ענין רוח ובהו
רוח ג' אותיות ג"פ יצא הרוח בלא שיעור בימי איוב אליהו ויונה וג' מדות עושה הרוח משבר סלעים ומפרק הרים ומוציא אש דכתיב באליהו רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני הי וכתיב ביחזקאל והנה רוח גדולה ואש מתלקחת רי"ש בראש רוח ור' במספר קטן ב' רוח סובב לב' מאות שנה שנ' סובב הולך ואל סביבותיו שב הרוח ו' ברוח כי ו' עניני הרוחות נאמרו במשיח א' רוח חכמה ב' רוח בינה ג' עצה ד' תבונה ה' דעת ו' יראת ה' ח' ברוח ח' מיני רוחות הן א' רוח נקמה לא ידון רוחי ב' רוח המנשבת בעולם שנאמר ורוח אלהים מרחפת ג' ורוח מלאך שכתוב ולא ברוח ה' ות"י במלאכה רוח שכינתא דה' עושה מלאכיו רוחות ד' רוח ב"א שנ' אל אלהי הרוחות ה' ורוח רחבה לעשות משפטים זהו לרוח משפט. ו' ברוח שרואה דמיונות ומתפחד זה רוח אלהים מבעתו. ז' רוח עריצות שאינו ירא מפני כל אפילו חלש יש לו רוח עריצות וזהו ורוח לבשה את עמשי ח' רוח נביאים שנ' ואתן את רוחי עליך רוח אליהו ונחה עליו רוח ה' אשפוך רוחי על כל בשר הרי ח' מיני רוחות והמליך ל' אלף אלוף שהקב"ה עושה משקל לרוח בדעת בני אדם יש במקרא יש במשנה יש בתלמוד יש באגדה יש בדרך ארץ יש ברזין זהו לעשות לרוח משקל זכר באמ"ש כי מ' הממוצע בין אלף לשון היא מתחלפת בא"ת ב"ש י' הרי אמש איש ונקבה באשם כי מ' מתחלפת בה' באלף בית א"פ ב"ע ג"ס ד"נ ה"מ הרי אשה מאשם. כמו שאותיו' בולטות ומאירות באורים ותומים כך לפני בריאת עולם הי' אותיו' בולטו' בתורה וכשהי' בלטו' אותיו' אשם אז נבר' אויר חזק שמגדל בעלי כח וזכרים יותר מנקבות ופירות גדולים ושמנים. וכשהיה בולט אשה נברא אויר חלש מגדל חלשי' ונקבו' יותר מזכרי' ופירות כחושים ולכן יש אויר שמגדל חלשים ונקבות יותר ופירות כחושים ויש אויר שמגדל גבורים וזכרים יותר ופירות שמנים. ולפי שרוח יוצא מרוח קדשו כל חיות אדם נשמת רוח. לכן נזכר אלהים ברוח יותר מן כל שנ' ורוח אלהים מרחפת כי מלחלוחית הרוח בא מים ומכח מים בא אש ויש להם דוגמא בעולם אם יפיח אדם בכפות נתרטב וידוע אם יתחממו מים בכלי זכוכית נקיה ויותנו בחמה בתקופ' תמוז במדינות שאוירם חם יכול להדליק בוערו' הימנו וכן מאש אבנים אם יחמם מים במקומות וירתח בו ימים רבים ימצא בתחתי' הכלי כמו חתיכות אבן זהו סברת הדעת ועוד שהרוח חזקה מכל גם כי כלם תלוים ברוח והרוח תלוי במאמר דקב"ה ובכל' כתיב ברי' דכתי' בורא רוח וכתיב והמים אשר מעל לרקיע צוה ונבראו ובחושך ובאור יוצר אור ובורא חשך למה ורוח אלהים מרחפת על פני המים להודיע שהרוח על המים לכך אל תתמה שבימי אליהו ככף איש עולה מן הים שהרוח שם ועוד ורוח אלהים זהו רוח קדשו וזהו אור החיים שהוציא מרוח חיים שברא לכבודו האור אשר שם הקדוש ומן הרוח ההוא נבראו כל הרוחות נמצא הרוח ראש לכל הבריות במט' ובמעלה ובד' רוחות העולם רוח בכל א' מהם כי בכל ד' פנות העולם רוח ממש בו שמנשבת בכל יום זהו שנ' בספר יצירה רוח מרוח חקק וחצב בו ברוח הפה כלול ומעורב בג' בו רוח ממש ורוטב וחמימות כי רוח מרוח קדשו יצא ומן הרוח יצא מים ומן המים אש זהו מים מן הרוח ובכ"מ שיש מים שם הרוח דכתיב ויולך ה' את הים ברוח. כי בראשי' מלאכ' המים הי' ע"י רוח שע"י רוח נעשה רטיבות ולחלוחית האויר כנס את מי הלחלוחי' לצד א' וחצב ממנו תהו קו הירוק המקיף כל העול' כמין ירוק שעל פני המים. ובהו הם אבנים המפולמות ומלחלוחית המשוקעו' בתהום המי' יוצאים וממ' נברא מים מ' הוא מים. ומהופך כלפי ארץ ששם מים ומ' דוממות כשאדם קורא אות' משתמשת בין שפתים סי' למים שדוממים ומ' בתחילת אות מים מבוע מקור מקוה ולפי שמן דבר קדשו יצאו המים כל טהרה במקוה מים הקב"ה נקרא מקוה ג"פ, ב"פ מקוה ישראל ה' וא' ומקוה אבותיכם ה' לכך מקוה ברום שלשה אמות מקוה גימט' מ' סאים ואומר בספר יצירה המליך את מ' וקשר לו כתר וצרפו זה בזה והציפו ארץ לעולם קור בשנה ובנין בנפש זכר ונקבה פי' שם מ' בראש הדבור וצירף האותיו' ביחד ועשאן שני דברות ויקרא הא' מאש והשני משא וצר ארץ בטולה שהיא מבועי מים וקור ובטן בנפש מחמת מאכל יולד הקור זכר מאש ונקבה במשא יש ארץ שמוליד' דברים בין בבריות בין בדשאי' בין בכל דבר כי יש נקבה לכל דבר וכמו אדם שמדבר בימות הגשמים שהוא קור ורוחו חם יש בו לחלוחי' בהבל פיו כך יתעלה דבורו אש אוכלה יצא מרטיבת דבורו מים לכך לא נאמר היאך נבראו לכך כתיב קול ה' על המים הם היו ראשונים אשר קבלו את המלך בקילוס ואמרו אדיר במרום ה' והתורה נמשל למים שנאמר הוי כל צמא לכו למים שהוא היתה מיועצות במלאכת' ומטהרת לומדיה לכך למ' יום קבל משה י' הדברות ואח"כ היה עוד מ' יום אחרים ב"פ מ' ועשרת הדברות הרי מים וברטוב הדבור נתמלא כל העול' מים ורוח מרחפת עליהם ממים אש ומים מרוח דבור קדשו ומכח החום הוא אש וממנו נחצב הכסא כמו שנפרש שי"ן למעלה פתוחה זו אש שהפוכ לשמים שהיא של אש ושורקת בקריאתה משמעת קול סי' לאש בשעת הבערתו מוציא קול ושין למעלה כמו נר כשנתכבה עולה שלהבת למעלה למקום שבאה ונקראת שי"ן לישון שינוי הם שמים ואמר בס' יציר' המליך את שי"ן וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם שמים בעולם חום בשנה וראש בנפש זו"נ פי' המליך שי"ן באש וחקקו בראש הדיבור וצירף האותיו' ועשאן ב' דבורים וכינה זכר באשם ונקב' באמש וצר שמים בעולם של אש וחום בשנה והראש בגוף שמן המוח יולד חום ויש חום בשנה ויגזר מן השמים להוליד להצמיח בין בריות זכרים בין נקבות שי"ן לשון שינוי שי"ן יש לה ג' ענפים והיא ראש אות משמים שבו חמה אש ולבנה שלג ורקעו שחור הרי ג' יש באש חמה כגחלת אדומה לבנה כשלהבת לבנה רקיע כעין גחלת שכבה שי"ן הענפים כי עם שי"ן נוצר אש בו ג' שלהב' ועשן וגחלת ואין אש בלא רוח שנופחין אותו לכך חבר אלף עם שין אש באל"ף ויצר רוחו ובשי"ן האש ושי"ן ל' שינוי שאש שמים משתנה שאוכלת המים כדכתיב ואת המים אשר בתעלה לחכה לפי שיצא מרוח קדשו לכך האש מטהר' דכתיב כל אשר יבא באש תעבירו באש וטהר למעל' טהרתן באש בנהר דינור ותחתוני' טהרתן במים נמצא בדבור העולם נתמלא' העולם רוח מים אש זהו אמש אויר מים אש שאש לקח המים והורידן לכל דבר מבקש מים תפקידו למעל' ירדו למטה להב' עולה למעל' למקו' שבו ורוח אלהים מרחפ' על פני המים רוח קדשו ולקח האש עמו במחיצתו זו נהורא עמיה שרי ועתה היה העולם מים ורוח על המים והאש למעל' מכלם ויאמר ה' בלבו אין כבוד למלך בלא צבא אברא עולמות לדעת כבוד מלכותו ויועץ המלך בכלי אומנתו הוא התורה כדאיתא בבראשית רבה ואהי' אצלו אמון אמרה תור' אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה ואומר במדרש הי בחכמה יסד ארץ אין חכמה אלא תורה דכתיב כי היא חכמתכם ובינתכם מלמד שברא הקב"ה את עולמו בתור' תדע במילוי חכמה חי"ת כ"ף מ"ם ה"ה בגימטריא תרי"ג וכתי' בראשי' ברא אלהים אין ראשית אלא תורה דכתיב הי קנני ראשית דרכו בראשי' בגימטריא בתורה יצר ללמדך שבתור' יצר עולמו תדע אל"ף אחד ב' שנים הרי שלשה ג' שלשה הרי ו' ז' ארבע הרי י' ה' חמשה הרי ט"ו ו' ששה הרי עשרים וא' ז' שבע' הרי כ"ח ח' שמונה הרי שלשים וששה ט' תשעה הרי חמשה וארבעים שים אותם לצד א' ועתה חשוב י"צ הרי ק' כ"פ הרי ק' ל"ע הרי ק' מ"ם הרי ק' הרי ת' נשאר נ' שים נ' עם מ"ה הרי הם צ"ה שים צ"ה עם ת' הרי תצ"ה נמצא ה' חסר מת"ק היא חמשה חומשי תורה נמצא התור' משלים למנין ת"ק והעולם נברא מהלך ת"ק שנים לכך בתור' יצר העולם זה שכתוב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי בתורה הכתוב מדבר שנ' תורה צוה לנו משה בלשון א"ת ב''ש מספרו י"ג אל"ף פחות מ' דהיינו א' פעם ת' הוא ת' ו' פעמים פ' הוא ת"ף ג"פ ר' היא ת"ר. ה' פעמים צ' הוא ת"נ. הרי תורה י"ט מאו' ול' ה' פעמים צ' הוא ת"נ ו' פעמים פ' ת"ף ה' פעמים צ' ת"נ הרי צוה י"ג מאו' ופ' כ' פעמים ל' ו' מאות ט' פעמים נ' ת"ן ו' פעמי' פ' ת"ף הרי לנו ט"ו מאות ול'. י"פ מ' ת'. ב"פ ש' ת"ר ה"פ צ' ת"ן הרי משה י"ד מאות ונ'. י"פ מ' ת' ו"פ פ' ת"פ ג"פ ר' ת"ר ב"פ ש' ת"ר ה"פ צ' ת"ן הרי מורשה כ"ה מאות ול'. ד"פ ק' ת' ה"פ צ' ת"ן י"פ מ' ת' כ"פ ל' ת"ר א' פעם ת' ת' הרי קהלת כ"ב מאות ונ'. י"פ מ' ת' ז"פ ע' ת"ץ ד"פ ק' ת' ב"פ שי"ן ת"ר הרי יעקב י"ח מאות וצ'. הרי סך הכל י"ג אלפים פחות מ' כן ביום יש י"ב שעות וכל שעה תתר"ף חלקים הרי י"ב פעמים תתר"ף י"ג אלפים פחות מ' וכל בלילה זהו והגית בו יומם ולילה כ"ד ספרים נגד כ"ד שעות ביום ובלילה ו' סדרים כנגד ו' ימי השבת ד' סדרים יש להם גמ' נגד ד' ימים בשבוע ולא קה"ת וד' סדרים מעמידם ובתורה היה עצת מלך מהקב"ה בילאו"א:
בראשית ברא אלהים פתח בב' להודיע לבני אדם כי בב' אותיו' משמו ברא ב' עולמות עוה"ז ועה"ב שנא' כי ביה ה' צור עולמים העולם הזה בה' והעולם הבא ביו"ד לפי שעה"ב עלה במחשבה לבראות קודם עולם הזה הקדים י' לה' וא"ת למה הקדים הקב"ה בא"ב ליו"ד כדי לצרף יה"ו א' אחד ב' שנים הרי ג' וג' שלשה הרי ו' וד' ארבע הרי יו"ד וסמיך ליה ה"ו וזה יה"ו שם הקדוש כאשר נפרש בשאר השמות בי"ת זה עולם הזה שיש לה שלש' דפנו' כמו ב' י' שנברא בעשר' מאמרות כנגד י' דברו' ת' זו תחיית המתים לכך פתח לברוא עולמו ועוד ב' פונ' גבה לאלף לומר יחיד לעולם פנה פניך בעולמך ב' כתיב אצל חורבן בתים ובחורבן הבית ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אדם כן בתחיל' העול' והארץ היתה תהו ובהו וחשך תהו פירוש רקנית מכל טוב רקנית כמו ובתהו יליל ישימון מקום שממה שאין בו מכל טוב כמו הלכו אחר התהו אשר לא יועילו ולא יצילו וכן ראיתי הארץ והנה תהו ובהו כמ"ש ובסמוך ראיתי והנ' אין אדם כך והארץ היתה תהו מכל צרכי העולם ובהו בלי בניינים לכך ויתחבא אדם ואשתו בתוך עץ הגן כי אין בית בעולם וחשך זהו העבים כמו חשכת מים עבי שחקים וקרא לעבים חושך שמונע אור ומחשך המראה כמו הנה אנכי בא אליך בעב הענן ובכאן נברא העבים אבל ממש חושך לא היה אינו אומר חושך כ"א באור שהי' קודם והחשיך ועדיין לא נברא אור בעול' ומה שאמר וחושך על פני תהום העבים חשכת מים ששרוין אצל המים ועוד העולם מתחל' הי' חשך שיש בו ממשות כענין ממש חשך היה כמה אלפים רבבות. שאין ראש. כך עולמו עומד והקב"הו בעולמו' אחרו' שיש לו עין לא ראת' אלהים זולתך וטרם בא מו"ש סמוך לערב האור לפי שעה רגע כממרי' להחשיך כמו חשך של לילה ונתיעץ הקב"ה עם תורתו היאך לבראות עולמו והתורה הית' כתוב' בזרועו באש לבנה על אש שחור' והי' ע"ג שמות של הקב"ה חקוקי' בימינו והיה יחיד בעולמו ויפן כה וכה וירא כי אין איש ונתאוה לעולם לבדו שנאמר והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אות' ויעש מיד פשט ידו ולקח שם אחד והוציא ממנו שלש טיפין של מים ונתמלא כל העולם כולו מים ושכינ' על המים שנ' ורוח אלהים
ה ג ה " ה
ע"ד זל כלל א"ב גדה"ו כמנין א"ך ושני ראשים דהיינו א' ו' ובתוס' ז' אצל ו הרי כ"ח וסוד אז ישיר משה רמז כח מעשיו הגיד עוד הנה א"ב ג"ר סוד א"ד יעלה מן הארץ כלל א"ב ג"ד הוא עשרה א"ד ב"ג באמצע
הם ה' וה' היא נ' במספר קטן
הרי השם (אדני) וזהו סוד בגדי
קודש רמז בגדי בד קדש ועם
הג' באמצע הרי בגד בגימ' יה
בגד בעצמו תשע' ור"ת וס"ת
בד ששה הרי ט"ו:
