר לקח אותו אלהים ויקוים הקרא כעת יאמר לישראל מה פעל אל:
ראה זה ספר תולדות אדם ספרא דאדם קדמאה כדאיתא בזוהר זה ספר ספר ודאי והאי אוקימנא דכד הוה אדם בג"ע נחית ליה הקב"ה ספרא ע"י רזיאל מלאכה קדישא ממונא על רזין עילאין קדישין ביה גליפין גליפי עילאין וחכמה קדישא וע"ב זיני דחכמתא היו מתפרשין מניה לשית מאה ושבעין גליפין דרזי עילאי באמצעיתא דספרא גליפא דחכמה למנדע אלף וחמש מפתחן דלא אתמסר לעילאי קדישא וכלהא סתימין ביה בספרא כו' עד בשעתא ההיא רמז קב"ה לרפאל ואתיב ליה ההיא ספרא וביה הוה משתדל אדם ואנח ליה לשת בריה וכן לכל אינין תולדן עד דמטא לאברהם ובזה הוה ידע לאסתכלא ביקרא דמריה והא אתמר וכן לחנוך אתיהב ליה ספרא ואסתכל מניה ביקרא עילאה גם בזוהר חדש פ' תרומה חנוך אשתכח נהירו דאבד אדם קדמאה וכו' עד דאתי שליחן מלאכי עלאי ואולפו ליה חכמתא עלאה יהבו ליה ספר דהוה טמיר גו אילנא דחיי ואוליף מניה ע"כ הרי לנו שהקב"ה נתן ספר לאדם ע"י רזיאל המלאך. וא"ל מה זה שמביא הספר משניות על ר"ע רבי ישמעאל וספר יצירה זהו לאו קושיא כדאיתא בזוהר על פסוק זה ספר תולדות אדם וכו' עד דמטי לדרי דר"ע וחמי אורייתא דידיה וחדי וחמי מתיתא ועציב וכו' גם בגמ' הראה לו דור ודור ודורשיו דור ודור ומנהיגיו עד שראה ר"ע שמח בתורתו ומתעצב במיתתו הרי לנו שראה דור ודורשיו וראה בתורתם ותו לא קשה מידי גם אין לתמוה מ"ש בזה הספר דף מ"ב שיכתוב שמות על טרפי הדס וכו' זה לאו קושיא שאין אסור למחוק אלא ז' שמות ולגרסא א' אף אהיה אסור למחוק כדאיתא ביו"ד סי' רע"ו סעיף ט':
גם אין לתמוה מה שכתב לקמן דף ג' ואלה הם דברי הספר זהו נמי לאו קושיא והלא אית נמי בברכות האי דבעי למחזינה ליתי שיליתא וכו' כי כל דבר צריך הכנה כדלעיל. וא"ל הרי כתיב ודאשתמש בתגא חלף אינם מבינים הפשט תגא זה כתר בודאי מי שמשמר בספירה כתר חלף כידוע ליודעי חן אבל קבלה מעשית וקמיעות דאית בזה הספר רשאי במקום שאית בו צורך אבל בטהרה. בואו וראו שבח זה הספר מי שזכה ללמוד בו בקדושה ובטהרה זכה הוא לו לעצמו ולבניו ולבני בניו וכמ"ש לאביו כי ברא מזכה אבא רק צריך לנהוג בו כבוד כמו שאיתא בהקדמה לספר מלבוש דף ד' אף מי שאין זוכה ללמוד בו רק שהוא בביתו גנוז אצל כספו וזהבו בודאי ינצל מן שרפה ומן שוד ושבר כדאיתא בזה הספר דף מ' ע"א. בזה הדף ע"ב מתחיל ספר המלבוש ובו מעלת הספר ושנתן רזיא"ל לאדם והיאך צריך לנהוג בו ושמות התקופות ושמות מלאכים המשרתים בכל תקופה ותקופה ובכל חודש וחודש ובכל יום ויום ושמות השמים והארץ ובכל רוח ורוח ומלאך על כל מזל ומלאכי דשבעה ככבי לכת לפי כל תקופה ותקופה והשבעות בד' ה' ע"ב מתחיל ספר רזיאל הגדול ובו תוכחת מוסר מתוק מדבש ונופת צופים ומעשה מרכבה ושאר דברים שכל דבור ודבור נאה מאוד לדרוש ובו נכלל מלאכים ופעולתם ולידע הרוחות וגשמים וכל דבר דף כ"ד ע"ב מתחיל לפרש שם ע"ב