מרחפת על פני המים וחלק המים לשלש' חלקים שליש תלוי במאמרו ושליש במעיינות ושליש בים ולקח שם שני והוציא ממנו שלשה טיפי אורה וחלק לשליש א' בעה"ז והא' בעה"ב והא' לימות המשיח ולקח שם שלישי והוציא ממנו ג' טיפי אש וחלקן לשלש' מאחד נבראו המלאכים ומא' חיות הקודש ומא' אש לא נופח הרי נתמלא העולם מים אור ואש הי' מימינו אש ומשמאלו אור מתחתיו מים נוטלן וטרפן זב"ן נטל אש ומים ועשה שמים נטל מים ואור וברא כסא כבודו נטל אש ואור וברא מהן חיות הקודש ומלאכי השרת דכתיב ה' בחכמה יסד ארץ מנין חכמ' ע"ג אלו ע"ג שמות של הקב"ה החקוקים על זרועו של הקב"ה נשתייר ע' שמות שכל א' מהן יכול לברוא עולם אחר כך מצינו במדרש רבה ה' בחכמה יסד ארץ ואני קבלתי כמו שהוא כתב בספר יציר' עשר ספירות בלימ' אחת רוח אלהים חיים פ' רצון רוחו וחפצו שנית רוח קדשו מרוח אויר ומרוח הקוד' שלא יצא רוח וילך לז' רוחו' רוח ממש ומן הדבור יצא רוח שלישי' מים מרוח היא רטיבת לחלוח הדבור רביעי' אש ממים הוא עיקר החום אצל הדבור ה' רום ו' תחת ז' מזרח ח' מערב ט' דרום י' צפון ומן הדבור שהי' העולם רק רוח מים אש לקח אש ומים וערבן יחד וברא שמים וקרא קודם יהי אור לא שצריך לאור' כי נהורא עמי' שרי' וכ' עוטה אור כשלמ' כ"א כאדם שבונ' בית סגור ומאיר נר להאיר בבית כך גזר על המים להאיר לצלית' הרוח האויר הדומ' לערפל וכשהמדבר מתוך האש הרוח הוא הדו"מ כתמרת עשן הדק והוא הוא המקיף בין שמים לארץ ונחלק ראשונה שנית במדבר שלישי' בהרים ורביעי' בישוב ושלטינן בישוב אפס אין עין יכולה לשלוט בה הרוצה לראותה בבית שיש בה שלשה חלונות כאשר יצא קו השמש על החלונות לפנים בבית אז יראה כמדת הקו קשור ועמד מן החלונות והוא האויר ובימות החורף יראה בעין דק שיעלה מן האויר ואש ואין עולה כי אם יכנס לטביעתו למים ומחמימות הארץ שאינו מקבלו נרא' כמוציאו לחוץ ועוד בימות החורף שהאויר קור וגוף חם יוציא גיהור מפיו של אדם לחוץ כמו עשן דק אבל בימי קיץ שהאויר חם והגוף חם לא יובדל זה מזה שמי' תלויי' באויר והארץ תלויי' מן האויר והגלגל מגלגל סביבותיה והארץ אינה זזה ממקומה משל לכלי זכוכית רחב ופיו קצר וכווץ או עלה יבשה או כנפי עוף או קליפת שום ישים פיו בפי הכלי יפיח רוח בכחו עד שיתמלאה כלי רוח אז יעלה מה שבכלי באויר באמצע עד הרוח בו כך הארץ תלויים באויר והאויר טבעיות רטוב אז כח השמש ביום חם אבל בליל' השוכב תחת אויר ויתכס' בבגד צמר או עור למחר ימצ' עליו רטובים כגיהור היוצא מן הפה זהו הרטוב הבגד כגיהור היינו באויר היוצא מן הפה זהו אויר הרוח מי' מאויר והקדוש ברוך הוא אין לדמותו אך יש לדמות כדי שיבין השומע כך יצא הגיהור מפי האדון ומרטיבותו זורמו המים מכח הגיהור סביב הערפל המכסה על הנהרות מחמימות הגיהור נעש' תהו ובהו זהו קו הירוק דומה בדמות ירקות הקשת כשאדם בים בספינ' וגל מעליה אז יכול להביט קו הירוק למעלה אדמדם בקרקסי השמים למטה שחור אצל התהום הוא מקום חשך ובצול הים יכול להביט מקצה אל קצה פאות העולם יש משמים לארץ כי צול הים גבוהים ט"ו אמה מכל ההרים הגבוהים והנה בתנועתם בים יעל' האדם על ראש התורן להסתכל בעמיקו' הארץ מפני גובה בים יראה והנה כשאדם בים מרחוק מן המדינה יראה כל המדינה לפניו כקערה ומן קצפי המים נקפאו עם חקקי המים ונשתלגו ברפש וטיט ונחצב כערוג' הבשם שנזרעו שם מיני הבשם ויש להם גבול סביב שלא יתערבו הבשמים כמו לחייו כערוגת הבושם זה הציבי בחומ' כמו והמים להם חומה כמו מעזיב' בסופה עמוקה לשוב הגשמים בו ועבים היו סביב למים כמנהגם והיה חושך ואין לדבר מן האורה איך יצאה מדבורו והנה אנו רואים האש והאור ואת צביעותם מכמה פנים ופעמים נשמע קולם ואני לא יוכל לעמוד על עיקרה ואיך נעמד על נעלם ונסתר אך כאשר קבלת אבותינו בידינו נגיד כי איך צוה למים להאיר מדבר קדשו ואומר לך משל אמת כאדם שחקק אותיות מן דמות אותם המלאכים שנטרדו וגער בהם הקב"ה והפילם משמי מרום מצאם אדה"ר ושב וחקק את דמותם מאל"ף ועד תיו כן המים היו מאירים ממלאכי' שבהם ועוד כשם שאדם מאיר נר בביתו להאיר כן כשנברא עולמו בדבור צוה הקב"ה על צלילות המים להוציא אור להאיר לעולמו ויהי אור שציור מופל' בידינו שהאור נברא מן המים שבהרבה מקומות נקראו המים אור שנאמר יפיץ ענן אורו על כפים כסא אור כמו עין מאור ובו מעין מים תדע כלו בדמעות עיני לכך אור נקרא יום לשון ים מים זהו יהי אור ילכו חשכת עבים ורוח המקשרת על המים והאור בין הקליפות כי שמים ביום כביצה בתיק עולה בלא קליפה הלבנה ככדור שמים למעלה למטה העולם מוקף לרקיע כך ובין כל הקליפות אור ובבראו האור מלחלוחי' הדבור ברא מים מאוצרו' מים מטר וברק ואוצר' שלו. יש מקום שהמים מאירים ושם אין חשך וכן שלג ומן מטר שבא בברקים והברקים מחמת החמימות האורים וקרא אור שם אויר מנקב מחושך והאור צריך עם כל פעולה לכך בכולן כתיב ויהי כן ובאור כתי' ויהי אור שכולן צריכין לאו' ובכולן כתיב וירא אלהים כי טוב ובאור כתיב וירא אלהים את האור כי טוב כי כולם צריכין לו ולפעולה ואמר טוב על האור ולא על השמים והארץ ומים כי עדין לא נגמרו כל מלאכתו לפי שלא אמר כי אם
אור רגלאן
ארץ על
מים
יהי אור ולא שמים ולא תהי הארץ ולא מים לכך אין כתיב כאן ויהי כן כי אם ויהי אור ונהר דינור היה מאיר בין הקליפות כי מדברו יצא האור וזה קודם לכל וזהו פתח דברך יאיר ואותה אור מתוקה וגנוזה לצדיקים וישמחו דכתיב ואור צדיקים ישמח:
העולם שליש מים שליש מדברות שליש ישוב ועוד ארץ שמים ימים ועוד העה"ז והעה"ב לימות המשיח וגומל חסד עם כולם וירושלים של מעלה שבזבול ג' רקיעי' מכאן וג' מכאן וכתיב חזקים כראי מוצקים א"כ למה אין רואה בעבר האחד לפי שהן כמרא' של עופרת בצד האחד על כן אין רואין וכתיב ושמים בזרת תכן שלשה טפחים ולקח הקב"ה אש צח ומים צחין וערבן וברא שמים כי ברא שמים מאש בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והתקין ז' מעונות למעל' וז' למטה נטה שמים למעל' כפתן הגדול וילון אינו משמש כלום שנאמר הנוטה כדוק שמים וילון דומה ליריעה שמשימין אותו על פתח פלטין בשעה שהמלך נכנם לפלטין שלו מכסין אותו ובשעה שהוא יוצא מעבירין אותו אף כן וילון בשעה שיעלה עמוד השחר ותצא חמה לשמש עולה ומכס' פני הרקיע הא' מפני גלגל חמה וכשנכנס חמה מעבירי' כדי שתכנס לבנה כוכבי' ומזלות לשמש בעול' ב"ה אומר ארץ נברא' תחלה א"כ למה פתח בשמים מפני סדר המזלו' ניסן ראשון לחדשי השנה אש ואש ראש לכל דבר שהרי אור ראשון לכולם ניסן ראש לחמימות השנ' וטלה אש והיא מזלו של ניסן כי טא"ק ואחר האש עפ"ר שו"ר מזלו של אייר שהוא עפ"ר שב"ג עפר ואח"כ רוח תאומים מזלו של סיון שהוא רוח תמ"ד רוח ואח"כ מים כנגד סרט"ן שהוא מזלו של תמוז שהו מים סע"ד מים וחוזרים חלילה אריה מזל אב אש בתולה מז"ל אלול עפר מאזניי"ם מזל תשרי רוח עקרב מזל מרחשון מים קש"ת מזל כסליו אש גד"י מזל טבת עפר דל"י מזל שבט רוח דגים מזל אדר מים וסימנך טש"ת סא"ב מע''ק גד"ד לכן בפסוק סדר שמים ארץ עפר רוח אלהים מרחפת על פני המים וכמו שהי' האור ראשון כך טלה אש ונקרא ראשון ובניסן תורמין הלשכ' לצורך תמידין לקנות טלאין שיהיו מבוקרין וכשקרא האור א"ל לשר של חושך סור כי אני רוצה לבראות עולמי באור' א"ל מפני מה ברא אותו קודם ממני אמר לו אם לא תסיר הריני גוער בך ומאבדך מן העולם כי אני בוראו באור טלה שהוא אש מזל ניסן אמר אחרי האור מה אתה בורא א"ל אותך חושך דומה לשור מזל אייר ואחרי מה אתה בורא א"ל תאומים מזל סיו"ן אדם שמשתמש באור ובחשך ובו אתן שני לוחו' ואחריו מה א"ל סרטן שהוא מים מזל תמוז שהכל צריכין מים ואחריו מה א"ל ארי' מזל אב כשאדם מקפץ מדבר כארי ואחריו מה א"ל בתולה מזל אלול שעתיד אדם לעומק ואחריו מה א"ל מאזני' מזל תשרי כאשר אדם שמן כבתולה שוקלין אותו במאזנים ואחריו מה א"ל עקרב מזל מרחשת כמו ששוקלין אותו במאזנים ויש בו עונות שמורידין אותו לגיהנם מקום נחשים ועקרבים ואחריו מה א"ל קשת מזל כסליו כיון שיורד לגיהנם אין לו עלייה כיון שמבקשי' עליו רחימי' אני זורקו מגיהנם כחץ מן הקשת ואחריו מה א"ל גדי מזל טבת שמא תאמר כיון שיורד לגיהנם ועלה אין בו כח ומשחירין פניו אלא מרקד ועולה כגדי ואחריו מה א"ל דלי מזל שבט שאני זורק מים טהורים לטהרם מעזונותיהם ואחריו מה א"ל דגים מזל אדר כיון שעלה מגיהנם יורש העה"ב שאין העין שולטת בו כך מצינו במדרש. ועתה נחזור לקדמותינו טלה אש בניסן תורמין הלשכ' לצורך ושור באיי"ר עפר שתהום יוצא מתחת בדמו' עגל שרובץ תחת התהו' כדאמרינן בתענית לכך עשה שלמה דמות עגל שהתהום תחת רגליו תאומים בסיון כנגד הרוח שאין רוח יוצא כ"א בדבר המות אם בעץ מפרח סרטן בתמוז כנגד המים ששם גדולו וכל תולדות הארץ תלוי במזלו' לכך הקדים שמים לארץ אבל ארץ נבראת תחל' ע"כ נבאר מעשה הארץ י"ב מזלות ברא הקב"ה אורם מבהיק ביום ובלילה אך אין נראין ביום מפני כח גלגל חמ' וכולן נראין בלילה חוץ מאותן של חמה יושבת עליו בשעת זריחתו מדת מזל אחר ביחד מהן מכוסין ומהן גלויין עלה בו בזריחה ושקיעה כוכב מזה ומזה לזה ומזה לזה על זה כולו שוקע זה זהו סדר עלייתן טלה ומאזנים בזמן שטלה עומד במזרח מאזנים שוקע במערב טל"ה כוכ"ב בטל"ה שוקע במערב כוכ"ב מאזנים טלה טל"ה כולו שוקע מאזנים כולו טלה שור ועקרב תאומים קשת סרטן וגדי ארי"ה ודלי בתול"ה דגים וכולין יוצאין במספר ונכנסין במספר כיצד עולין מן מזרח במספר ושוקעין במערב במספר ואין א' מהם משנה את סידורן ואין נכנס בתחומה של חבירו מזל המשמש בשעת הזרע אינו משמש בשעת הקציר והמשמש בשעת הקציר אינו משמש בשעת החורף והמשמש בשעת החורף אינו משמש בקיץ והמשמש בקיץ אינו משמש בקור והמשמש בקור אינו משמש בשעת החום:
זה סדר שמושן חצי מאזנים עקרב וחצי קש"ת אלו בשעת הזרע משמשין ס"א יו' וחצי וחצי קשת גדי וחצי דלי משמשין בימי החורף ס"א יו' וחצי דלי ודגים וחצי טלה אלו משמשין בימי הקור ס"א יו' וחצי טלה ושור וחצי תאומים אלו משמשין בימות הקציר ס"א יו' וחצי תאומים וסרטן וחצי ארי' אלו משמשין בימי הקיץ ס"א יו' וחצי ארי' בתול' וחצי מאזנים משמשין בימי החו' פ"א יו' חכמי ישראל אומרים הרקיע עשוי כקובה גלגל קבוע ומזלות חוזרים חכמי אומות אומרי' גלגל חוזר ומזלות קבועים בו והשיבו חכמים לדבריהם לא מצינו עקרב בדרום ועגלה בצפון עגלה לא זזה ממקום לא חוזרת כמו גלגל וסי' טא"ק אשש ב"ג עפר תמ"ד רוח סע"ד מי' ואין אדם שידע עיקר שורש המזלות כ"א הקב"ה שבראם אין לעשות כמעשיו דכתיב אשר מי אל בשמים וברץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך סדר המזלו' להודיע לבניו את מעשיו לברכו עליהם ונראה שהמזלות חוזרים שנק' מזל כמו מאזל שהולכים ומשתחוים לכבודו דכתיב וצבא השמים לך משתחוים כי ברוח פיו כל צבאם ד' למעל' ולמטה כנגד י"ב המחולקים ד' למעל' ולמט' טא"ק אש שב"ג עפר תמ"ד רוח סע"ד מי' י"ב מזלות כנגדן אות ג' שבו מתחילין הזיינין שהוא סוף האותיו' שהזיינין ג' אותיות בלא זיינין דהוי מ' הפקר וכן י"ב חדשים וי"ב חוליות גדולו' בידים ורגלים וי"ב שבטים וי"ב מלכים מקיפין כסא הכבוד וי"ב ברכות מוסיפין בכל תפלה וי"ב סדרי תורה אלו הן תורת ה' תמימה א' משיבת ב' נאמנה ג' מחכימת ד' ישרי' ה' משמחי לב ו' ברה ז' מאירת ח' טהור' ט' עומדת י' אמת י"א צדקו י"ב לכך י"ב שעות ביום שתעסוק באלו י"ב סדרי תורה ואז יזדמן לך לחם לאכול שהרי י"ב לחם הפנים שבהם כ"ד עשרונים נתן לכהני' המלמדים תורה י"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה כ"ד ספרים לכך סמך אצל ה' קנני ראשית דרכו טבחה טבחה ומסכה יינה שלחה נערותיה תקרא אלו הכהנים מי פתי יסור הנה אם אין רוצה לעסוק בתורה ייסרוהו לכן לכו לחמו בלחמי התורה בלחם הפנים י"ב לחם הפנים וי"ב שבתות התורה. ראשית א' קדם ב' מאז ג' מעולם ד' מראש ה' מקדמי ו' באין ז' באין ח' באין ט' בטר' י' לפני י"א עד לא י"ב ועוד י"ב דרכו א' מפעליו ב' עושה ג' בהכינו ד' בחיקו ה' באמצו ו' בעזו ז' בשומו ח' בחקו ט' אצלו י' לפניו י"א ארצו י"ב לומר י"ב מזלות ברא בעבור התורה וכשם שחולקים המזלו' לד' כן התורה לשקוד על דלתותי יו' יום בשבתך א' ובלכתך ב' ובשכבך ג' ובקומך ד' ובשנה ד' תקופות וחייב אדם לשמש ללמד ג' תקופו' ביום ובליל' מט"ו באב עד ט'"ו באייר לכך סמך והאזנת למצותיו ושמרת כל חוקיו אל בחמש' עשר יום לחודש השני וסמך לו כן שאם ילמוד יזמן לו ה' כל צרכיו והולד מכסה בבטן אמו ג' חלקי השנה כמנין ב"ר נט"ט וכן כעצמים ימים בבטן המלאה ונימול לח' ימים לח' חדשים תש"י רבוא ור"מ חלקים מתתר"ף לשע' זהו צור ילדך תשי וכתיב ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני ועוד סמך אבותיכם צור ילדך תש"י רמז לאברהם הביטו אל צור חוצבת כאברהם שעסק בתור' ובקי במזלות ויוצא אותו החוצה צא מאצטגנותך ועוד ד' משוך למעלה ולמטה כנגד י"ב מזלו' המחולקי' ד' למעל' ולמטה בצד טא"ק אש נגד מעלה שכולו אש שב"ג עפר נגד מטה שהם עפר תמ"ד רוח הנה הוא נוהג למעלה ולמטה סע"ד מים גם הוא נוהג למעלה ולמטה העננים הם רוח ומים כמו בנפיח האדם בימות הגשמים רוח פיו דומ' לענן והוא מים בימו' הגשמי' ולא ימצא צמח בשום מרא' כ"א יריק בבריאתן לפי שהגשם בעלה דארעא הארץ תאוה לבך מצמחת דומה לו ירוק שאם תשים מי גשמים בכלי אבן ושהה ימים רבים יהיה ירקרק אבל בימות החמה שהמזלו' משמשין עם השמש והנצנו' מצוי בימות החמה שהמזלות משמשין עם השמש שבו כל מיני גשמים לכך מהפכין הנצנים לכל מיני מראות ולמה טא"ק הראשונים אש כי השמים שהם עיקר הבריאה והם למעל' וא' בשמים היה לו להיות תמ"ד רוח שהרי הרוח למעלה לכל מעופפים אלא שהשמים נקשרים וכן הארץ ושניהן נעשו בידו שנ' אך ידי יסדה ארץ הרוח תמ"ד אחז עפר לפי שהרוח נועדת כשמגעת לעפר והמים רבעיים סע"ד לפי שהמים יורדין למטה ובקורבן למקום שפל כמו וימס לבב העם ויהי למים והטל יורד דכתי' לבו נמס ונשפל מקימי מעפר דל וד' תקופו' בשנה תקופת ניסן חמה ולחה תקופת תמוז חמה ויבשה תקופת תשרי קרה ויבשה תקופת טבת קרה ולחה. ד' יסודות האדם. דם ליחה. מרה אדומה. מרה שחורה. קור חום קיץ חורף אש עפר מים רוח ד' מוסדות הגוף דם וליחה ומרה האדומ' ומרה השחורה והתקופות כנגדן קור וחום וקיץ וחורף העולם נברא מאש ועפר ורוח ומים מרה אדומה ושהוא כנגד אש והשחורה כנגד עפר והלחה כנגד מים והדם כנגד הרוח כי הדם היא הנפש והנפש הוא המוח ועוד אלמדך פשר בריאת היסודו' העולם תחל' נברא הרוח מרוח בורא הכל ומן הרוח אשר נבראת נבראו המים והאויר ומן המים נברא האש והשלג ומן האש ההוא אשר נבראו מן המים נבראת הארץ ואחר אשר נברא הארץ השמים רוח החיים והשמים והאויר יולד מן השמים חום ויבש שהוא כנגד האש ומן האויר נולד רוח ומן הארץ יבש וקור ומן המים יוליד לחלוח וקור כן נבראים ד' יסודות הגוף רוח החיים שלו אב ואם מרוח בורא כל ומרוח חיים של אב ואם יברא הזרע והדם כנגד מים והדם כנגד האויר מן הזרע אשר יוציאו אב ואם נברא מרה אדומה והלחה שהוא כשלג נבראת מרה שחור' בדבר ה' הי' העולם מים במים רוח והאש והאור אצלו כמין כסא על המים ומלך הכבוד ישב עליו והתורה כתוב באש לבנה על אש שחורה בזרוע ומונחת התורה בחיקו טמון שעשועים והכסא עומד בדבר פיו כי לא נבראו חיות עדיין מן הגן במינו ובאמצע היריעה פרושה של אויר ומצוייר בו כל צלם בריות ונשמו' גנוזים באמתחת הכסא והנם משמאלו ובו שבע מדורין תשובה בין גן ובין עדן עומדת ובהמ"ק בנוי לפניו ושכינת כבודו באמצע שם מלך המשיח חקוק על אבן טובה שעל המזבח ורוח אלהים סובל אותו עד שברא העולם נתייעץ בתורה ששמה תושיה לבראת העולם השיבה תברא המלאכים שאין חוטאים וא' היה בסודם ואל תתנני ביד איש שותה כמים עולה השיב הקב"ה בראתי התשוב' רפואה לחוטאים בנפש' כששבים מתרפאין ובהמ"ק להקריב קרבן לכפרתן ג"ע לנפשותן של צדיקים גיהנ' לעוברי מצות תורה לעסוק בה משיח לקבץ גליות מיד נתפייסה התורה ןאמרה רבש"ע אתה הוא אלהי האלהים העולם מי יאמר לך מה תעשה אם אין צבא למלך על מה הוא מולך וערב לו בדברי תורה ושמע לה והרקיע שמים והדר לבושו ונמתחו לרקיעים וז' ארצות עמים:
ה' הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה הפ' מתחיל בה' ומסיים בה' בין השמים לארץ מה לך ת"ק שנה וכן העובי של רקיע וכן מארץ לרקיע וכן מקצה לקצה ועתה שים אזנך כאפרכסת ושמע לקול דברי ותן מורא שמים בלבך ותשכיל ותבין ענין העה"ז לקח שלג מתחת הכסא וזרקו על המים וקפאו המים ונעשה עפר הארץ כי לשלג יאמר הוי ארץ כתיב הוא ארץ ומהיכן בא אותו שלג בדיבור המלך הגדול קפאו המים הלובן שבהם נעשו אוצרות שלג ולוקח שלג תחת כסא לומר והארץ הדום רגלי ומהשלג לבן וכשנמס מימיו עכורין כך כל הבריאות לבנות וטובות מראה ולבסוף שב אל העפר ומה שלג ו' קרנות כך כל מעשה הארץ ו' ימים ולארץ ו' חקות זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ואומר בספר יצירה מים מרוח חקקו וחצב בהן תהו ובהו רפש וטיט עשאן כמין ערוגה הציגן כמו חומה וסבבן כמו מעזיבה ויצג שלג עליהן ונעשה עפר שנא' כי לשלג יאמר הוי ארץ תהו זה כי ירוק שמקיף את העולם בוהו אלו אבנים המפולמות המשוקעות בתהום שמשם יוצאים פי' מים מרוח פיו כנף הלחלוחית לצד א' יחצב בהם תהו זהו קו ירוק המקיף את העולם כמו ירוק שעל פני המים ובהן אבנים מפולמות לחים שמהם יוציא מים כי ממים נבראו ואדם שלא יאמין לזה שאין ברא אבן ממים יקח נחשת קלל ויעשה אבן מנחשת ויקח מים צלולים וירתיח על האש וכל מה שיחסרו המים יוסיף עוד מים עליהם שנים רבות וישבר כלי הנחשת וימצא בה אבן וכן באדם ובהמה תמצא אבנים דקות מלחלוחית הגוף מרתיח המכה נעשה אבן בכבד או בכליות או במקום אחר כ"ש שהקב"ה שהיא אש אוכלה בדבריו נעשו המים הרים וסלעים ועפר כשהבדיל רטיבתו והוציא ממנו מים והי' העפר ותהו המקיף נראה למעיין ובו נאחזים עמודי שמים שהוא תולדת אש עם עמודי הארץ שהם יצאו מן המים ובהקבץ המים יחד עשו רפש וטיט ןעפרורית ועשאן כמין ערוגה בעומק והציגו כמו חומה וסבבו כמו מעזיבה מכח אותו רפש וטיט כמין חתיכת מעזיבה ויצג שלג עליהן וקפאו ונשאו עפר כמו שנא' כי לשלג יאמר הוי ארץ זהו שאומר בספר יצירה עשה מתהו ממש ממה שהי' וזהו עשה ממש ורפש וטיט וארץ קבע בהן שיש בהן ממש הרי עשה את הארץ וברא את הצור על התהום וחקק עליו שם המפורש במ"ב אותיות וקבע אותו על פני תהום כדי לעכב מימיה וסימניך בב' אותיות וכל דבר חתום בשמו השמים לארץ באהי"ה אשר אהי"ה א"ה מלמטה י"ה מלמעלה כנגד הכתר הכסא חתום אי"ה יהו"ה מג' אותיות של אש ולהבה ביהו"ה שמים וארץ ברא לכך התחלתו י"ה "ישמחו "השמים "ותגל "הארץ כי בשמו הגדול הכל סובל אני ה' עושה כל והצרור שנחתמו בו מ"ב אותיות מונח על התהום שלא יעלו המים אבל כשחטאו דור המבול לקח הצרור ומיד נבקעו המים כל מעינות תהום רבה וכשדוד כרה השיתין מצא הצרור אוי לי לחנם יגעתי ע"ז תיסד בהמ"ק נתגלגל הצרור ויצאו המים ומלא כל העולם נפל דוד על פניו ואמר שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' וירד השיתין עד מאד והעלה בט"ו שיר המעלות חוץ משיר המעלות לדוד או לשלמה אותו אין לחשוב וכן לה' כנגד שם שכתוב על החרס י"ט אותיות ובו רשם י"ד אותיות וי"ה הרי ל"ה אותיות שבהם התהום נח מזעפו הביט הקב"ה לענותנותו ורמז לרוח וגלה כל העפר שהיא על הצרור אמר הקב"ה לדוד אזור חלציך ובנה יסוד בהמ"ק הביט דוד בצרור שכתוב עליו י"ט אותיות שם המפורש וסביבו כתיב יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו ועוד כתיב דוד ושלמה יבנו בהמ"ק מיד הושיט ידו ליטול הצרור אמר לו הצרור אל תגע בי ששם בוראי חקוק עלי ואני חותם של הקב"ה ואל תתמה שדבר הצרור שהרי גורל של יהושע צעק אני גורל פלוני שנא' ע"פ הגורל השיב דוד שמי כשם בוראי דוד מלא יו"ד דודי לי ואני לו ואיעבד נטל הצרור בכח שעליו שם המפורש והציפו המים למעלה אמר דוד להקב"ה להורגני נתכוונת א"ל לא נתכוונתי להורגך כי אם להראותך יסוד בהמ"ק מיד הזכיר השם והעמידו והיו עולין לצדדין נטל דוד הצרור וחקק עליו
שם המפורש והשליכו על פני תהום וחזרו לאחוריהן:
ועתה אשכילך בנסתרות אל יהי עסקך אין לומר כמה רבבות שנים עומק תחת רץ לבך מזה אם רץ לבך שוב למקום ב"ה שנא' והחיות רצוא ושוב כי אם רץ לבך למחשבה זו תסירנו מלבך ושוב ליחוד המקום ב"ה בעבודתו וליראתו כחיות שרוצים לזקוף מיד כופפין קומתן ורצים ושבים ומשתחוים שכן לא יעלה על לבך לחשוב עומק תחת כי כבודו למטה כמו בשמים והוד מלכותו כבודו שם כדכתיב ומתחת זרועות עולם ודע כל העולם עגול כי השמים סבבים כאגוז על כל העולם כל העולם ת"ק על ת"ק וים הגדול חוזר לעולם סמוך אל יסוד עולם ואותה כיפה וים הגדול וכל העולם עומד על עמוד אחד וצדיק שמו שנא' וצדיק יסוד עולם ואותו עמוד וכל העולם על סנפיר א' של לויתן ולויתן שוכן בתוך המים התחתונים כדג קטן בתוך הים והמים התחתונים על מי בראשית כמעיין קטן על שפת הים ונק' שמם מים בוכים בשעה שחצה המים ולקח מים העליונים בכו התחתונים בכי גדול שלא זכו לעלות ורצו לעלות ודרכן הקב"ה ומים הבוכים תלויים ועומדים למעלה מן הארץ התחתונית והארץ רקע על המים הזדונים כדכתיב רוקע הארץ על המים ומים על עמודי החשמ"ל ועמודי חשמ"ל על אוצרות שלג ואוצרות שלג על הרי בתר והרי בתר על תהום למה הם דומים לג' ראשי שור שנא' תהום אל תהום קורא ותהום על תוהו ותהו הוא קו הירוק ממנו יצא חושך ותהו על בהו ודומה לאבנים שמשם יוצא מים ובהו עומד על הים וים על המים ומים על ההרים והרים על רוח ורוח תלי בשערה וקשור בגופה של ארץ התחתונה ומלאך הממונה עליו ארצי"ציאי ונקרא ארץ שרצתה לעשות דבר מלך שלטון למעלה מן הארץ התחתונה תהום על תהום תהו על תהו ובהו על בהו ים על ים מים על מים עפר מארץ התחתונה ותלוייה בשערה וקשורה בכפה של אדמה ועל אדמה גדולתו וגבורתו והדרו וכחו ותפארתו ותקפו של יוצר בראשית שנאמר אל תראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל למה נקרא שמה אדמה שממנה נברא אדם שנאמר וייצר ה' אלהים עפר מן האדמה ומלאך הממונה על אדמה אדמא"ל שמו למעלה מן האדמה תהום על תהום תהו על תהו בהו על בהו ים על ים מים על מים הרבה אדמה תלוייה בשערה וקשור בכיפה חרבה ומלאך הממונה על חרבה חרב"אל שמו למה נקרא שמו חרבה ששואבת ומחרבת כל מימות שבעולם שנא' וירא והנה חרבו פני האדמה יאורים על יאורים שנאמר ונתתי יאורים הרבה למעלה מהרבה תהום על תהום תהו על תהו בהו על בהו ים על ים מים על מים יבשה חרבה תלוים בשערה וקשורה בכפה יבשה ומלאך הממונה על היבשה יובשה"אל שמו ולמה נקרא שמו יבשה שמיבש כל מימות שבעולם שנאמר ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים יבשה ימים ונהרות וכל מקוה מים שנאמר אשר לו הים והוא עשהו ויבשת. למעלה מן היבשה תהום על תהום תוהו על תהו ים על ים מים על מים ארקא יבשה תלוי בשערה וקשור בכפת ארקא ומלאך הממונה על ארקא ארקא"ל שמו ולמה נקרא שמו ארקא שבה נקראת גיהנם והרשעים נדונים בה באש שנאמר כדנא תימרון להון אלהא דשמיא וארקא ועל ארקא שאול ואבדון ובאר שחת וטיט היון ושערי צומות וגיהנם ורשעים בהם ומ' מלאכי חבלה ממונים עליהם ועובי החשך שבהם כחומה שנא' ורשעים בחשך ידמו והשאול חציה אש וחציה ברד והם אינם כלים שנא' וצורם לבלות שאול ונשמתן לא כלה שנא' תולעתם לא תמות וכמ' נהרי אש ובו ז' מדורין גדולים בגיהנם וכל מדור ז' נהרי אש וז' נהרות של ברד אש וברד עליונים א' מששים מאש שלנו וכל מדור א' מס' של חבירו וכל מדור ז' אלפים חור וכל חור ז' אלפים סדוקים וכל סדק ז' אלפים עקרבים וכל עקרב ש' חוליות ובכל חוליא שבעת אלף כדים מרה ובו ז' נהרות של סם המות כאש כשאדם נוגע בו נבקע ומלאכי חבלה מחיין אותו ודנין אותו כל רגע וחצי שנה באש וחצי בברד ושלג והצנה קשה לו מן האש זה חלק אדם רשע למעלה מן ארקא תהום על תהום וכו' תלוי בסערה וקשור בכיפה תבל ומלאך הממונה על תבל תבל"אל שמו ולמה נקרא שמו תב"ל לפי שמחבלין אותה במעשיהם הטובים ועל תבל הרים וגבעות וכל יושביהם שנא' הרים רעשו וכל הגבעות תתמוגגנה ושס"ה מיני בריות עליו של בני אדם יש דומה לארי בגופו ופניו לאדם ויש ראשו כארי וגו' כאדם יש ראשו לנחש ויש לשור ויש משני ראשים ויש משלשה ראשים וארבעה ידי' וגוף אחד וכרס אחד וב' רגלים ועל תבל עתיד הקב"ה לשפוט שנא' ישפוט תבל בצדק ויחיה אותן בני אדם ומן העפר שהיו עושין עצמן כאלו שוכנים בעפר ויחלק להם שכר טוב ומנחילם אפילו בכסאו שנא' מקים מעפר דל וכסא כבוד ינחילם למעלה מן תבל תהום על תהום תוהו על תוהו.