ופעולתו וציוריו אותיותיו ונקודות אף ל"ד מתחיל ספר נח ובו לפעול פעולות גדולתו ובו מעשה בראשית ותפילות ושיעור קומה. מ"א ע"ב מתחיל ספר המזלות ובו נכלל קמיעות על כל דבר והמה בדוק ומנוסה ופירוש על שם ע"ב וע"ש מ"ב ופעלתם כגון זו צריך להודיע שאין רשאי לדבר שמות הקדושים אלא להרהר בלבו אפילו לתפלה וזהו מ"ש בגמ' ועבדתם את ה' בכל לבבכם איזה היא העבודה שהיא בלב זהו תפלה וק"ש והלא תפלה צריך נמי לחתוך האותיות וכו' אלא זהו הזכרת שמות שצריך לכוין ולא לדבר. והבאתי זה העתקה לדפוס כמו שהיה בהעתקה שלי אות באות ובפרט בשמות הקדושים וגם שמות מלאכים הייתי מגיה ד' פעמים אות באות אם שגיתי ה' יכפר בעדי כל דברי הנ"ל מבעל המגיה שהביא העתקה לדפוס הצעיר יצחק בן המחבר אברהם ז"ל דק"ק אמשטרדם:
ספר המלבוש הנחקק בקדושה ובטהרה הממולא רזי חכמה המודיע תוצאות בינה המחכים ענוים המצהיל פנים משמן המלמד לשון צחות המברר ומצרף לב הנעשה מרפא לגוף הנותן שקוי לעצם המאור בככב נוגה המאזר עוז וגבורה המוכן לעולם הנפעל לפני דורות המשעשע עולם מקדם הדר עם קדושי מרום הנכתב בזהר מזוקק הנובע כמעיין טהרה ממוכן במצעי כח הנעלם על המעשים הנכבד מכל הפנינים היקר מכל חפצים לא יערכנו זהב ומחיר ולא יסולא בכתם אופיר ואין משקל לחכמתו ואין חקר לתבונתו ואין מספר לדברי רזיו כהאלהים כן כל יודעיו כגדודי אש כי כל החוקר בו כשרי מרום כן כל הקורא בו. עץ חיים היא למחזיקים בה שומריו ישמרו כבבת עין מכבדיו כבוד ינחלו מוצאיו ימצאו חיים משכיליו ישכילו לקח מציל נוצריו ממות. ממלט נפשם משחת מגביר זרועם ביראת האל. מלמד מוסר השכל ממלא לבם שכל משיבת לחיי העוה"ב מרבה שרשם עד עקב מעשה חלקם בג"ע כי אלהים חיים אוצר יראת ה' מלא כל הארץ כבודו בשמים הכין כסאו ושמי שמים לא יכלכלוהו ושבעה מעיינות רום הרכין להדרו אלף אלפים משרתיו ורבי רבבות צבאיו גדודי אש מתלקחת נהרי אש מושכין לפניו. משאתו יגורו אלים ומקולו ינועו אמות הספים דמותו כמראה אש קשתו כתרשיש וכשהם. חציו קלים כברק כסאו נורא כעין הקרח מלאכיו אזורי קשת אופניו שביבי שלהבת עמו המשל ופחד עמו דברי יראה ורעד נעלם מעיני כל חי ומלאות עינים לא שזפוהו וענן וערפל מביביו וחשמל חתולתו יושב ושכנו לבדו סתומות לפניו כסדר טמונות יוציא לאור עמוקות יעתק סתומות מגלה מגולות לא עממוהו וחשך לא יחשיך ממנו כי אין כל העולם כנגדו בכל עושה כרצונו וחפצו כשלטון דברו ממהר מקוים עצתו אין מי אשר יאמר לו מה תעשה ואין להשיבו. פקדון נפשות בידו משפיל ומרים בחפצו. מניס מגערתו ים מחריב תהומות מקדיר לבנה וחמה מכהה כל כוכבי אור מעתיק הרים ולא ידעו מרעיד הארץ בהשיטו בה ולו עצה וגבורה וממנו דעת ותבונה נותן חכמתא לחכימין ומנדעא ליודעי בינה. והוא בספר הקדוש הזה באותיות ע"ב ונתן למיכאל שר הגדול אשר הוא על שבעה השרים המשרתים את המלך ממ"ה אשר ממנו החכים