בהו על בהו ים על ים מים על מים חלד חלד תלוי בסערה וקשור בכפה וילון ומלאך הממונה על חלד חלדיא"ל שמו ולמה נקרא שמו חלד שמחלידים אותם בני אדם במעשיהם הרעים ואין חלד אלא הגוף ועל חלד אדם ובהמה וחיה ועוף ודגים ורמש ושרץ ורשע וצדיק תורה ומעשים טובים ויראת שמים שנאמר שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד הרי מצינו ז' ארצות וז' תהומות שביניהם וד' רוחות העולם הן מרוח מזרח יוצא אור לעולם מרוח דרום טללי ברכה מרוח מערב אוצרות שלג ואוצרות ברד וקור וגשמים מרוח צפון שלא גמרו רוח של מזיקין וזועות ורוחות ושדין שנאמר מצפון תפתח הרעה ולמה לא גמרו שאם יאמר אדם שהוא אלוה אומרים לו שיגמור אותו ועזב הצפון פתוח כי השכינה במערב כל פינות שאתה פונה דרך ימין וברא עולמו כנגדו מזרח דרום מערב כמו ז' קדימו' שכתוב בתורה להודיעך שבסדרי משנה נתיעץ וברא עולמו בששת ימי בראשית. וברא עולם ששת אלפים שנה עומד והצדיקים שעוסקים בתורה תורת ה' תמימה א עדות ב פקודי ה' ג מצות ה' ד יראת ה' ה משפטי ה' ו יתברכו בו יברכך א וישמרך ב יאר ה' ג ויחנך ד ישא ה וישם לך שלום ו וישמור בוי"ו שמירות שומריך א' שומר ישראל ב' ה' שמריך ג' ה' ישמרך ד' ישמר את נפשך ה' ישמר צאתך ובואך ו':
הרי במזמור שיר המעלות ו' שמירות ובזכות ששומרים התורה יזכו לג"ע כי ג"ן פרשיות בחומש וסיום חמשה חומשי תורה עולה בעד"ן במצרי"ם מסעיה"ם סינ"י יריח"ו וישר"אל והם שומרים מה שבלוחות שהן ששה טפחים ו' סדרים ניצולים מגיהנם שכתוב בו צלמות ולא סדרו הלוח ו' טפחים על ו' רצועות יהא אורך כל א' ו' וברחבה טפח תעשה כל רצועה לו' חלקים הרי ל"ו טפחים טפח על טפח ועובין ג"ט ג"פ. ל"ו הם ק"ח כמנין גיהנם שנצולו ממנו ודע כי גיהנם וגן עדן סמוכים ובית אחד מפריד ביניהם וגן עדן מצד צפונית מזרחית שנא' וצפנך תמלא בטנם לכך השמש אדום במערב מחמת זוהר הפרחים ואבני אש שבעדן ולצד צפוני מערבי גיהנם ומגחלי אש לכך חמה במזרח אדומה כדם ומעיין מג"ע יוצא ומכותל מצד זה מעיין גיהנם חמין אלכסנדרוס מוכיח שבא לפתח גן עדן שתחת הרקיע הוא אבל מצד אחד הוא נכנס בעולם ושאר חוץ לרקיע וקליפות שבהן נהר דינור ולמעלה מהקליפות מקיפין אותו גן עדן כי שני קליפות יש לג"ע וגיהנם וכחי הקליפות נהר דינור ולמעלה מהקליפות כסא הכבוד וחיות ומתוקף הרתיכה מתגלגלים חמה ולבנה ומזלות כיורה רותחת והמים רותחין ויורדות לדבר אחר לכך הולכין ממזרח למערב וחוזרין חלילה והרקיע שעלינו מהלך ת"ק שנה ונקרא עולם שהיא קמ"ו רבו רבבן אמה כמנין עולם והכל בתוך הרקיע הרי בתוך הקליפות נהר דינור ואצלינו מתחתיהם זה העולם ובסוף גמר הארץ הזאת הרי גבוה מאוד משם והלאה ג"ע בהר מצד צפונית מזרחית ובין הרים יורדים לזה העולם והר מפסיק בין העולם לג"ע ודרך אותו הר הביאו המלאכים את הבהמות ושם ההרים על עובי הרקיע שתחת לארץ גם הרקיע מקיף גן עדן לענין זוהר וחוץ לקליפות למעלה כסא הכבוד ולמטה רוח סערה ואין דבר מקיף הקליפות כי בפנים ג"ע וגיהנם ואדוקין בזה העולם ודרך יש לנהר דינור שנכאס קצת בגיהנם והמזלות אצל הנהר דינור ובו טובלין ועליה אחד מששים בגן וגן אחד מס' בעדן ועדן א' מס' בגיהנם והעוסק בתורה שהוא א' מס' לחכמה מעלה ינצל ממיתה ומגיהנם ויבא לג"ע שנא' ה' בחכמה יסד ארץ בכ"ב אותיות התורה א' אחד ב' שנים הרי ג' ג' שלשה הרי ו' ד' ארבעה הרי עשרה ה' חמשה הרי ט''ו ו' ששה הרי כ''א ז' שבעה הרי כ"ח ח' שמונה הרי ל"ו ט' תשעה הרי מ"ה י"צ הרי ק' כ"פ ק' ל"ע ק' מ"ם ק' הרי תצ"ה חמשה חומשי תורה הרי ת"ק קרש"ת אלף הרי ט"ו מאות ך' היא ת"ק ס' ת ר ן' ת"ש ף' ח"ת צ' תת"ק א' אלף הרי ששת אלפים וזהו בראשית ברא אלהים ר"ת בבא ובב"א בא"ת ב"ש ששת יש כמה רמוזים שששת אלפים קיימי עלמא ובזכות ג' אבות ד' אמהות נבראו ז' רקיעי' פירש ז' ארצות וי"ב שבטים כנגד י"ב מזלות אברהם יצחק יעקב בגימטריא תרל"ח שרה רבקה רחל לאה בגי' אלף פ"ו ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולון בנימין דן יוסף נפתלי גד אשר בגי' ל"א מאות ס"ו ישראל ישורון י"א מאות וז' תורה נביאים כתובים שלשה הרי ששה אלפים שנה שהעולם עומד אפרים מנשה ישראל בא"ת ב"ש אלף נ"ה הרי ז' אלפים כנגד ו' אלפים שיהיה עולם ואלף ז' תהו לכן נשארו בימי אחאב יותר ל"ה כנגד ה' שביעית שבעה רקיעים שבעה כוכבי לכת שבעה ארצות שבעה תהומות שבעה שיהי' עולם תהו לכן נשארו בימי אחאב שבעת אלפים שלא כרעו לבעל ושבעת אלפים בימי יהואחז הנה מנינן שבע ארצות ושבע תהומות ביניהם וז' רקיעים כתיב ה' בחכמה יסד ארץ שיש בריאות מלאה חכמה היא דכתיב והחכמה מאין תמצא וכתיב יראת ה' היא חכמה אבל בשמים שהם מלאים תבונה מבין דבר מתוך דבר אמר תבונה בשמים ובתהומות שיש להם דעת להוציא שני טיפין כנגד כל טפה וטפה אמר דעת בתהומות וספר גדלו והכל עשה לכבודו:
שבע ביום הללתיך על וגו' אוהב ה' כל השביעיות ברא ז' ארצות ונתן תורתו על ארץ שביעית ובחר ערבות רקיע ז' בחר יום שביעי שבת כן הרבה הם וברא סביב ארץ התחתונה לאחוריו מקיפין אש ומים אחר האש והמים מקיפין רעש ורעדה אחריהם ברקים רעמים אחריהם זיקים וזועות אחוריהם דמות חיות אחוריהם מקיפין רצוא ושוב אחוריהם מקיפין אומרים המולה אחריהם קול דממה דקה אחוריהם אומרים קדוש אחוריהם אומרים ברוך אחוריהם אומרים ימלוך אחריהם כל אלו חיות הקודש והאופנים וכסא הכבוד ורגלי השכינה מוקפין על גבי ראשיהם שנא' וארא החיות והנה אופן א' בארץ כשם ששכינה למעלה כך שכינתו למטה שנאמר תהלתו מלאה הארץ ועוד השמים כסאי והארץ הדום רגלי ואלף אלפים רבבות של מלאכי השרת שומרים ועומדים תחת רגלי השכינה ומקלסין אותו בכל מיני שבח ובכל מיני קלוס שנא' ותהלתי מלאה הארץ תחת כל ארצות שכינתו על כה"כ זהו ומתחת זרועות עולם שני זרועות למה א' שסובלת התחתונים ואחת שסובלת עליונים שמראה כבודו למעלה ולמטה והבורא בכל האויר ובעובי ובכל מקום הוא ממלא ואם לאו לא היה בורא כי אם רקיעים א"כ כבוד אחת למעלה ואחת למטה ואם כן קשה הדבר שכתב ה' אחד אלא אמת הוא אחד ואין שני לו ואין בורא הממלא כל זולתו כאשר נבאר בסוף הספר אם יזכנו בורא כל ומראה כבודו בשמים ממעל כי הכבוד שכן למעלה כנגד כסא ושם שרפים חשמלים כרובים אופנים חיות כן תחת הארץ התחתונה להודיענו כי כבוד שלמעלה למעלה משוררים בכנפים ואשמע קול כנפיהם מכנף הארץ זמירות שמענו ממעל קדוש וממט' ברוך בשעה שאמר הקב"ה ועשו לי מקדש ושכנתי נקבצו כל שרי כתות של מעלה ובאו להקב"ה ואמרו לו רבש"ע מה לך לדור במקום טומאה ולשכון שם מוטב לך לשכון בינינו שאנו טהורים ואנו במקום טהרה שרוים שכון בינינו ואל תשכון בתוכם אמר להם הקב"ה יש לי אדם למטה ששקול כנגד כולכם אתם משוררים לפני ברנ' שנא' רנו שמים כי עשה' הריעו תחתיות ארץ רנו שמים אלו המלאכים הריעו תחתיות ארץ אלו ישראל שהם משוררים למטה ולא עוד אלא משוררין לפניכם דכתיב ברן יחד כוכבי בקר אלו ישראל ואחר כך ויריעו כל בני אלהים ועוד שהוא חשוב לפני יותר מכם כי כתות שלכם אינם עולים כי אם רנו כשם אהר"ן אהר"ן עולה רנו רנו ליעקב שמח' ובו כתיב וראך ושמח בלבו כיון ששמעו כן שתקו כולם וצוה למשה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם וכנגד אותיות אברהם יצחק יעקב ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולון דן ונפתלי גד אשר יוסף בנימין שבטי ישרון הרי ע"ב אתיות כן בשמו ויס"ע ויב"א וי"ט ואותיות אמהות כאותיות האבות מחבק ומנשק דיוקנו של יעקב וכשישראל מקדשין שמו של הקב"ה למטה בבית קדשו או במקדש מעט ק' ק' ק' אומר בס' היכולת הקב"ה מחבק ומנשק שמו של דיוקנו של יעקב החקוק בכסא כבודו ומשיט שתי זרועותיו על שתי זרועותיו של יעקב ואמר אשרי האב שמקלסין אותו בניו בקדושה הללו ומחזה שדי יחזה והראה הקב"ה לבלעם מעשה מרכבה ומקום יעקב בכסא אמר מה טב"ו אהלי"ך יעקב בגימטריא יעק"ב בכסא וכתיב שמאלו תחת לרא"שי הוא ישראל וימינו תחבקני לכך נאמר תהי ידך על איש ימינך על אי"ש ימינ"ך בגמטריא ישרא"ל ועל בן אדם אמ"צת לך אמ"צת בגימטריא ישראל וכתיב חזקתיך אמצתיך אף תמכתיך בימין צדקי ואומר ק' ק' ק' שלשה פעמים כנגד הוא האלהים בשמים ממעל א'. ועל הארץ מתחת ב' ואין עוד באויר ג'. לומר שאין כמוהו בעליונים ותחתונים ובאויר אמצעי וכנגדו שלשה יחודין שאנו אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד בברכות קודם איזהו מקומן. ובק"ש בבקר וכן בערב מי פעל ועשה קורא הדורות מראש א'. אני ה' ראשון ואני אחרון ב' כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים ג' וכנגדן ג' חזית הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב לבושיה כתלג חיור ושער רישיה כעמר נקי כורסיה שבבין דינור גלגלוהי נר דלוק א' חזי הוית כהדו ליליא וארו עם ענני שמיא כבר נש אתי הוה ועד עתיק יומא מטא וקדמוהי הקרבוה ב' עד דאתא עתיק יומיא ודינא יהב לקדישין עליונין וזימנא מטו מלכות והחסיני קדישין ג' כנגדן בהשכמה אומרים ג' פעמים ק' ק' ק' ואחד ביוצר ואחד בעמידה בתפלה אחד בסדר קדושה לומר קדושות כבודו ובאויר בשמי"ם ובאר"ץ וכן ג' תפלות מתפללים ביום והתפלה י"ח ברכות המתפלל אותם בכוונה ינצל מי"ח טרפות ומגיהנם שהיא מאה ושמונה אמות באמה של הקדוש ב"ה כמנין גיהנם זהו פערה פיה לבלי חק ויכנס לעה"ב שהוא י"ח מאות אלף שנה עין לא ראתה אלהים זולתך כמו שאין אדם יכול לראות י"ח חוליות שבשדרה וכתיב וישבע בחי העולמים י"ח אלף עולמות יש להקב"ה שרואה בהן בכל יום והן נעלמים על כן לעלם חסר כתיב שהן נעלמים (נ"א ע"כ לעולם י"ח ברכות בעמידה שכתוב לעולם וכו' ס"א נ"א ע"כ לעולם י"ח פרקים בכסא שכתוב לעולם וכו') וכשם שהבורא יצר הכל וממלא כל אוירים כבודו ומתגאה על חיות הקדש בשמים כן נהדר בכבוד קדושתו על החיות למטה כסא מול כסא כבודו למטה כמו למעלה ששם שכינתו דכתיב השמים כסאי והארץ הדום רגלי וכתיב ותהלתו מלאה הארץ ואותו מקום של רגלי השכינה מקיפין י"ח אל"ף עולמים. ד' אלף ות"ק לרוח צפון. ד' אל"ף ות"ק לרוח דרום ד' אלף ות"ק לרוח מערב. ד' אל"ף ות"ק לרוח מזרח שנא' סביבי י"ח אלף וד' אלפים ות"ק לרוח צפון. תהלה וכבוד וגבורה ושבח וזמרה והדר ורנה וגאוה וגאון ד' אלפים ות"ק לרוח דרום מלאים קדושה וטהרה וצדקה שם גדול ד' אלפים ות"ק לרוח מערב. מלאים פאר ועטרה וכתר מלכות וקול דממה דקה. ד' אלפים ות"ק לצד מזרח. מלאים הוד והדר תפארת גילה ורנן ושיר חדש ויש שכתוב בו אותו שבצפון מלאים חן וצדקה ועוז וגדולה נצח וגבורה ואותה שבדרום מלאים הוד והדד פאר ועטרה גאוה וגאון ואותה שבמזרח מלאים שיר חדש כתר מלכות וקול דממה דקה ואותה שבמערב מלאים תהלה תפארת ועוז וגאוה וגילה ורנה ומבין לכל הדברים הללו שנא' רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ה' בם ונשאר י"ח אלפים והם משרתים לפניו ואחר י"ח אלפים עולמות הללו מקיפין נהרי מים ואחר נהרי מים מקיפין נהרי אש ואחר נהרי אש מקיפין חומות אש ומים ואחר חומות אש ומים מקיפין הרים של ברד וגבעות של שלג ואחרי כותלי סופה ואחריהם כותלי סערה ואחריהם מקיפין רעש ורעדה ואחריהם מקיפין אימה ויראה רעמים וברקים ואחריהם כרובים מעופפים ואחריהם כנפי רוח ואחריהם אלף אלפים מחנות ואחריהם רבותיים ממתיקי נעימות ואחריהם משוררי שירות ואחריהם תוקעי שופר ואחריהם מריעי בחצוצרות ואחריהן ממתיקי' נעמות רבותיים ואחריהן מסלסלי תושבחות ואחריהן אומרים קדוש ואחריהן אומרים ברוך שנא' ותהלתו מלאה הארץ אחר כל אלו טיט היון ואחר טיט היון אין כלום מכאן ואלך תהו ובהו חשך עד אין חקר ועד אין מספר אין שיעור ואין סוף שנא' ישת חשך סתרו ובכל יום ויום הקב"ה רוכב על כרוב ושם בכולן כשהולך רוכב על כרוב קל וכשחוזר רואה ורוכב על כנפי רוח שנאמר וירכב על כרוב ויעוף וידא על כנפי רוח והוא מלא הכל וכשרוכב על הכרובים שבדרום או הולכין לצד דרום וכן לכל הכרובים ולכל רוח ורוח וכשפונה בזה הרוח מלאכיו שבאותו צד מתגברים והשרים מלמטה מתגברים אין זו הרי הכבוד שבצד זה דומה לצד השני כשרואה בו לכך אמר שלמה בתפלתו אתה תשמע השמים מכון שבתך וכנגד הכבוד שבא בזוהר ברבו המלאכים ואותן י''ח עולמות מקום ועד לצדיק והן בסוף יחזקאל ואין לומר שיש עולמות קטנות כלולות באלה כי אותם אחרים אוהב' יש י"ש עולמות ושם עולם אתן לו שם עולמות ובזוהר הכבוד שרואה ממקום כסא כבודו והזוהר סביביו מברכין קדושה וטהרה וצדקה שם גדולה ד' אלפים ות"ק לרוח מערב זהו ברוך כבוד ה' ממקומו והוא כל וממלא כל ושכינתו בכל:
ח. דורש בא"ב של ר' עקיבא חסד ה' מלאה הארץ חסד גדול נתן לנו הקב"ה לידע בתורה שנקרא חסד דכתיב ותורת חסד על לשונה מה למעלה וח' חנון בה' חומשים וח' רחמים ומי שחסד ורחמים ישכיל בו ללמד על כל רקיע ורקיע להורינו מה שיש בתוכו הראשון היא וילון ואמרנו למעלה חלד קשורה וילון הוא כיריעה הפרוסה על הפתח לבל יראו בבית כן הנוטה כדוק שמם ובבקר פרוס על פני רקיע השמיע להגין מפני חום השמש ובלילה מסירין אותו מפני כוכבים והמזלות ובבקר שב למקומו ומכסה הרקיע בערב בא בנרתקו ובבקר בא לכסות ומחדש כל יום מעשה בראשית וילון ושמים נדבקים יחד ששמים הוא תחת לרקיע מבדיל כמו שכתוב השמים מספרים כבוד אל ואח"כ מעשה ידיו מגיד הרקיע שוב למעלה ממנו וילון הוא כדוק ונראה ביום ודע כי ברא הקב"ה שלש מאות ותשעים רקיעים כמנין שמים והם כפולים יחד כנגד שכפול וכל רקיע לו שם וכנוי נקוד עליו וכל אחד משרתים בין כסא הכבוד אבל שבעה רקיעים הם העיקר ועל שמם כוללים כל הרקיעים וילון דוק ועתה השמים מהלך ת"ק שנה וסולם מוצב ארצה על ת"ק וראשו מגיע השמימה כשיעור הסולם מהלך ת"ק ושרים נכבדים ממונים שבעת הסריסים ממונים על הארצות כשעולים ויורדים יש לה' להביא אותם מטטרון והשמים נבראו מאש ומים בדבר ה' נעשו כיצד כשדבר הקב"ה כח האש חום הדבור ורטיבת לחלוח הדבור וברא בו השמים ושמים אשר תחת רקיע שא מים שם הרקיע הראשון וכן מחנות מלאכי חימה ושבעה כסאות מוכנות על השמים לא לישב עליהן כי אם להראות משרתיהן שהן עליהן שולטין ומחברת שלה' חוני' שברכותיהן והן מאמצין לנקום נקם רצון המקום ברוך הוא ומזיקין האדם העוסק במלאכים או שמשביעין את המלאכים מזומנין לעשות שבעה השרים השוטרים נוצרי מאש ומראיהן כאש ואש מתלהטת כי מאש יצאו ומחנותיהן לא יעשו דבר כי אם בעצת השוטרין וברשות' וישלחום אם לטוב אם לרע אם לוותר אם למחסור אם למלחמה אם לשלום תחת השוטר הראשון שבעים שרים משרתים לפניו והן נשמעין לכל דבר רפואה לעשות ולקרוא לכולן בשם צו"ם ובשם טהר"ה תחת השוטר השני המשרתים לפני שרים ומלאכים והן ממולאין אף וחימה להפיל שונאים בקרב המלחמה ולהשלים ממקומות לכולם בשם יקרא בטהרה תחת השוטר הג' משרתין לפניו לד' שרים מלאכים המודיעין לאדם אם שובע אם רעב וכל דבר שיבא אם טוב אם רעה לכולם בשם יקרא בטהרה תחת השוטר הד' מ"ב והם המנויים על לב המלך והשרים ולכל אדם לכלם בשם יקרא בטהרה תחת השוטר החמישי כ"ב והן הנשמעים בלילה לדבר עם הכוכבים לשאול ולדבר עם הרוחות לכולן בשם יקרא בטהרה תחת השוטר הששי ל"ז והן מלאכי גבורה האוזרים כח וחיל לרוץ ולעוף בכל פנות העולם לכולם בשם יקרא בטהרה תחת השוטר הז' מ"ו והן מגידים כל דבר בחלו' לכולן בשם יקרא בטהרה ויצליח:
עמואל המלאך הממונה על הוילון רקיע שממונה על י"ב אלפים מלאכים והרבה דרכים בשמים וכשמאריך הדרך באורך באש שחור ובמקום שפוסק יש הר גדול של אש לבנה מפסיק אש צח בלא ראות ומשם והלאה מתפשט לדרך אחר בהפסק הדרך אש לבן צח וכו' מתעכל הדרכים ויש למלאכים דרכים זה הולך לכאן לפי דרכו ללכת יש הולך במסיבות עד שיעלה לסולם מרקיע לרקיע עד המרכבה ויש מלאכים שאין זוכין לצבות (ס"א לצוות) בגוף המרכב' בכ"מ שכתוב השמים או בשמים משמע בחלל הכיפה או עד גוף הרקיע אבל השמים למעלה מן השמים כמו החדרה חדר כחדר ודע.כי כל השמים עשוים כקוב' וימתחם כאהל לשבת עמודים קרקסי ווים שוים במי אוקינוס הם אחוזים שמימי אוקיינוס בין קצוות השמים לבין קצות הארץ וקצות הארץ וקצות השמים על מי אוקיינוס הם פרושים שנאמר המקרה במים עליותיו תוכן מים עולה למעלה כאהל פרוסה ובני אדם עומדים תחתיה לקצות' למטה ותוכה למטה הן הן השמים קצותה למטה תוכן למעלה כל הבריות יושבים תחתיהן כאהל לשבת וחתם השמים והארץ בטבעת אהי"ה אשר אהי"ה א"ה מלמטה וי"ה מלמעלה והם ג' אהי"ה אהי"ה אשר אהי"ה שלחני הרי י"ב אותיות כנגד י"ב שעות הלילה י"ב חדשי השנה י"ב מזלות י"ב שבטים וכיצד נחתמו ד' לכל רוח ורוח ב' אותיות למעלה ב' למטה א"ה מלמטה י"ה מלמעלה לג' רוחות ג' אהי"ה ורוח רביעית פתוחה ועומדים ואינה חתומה יש זמן שהיא חתומה אליו ביהו"ה י"ה מלמעלה ו"ה מלמטה וסימן ישמחו השמים ותגל הארץ "ישמחו" השמים י"ה למעלה "ותגל" הארץ ו"ה למטה בתחלת האותיות שם בן ד' אותיות ומה שפתח צפון שבו ירדה שכינה לבלבל הלשון וירד ה' לראות את העיר וגו' ירד לסיני וירד ה' על הר סיני ובו ירד לחדש ירושלים ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים ואותיות החותם כמראה הבזק ולהבות אור ורואות באלף אלפים רבבות פרסאות קומתו ומפני שחקוקים באצבעו קשורים כתרים של זיקי זוהר והאות אהי"ה אלפים רבבות פרסאות קומת האחת שעור שהיא ע"ט שלהבת שכותב בו שלש אלפים למה השמים כטבעת (ס"א לטבעת) מפי כשאני מתעסק בהם ומשתמש היה העולם נשרף באש :
ובספר יצירה חתום רום בידך שלש פשוטות נקבעות בשמו הגדול יה"ו וחתם בהם ו קצות ופניו למעלה וחתמו ביה"ו קורא לי"ב (ס"א לא"ב) שאין נכפלות ה"ו ז"ח ט"י לנסע ק"ג לקח יה"ו כמו שנפרש בצרוף האותיות של שמו וצרפן זה בזה ועשה הקב"ה בשמים כעין כסא ולא כסא ממש רק להודיע לכל המלאכים שהוא מלך על כולם השמים הכפולים כעין כסא זהו השמים מספרים כבוד אל ועומד כך למעלה מן השמים ים ולמעלה מן ים מים למים ברק ורעמים מרחפים לכולם וחומות חזקות של אש מקיפות אותו וסולם גדול נצב בשמים וראשו מגיע לרקיע ומלאכי' קדושים ושרים שערי נכבדים ממונים עליו ומלאכים ממונים על שערי צפון הן ה' הם ו' ועל שער דרום הם ו' על שערי מזרח הם ו' על שערי מערב ומלאכים שרויין בכף (רגל עגל עגול) מכנפיהם ולחוץ מפוצל לקיים מה שנא' איש אל עבר פניו ילכו לא יסבו בלכתם לפי שהעגול תוך הפליטות בכף רגל עגל תרגומו רגליו סגלגלים כף לרגל ומה שרגליהם רגל עגול כי החשך ראש לבריאות ודמותו כשור לכך עשה שלמה י"ב בקר תחת הים ומה רגל ישרה שאין רגל שור גדול משל אריה ולא של אדם משל נשר מה רבו מעשיך ה' ודע כי כאשר ציורנו כן הוא שלשה בליטות לכסא א' מכאן וא' מכאן והוא עגול הרי המעלות גדולות היא קטנו' כל כך אלו ואלו אפרש למה ג' בליטות יש מעלות כמו ב' כך דמות כסא וג' בעין חשמא"ל בעין החשמ"לה וג' ספיר וג' א' ממעל בקרא ועשו כמו ב' לכך בא''ב של ר"ע בשעה שירד ב' מעל כסא הכבוד רעשו הגלגלים אמר להן הקב"ה למה אתם מרעישין השיבו כי ב' שעל ראשינו ירדה וכל כבודינו בו מרום מראשון נאמר כבוד מלכותך יאמרו דכתיב וראש עגול לכסא ותחת רגליו עלות וא' קטנ' כנגד' אמר שלמה הע"ה תשמע ממכון שבתך מן השמים ב' כסאו והארץ הדום רגלו בית מנוחה לארון ולהדום רגלו בית אלהינו ונשתחוה להדום רגליו קדוש הוא נשתחוה להדום רגליו ולא זכר הדום רגליו וד' חומשים א' משנה ספר משנה תורה לכן משתחוה לתורה שהיתה הדום רגליו בארון כך ז' כסאות שבשמים כך עשה ואין כסאות אלא השמים כפולות ונראין בו ועליו השוטר הממונ' ועיקר הדבר נבאר כסא הכבוד בעזרת מלך הכבוד וקמוא"ל שר הצבא סדרי"אל ממונה על מלאכים שלו ובתוכם השוטר הממונה על י"ב אלפים ומלאכי חבלה עומדים על שערי שמים יש בו הרבה שמספרים כבוד אל כמ"ש השמים מספרים כבוד אל: ט' כנגד הרקיע במבדיל כי תמצא ט' פעמים רקיע בס' בראשית עד המים שמהללין לו למעלה מן השמים א' במרומים ב' מלאכיו ג' צבאיו ד' שמש ה' ירח ו' כוכבים ז' שמי השמים ח' והמים אשר מעל השמים ט' כן מכון לשבתך מכון שבתו השמים וט' מיני אש במעשה המרכבה כנגד ט' מראות במעשה רקיע למעלה מן השמים רקיע שקבועים בו חמה ולבנה וכימ' וכסיל וכוכבים וכל מזלו' מושלי' וכל תהום וסולם גדול נצב ברקיע ראשו מגיע לשחקי' ומלאכים כאשים ושרים נכבדים ממונים עליו והם ז' והם ממונים עליו על שערי רקיע ועל שערי מעשה רקיע בשערי מעשה רוח צפון ממונים ו' שרים על שערי רוח דרום ז' שרים על מזרח ז' שרים מערב ו' שרים וברקיע השני בו כפור וקטור ואוצרות שלג ואוצרות ברד מלאכי אש ומלאכי דינין ורוחות אימה ורוחות יראה ואותו הרקיע מלא פחד כי בתוכו מלאכים עומדין לאין חקר עשויים צבאות ועליהם שרים נכבדים ושוטרים וברקיע י''ב מעלות ובכל מעלה ומעלה עומדים מלאכים בכבוד ועליהם מכל גופה וגופה ושומעים ממעשה בני אדם לכל קריאתם בטהרה על מעלה הראשונה עומדים ט' שרים ושוטרים מעמדם באימה עטופים אימה אזורים יראה סבובים רעדה כמותו בתבנית אש פניהם כמראה בזק ופיהם לא ידום מדברים רבים וקולם לא ישמע כי מלאכתם לשתק ולבעת ולבהל
על כל העומד עליהם:
על המעלה שניי' עומדים י"א שרים עומדים בכח ממולאים חיל חיבה ואהבה וכנגדם בוערה אש ורצים ומקרבים מזלות ב"א אלה לאלה. על מעלה ג' עומדים י"ד שרים ומרגיז ומרעיש ומכעיס ב"א ומכשילים ב"א ומכשילים מחשבותם והם גבורים בחיל ובפחד לפניהם ורעדה לאחוריהם ושואגים ומרעידים ומהלכים ומרעישים בקול רעש ורעם בידם מקולות של אש ופניהם כזיקי אש יוצא מעיניהם וכולם נכונים לבטל ולהפר. על מעלה הד' עומדים ט"ז שרים ז' אזורים סערה וקול צעדם כקול נחושת עפות ממזרח ופונים לצפון קולם בברק ואש סביבותם מפסידים שנה מב"א יש להטיב ולהרע. על מעלה ה' עומדים י"ב שרים אחוזים צנה ורומח וקובע בראשן ושריון קשקשים לבושם מימינם ומשמאלם ואבני ברד רעדה במרוצה ומהלכין על אש אחוזים בלפידים וממהרים ומלחשים מענה ופיהם לא ידום משאג ונשמתן כאש בוערת ואש מלהטת מרוח אפם תבער האש כי מעשיהם באוצרי אש מהאש יצאו באש מעמד'. על מעלה ו' עומדים י"ז שרים נוהגים בענוה ומלאים כבוד ולבושים בגדים לבנים והם נוראים מושבם בכסאות הרבה ונאמנים על האמת ועל הרפואה האמתית השלמה: על מעלה ז' עומדים י"א שרים אזורים כח גבורתם באימה חציים דומה לאש וחציין דומה למים והם נפלאים במעשיהם ואין לעמוד על תבניתם כי אש במקומתן וזיקים בעפעפיהם ועומדים באימה העומדים מתחתיהן אינם יכולים לראות במראה והעומדים מלמעלה להם נפחדים במראיהן ומהלכין לג' רוחות העולם. על מעלה ח' עומדים י"ט שרים י"ד מצבם על האמת לפניהם הממונים זריזים ומסים בחוסן וגבורת ברעש ודמות אדם להם ומחזיקים קשת וכידון ומקפצים מאש ולהם סוסי אש ויראה להם. על מעלה הי' עומדים י"ד שרים מצבם על האמת מחזיקים בקולמוס אש וכותבים ספרים לא מעכבים מודיעים לכל הקורא בשמים לבריות. על מעלה י"א עומדים ט"ז שרים בגדולה ולהם מחנות משרתים במרום על פיהם והם אש מעלין פאר ומעופפין וינותנים הלל ליוצרם. על מעלה י"ב עומדים כ' שרים מקיפין צדק וקרני הוד בראשיהן מלאים תבונה מוכנים להללו עומדים מחצה ומחצה חציים משוררים וחציים עונים אחריהם מרפא דבורם חובש וכל אשר יזכרו תהיה רפואה ברקיע אהל יפה ונאה מתקן לשמים וגדול הוא מלא אורה שנא' לשמש שם אהל בהם והרקיע חלק עוביו לז' כוכבים ושבתי למעלה מכולם כך:
מיכאל על שבתי ממונה
גבריאל על מאדים ממונה
חסדיאל על נוגה ממונה
ברכיאל על צדק ממונה
רפאל על חמה ממונה
צדקיאל על כוכב ממונה
ענאל על לבנה ממונה
שבת"י קר ויבש כקרח וככפור. צד"ק חם ולח ממוסך בינוני. מאדי"ם חם ויבש כאש: חמ"ה כולה אש. נוג"ה קר וחם. כוכ"ב קר וחם יבש לח מעט. לבנ"ה ממוסך בקור וחום:
באלו ד' מעונות יודעים החוזים שני חיי האדם אשר יולד במזל כוכב כיצד איך יודעים החוזים חיי אדם בשעה שהולד יוצא לעולם המזל הצומח מן המזרח הוא בית חייו ואם היה בית שבת"י מזל הצומח שניו יהיו נ"ז. א' אם צדק שניו יהיו ע"ט ב' אם מאדים יהיו ס"ו ג' אם כוכ"ב נוג"ה שניו יהיו כ"ב ד' ואם כוכב חמ"ה יהיו שניו ע"ז ה' ובלבד שיהיה המזל בביתו. שבת"י ממונה על הריוח ועל העניות ועל החבורה על חולי ומכה הטמונים בגוף ועל המיתה. צד"ק ממונה על החיים ועל השלום ועל הטובה ועל השמחה ועל העושר ועל הכבוד ועל הגדול' ועל המלכות. מאדים ממונה על הדם ועל החרב ועל הרשע ועל השטן ועל המלחמה ועל הנקמה ועל הקנאה ועל בעלי ריבות ועל המכות ועל הפצעים ועל הברזל ועל האש ועל המים ועל המפולת. כוכב נוגה ממונה על החן ועל החסד ועל התאוה על החמדה ועל הביאה ועל פריה ורביה ועל ולדי אדם ועל ולדי בהמה על פירות הארץ ועל פירות האילן. כוכ"ב חמ"ה ממונה על החכמה ועל הבינה על המדע לפתוח כל פתוח ולחשוב כל מלאכות אומנות וכל נתיב של כל לשון. חמה ממונה להבדיל בין האור ובין הלילה ולמנות בו ימים ושנים לעשות בו כל מלאכת אומנות ועל כתב של כל לשון לגלות בו גלויות מעיר לעיר ממדינה למדינה. לבנה ממונה על מפתחי שמים וארץ וערב היא לכל הבריות להעמידן לרעה ולטובה ואע"פ שהן ממונים אין להם רשות להטיב ולא להרע אלא הכל בצווי היוצר וברצונו הכל שכן הוא אומר כי לא ירעו וגם לא יטיבו ואף ישראל לא היו צריכים לאור החמה ביום ולא לאור הלבנה בלילה שנאמר וה' הולך לפניהם יומם לא ימיש עמוד הענן יומם ואף לעה"ב אין ישראל צריכים לאור החמה ולא לאור הלבנה לא ביום ולא בלילה שנא' וה' הולך לפניהם יומם ונאמר ולא יהיה עוד שמשך וגו' מכאן ארז"ל מנהג החמה וחק הלבנה ועדן המזלות וחשבון תקופות ומדות הימים וחשבון השעות ומחלקתם תרו הראשונים וחקרו כי עז בינתם חמה מיכא''ל. כוכב ברקיא"ל. וס"א חסדיא"ל. לבנה גבריאל שבת"י משמש כל המזלות בשלשים שנה צד"ק צדקיא"ל מאדים סמא"ל חמ''ה רפאל נוג"ה ענא"ל ז' מלאכים לז' שעות שבת"י משמש עם כל מזל ומזל שני שנים ומחצה נמצא גומר ומשמש עם כל המזלות כולן בל' שנה צדק משמש עם כל מזל ומזל י"ב חדש נמצא גומר עם כולן לי"ב שנים מאדי"ם משמש עם כל מזל ומזל ל' יום נמצא משמש עם כולם י"ב חודש נוגה משמש עם כל מזל ומזל כ"ח שנים נמצא משמש עם כולן של"ו שנה. כוכ"ב וחמ"ה משרת עם כל מזל כ"ה ימים נמצא משמשים עם כולן ש' יום לבנה משמש עם כל מזל ומזל כ"ה ימים ומחצה נמצא משמש עם כלם ל' יום:
סדר ז' הכוכבים כך הם חכמי הגוים אומרים הרקיע היה חלק לז' מעלות זו למעלה מזו והן ז' מעונות של ז' כוכבים האלה וזה סדורן מעלה התחתונה הסמוכה לארץ היא מעונה של לבנה ובה הלבנה סובבת הרקיע גבוה מן הארץ תש"ל חבלים בחבל ושמים כל חבל יש לו קנ"ו חבלים בחבל ארץ נמצאו כולן י"א רבוא ג' אלפים ותת"ף בחבל הארץ המעלה השניה הוא מעלה של כוכב נוגה שנ"ג חבלים בתבל השמים כל חבל ישנו קס"א חבל בחבל הארץ נמצא כולן חמשה רבוא ששה אלפים תתנ"ג. מעלה ג' היא מעון נוגה ובה סובבת כל הרקיע גובהה ממעון כ"ח חבל בחבל השמים כל חבל וחבל פ"ד חבלי' בחבל הארץ נמצא כולם ד' אלפים תקנ"ב. מעלה הד' היא אמצעית היא מעון חמה ובה רץ וסובב הרקיע י"ב חודש גבוהה ממעון נוגה פ' חבל בחבל השמים כל חבל וחבל תקי"ח חבל בחבל הארץ נמצא כולן ד' רבוא ואלף ש"מ. מעלה ה' היא מעלה מאדים ובה רץ וסובב הרקיע גבוהה ממעון חמה ל' חבלים בחבל השמים כל חבל ישנו קי"ט חבלים בחבל הארץ שנמצא כלם ג' אלפים ותק"ע חבלים. מעלה ששית היא מעון צדק גבוהה ממעון מאדים תרי"ב חבלים בחבל השמים כל חבל ישנו קי"ב חבלים בחבל הארץ נמצא כולם ו' רבוא ח' אלף ותקמ"ד. מעלה ז' היא עליונה ובה שבתי וסובב הרקיע לל' שנה גבוהה ממען צדק תש"ן חבל בחבל השמים כל חבל ישנו קנ"ו חבל בחבל הארץ נמצא כלם י"א רבוא וז' אלפים חבלי ארץ. נמצא ממעון לבנה עד מעון שבתי רום אלף תתפ"א חבל בחבל השמים שהם כ"ט רבוא ואלף ות"ת חבל בחבלי הארץ. כל חבל הארץ ג' אמה ארבעים חבלים מיל וכל מיל אלפי' אמה נמצא ע''ב אלף וה' מאות מ"ו מיל פחות חבל אחת. (וא' מח' במיל וא' מב' מיל שהם קע"ט יום ומחצה וא' ממ' מיל זה עובי רקיע) חללה עולה מן הארץ עד לרקיע תש"ל חבל בחבל השמים כל חבל ישנו קנ"ו בחבל הארץ נמצא כלם י"א רבוא וג' אלפים ותת"ף חבלי ארץ שהם ב' אלפים תתמ"ו מיל מהלך ע"א יום וז' מיל. חכמי ישראל אומרים מן הארץ לרקיע ת"ק שנה. ואלו נאמרים באמת אלו ז' כוכבים שבת"י צד"ק מאדי"ם חמ"ה נוג"ה כוכ"ב לבנ"ה וחלקו הרקיע לז' מערכות וז' ארצות ממשלתם ובאלו ז' כוכבים ידע האדם הנולד בו הן לטובה והן לרעה. ולמעלה מן הרקיע השני מים העליונים נמצא שמזל שבת"י קרוב למים ע"כ הוא קר עד מאד מן המים והוא מרוחק מן החמה ואינו מקבל כלל מחומו ע''כ הוא קר ויבש כקרח וככפור. צדק שהוא קרוב לשבתי יקבל הקור שקרובה למים והחום של מאדים הרי הוא מתווך בין קור לחום. לכך כחו ממוסך בינוני לא חם לרוב ולא קר לרוב. מאדים קרוב לחמה והוא חם ויבש ראש חמה הוא אש כל הז' כוכבים של אש הם וחזק שבכולן חמה והוא באמצע ודרך האש להעלות החום והלהב מלמטה למעלה נוגע קר מקור כוכב ולבנה ואם מחום חמה אשר עליה ינמס קורו וכוכב קר מקור הארץ ולבנה קרה כשלג וחם מקבל מנוג"ה ומכוכב שתחתיו לח מעט לבנה ממוסך מעורב קר כשלג כי מקבלת הקור מן המים התחתונים ומן הרוח שבין הארץ ונקפא הקור שלה כשלג והיא ממוסכת החום שלה שהיא מקבלת מחום המזלות ולפי שהיא גבוהה מן הארץ אינה קרה כשבת"י וחום מקבלת מצבאות חיילים ההולכים עמה ע"כ כחה ממוסך בקר וחם חמה אש. כוכ"ב חור"ב. צד"ק רו"ח. נוג"ה מטר. לבנה צונן. שבת''י קר יותר ממנה. מאדי"ם רותח. חמה חלקי הארץ גוג. כוכב דרום ארץ כבטאבי"ת. נוג"ה ארם. לבנ"ה שנער. צדק אדום. ומאדים כפתור. שבת"י הודו. חמ'"ה וצד"ק שולטין במזלות. אש וחמה ביום צד"ק בלילה נוגה ולבנה שולטין במזלות. מים ונוגה ביום ולבנה בלילה שבתי וכוכב חמה במזלות. רוח שבתי כיום וכוכב בלילה ומאדים שולטין במזלות מים בלילה זהו למשול ביום ובלילה וז' מלאכים ממונים עליהן לכך ז' תגי"ן על שי"ן של ולמשול ביום ובלילה שנתן כח וגבורה חמה וכוכבים כאחת שולטין מאדי"ם ולבנה אוהבת זה לזה חמה וצדק שונאים זה לזה שבתי ומאדים שולטין כא' במקום יפה כאחד טובים במקום רע רעים שהם לטובה ולרעה. וצדק ולבנה וכוכב ונוגה כאחד טובים שונאים רעים כולן זה לזה ואין אהבי"ם את זה לבנה וכוכב הנוגה כא' טובים שהם רעים ואוהבים זה את זה ורצון א' להם לא יצליח כוכב עם חמה ולא לבנה עם נוג"ה והטל"ה עם צדק ומאדים עם שבתי. חמה ונוגה ושבתי טובים לתאומים נוגה והטלה עם צדק מאדים עם שבת"י חמה ונוגה ושבתי טובים לתאומים צד"ק ושבתי כוכב טובים לסרטן חמ"ה וצד"ק כוכ"ב טובים לאריה חמ"ה ונו"גה ולבנ"ה טובים לבתולה חמה וכוכב טובי' לקשת צדק שבתי ונוגה טובים לגדי חמה וצדק לבנה טובים לדלי חמה ונוגה ולבנה טובים לדגים:
יו''ד ברא עולמו בי' מאמרות כנגד י' דברות וברא חמה ולבנה כנגד ב' לוחות ובו ברא ז' כוכבים כנגד התורה מזוקקות שבעתים וברא כוכבים הרבה ומשמשין עם המזלות י''ב מזלות ברא הקב"ה בעול' וכל מזל ומזל ברא לו חיל שהן ט"ו חיילות וכל חיל וחיל לו ל' חיילות שאינון ריהטון שהם רבוא ות"ת ריהטון ל' לגיון שהם ל"ב רבוא וד' אלפים בכל לגיון ל' גסטרא שהם תתקע"ב רבואות וכל גסטרא ל' שרקין שהם ט' אלף רבוא וק"ס רבוא וכל שרקון שס"ה רבוא כוכבים כמנין ימות החמה שהן אלף רבוא רבבות ותק"צו רבוא רבבות מה רבו מעשיך ולמשול ביום ובלילה שבעה כוכבים מושלים ביום כצ"נש חל"ם בלילות חל"ם כצנ"ש בימים ולמשול שבעה מערכות כימה ראש השור כוכבים רבים יחד מקובצים כאחד כאפרוחים תחת התרנגולת כימה ראש הוא למזל שור כסיל הוא העגלה ועש זה ההולך אחר כימה יש אומרים שהעגלה הוא עש וכסיל הוא שהולך אחר שני כוכבים לעגלה נקראו כסיל וה' נקראים מושבות כסיל ולכימה שבעה כוכבים וז"ש בבראשית לממשלת היום לממשלות הלילה ובתלי' ולממשלות ביום ובלילה הרי ה' יום ב' יום ב"ה תלי מתגלגל ברקיע והתלי הולך ומהפך עם כל המזלות לומר משיב חכמים אחור שאין ממשלות המזלות אלא כפי חפץ מלך מלכי המלכים הקב''ה שבראם ולחכמת המזלות אין קץ על כל איש אשר נשמת רוח חיים באפיו יבין בלבו כי הקב"ה יודע מה יולד יום ומה שיהיה הנה חכם אחד במזלות יבין כל מה שיהיה כ"ש מי שבראם שיודע כל מחשבות עד שלא יוצרו כל מאורי אור אור הגדול' נתנה במרום חוץ מן העגלה שהיא נתונה בצפון והמזיקים המהלכים ברקיע והמלאכים שנפלו ממקום קדושתן מן השמים עולין לשמוע דבר אחד מאחורי הפרגוד ומתרדפין בשבט איש מיד הן חוזרין למקומן וכל הכוכבים וכל המזלות נבראו בליל רביעי בתחלתן ולא קדם זה לזה אלא ב' ידות שעה לכן כל מעשה החמה במתינות וכל מעשה הלבנה בזריזות וחמה ולבנה הם שני מאורות הגדולים הרקיע הזה עלינו.נטוי כקובה של.אהל ונטוי כיריעה שכתוב נוטה שמים כיריעה וישעיה אמר וימתחם כאהל לשבת וכל הבריות מכסה הרקיע כאהל המכסה כל אשר תחתיו והגלגל המגלגל המאורות והכוכבים והמזלות ממזרח למערב וממערב למזרח להוליכה מטלה לשור ומשור לתאומים וכן עד דגים מתחיל וגמר עד שנות דור ודור מעלה ומוריד את שני המאורות הגדולים והם הכוכבים מדרום לצפון ומצפון לדרום והארץ מרוקעת על המים ושוכנת בתוך מימי התהומות כאניה בלב ים ונהר אוקייאנוס מקיף אותו מסביבותיה וזה נקרא ים הגדול ואין מי שיוכל לעבור בו או לצאת ולשתות בו ושאר המים שבעולם ממנו יוצאים וכמו מעבר לאוקינ"וס יהיה תוהו ובהו ובה מדובקים קצות הרקיע כדכתיב בספר איוב או מי ירה אבן פנת' וישעיה אמר בורא קצות הארץ והארץ הזאת נבראת למושב לצד צ' הארץ גבוה עד לכיפ' מדובק לו הרקיע ומגלגל המזלות והחמה היא ראש והלבנה הזנב הרוצה לדעת באיזה מקום ראש התלי יוסיף על בריאת עולם שני שני' ויפחות אותה י"ט י"ט שניה והנשאר בו במחזורו ויראה מה שכנגד השנה ומה שכנגד החדש לשם ראש התלי והזנב והליכתו לאחור והוא הולך לפניו ופעמים לאחוריו וכן הכוכבים כשמהלכים לפניהם כל הנולד בהן הולך לאחור ולא לפנים מן ראש התלי עומד במזל י"ח חדשים עד זנבו הם ז' מזלות וכשנכנס ראשו במזל טוב ונולד בו ותלוי בתלי י"ב מזלות ומקצת' זכרי' ומקצת' נקבות נפרש טא"ק שהן במזרח למה שמותם זכרי' מפני שפנתן מזרח שהוא עלייה והיא תחלת המזלות וכל דבר שהוא העלייה תחלה הוא זכר שב"ג מפני מה הן נקבות מפני שפינת פנת דרו' יורד' וכל דבר שבירידה הוא נקבה כנקב' שהיא.למטה סע"ר צפון נטוי בתהו ובתחתונים דמי כנקבות תמ"ד מערב והם זכרים מפני שפנתן פנת מערבי ושכינה במערב ואין כבוד שיהיו אלא זכרים טא"ק אש ושמותן זכרים לפי שפקודתם אש והאש למעלה כזכר שהוא ראוי למעלה שב"ג עפר ושמותן נקבות לפי שפקודתם עפר והעפר למטה כנקבה שהיא ראויה למטה תמ"ד רוח ושמותן זכרים לפי שפקודתן רוח והרוח בנתיים בין למעלה ולמטה ושלישי מכריע זכר הוא סע"ד מים שמותם נקבות לפי שפקודתן מים והמים למטה והשלישי מכריע נקבה שהוא ראויה למטה ואלו הן א"ש רו"ח מי"ם עפ"ר.