לאה"ר תחלת חכמה ובו הערים וקרא שמות לכל בהמה חיה ועוף ורמש ודגים ובו הבין ותרב חכמתו מכל אשר ברא אלהים בששת ימי בראשית הבריות והיו כל רואיו רועדים ממנו בכן הבין אדם שאמת הוא הספר ומעת אשר קרא בס' הזה והזכיר אותיותיו היה אימתו מוטלת על הזה ואמת כל אותיות הקדושות שבו והרבה לכבדו בכל כחו ובקדושתו לעשות בטהרה ובהצנע ובענוה וכן השכיל ברוח חכמה והבין לשון זהב וצרפו באש פעמים וחתר בו אותיות הספר הקדוש בקדושה ובטהרה ונתנה בנקרת הצור מקדם לג"ע כי לא היתה הארץ יכולה להכיר כחו כי כל מקום שהיה אדם מחזיק בו וקורא אןתו היה נודד כאניה ואם בהר היה מזכירו היה נמס כדונג ואם על הים היה מזכירו היה נקפא ככפור ואם על האש היה מזכירו היה נקפא כעפר ואם על האריו' אם על הנמרים ועל דובים ועל חיות רעות היה מזכירו היו עומדים נאלמים אם על נחש ועל כל רמש היה מזכירו היה משתק בם כצפור אם בשמים היה מדבר ומזכיר שם הקדוש הזה באותיותיו ובקדושתו לפני השמש והירח והכסיל וכל מאורי אור היה מושל כצדיק מןשל ביראת אלהים וגם על הרוח ועל שד פגע ושטן היה נוטל זכר ונקבה ואם על זכר ונקבה היה מזכירם היו נשמעים לו כחפצו ורצונו אם על מגדל גבוה וחומה בצורה היה מזכירו היה נופל לארץ פתאום ואם על עץ פרי היה מזכירו היה נותן פרי בלא עתו. ואם על קרב ומלחמה היה מזכירו היו נסים מלפניו וגם כל דבר היה יודע והיה ידוע לו מרוח קדוש הזה אם למות אם לחיים אם להטיב אם להרע וגם חזי שעות ורגעי עתים ומספר ימים וחקר תקופות וחשבון תקופות ויובלים עד סוף העולם ממנו למד מסוף עד סוף. ובעמוד שת בנו כשהיה בן י' שנים חנכו ע"פ דרכו והבינו כל אותיות החרותות בספר הקדוש הזה והגיד לו כל גבורותיו ומה כחו ונפלאותיו וכאשר עשה עמו והודיעו כי בנקרת הצור שמו ולמדו כי בעת אשר ידבר בו יהיה נוטר עצמו בכל יום משש שבועות ימים ולא יאכל בהם כל בצל ושום וחריף. וכל דגה ודג וכל בשר וכל דבר שמוציא דם וכל יום ויום היה רץ אל הרהטים ורוחץ בטהרה פעם בשחרית ופעם בערבית והשביעו שלא ינהוג בו ברוח גסה ולא בקלות רחש כי אם בענוה וביראה ובטהרה ובקדושה כי כן דרך כל יודעיו ומשכיל באותיותיו. ואחר כל זאת נפטר לבית עולמו ועמד שת בנו והחזיק בו בהליכתו בלא נטות ימין ושמאל בכל דבר שנצטוה מאדם אביו כי גם הוא היה חכם ונבון ויודע שכל ובינה כי מחכמת ספר הקדוש הזה נפתחו לו שערי חכמות וערמות להבין בין טוב לרע ולמאוס ברע ולבחור בטוב וראה והנה דורות הראשונים הולכים אחרי ההבל והתוהו אחרי מעשה ידיהם והחלו לקרוא אלול בשם אל והמרו סובל בנסבל ולא ידעו ולא יבינו כי בחשכה יתהלכו והשכיל את שת ברז הספר הזה ובאותיות השם הקדוש החקוקים בו כי אל יפרוץ גבול הים ומציף כל העולם בכחו ועשה גולם קמוס של זהב ונתנו בתוכו עם כל ראשי בשמים והטמינהו במערה ובעיר הנקרא חנוך שבנה קין אחיו:

חזרה לראש הדף
Site location tree