י''ב מזלות ברא הקב"ה בעולם וסדרן ברקיע הם וצבאם ואלו הן טל"ה שו"ר תאומי"ם סרט"ן ארי"ה בתול"ה מאזני"ם עקר"ב קגד"ד וסדרן לשמש בי"ב חדשי השנה ואורם מבהיק ביום ובלילה לכל אחד במקומו ואין נראין לעין מפני שמשהא אותם אור גלגל חמה וכולן נראין בלילה חוץ ממזל שהחמה יושבת עליו לפני החמה ששה מכוסין וששה מגולין וזה סדר עלייתו טלה. כוכב משהתחיל טלה לשקוע כוכב מאזנים התחיל לעלות אם שקע כולה מאזנים כולה עלה וכן כולם יוצאים במספר צבאם לכולן שמות ואין אחד נכנס בתחום חבירו ולא משנה מנהגו המשמש בשעת הזרע אין משמש בשעת הקציר והמשמש בשעת הקציר אין משמש בשעת הזרע וזהו סדר תשמיש חצי מאזנים ועקרב:
וחצי קשת משמשין בעת הזרע ס"א יום וצבאותיה חצי קשת וגדי וחצי דלי משמשין בימי החורף ס"א יום ואע"פ שאין ראיה לדבר וחצי דלי דגים וחצי טלה משמשין בעת הקור ס"א יום חצי טלה ושור וחצי תאומים משמשין בעת הקציר ס"א יום וכן הוא אומר והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן אימתי הבאת העומד ביום ניסן וכן הוא אומר והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר חצי תאומים וסרטן וחצי ארי' בעת הקיץ ס"א יום נמצאת עומד מעת הזרע ועד הקציר חמה מהלכת שבעה מזלות מחצי מאזנים עד חצי טלה שהן ק"פ חלקים וכן בשעת הקציר עד שעת הזרע שבעה מזלות מחצי מזלות עד חצי מאזנים שהן ק"פ חלקים והחלקים במזל הרקיע עשוי בקובע המזלות לכן נקראו מזלות לשון אזל שהולך על כן נקראת מעולם עגלה בדרום ועגלה בצפון והקב"ה מנהיגם בחכמתו:
עושה עש כסיל וכימה שבהם מנהיג מעמיד כאו"א בעתו בהם משנה עתים ומחליף את הזמנים מעביר את זה עש כסיל משמשין שובר כסיל שובר עוברי' בימות החמה וכן אומר רב מחולל כל שובר לשון הסגר והחומה כמו של עושה שבר שבשיעה כסיל שובר עובר ופתרונו אדון העולם שהוא יוצר את הכל כשהוא סוגר מזל כסיל סוגר עוברים ושבים שהרוחות מתחזקים בימות הגשמים ואין דרך מחנה ים ובספר שבת"י שמפרש ברית חשמיאל הרקיע הזה עשוי ככפה דומה לאהל הפרוס על הארץ שנאמר וימתחם כאהל לששת קצותיו למטה ותוכו למעלה ככפה דומה לאהל וכל הארץ תחתיו וים אוקיינוס מסביב וסביב יש ארץ תהו ובהו דכתיב בס' ישעיהו הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ אינה נושבת ובאות' הארץ דבוקים קצת ברקיע סביב כדאיתא בספר חכמי הגוים כי הרקיע לארץ היה מכל צד ובספר חכמי ישראל שהרקיע בצד צפון אינו דבוק קצותיו עם הארץ ואינו מתוקן כי פנת צפון על תהו תולה ארץ על בלימה ומדרום סתומה פנתו כחדר עגולה כדכתיב עושה גדולות עד אין חקר עושה עש כסיל וכימה וחדרי תמן ממזרח וממערב מיוסד הרקיע על הארץ כדכתיב בדברי עמוס בונה בשמים מעלתו ואגודתו על ארץ יסדה וכימה וחדרי תימן שהרוחות טמונים בתוכן בימות הגשמים משמשין קב"ה אמר לאיוב המבינותך יאבד נץ פרוש כנפיו כדי שתכנס רוח הבא מן הדרום תחת כנפיו ויעמידנה ויהא בו כח לעוף והוא הדין לשאר עופות וכן שנינו בר"ה שכימה משמשת בימות הגשמים ונחש בריח הוא מזל תנין הנקראים בל' חכמים מזל תלי לפי שתלוי בו י"ב מזלות ו' מצד א' ו' מצד א' פעמים מבריח את השמים מקצה לקצה לכד נקרא נחש בריח ופעמים מתעקם מכניס זנבו לתוך פיו כנפש עקלתון ו' מזלות הפנימיות פנים משמשין ומנהגים את העולם באותו זמן ובהעלותם לשמש ישוב ומתעקם אף מצד הב' כדי שיהא מכניס מזלות החיצונים לפנים שמשו בעולם ו' התיכונים שימשו עתה לחוץ ובשעה שמתפשט הבריח את הרקיע מקצה אל קצה והרקיע הזה נטוי על כל העולם כולה מקצה לבד מקצת פנת צפון שלא יגמר זהעה"ז עשוי ומחולק לג' חלקים שליש מים שליש מדבר שליש ישוב והארץ ממקום מזרח תקופת טבת שהי' מערבית דרומית גבוה עד לרקיע זה והגבול עגול הוא סביב כנגד שפת הים אוקיינוס מכל צד והוא גבוה רבון הוא מסביב סביב מקצה מזרחי דרומי עד מערבי דרומי וזה הגבוה פתוח חלונות חלונות במזרח וחלונות חלונות במערב ממקום מזרח תקופת תשרי שהוא מזרחי דרומי של תקופת טבת ועוד המזרחי התיכוני והאמצעי של תקופת תמוז ובאמצע בתווך בין צ''א חלונות שבקרן דרומי לבין צ''א שבקרן צפוני יש חלון אחד באמצע ושמה חלון נוגה ומצד חלון זאת מצד צפוני שלה יש חלון שבקרן ושמה תעלומה ובה האור יוצא שנא' ותעלומה יוציא אור והיא בקרן מזרחי דרומי של תקופת טבת נקרא שמה בלגה והחלון שבקרן צפוני של תקופת תמוז נקרא שמו נעמן מתחיל השמש לזרוח מחלון נעמן והולך סובב וחוזר לאחוריו ויורד מצפון לדרום חלון אחר חלון אלו חלונות ולכשתכלה צ' חלונות יש חלון א' ושמה חדר שבה רוח סופה:
תקופת תשרי מתחיל השמש לזרוח מחלון נוגה והולך וסובב לקרן מזרחי דרומי חלון אחר חלון עד שהוא מגיע לחלון בלגה ותקופת טבת מתחיל מחלון בלגה והולך וסובב וחוזר לאחוריו ועולה מדרום לצפון חלון אחר חלון עד שמגיע לחלון תעלומה והולך וסובב ועולה אל קרן מזרחית צפונית חלון עד שמגיע לחלון נעמן ועד חלון חדר זהו חלון ששמה חדר מחשבון צ"א ונחשבות מתחלת הקרן מזרחית דרומית מחלון בלגה עד חלון תעלומה זאת החלון ששמה תעלומה מחשבון צ"א היא החלון ששמה תעלומות החלון חדר שהחלון ששמה נוגה הוא מספרם קפ"ג כאלו החלונות שבמזרח קפ''ג כנגדו יש שבמערב קפ"ג חלונות והם מבואות ג' והשמש הוא החמה בכל יום הוא זורח מחלון א' ושוקע ובא במבוא א' במערב כנגדו החלון שבמזרח ועד שהוא עובר ועולה עוביה של מבוי חלון להראות בישוב יהיה שחר שנא' וכמו השחר עלה ויאמר שלחני כי עולה השחר ועד שהוא בא והולך ונמשך במושבו של מבוי והיה עלטה שנ' ויהי השמש באה ועלטה עלטה היה ושכינה במערב לעולם שנא' סולו לרוכב בערבות חלון א' יש באמצע הרקיע שהוא בין מזרחי דרומי של תקופת טבת ובין מזרחית חלון מזרים שמו צפונית של תקופת תמוז ושמה מזרים שנאמר מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה. ואין חמה יוצאת ונכנסת בו אלא פם אחת של מחזור והגדל שבו נבראה חמה גלגלה היא במגלול ונרצה גלולה ויש לה ד' פנים לד' צדדין הצד א' כחו חם ולח הצד ב' חם ויבש הצד ג' קר ויבש הצד ד' קר ולח כנגד ד' תקופות השנה:
בתקופת ניסן נהפך הצד של חמה שהיא חם ד' זמני השנה חם ולח להיותו למט' לארץ יהיה העת חם ולח עד ג' חדשי'. בתקופת תמוז נהפך צד החמה שהוא חם ויבש להיות למטה על הארץ ויהיה העת עד ג' חדשים חם ויבש. בתקופת תשרי נהפך הצד של חמה שהוא קר ולח עד ג' חדשים בתקופת טבת נהפך צד החמה שהוא קר ויבש עד ג' חדשים ואם לא היתה החמה מסובבת לד' מסיבות לא היה העולם יכול לעמוד וז' הם מעדנות כימה וה' מושכות ב' כסיל ז' והם הם י"ב סובב גלגל ז' מקושרים מב' לישוב לצד דרום והם מפותחי' מחוץ לישוב לצד צפון זורחה ז' מצפון לימין וה' לשמאלו וכנגדן נאספו' ביום ובלילה. תאומים סוף הז' עקרב סוף הה' מן תאומים לקשת כבין עקרב לסרטן בין עקרב לסרטן כבין עגלה לעקרב עגלה לצפון ועקרב לדרום זורחת עגול כלפי דרום ושוקעת עגול כלפי צפון ובצפון עגלה חוזרת ומשרת את התלי והתלי למזלות והמזלות לגלגל והגלגל חוזר בגלגל דלי המים והמזלות כסרטן ותלי כמלך ועגלה כמנהיג וכולן ברוח שנא' ברוחו שמים שפרה חוללה ידו נחש בריח זה התלי חוזרין וזורחין נאספים מאורות במלכים וכוכבים כתרי חיילות וסודרין מזלות כמחנה הגדוד שנ' המוציא במספר צבאם וחשבון י"ב מזלות נמצא כימה וכסיל על אשר הם ז' המזלות נמצא מכימה וכסיל על אשר הם מ' המערכות כימה או מושכות כסיל תפתח אם תקשור מערכות כימה וכסיל תפתח אינו אומר כן אלא תתקשר ללמדך מאותם ה' חמשה ומחשבון או ז' מזה אתה למד כי הה' מערכות כימה וז' מושכות כסיל תפתח אלא הפך הקב"ה חשבון ואמר לאיוב תוכל לקשור ה' מעדנות לכימה שהם ז' ותוכל' לפתוח מושכות ז' לכסיל שהם ה' עושים י"ב וכימה הוא מזל שור וזנב לטלה ועד כימה נחשבות עם שור לכסיל י"א שהוא עגלה ועש הולך אחר הכימה וי"א עגלה הוא עש הולך אחר הכימ' שעגלה הוא כסיל וה' נקראים מושכו' כסיל כי הב' נחשבים אל פני העגלה וה' מושבותיהם ומגולגלותיהם ולכימה יש ז' כוכבים והם מעדנות כימה ועש הוא כשהולך אחר הכימה וכשהביא הקב"ה מבול לעולם לקח ב' כוכבים מכימה והיה המבול וכשבקש להעבי' לקח ב' כוכבי' מעש וסתם המקומו' וע"ז הולך עש אחר כימה לבקש בניה יעוש שהיא עש וזהו עש על בניה תנחם לעולם כשמתחיל מזל א' לזרוח במזרח מאזנים שהוא ז' מתחיל לבוא ולשקוע במערב אע"פ שאין נראין כולן ז' המזלות ביחד מקצתן של זורח נראה ומקצתן של שוקע שהם ז' לא נראה כיצד טלה מאזנים בזמן שמתחיל טלה לזרוח עקרב מתחיל לשקוע שור ועקרב בזמן שהשור מתחיל לזרוח עקרב מתחיל לשקוע וכן תאומי' וקשת סרטן וגדי אריה ודלי בתולה ודגים לעולם הו' מזלות זורחים מצפון לימה הוא צד דרום ונראין בישוב והם הולכין בצד צפון אחרי גובהה של ארץ ולא נראין לעין ולא כן המזלות אחרי' וע"כ קראום שמואל החכם הבית של מפותחי' בלשון חוגר כמפתח כלומר שהשבע נקראים מעדנות על שהן מקושרות מבית לישוב ולא נראין לעיני היושבים ולא כנה הפ' כן כל המזלות והכוכבים. עש היא וכסיל הוא מזל תאומים כימה הוא עש ראש מזל שור על שהם ניכרים ונודעים יותר מכל הכוכבים ומכל המזלות ועל אשר הן תמיד כימה וכסיל ביחד קרובים ביחד זה לזה והולכין זה אחר זה ונכרין לעין כ"כ אמר הקב"ה לאיוב התקשור מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח ללמדך להביט לרקיע כשזורחת הכימה היא שור במזרח תראה מזל עקרב שהוא שוקע במערב ובזמן שזורחת עקרב במזרח שור שוקע במערב והכסיל עם שור המזלות של אחריות (נ"א עם מזלות אחרות) מושכין המזלות האלה ממערב למזרח מצד צפון מאחורי גובהה של ארץ ע"כ נקראו מושכות כי הן מושכין את המעדנות ועוד על שזורחת הכימה במזרחית צפונית יותר מכל המזלות על כן נקראו מעדנות אלו ז' ולא אחרים ומתחיל וזורחת מן הכימה וגו' בעקרב על שהכימה זורח מצפון ועקרב זורחת מדרום ושאר המזלות זורחין מן המזרח לכימה למזרחו של מערב הרי למדת ז' מעדנות והם מושכות וע"ז נאמר מושכות ומושכות הן למעדנות נחשבות עם הכסיל ה' מושכו' המעדנו' ממערב למזרח בזמן שהכסיל במזרח הם מושכות למעדנות ועקרב שוקע למערב בסוף ה' מזלות שהן בצד צפון ויהיה מושכו' עם כסיל במערב למזרח לצד דרום ממזל עקרב ונמצא תאומים בסוף הז' במזרחו אחרי הכימה והמושכו' נחשבות מן המזרח למערב בצד צפון מזל תאומים הוא הכסיל בסוף הז' ונמצא עקרב בסוף ה' במערב תחלת תאומים ועד תחלת קשת י"ב מזלות הרי למדת מכימה וכסיל כי י"ב מזלות הן לא פחות ולא יותר בב"ר כימה מעדנות הפירות פי' כימה משמשת בימות הגשמי' והעולם מצטנן וממיתה את התולעת שמשחיתין את הפירות וכסיל מושך בין קשת לקשת זהו פי' כסיל משמש בימות החמה וקודם ימות החמה הפרי עוקצו אצל שני וכסיל מחממת ומגדל ומושך הנוף מן הנץ לעוקץ הן אלה קצת דרכיו ב"ה ומבורך שמו אמן:
ועתה אשכילך על ענייני החמה שס"ו חלונות והם מעלות קפ''ג ימים עולה ברוח מזרחית וקפ"ג יורד ברוח מערבית כפי ימות שנת החמה ויוצא במזרח ונכנס במערב כי השכינה במערב נכנס ומשתחוה לפני המלך מה"מ הקב"ה ואמר רבון העולמים עשיתי כאשר צויתני:
בתקופת תשרי וטבת סובבת בקרן דרומי במימי אוקיאנוס בין קצות השמים לקצות הארץ ושוקעת שהלילה גדולה ודרך גדולה מאד עד שמגיע לחלון שבמזרח שרוצה לצאת בו ובתקופת ניסן ותמוז סובב בקרן צפונית במימי אוקינוס בין קצוות דרום וסובב אל צפון הולך לצפון בתקופת תשרי וטבת וסובב אל צפון בתקופת ניסן ששה חדשים בקרן דרומי ששה חודשים בקרן צפונית ועל סביבותיו בחלונות שבמזרח שב הרוח החמה ג' אותיות מהשם כתובים על לבו והמלאכים מנהיגים אותו אלו שמנהיגים ביום אינן מנהיגים בלילה והחמה עולה במרכבה ורוכב ומעוטר כחתן שנא' כחתן יכהן פאר כחתן יוצא מחופתו:
בימות החמה קרנותיו ופניו מביטות לארץ של אש קרנותיו מביטות ופניו למעלה של ברד אלולי הברד שהוא מכסה אותו היה העולם נשרף שנאמר ואין נסתר מחמתו ובחורף הופך את פניו של מעלה למטה אלולי האש שמחמם פניו של ברד לא היה יכול לעמוד מפני הקור שנאמר לפני קרתו מי יעמוד ולשמש אהל נאה ושס"ה חבלים (נ"א חלונות) יש לו כמנין ימות החמה לכך ס"ת של שמותיו שס"ה שמש חר"ס חמ"ה ובכל יום חמה ולבנה מכסות עיניהם מאורה של מעלה ומשליכין בו חצים וכשהוא יוצא הוא גבור והוא חלש מעונותיהם של בריות ונתן בנרתק בריכה של מים של מעלה שע"ג הרקיע עוברת תחתיו ומתיש חמימותו במים אע"פ כן אין נסתר מחמתו וי"ג תיבות כתובים על לבו לכן מבראשית עד ויכלו י"ג אור וה' מלאכים מנהיגים אותם ליום לכך ה' דברים בשמש והוא כחתן יוצא א' ישיש כגבור ב' מוצאו ג' ותקופתו ד' ואין נסתר מחמתו ה' וכן ה' אור בפ' ראשונה בבראשית וג' מלאכים מנהיגים אותם בלילה הרי ח' מלאכים בין יום ובין לילה כנגדה יום ד'. ח"פ אור לכך אל אדון על כל המעשים ח' תיבות גדלו א' וטובו ב' מלא ג' עולם ד' דעת ה' ותבונה' ו' סובבים ז' אותו ח' וכן כאו"א חוץ מא"ב כ"ל ש"ת אבל באל אדון כל א"ב כנגד כ"ב אותיות התורה לכך לשמש שם אהל בהם תורת ה' תמימה סמוכים בין יום ולילה הולך ד' רוחות שהן אלפים וכנגד תורה שקדמה אלפים. בבקר בבקר טבילו השמש ברניין ומוסיף לו אורה והולך ומאיר עד נכון היום ומשתחוים לו ומקבל מריח ב"ו ובא השמש ברקיע וטבלוהו לטהר את עצמו וכן בכל פעם וגלגליא"ל השר הממונה על גלגל חמה ועמו צ"ו מלאכי' רבים ונכבדים שמריצים גלגל חמה ברקיע שס"ה אלפים פרסאות בכל יום ויום ומאיר השמש במקו' הטינופת ואין מזיק לו והיא טובלת מאור של מעלה ואין עין יכולה לראות כדכתיב לי לא יראני האדם וחי כך עומדת הלבנה לפי שהכסא עגול מאחוריו כזה כ' ועשוי כמו חצי לבנה סביבות השכינה ענן ומים וכן ענן וערפל סביב. וכשהלבנה מעקמת פניה העורף למטה והפנים למעלה והיה מטר זהו שאמרו חז"ל כל המברך על הלב' כאלו מקבל פני שכינה ומרקדין כנגדה כמו וחיות רצוא ושוב קופצות מתחת לכסא ואופני"אל השר ממונה על גלגל הלבנה ועמו פ"ח אלפים מלאכים שהם מריצים גלגל הלבנה שכ"ד אלפים פרסאות בכל לילה כל זמן שהתקופה עומדת בלבנ' במזרח בתקופ' חד בט"ו לחדש של כל חדש וחדש. מדור הלבנה בין ענן וערפל ועשויין כמו ב' קערות כסויות כפויין זה את זה והוא בין עיניהם כשהוא מולד הלבנה אלו ב' עננים הופכי' את פניהם ברוח מערבית והוא יוצא מבין שניהם כמין שופר לילה הראשו' מדה א' לילה השניה מדה שניה וכן עד חציו של חדש עד שיגל' כולו אלו ב' עננים הופכין פניה' ברוח מזרחי פנת לבנה שיצאה מתחילה מתחיל לכנס ומכסת בין שניהם בלילה ראשונה מדה א' בשנית מדה שנית וכן עד סוף עד שיתכסה כולו מנין שהוא כמין עננים שנא' אמר בשומי ענן לבוש וערפל חתולתו מנין שהוא מתכסה כולו שנאמר תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו בכסה ביום שמתכסה כולו תקעו בחדש שופר שעה אחת מיומו של הקב"ה באים חמה ולבנה שוים לתחילת ליל ד' שעת שבתי בשעה שנבראו שלהבת לבנה מגעת לחמה ביום מ' מעלות עובר לתוכו ומכהה את אורו:
רבי נהוראי אמר גזירת מלך היא כשישראל חוטאין ומעברין השנה (שלא) כראוי שלהבת חמה
מגעת ללבנה בלילה מ' מעלות עובר בתוכה ומכהה אורה וכשישראל עושין רצונו ומעברין השנה כראוי הקב"ה מכלה את החמה ומשלח רוגזו על אומות העולם שנאמר כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו. אור הלבנה פעמים נכסה ופעמים נגלה אבל אור החמה לעולם גלוי לכל העמים ואע"פ שחמה ולבנה הלוכן קבוע לא כשבילי החמה שבילי לבנה שבילי החמה קבועין שבילי לבנה אינן קבועין אלא פעמים שהיא מהלכת את המזל בקצר' פעמים בארוכה כיצד פעמים שהיא מצפונית את הלוכה הרי היא בארוכה ופעמים שהוא מדרומית את הלוכה הרי היא בקצרה ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנא' עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו וכה סדר הלוכה לא ביתו של זה כביתו של זה בית שבת"י גדי דלי. צד''ק קש"ת ודגי"ם מאדי"ם טל''ה ועקר"ב נוג''ה שו"ר ומאזני"ם כוכ"ב תאומי"ם בתול"ה חמ"ה לבנ"ה סרט"ן. רהטי"אל השר הממונה על המזלות ועמו ע"ב מלאכים רבים ונכבדים היא מרהיט אה המזלות במסילותם ממזרח למערב וממערב למזרח שביל עשה הקב"ה לכוכבים ולמזלות שהם הולכים בלילה ממזרח למערב וממערב למזרח וכוכביא"ל השר הממונה ועמו שס"ה אלפים של רבבות של מלאכים שהם גדולים ונכבדים שהם מריצים את הכוכבים מעיר לעיר וממדינה למדינה ברקיע השמים והכל תלוי בתלי שברא הקב"ה הרקיע הזה שעלינו החליק לז' ברא את התלי מראש ומאש וממים בדמות תנין גדול כנחש עקלתון ועשה לו ראש וזנב והניחו בעובי הרקיע במקום חמה ונטה מקצה לקצה כבריח הנחש עקלתון והעוקל שלו באמצע ארכו וחצי נטייתו בטבעת גדולה וכל הכוכבים והמזלות אדוקים בו כל הכוכבים ושני המאורות וי"ב מזלות הוא נתמנה מלך על כולם לנהגם בין טוב בין רע והוא מכהה אורן של ב' המאורות וז' כוכבים והוא המוליך והמביא את המאורות והמזלות ממזרח למערב וממערב למזרח והוא המחזיר את הכוכבים לאחור והוא המעכב אותו לעמוד במקום אחד מלילך לא לפנים ולא לאחור והוא הוא המוליך אותם הילוך ישר והוא מאש וממים ומראהו כמוס ואין נראה לעין כי אם ממסורת הסופרים הקדמונים אנו מוצאים לדעת את התלי וכחו וממשלתו ומלכותו ויראתו וטובתו ורעתו והכרת פני הנולדים בו וזמן מהלכו ממזל למזל ומנהג הלוכו להפוך וקצת הלוכו אחור אחר הזנב וגובהו ושפלונו והם אדוקים בו המזלות ששה מצד דרום וששה מצד צפון ודע כי הגלגל המגלגל המזלות והכוכבים והמאורות והוא סדור ונתון הוא בעוביו של רקיע והמזלות קבועים ואדוקים בו לעולם ואינם זזים ממקום קביעות והגלגל הזה עגול הוא סביב לרקיע בדרום ובצפון במזרח במערב והתלי נטוי בו מקצה אל קצה כבריח והתלי עשוי באמצע הגלגל כך והעגלה נתונה מצד צפון לתלי ובצד צפון של מזלות הדרומיים מתגלגלת עם התלי ומכח התלי מתגלגל מנהיג קצה העגלה הדבוק בטבעת התלי ומתגלגל הגלגל המזלות הקבועים בגלגל ממזרח למערב ומצפונית ממערב למזרח מעולם ועד העולם ולשבעה הכוכבים גלגלים קטנים והגלגל של מזלות מוליך את ז' הגלגלים של ז' הכוכבים שבת''י צד"ק מאדי"ם חמ"ה נוג"ה כוכ"ב לבנ"ה עם הכוכבים ועם י"ב מזלות ממזרח למערב ממערב למזרח מגלגל העגל' המנהגת את התלי מניח נהיגת התלי מתגלגל הגלגל של מזלות וז' של ז' כוכבים וכולו ברוחו של הקב"ה בכוחו שנא' ברוחו שמים שפרה חוללה ידו נחש בריח זה התלי וכתיב בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם והאל ית' קרא שמות הכוכבים ומונה דכתיב מונה מספר וכו' וכתיב גדול אדוננו ורב כח ללמדך כי יותר גדלו בסדר מעשה מלאכת הכוכבים והמזלות והתלי והגלגל והעגלה ממה שנראה גדלו בשאר מעשה העולם שאין חכמה רחבה ועמוקה ומופלאה בעולם כחכמה זו ולב התלי עוצם שמים וחושב מחקרי העולם וגלגל המזלות ותלי אין חכמה א"א ארי"ה ושימשו מחקרי העולם וגלגל המזלות ותלי אין חכמה חמה אם יהיה בהם מולד אז תקופת כולם חמים ויבישים כאש והשר מיכא"ל שמו שור עפר מאזנים רוח שמושו נוגה אם יהיה בהם מולד או תקופות מבולבלין ורטובים והרוח מזיל מים מנוגה וממטר ושר ענא"ל תכ"ק (נ"א תב''ק) תאומים רוח בתולה עפר ושמושן כוכב אם יהיה בהם מולד או תקופה מזיל במקצת ויבש במקצת על יסוד העפר והרוח והשר רפא"ל ס"ל סרט"ן מים ושמושו לבנה אם יהיה בו תקופות או מולד כולן לחיים והשר גבריא"ל קד"ש קש"ת אש דלי רוח ושמושן שבת"י אם יהיה בהם מולד או תקופה מחציתו יבשים כנחת על סוד וחציים מבלבלין ברוח לח ומזיל מים והשר קפצי"אל גד"ץ גד"י עפר דגים מים ושמושן צדק המולד התקופה שבהם חציים יבשים בנחת וחציים מזילים מים והשר צדקיא"ל טעם טלה אש עקרב מים ושמושן מאדים המולד והתקופה שבהם יבשין בנחת חציים מזילים מים והשר סמא"ל:
אלמדך אותות השמש אם בזרוח שמש יהיה שמש זך וטהור
אלמדך אותות השמש אם בזרוח שמש יהיה שמש זך וטהור בחמימתו יגיד על תכונת אש האויר וטוהרו ואם בזרוח יהיה השמש זך וטהור בלבת אש מלהיב אדום יגיד על רוחות רבות וגדולות ואם תראה טרם יזרח השמש כי יהיו עננים ירוקים ואדמדמים יגידו על גשם ועל מטר ואם יציצו ניצוצי שלהבת החמה טרם יזרח יגידו על חקות הסתו והחורף ואם יזרח השמש מתוך העננים כמו מתוך המים כאשר יזרח יראה כמו להב יגידו על חורף וסתיו אם יהיו ניצוצי השמש זורחים זוהרי השמש ומעוננים יגידו על חורף וסתיו וגשם ומטר ואם בזרוח השמש במערב יתיר העננים מסביבותיו יגידו על תכונות טוהרי הרקיע והאויר ואם יבא השמש ואם ישוב מרוח צפון וינתק העננים אדמדם מצד צפון ועננים שחורות מצד דרום יגידו על תכונות טוהר ויגידו חורף וסתיו ואם יקימו עם רוח נגב יעידו מטרות גשם ואם מכל צדי השמש לפנות ערב יהיו כמו עננים אדומים וצחים מזוהרים כשמש הם העננים יגידו על רוחות חזקות ומעוטות ואם יהיו אותם עננים עם רוחות יהיו מפה ומפה לשמש יגיד על חורף וסתיו לרוב ואם יראה הרקיע שחור לרוב כשחרות הקדירה יגידו כי יבשה ויחרבו הנהרות המעינות והבארות ואם כזרוח השמש יהיה מסביבות כמו הקפה עגולה יגיד על חורף וסתיו וכאשר יזרח השמש כמו שעה ואחר נחלש ויפזר משם ויריק את ניצוצי זהרו שלהבת מתוך העננים מגיד על מטר יחד עם ברד מעורב וכאשר יהיה בשקיעתו סלו' (נ"א כלו) מגיד על מטר יחד עם רוח והרוח מאריך תחילה באויר העולם ואם יבער השמש לרוב וישלח ניצוצי זהר שלה בו כלפידי אש ויורדף מכולן מגיד על מטר עם רוח יחד ואם זוהר זך מגיד כי ישב רוח צפון ועצם השמים לטוהר כי רוח צפון מטהר את האויר בגזירת הבורא ית' על אשר הוא נושב בארץ ממקום גבוה ורם יותר מכל מקומות גבוהים ורמים לפיכך מטהר עוביו של אויר חומו ועלטתו יגיה השמש בלא חשך וענן וערפל כנוגה אור אם תראה הירח מיום הראשון כי יסתר מחבא הקרן העליון של ירח יגיד כי יש רוח צפון ואם יסתר רוח צפון ואם יסתר רוח התחתון יגיד כי ישב רוח הכוכב ואם יראה הלבנה בימי מחציתו יגיד על תכונות טוהר האויר. ואם יראה בימי קטנות הירח ערפלו ועננו זך וטוהר לרוב מאד יגידו כי ישתנה הרוח אשר נושב באותו יום ואם יראו את הירח עבים יגידו על חורף וסתיו ואם יראה הירח ביום ד' למולד זקוף בקרנותיו ער נשיבת הרוח מהרוחות המערביים יגידו על חורף וסתיו ואם תראה כי יש לירח כמו בקעים מאותו מקום שנראין הבקעים יגיר כי משם ישיב הרוח כשיהיה הירח מלא ושלם וממולא עד יום ד' ומיום הרביעי עד יום השביעי וממלואן ועד מחציתו וממחציתו עד מלואן יגיד בזמן שהיה קרוב לשמש יהיה הרוח או במזל הרביעי למזל שהולך עם השמש יהיה השנוי לרוחות לימי' שבעה כי כן נתבררו באותות הירח והירח ראוי לראות ולהבין ולהשכיל אותות סימנים מטר ג' ימים למולדת או לאחר ג' ימים למולדת למלואה להיות שלמה ולמחצה הירח להיות חציו של ירח ממדת מלואו כל אלה מועדי הירח ראוי לראות סימנים מטרה ג' ימים או לאחר ג' ימים אם הירח רקיק וזך וטהור ולא יראה בו מאומה ערפל יגיד על תכונות האויר ויושרו. ואם יתראה במעוטה ויתראה מסביבותיו הקפו עננו וערפלו הוא מדור הלבנה המתכסה הירח בתוכו לכל חדש ויראה לכל רוח כמו מקיף ומסיע העננים עליו מגיד כי ישב רוח מאותו הצד הנוסעים ממנו אותם העננים אם יראה הירח מכורכם ועב ושח מגיד על סתיו וגשם ואם סביב הירח כגורן אחד טוהר ובנחת במעט מעט יותץ הגורן יגיד על תכונות האויר וטוהרו ואם יהיו ב' או ג' מגידת על סתיו וגשם ורוח אם יהיו מכורכמות כדונג. ותתבקענה מצד א' מאותו הצד יבא עבים ואם יהיו מועלט (נ"א מועטות) ועבות או ירקרקות ומכורכמות או שחורות ותראה כמבוקעות כולנה וכמו שתהיינה גדולות כן יהיה אף סערת האויר ושנוי לרוב אם כזרוח השמש יעשה בסביבותיו כגורן עגולה אם יבקע מהר, יגיד על תכונת טוהר הרקיעים כזרוח השמש דע כי באותו היום יהיה גשם ואם יזרח השמש מתוך עננים ובזריחתו חם כלבת אש יהי' חורף וסתיו וכזרוח השמש יהיה אדמדם וירתח יגיד על רוח אם בבקר יראה השמש גדול ורב יהיה חורף וסתיו ואם יראה ניצוצו קודם זריחתו יגיד על גשם ואם בזרחו יהיה מלפניו עננים אדמדמים יגיד על גשם שיבא לצד דרום ואם יחפשו עצמם לרוב כמחפשי בצים ומתנערים לרוב גם העורבים אם יראו לרוב ויברחו לרוב וגם הזבובים אם יאספו לרוב וינשכו לרוב או מצפצפים בקולם יגיד על גשם ודע אם נפלה תקופה בתחלת חדש כל התקופה יהי' חום ובחצי חצייה בינונית נוג"ה ירבו גשמים כוכ"ב כולו חום ולבנה כולו קור שבת"י בקיץ ובחורף צנה וירבו גשמים צד"ק כולו קור ושלג וגשמים מאדי"ם חום וירדו גשמים ויהי כלו בלא צנה: