אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / אדם הראשון / רזיאל המלאך / סדר הלוך המזלות המשמשים בתחלה

סדר הלוך המזלות המשמשים בתחלה

ליל א' כ"ל שצ"מ חנכ"ל שצ"מ: יום א' חנ"כל שצמח"נ כ"לש: ליל ב' צמח"נ כל"ש צמח"נכ: יום ב' לשצ''מ חנ"כל שצמ"ח: ליל ג' נכ"ל שצמ''ח נ"כ לש"צ: יום ג' מחנ"כ לש"צ מחנ"כל: ליל ד' שצ"מ חנכ"ל שצמ"ח: יום ד' כ"ל שצ"מ חנכ"ל שצ"מ: ליל ה' חנכ"ל שצ"מ חנכ"לש: יום ה' צמ"חנ כ"ל שצ"מ חנ"כ: ליל ו' לשצ"מ חנ"כל שצמ"ח: יום ו' נכ"ל ש"צמ חנכ"ל ש"צ: ליל ז' מחנ"כל שצ"מ חנ"כל: יום ז' שצ"מ חנ"כל שצ"מכל: ונמצא סדר הלילות כצנ"ש חל"ם:
ועוד אשכילך להבין דאם יהיה סתיו או גשם מאותות הלבנה ביום שליש ללבנה חדשה המולד שלה אם יהיו קרני הלבנה כמו פחים וחשוכים ועלוטים זה האות יגיד על גשם מטרות וכמו כן אם יהיו קרני הלבנה ביום רביעי כאלה כן יגיד על הגשם ואם יראה הקפה של לבנה אדמדם כאש זה האות יגיד על סתיו גשם גדול ובימי מלואים אם יראה על הלבנה כמו שחור מאומה זה האות יגיד על סתיו גשם גדול ובימי מלואו מטרות ואם יהיה מכל סביבותי' כמו גורן עגולה או ב' או ג' עגולות זה יגיד על סתיו וגשם גדול. ועוד נלמד להבין ולידע מטרם אם יהי' סתיו וגשם מאותות החמה אם יזרח השמש אדמדם יגיד על גשם מטרות וכאשר יהי' נכון להשקיע לבוא במערב כ"א בצירים השמאלי' יהיו עננים שחורי' וקרובי' לו תבטח כי מיד יהי' גשם ומטר כאשר תזרח השמש אם יעמוד ענן ושמש על זוהר נצוצי שלהבת זה האות יגיד על גשם ומטר וכן הרבה בס' המזלות:
ועוד חכמה שם על סתיו וגשם לאורך ימים אם החזירים או העזים יעשו תשמיש הזכרים עם הנקבות ובשעת שיכלו ויפסקו התשמיש עושים עצמ' עוד נרצים להשתמש או אם נתלכלכו במקומות המים או ברפש וטיט ורוצים להתלכלך יותר וגם כשרוצים לרעות ותופשין מרעיתם מתחת לארץ עד קצות שפתי פיותיהן וגם ממתיחין ראשם כנגד צד צפון וגם הכלבי' אם יחפרו בארץ וכן הזאב אם פניו קרוב לעזי' או קרוב לבתי הוילון וגם אם יטבלו שוורים שפתותיה' במראה המים ובמעיינות ולא מפני תאות שתייה וגם האווזים אם ילכו קוראי' בכח מאכל מזרעתו וגם קורי עכביש אם יפלו מעצמן בלא הפחת רוח כל זה יגיד על סתיו וגשם לאורך ימים ובעת שהלבנה חסרה נקראת מאור קטן ואז אין ממשל' הכוכבים ברקיע כי אם צ"ח כוכבים מניין כוכבים וכשקטרגה לבנה על לבונותיה ונעשה הכוכבי' כאדם שמכה על עץ השרף ויוצאין שביבי' לכך הכוכבי' עם הלבנ' יוצאין ומתחלת העול' צרף האותיו' וגלגול הדבורי' וחשבונם ומניינם ומספרם וחושב חשבון כוכבים ומזלות וחשבון תקופות ומחזורות של כוכבים ושל תלי ושל מזלות שהי' עתיד וסדר לבראות והיה עורך החשבון כולו לפניו כדי לראות הדורות העתידין להבראות מראש ועד סוף ככתוב מי פעל ועשה קורא הדורות מראש קוד' בריאות עול' כדי להבין מעשה כל אדם וצדקתו ורשעתו ולגזור על כל אחד ואחד לפי מעשיו העתיד לעשות בין טוב ובין רע ומנה כוכבים ומזלות עליה' ומנה כוכבו ומזלו שיזרע בשעת זריעתו ובשעת מולדו בין טוב ובין רע וכל אלה עשאם האלהים בחכמתו ובתבונתו קודם שיזרח העולם שנאמר ה' בחכמה יסד ארץ אף על פי שמנה כוכבו ומזלו של כל אדם טרם שיברא העולם לפי מעשיו שעתיד אדם לעשות ולא נתן הקדוש ברוך הוא לכוכבים ולמזלות רשיון להרע.או להיטיב תחלה עד שראה שהאדם לבראות שלא יהיה נכון בלא יצר דכתיב כי יצר' לב האדם רע מנעוריו ועל זה האלהים רחום וחנון הוא ונחם על הרעה ערך ותקן התשובה מתחלת הבריאה בטרם הרים ילדו וגו' תשב אנוש עד דכא שאם יחטא וישוב שינחם ה' אלהים זהו אין מזל קבוע כי הכל לפי מה שהאדם באותה שעה דנו כדכתיב בישמעאל באשר הוא שם ובמזלות המאורים שבם יראו כל הזמנים לכך אומרים בלילה ומחליף את הזמנים ומשנה העתים ולא בשחרית. והתרנגול כשמשכים לקרוא בלילה ישתנה הזמן ולמחר יהיו עננים כי הענן נכנס בחרטומו ופעמים לבנה בלילה פעמים אינה מאירה זהו ומחליף את הזמנים ומשנה עתים ובשלשה כוכבים לילה. זהו ומבדיל בין יום ובין לילה אבל בבקר אע"פ שראו עשרה חשוב יום זהו דכתיב עושה שחר ועיפה וגו' ה' צבאות שמו. למד כנגד ה' המאורות מה ל' גבוהה על כל האותיות כך הקב"ה על כל בריותיו וצופה הכל מתחלת בריאת עולם במאמר יהי אור זהו נהר דינור שממנו הולכין כל המאורות כדאמרינן בהרואה אלמלא זנב כימה בנהר דינור אין בריה יכולה לעמוד בקור ולכך חמה בלבנה וכוכבים נראין אדומים ומה' שעתה הולכת חמה ביום היתה הולכת נהר דינור' ובמקום הליכות חמה ביום נהר דינור הולך ואותו הלוך קורא יום שנקרא עת היום ובמקום הליכות חמה בלילה הי' הכל מים והיה לו כמו רפיסת שהולך בהם ולאותו מקום נקרא לילה זהו ויבדל אלהים בין האור נהר דינור ובין החשך חשכת מים עבי שחקים זהו ויקרא אלהים לאור יום כלו' נהר דינור שבהן בטלות המאורות ממהלך שאם לא תאמר כן מאי ויהי ערב ויהי בוקר והרי נתלו המאורות אלא נהר דינור מהלך כמן עתה החמה כלו' לאור יום נהר דינור ולחשך קרא לילה לחשכת מים שהם דרך החמה ובהשכמה יהי' אור נהר דינור עד חצי יום שנהר דינור עולה למזרח ולמערב ביום רביעי הוציא מנהר דינור כמו בחצי היום שנהר דינור עולה ולבנה וכוכבים עולין נאמר במדות שמים לפי לכת בערכן מדדו חכמים ש"ס מדריגות וי"ב מזלות צמודין בו ושמות' טל"ה שו"ר תאומים סרט"ן ארי"ה בתול"ה מאזני"ם עקר"ב קש"ת גד"י דל"י דגי"ם וכל מלך נ"א מהלך מהם ל' מדריגות וכל מדריגה ומדריגה ס' גסטראות וכל גסטרא ס' ברקונות וכל ברקיון ס' אולות וכל אולות ס' אורות וכל אורות ס' סוטות וכל סוטות ס' רפסיאות וכל רפסיאות ס' הרופות כהרף עין נטל זה חשבון בידך עד י"א וי"ב דברים אחרים מן דקדוקי חשבון אבל הכוכבים היורדים והעולים ומנהיגים את העולם ושמותן שבת"י צד"ק מאדי"ם חמ"ה נוג"ה כוכ"ב לבנ''ה וכל אחד ואחד יש לו חלק בכל האחד מן אלו הכוכבים בחילי דראקו"ן דינור היה מקיף אז כמו עתה המזלות והתלי שמגלגלין והולכין בשמים כי בתלי י"ב נותנים ז' מעדנות כימה וה' מושכות המזלות והתלי שמגלגלין והולכין בשמים ובארץ ז' וה' הם י"ב סביב הגלגל מקושרין מבית והם פתוחים מבחוץ זריחות שבעה מימין לצפון וה' מצפון לימין וכנגדם נאספים ששה ביום וששה בלילה תאומים בסוף השבעה ועקרב בסוף ה' מן התאומים לקשת ומעקרב לסרטן כמו כן ונאספים עגלה לעקרב עגלה בצפון עקרב בדרום זורח עגול כלפי דרום שוקע נוטה כלפי צפון ובצפון עגלה זורחת ומחזרת את התלי והתלי למזלות והמזלות לגלגל והגלגל חוזר בגלגל דלי ומזלות כסרנים ותלי כמלך מנהיג בראש הששה וזנב התלי בסוף הששה הראש מהלך ישר והזנב מהלך הפך כן היה מתחלת העולם נהר דינור סובב ולאחר מכאן פ' יום ביום ד' הוקפה מנהר דינור האש וברא חמה להאיר ביום על הארץ ונהר דינור אצל המזלות לחמם קור כימה ושלג לבנה וכיוצא בהן:
ע"כ נבראו כוכבים קטנים אע"פ שאין מאירין אלא לחמם העולם לאור שלהבת שלהן שאם לא תאמר כן למה נבראו מה צורך לעולם בהן אך כל מה שברא להנאות העולם ומן כח הנור של כוכבים רצים במסילתם דגם המזלות והמאורים רצוא ורהטיא"ל השוטר רץ עמהם ונ"ג שרים נכבדים עמו להריץ המזלות והמאורות על כן נקרא רהטיא"ל לשון רץ וירץ מתורגם ורהט כי כל המלאכים נקראים על שם מה שממונים כגון רזיא"ל שמסר ספר הרזים ובו משכיל אדה"ר ובו מלאכים על החדשים שפיעא"ל נשיא על חדש ניסן ועמו ל"ו מלאכים רגהיא"ל נשיא על אייר ועמו מ"ג מלאכים ארינאו"ר נשיא על סיון ועמו ס"ה מלאכים תע"ץ בו"ן נשיא על תמוז ועמו כ"ח מלאכים תת"ר גא"ר נשיא על אב ועמו כ"ט מלאכים מוריא"ל נשיא על.אלול ועמו כ"ח מלאכים פחדרו"ן נשיא על תשרי ועמו כ"ט מלאכים. לרב"ג נשיא על מרחשון ועמו כ"ז מלאכים ארבגדו"ר נשיא לכסליו ועמו כ"ט מלאכים אברכיא"ל נשיא על אדר ועמו כ"ח מלאכים לפי שהנשיא נקרא אברכיא"ל בל' ברכה תחתיו מלאכים הנקראים בטוב כגון רומיא"ל ברכיא"ל טפריא"ל שלמיא"ל מלכיא"ל וכל כיוצא בהם הקב"ה והוריד למרדכי ואסתר בחדש אדר חן וחסד וספר הזכרונות ובא לשלום למרדכי והיה משנה למלך ונתן ברכות למלך הכבוד נוריא"ל על דינור שמשיא"ל ירחיא"ל על הירח כוכבי"אל על הכוכבים שופריא"ל על ספרי החיים על שם אמרי שפר זכוביא"ל על זכויות ישראל יהודיא"ל על המלאכ'ים זהו ולתתך עליון בקראי כל המלאכים על שם ממשלתם וכאשר צרף הקב"ה האותיות ועשה גלגל הדבורים וראה כל הפעולות שהיה לו לבראות וקרא ובא למעלה בשמות בחכמה ולפי שהשמש והירח והכוכבים נבראו מנהר דינור ע"כ הוא ברקיע השני להוליך המזל לסיום מזלות הקדים ועשה בריכת מים לפני השמש לקרר חום השמש ולהפליג צנתן ביום ד' הוציא מנהר דינור חמה ואח"כ כוכבים ושתלן ברקיע ובדינין מדיני' שרותח וזורקו אחריה רתוחה לכך כוכבים הולכים לצד אחד כאדם המתקן גבינה תחלה יוציא מן החלב הגבינה וממה שנשאר מחלב המבשל ויהיה כמו גבינה אינו כל כך לבן לכך החמה לבן מירח וירח מכוכבים וממעט לבושת ירח אורה על המים ונברא נהר דינור ומהם נבראו האורות ומה שאמרו חכמים שנהר יוצא מזיעת החיות והחיות נבראו בשני שנים הם אחד מזיעות אצל כיסא הכבוד ועל ראש רשעים יחיל: וברקיע השני נהר דינור אחד שהמזלות נדונין ממנו שאמרו רבותינו אלמלא זנב כימה בדינור אין ניצול מפני הקור והמזלות ברקיע השני כחגוגה ומה שחמה הולכת ביום דינור הולך ביום ראשון ונקרא יום ובהילוך חמה בלילה הולך דינור בחשכה כי העולם היה מים וסביב למים קליפה שתופש המים וסביב אותה קליפה דינור הולך

קליפה אחת ומה ושלמעלה בקליפה היה הולך והיה בהלוך חמה : ביום ומה שלמטה בקליפה זה היה במקום חמה בלילה. ואז היה הולך בחשכת מים למים שמים ולמטה בקליפה היו עבים שכן דרך המים אבל למעלה צלולים כתיב ולחושך קרא לילה כלומר במקום חשכת נק' מקום לילה כשהי' חמה הולך שם בלילה כך מה הי' לכל מזל ומזל יש עליה בצד שהרקיע הקצה מהרקיע לקח מאשו הגדולה ומלחלוח דבר קדשו ורוח קדשו וערב יחד ובא כמו זכוכית והיה לח ורקעו וטפחו דכתיב ימיני טפחה שמים וכשנתייבש הרקיע זה הרקיע עשו לשחקים כלומר הרקיע כשהי' לח חזקים כראי מוצק זהו כשנתייבש נוטה שמים לבדו ודורך על במתי ים זהו בשנתייבש לאחר וימתחם כאהל ושבת שמתח השפע והכל ע''י הרוח כדכתיב ברוחו שמים שפרה ומן הרקיע עצמו למעלה היה מוצא קורות שהן בולטין וכן השמים מלא מים ובין קורה לקורה נקרא עליה ויש מהם המים מונחים בה ויש לכל מזל ומזל עליה למעלה זהו המקרה במים עליותיו ועל כרחך אתה צריך לומר שהקורות מן השמים עצמן ומחוברים שאם כך שם קורות על השמים הלא כתיב וימינו טפחה שמים וכתיב כי מגרעות נתן לבית סביב לבלתי אחוז בקירות הבית שלא הי' מנקב החומה והבליטה ראשונה והשניי' למעלה מן הראשונה אותה קורא מגרעת לפי שהחומה נגרעת שממעטין עובי החומה כדי שיהי' מקום בולט אבל אותו שלמעלה בסוף החומה קורא מטפחת כי למעלה בחומה הי' כמו מקום גבול שהי' הקורה מונחת באותו מקום אבל מגרעת היה כל החומה מקצר בעובי ולפיכך למטה היה רוחב ה' למעלה ו' למעלה שבעה לכך כתיב היציע התחתונה חמש באמה והתיכונה שש באמה והשלישית שבע באמה רחבה אבל למעלה לא היה כי אם מקום גבול לקורה וזה נקרא משפחות כתיב כל אלה אבנים יקרות במדות גזית מגורה במגרה מבית ומחוץ ממסד עד הטפחות כלומר מן היסוד עד הטפחות והואיל וגבי שמים כתיב וימינו טפחה שמים צריך אתה לפרש שהקורות בולטות למעלה לשמים והקור הוא אחר השמים ואותן הבליטות כמו שהיא בחומה זהו המקרה במים עליותיו וגם תוכל להבין במקום שמים המחוברים כמו כן יש לארץ מקום גבול לקבל השמים ולשמים בליטה שנכנס לתוך הגבול וכן הוא כמו כוס של כסף שעשוי בו מקום לקבל הכסוי וזהו שכתוב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ודבוקי' זה בזה ולמעלה מן הקורות יש כמו שמים והוא עשוי כמין כיפה דכתיב לשמש שם אהל בהם וסלמעלה יש נהר דינור כב' קליפות ומשם יורד למעט נהר דינור ויורד לכל מזל ומוליך את המזל ברתיחות וזהו שכתוב נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי אלף אלפין ישמשוניה כמו את נהר דינור המלאכים שמשמשין אותו להוליך לכל מזל ורבו רבבן קדמוהי יקומון לפני נהר דינור להכניס כל קב ונקב אבל הראשוים מצויין המים לילך ראש זה לכאן וזה לכאן והם אלף אלפים זהו ויתן אותם אלהים ברקיע השמים בין אותם קירות הבולטים יהי מאורות ואורות לא נאמר אלא מאורות כמו מקום האורות שהרי השמש מונחת כמו הזכוכית והאורה יצאה חוץ לזכוכית ועל אותו הזכוכית אמר יהי מאורות בשמים וזהו מלאים זיו ומפיקים נוגה כמו הזכוכית מלא זיו ומפיקים לחוץ מה שאומרים בשבת הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח כי עובי הרקיע ממקום שנכנסה החמה בבקר מהלך חמשים שנה ויש דלתות במקום עובי הרקיע וחלונות יש לרקיע במקום שכלפי העולם הרואה את הארץ וכשחמה נכנסה בפחת הדלתות אז הוא עמוד השחר והם רחבים לכך אמר דלתות שערי מזרח ולשם אינו בוקע כי יש לחמה ריוח כשבא לצאת לעולם יש חלונות קצרים לכך אמר ובוקע חלוני רקיע ואינו הולך בתקפו מעצמו כי היה שורף כל העולם כולו והקב"ה מוציאו בנחת זהו מוציא חמה ממקומה ולבנה ממכון שבתה היא כפת השמים שיש לשמש והיא כמין קערות כפות נאות ללבנה זהו ולבנה ממכון שבתה וכשמש בבוקר או בערב יוצא ומתפשט אורו בכל העולם לכך שמש בלשון נקבה יהי מאורות ולא אמר מאורים זהו אם זרחה השמש בלשון נקבה שפרה ורבה וכשהשמש הוא בתקופתו אמר בלשון זכר השמש יצא על הארץ כשמאיר והולך וכך השמש בגבורתו ששה ביום ד' מנהר דינור שהיה עומד בין הקליפות הקפיא נהר דינור כגבינה וברא את השמש ונשתחרר' מראית דינור כחלב שכבר נעשית הגבינה ולאחר שהבדיל את הרקיע למעלה מקליפה דינור ולמטה חשכת מים שהי' חשכה וברא שמש וירח וככבים ומזלות ולכל א' מדור לפי כבודו:

ודע שהכוכבים עומדים ברקיע בין יום בין לילה אלא מפני זוהר השמש שאין מניח לראות בהם כאדם שנותן להבה בשמש אינה נראית למרחוק לחוץ מפני שהוא צלולה ואם תשים גחלי אש בחמה נראה כאפר לבן ביום זוהר השמש מכסה אורה ואין נראית אבל בלילה כשחמה למטה מן הים אוקיינוס הכוכבים נראים ואם תאמר למה נבראו הכוכבים הקטנים הדקים כיון שאינם מאירים לפי שהמים העליונים קרים וברא צבא השמים לחמם אותה ובבקר מה שנראה בכוכב היוצא ממקומו זהירות היום בא ונראה כזהרות כוכב היוצא ממקומו יורה כחץ והכוכב ילך מסילתו ולא ימוש ואיש לא נעדר ובהליכת' הם מהללים לו ותקן להם שבילין בשמי' ובמקום השבילי' תקן מעשה הרקיע ירקרק לו ותקן להם שבילין בשמי' ובמקום השבילי' תקן מעשה הרקיע ירקרק כדי שיתרא' יותר בטוב לחוץ כדי להאיר על הארץ נתנם בעובי התחתון של רקיע הסמוך לארץ נמצא שעל הארץ מאיר ולא ברקיע ובככבי' ומזלות כל אשר יהי' על הארץ יכול אדם לדעת בין טוב בין רע ותן בלבך שהקב"ה יודע את הכל שהרי בשר ודם יראה כל דבר במזלות כל שכן ממ"ה הקב"ה שהוא יודע הכל שהרי הוא מודיע לכל בשר ודם ואין צריך לומר שהוא יודע הכל ברוך הוא ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים לא כ"ש וק"ו בנו של ק"ו. מים מ' במים קשר לו קשר וכו'. בספר היצירה הוציא הקב"ה רוח ברוח קדשו וחקק וחצב באותו הרוח שנפח שיצר בו ד' רוחות העולם ורוח בכל אחד להבדיל כמו אומן שעושה כלי זכוכית לוקח כלי ברזל נקוב מקצה אל קצה ולוקח מן הזכוכית מכור הכבשן ונותן קצה הכלי בפיו את כל הקצה מכלי ההוא הנכנס בפיו נופח ברוח פיו והרוח עובר מתוך הכלי הנקוב ומגיע עד הזכוכי' הדבוקי' בקצה הכלי הנקוב והרוח רוח פיו שנפח מזכוכית המותכת ונעשה כלי קטן או גדול ארוך או קצר או רחב או מד' פאות בכוחו מזער כ''ש האל הגדול הגבור והנורא כשהוציא רוחו במתח חללו של עולם והוציא מים מן לחלוחו הרב לאין שיעור וחצב וחקק כסא הכבוד וכל צבא מרום ולא רצה הקב"ה לעשותה מהאש הגדולה פן ישווה לו שהוא אש אוכלה אש ולקח מים אש ורוח וברא משרתיו וחלק המים לג' חלקים מחלק א' הקפיא את המים והרתיח המים באש ובעשן רעש ועפר ונעשית הארץ חלק השני עשה כל צבא מרום ושמים העליוני' חלק השלישי כשהרקיע רקיע שעלינו להבדיל בין מים למים היו חצי' למעלה וחצי' למטה והמים שלקח מלמטה היו שמחים ואומרים אשרינו שיש לנו להיות קרובים אצל בוראנו ולהיות שמחים וסמוכים תחת כסא הכבוד מעופפי' בשמחה רבה ונותנים שבח והודאה וקלוס ומכתירים כתר ותהלה ליוצר עולם שנאמר מקולות מים רבים אדירים במעשה בראשית תמצא י"א פעמים מים ובאלה תולדות נח י"א פעמים מים לומר בדור י'א היה נח והיה מבול והקב"ה ידע שהמים יחזרו לעולם ובסוטה י"א פעמים מים לפי שבדור המבול חטאו באשת איש כסו"טה וגזר הקב"ה על המים שהי' ממי מרום וגזר להביא מים על מצרים י"א פעמים מים בתיבת מים ב' ממין הרי כ"ב ממין לכך כ"ב ממין בפסוק ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן קח מטך ונטה את ידך על מימי מצרים על נהרותם על יאוריהם ועל אגמיהם וגו' לומר עם הכל נתנה כי אין חדש תחת השמש לכך בויושע תמצא ים ומים מן השירה עד ויסע משה י"א פעמ' וגם ביהושע י"א פעמ' מים ח"פ מי הירדן וג"פ מים שהתנה לחלק מי הים לפני בני ישראל וכן וישב הים לפנות בקר לאיתנו לתנאו שהתנה עם הים מששת ימי בראשית והמי' העליוני' תלויי' במאמר הקב"ה בין המים אשר על הרקיע לא נאמר אלא מעל לרקיע כלומר שתלויין במאמר: פלג אלהים מלא מים מלמד שפלג אלהי' את המים ונותנן חצי ברקיע וחציים באוקיינוס הרקיע דומה לבריכה ולמעלה מן הבריכה טיפה ומחמת הבריכה טיפה מזעת והיא מזעת טיפין עבות והם יורדים לתוך המים המלוחים ומים העליוני' צלולי' מכל דבר ומים העליוני' יתרים במים התחתונים שלושי' מדות זהו בין מים למים שלשי' מים זה שיר למעלות ל' מעלות מה שיש למעלה מלמטה ולמה קרא למעלה יותר מלמטה כי הלובן צחצחות המים בלל באש ובמים וברא המלאכים כאשר נשרף בעינים המלאכי' ומים העליוני' הם זכרים והתחתונים נקבות ובין עליונים לתחתונים ג' אצבעות והיקף הרקיע מבדיל ביניהם לכך בישעיה פתח מי מדד בשעלו מים לשם מים שמים וארץ רוח בסדר עולם שאלו הם מים עליונים כי הרקיעים יש להן כמין גביעי' בית קבול מים שנאמר מר מדד בשעלו מים היד או בכף הרגל ואח"כ שמים ואח"כ ארץ ואח"כ רוח חיות כי העולם רוח והרוח מרחף על פני המים למעל' ולמטה והרים תלויין ברוח סערה אבל בבראשי' שמים וארץ רוח מים בסדר המזלות והשמים של אש טא"ק של א"ש שב"ג עפ"ר תמ"ד רו"ח סע"ד מים ולמה אש קודם והלא עפר תחלה לבית הלל אלא שמים אש ושכינה בשמי' ע''כ קודם טא"ק אש וטלה הוא ראש למזלות ע"כ אש קדם בראשית ברא אלהים את השמים וטא"ק ואחריו שב"ג עפר שאש שורף עפר ועצים ויהיו עפר ואחריו תמ"ד רוח כי תמ"ד מייבש הארץ ויעבר אלהים רוח על הארץ והארץ מקבל הרוח שלא ישחית את הזרעי' ואחריו סע"ד מים ישב רוחו יזלו מים והולך אניות הים ואחר מים אש כי סרטן מים ואחריו אש אריה שהוא אש שהמי' מכבין את האש ואחר אריה שהוא אש בתולה שהוא עפר שהאש שורף העפר ואחר העפר.מזל בתולה יש מאזנים שהוא רוח שהעפר והרים גדולים שוברין הרוח ואחר מאזנים רוח עקרב שהוא מים שהרוח שובר גלי. הים ומנשב מים ועננים אבל עקר בקהלת והארץ לעולם עומדת והזכיר תולדות הארץ דור הולך שמת וישוב העפר כשהיה ודור בא לתחיית המתים והרוח תשוב ואח"כ והארץ אמר תולדות וזרח השמש כי לא הוצרך שמים להזכיר כי אין ניכרין כי אם ע"י שמש ואחר שמים רוח סובב סובב הולך הרוח ממש כי הרוח לארבע פאות כי הולך עם השמש לאחר רוח מים כי הנחלים הולכים אל הים ולפי שבקהלת סמכם סיים וכתוב יושר דברי אמת אבל דוד שמסמכם בענין אחר בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם כונס כנד מי הים ייראו מה' כל הארץ לומר ברוח שמים שפרה לכך רוח ארץ ומים ואחר רוח ים שהרוח מכנס גלים ושוברם ואחר ים ארץ על שם האותי לא תראו נאם ה' אשר שמתי חול גבול לים ודוד שסמכם בענין אחר שמים רוח ארץ וסדר אותן מלמעלה למטח עוטה אור כשלמה ונהורה עמיה שרי למעלה נוטה שמים כיריעה הם השמים העליונים השם עבים רכובו העננים שתחת השמים ומהלך על כנפי רוח כי כל האויר מלא רוח תחת העננים לכך כל עוף פורח למעלה כי הרוח נותן לו כח לעוף עושה מלאכיו רוחות הנשלכים בארץ על ענייני העולם והואיל והזכיר המלאכים המשוטטין בעולם הזכיר שם לפניו.משרתיו אש לוהט יסד ארץ על מכוניה הארץ שאנו עליה תהום כלבוש כסיתו אלו שבעה תהומות שהם בין ד' ארצות על הרים יעמדו מים הוא תחת הארץ מים דכתיב לרוקע הארץ על המים והמים על ההרים וההרים תלויין בסערה ובסוף משלי סדרם בענין אחר שמים רוח מים ארץ מי עלה שמים שהם למעלה מי אסף רוח שהוא אצל השמים לפי שהרוח אצל השמים לפי שברוחו שמים שפרה ורוח מביא עננים. מי צרר מים אחר הרוח. הרוח ישב רוחו יזלו מים הגשמים באים ע"י רוח הקים כל אפסי ארץ שהעננים מימיהן על הארץ יריקו ובתחלת משלי ארץ שמים מים ולא רוח לפי שהארץ נבראת תחלה ואח"כ לפי שהזכיר יסוד העולם הארץ והשמים קשורה עליה ומים למעלה ולמטה ועוד התחיל יסוד ארץ שזרק שלג במים ונעשה רפש כערוגה זהו ה' בחכמה יסד ארץ ואח"כ כונן שמים בתבונה שלקח כח אש מצחצחות המראה ומים הזכים וברא בתבונה השמים ואח"כ בדעתו תהומות נבקעו שנבקעו תהומות תחת ואח"כ ושחקים ירעפו טל לברכה על כה מקום שיבא טל אין רוח ע''כ הזכיר רוח:
ולפי שהארץ יסוד בכל.מקום שיזכיר יסוד יקדים ארץ לשמים ובתהלים רוח שמים ארץ ים מלמעלה למטה שהרוח סביבותיו שכתוב וישת חושך סביבותיו סוכות חשכת מים עבי שחקים ושם הרוח זה אנה אלך מרוחך ועוד הוא אומר אנה מפניך אברח אמר אם אסק שמים שם אתה ואח"כ אציע שאול כעפר באחרית ים גם שם ידך תנחני וגו' חשך זהו לשחור העולם שם לא יחשיך ממך ובתהלי' ארץ שמים רוח מים לפי שהזכיר מוסדי הרים ירגזו ונפלאותיו עשה בארץ ותגעש ותרעש הארץ ואחר כך ויט שמים וירד זהו למעלה ואחר כך וידא על כנפי רוח זהו למעלה סביב ואחר כך חשכת מים עבי שחקים זהו סביב לו הרי חשיב מלמטה למעלה ובאיוב ארץ מים שמים רוח תולה ארץ על בלימה וכתיב לרוקע הארץ על המים לכך אמר אחריו חוק חוג על פני המים עמודי שמים על אוקיינוס לכך סמך עמודי שמים ירופפו ואח''כ ברוחו שמים שפרה ועוד מלמטה למעלה ארץ ואח"כ שבענני' צורר מים בעוביו ואח"כ שמים שהם למעלה מן הענני' ואח"כ רוח שהוא אצלו ובאיוב מים שמים וארץ רוח מדבר בעניין ומטר בתחלה מים מחום הזיעה שברקיע יורד המטר והמים על הרקיע ויורדי' על הארץ והרוח כי מנשב בירידת המטר כי יגרע נטפי מים מהיכן אשר יזלו שחקים כמפלג מלא או מהיכן אלו שחקים מן המים שעבי' שותים וזהו ושרשי הים כסה ואחר כך ואורו על כנפות הארץ יריקו וישוב הרוח מן החדר תבא סופה ובאיוב ארץ מים שמים ולא רוח לפי שהזכיר יסוד קדמי הארץ שהוא יסוד ואחר כך הים שהיה סביב לה ואח"כ שמי' שמחובר בים איפה הייתי ביסדי ארץ ומי ירה אבן פנתו מה יש סביב לה הים ויסך האש בדלתים ים לשם אחוזים כנפות הארץ ואח"כ הידעת חקות שמים שקשר בים ולפי שהזכיר מוסדי ארץ ומים לומר שרקע הארץ ואח"כ ברא שמי' ולא הזכיר רוח שאין ניכר לעין ועוד אינה בראה כל כך שהוצרך לומר שהתורה קדומה על כן אמר מקדמי ארץ באין תהומות בהכינו שמי' שם אני ובירמיה ארץ שמים עשה בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו לקול תתו המון מים בשמים אינו מדבר בבריאת עולם אלא משיב כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו אל תלכו כי היו עושין ע"ז ומצפין בכסף וזהב ויפהו במסמרות והיו מדברי' כדכתיב בזכריה התרפים דברו און והנביא היה עושה שלא היו מדברים ומעציר אם יהי' טל ומטר כי אם לפי דברי כדי להכחיש התרפ' זהו מה שאומר בזכריה שאלו מה' מטר בעת מלקוש ה' עושה חזיזי' ומטר וגשם יתן להם לאיש עשב בשדה כלו' מהקב"ה תשאלו אבל התרפי' דברו און כמו כן בכאן עושה ארץ בכחו מדבר באותן המלאכי' כדכתיב על מצרי' ועל יהודה ועל אדום וגוי ואומר אל תיראו מהם כי לא יראו וגם הטיב אין אותם מאין כמוך ה' אלהי' וגו' ה' אלהים אמת לקצפו ותרעש הארץ ולא יכילו גוי' זעמו מה יעשו להם יאבדו מארעא מעיירות ומכרכין ומן תחות שמיא מעצירת גשמים שיביא עליהם ומשיב עושה ארץ בכחו על ההרים כדכתיב מכין הרים בכחו על ההרים כדכתיב מאותם הרים יאבדו מכין תבל בחכמתו סמוכים על תבל הארץ מקום רבוי עם ובלבול והקדוש ב"ה יעשה בחכמתו כדכתיב בירמיה בכל לשון שמעו עצת ה' אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב על כשדים אם לא יסחבום צעירי הצאן. הכפירים יקבצו עליה למלחמה ובנבוכדנצר כתיב בישעיה אמרת בלבך שמים אעלה אי אפשר לו אלא שהיה מתקו כרכים על ההרים כדכתיב ערים גדולות ובצורות בשמים וכתבונתו נטה שמים מלמעלה לקול תתו המון מים בשמים כשהיה אומר יהיה מטר היה הקב"ה משנה ואינו עונה על בריותיו של עולם ומה שאומר נוטה שמים ולא אמר ברא שמים לפי שאותם חוזים שלהם אין יכולין לראות אלא כשהמים מלאים ככבים כמו תחלת החודש או סוף ואז שייך לומר נטיה כדבר הנטוי שתראה הכל כך רואים אז כל הכוכבים לפי שהשמים צלול בשבילן נראין לכך כתיב לקול תתו המון מים שאין רעמים אלא ביום שהוא מעונן כי כל אלהי העמים אלילים כמו העולם הזה שעושין ע"י המזלות אבל ה' שמים עשה בכח עשה את המזלות לפיכך נאמנים וכתיב בדבר ה' שמים נעשה עשה ארץ בכחו ומניחין אותו לכך יאבדו מארעא ולשם כתיב למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם ואלהינו בשמים כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ בימים וכל תהומות מוצא כולן שוין שמים לכך במזמור אחד כתיב שמים תחלה כדכתיב כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ בימים ובכל תהומות מוצא כולן שוין שמים תחלה שעונה על אלהינו בשמים לכך כל אשר חפץ ה' עשה בשמים וממה ששם כתיב לקול תתו המון מים בשמים מים קודם רוח לפי שאותו יום שהשמים צלול כשהוא בא רעמים בא מים בלא רוח והיינו דכתיב בתבונתו נטה שמים נטה כמין שמים כפה נראין העננים ביום שהיה קשת כמו בימות הקיץ ובאיוב כתיב ארץ ושמים רוח ימים שם בענין הגזירה שהקב"ה גוזר אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה באיזה מקום ישלח הגשם וכמה היא לקצות הארץ יביט שאין צריך למצוא שתחת כל השמים יביט לעשות לרוח משקל כמו שלפוחית שהולך לים זרת ארכו וזרת רחבו ויעמוד מלאך וימלאהו מים והקב"ה מכין הרוח ובזה מנשב שמתחלק בטיפת (ס"א תמלא שלפוחית נוצית וינשב בו יפרדו) ומים תכן במדה לכל ארץ וארץ דכתיב מי מדד בשעלו מים שעל הוא כלי כדכתיב בנביאי השקר ותלכנה אותי על עמי בשעלו בפתותי לחם ושעלי שעורים הוא כלי שמודדים בו השעורים וימד שש השעורים ובמלכים גבי מלך ארם אם יספוק עפר שומרון לשועלים לכל העם אשר ברגלי כלומר אמלא העיר עפר וכל העם אשר ברגלי עד אין ספק למדות ושמים בזרת תכן הרים הגבוהים עד לשמים בזרת תכן ידי יסדה ארץ וימיני תפחה שמים ושמים הרים כדכתיב בעמוס אם יכמון בשאול משם ידי תקהח ואם יעלו השמים משם אורידם ומפרש אם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים הנה הקרקע קורא שאול וכרמל בשמים במלאכים בשירה כתי' מוסדו' השמי' ירגזו ובתהלים מוסדי ארץ ירגזו אם בין כוכבי' שים קנך הם סלעים ונתקיים בדה"י ואמציה התחזק וינהג את עמו וילך גיא מלך ויך את בני שעיר י' אלפים וי' אלפים חיין שבו בני יהודה ויביאם לראש וישלכם מראש הסלע וכולן נבקעו ובכל מקום שכתוב ביסוד ארץ מזכיר תחלה ארץ ואח"כ שמים ומה שכתוב בישעיה באנכי אנכי ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ ולאמר לציון עמי אתה מה לשון לנטוע אצל שמים והלא הם נטועים ועומדים אלא שמים הם הרים גבוהים יהיו מיושבין לפי שסנחריב תפס כל הבצורות שבערי יהודה דכתיב ויהי בארבעה עשר שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם וברחו כל ישראל מן הערים לכך נאמר לאמר לציון עמי אתה שלא ברחו ועל אלו שבערי יהודה שברחו כתיב במלכים ויגל ישראל מעל אדמת אשורה עד היום הזה ובדברי הימים משמע שהחזירה חזקיה כדכתיב וישלח חזקיה אל כל ישראל ויהודה לבא לבית ה' בירושלים לעשות פסח לה' אלהי ישראל. ואף זה כתוב בישעיה אמרו לערי יהודה הנה אלהיכם בא מבשרת ירושלים כלומר ירושלים למקומות אחרים שיבאו לכך פסוק אחד אומר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר פירוש המלך המשיח וכתוב א' אומר על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון פירוש ציון המבשרת אמרי לערי יהודה הנה המלך בכבודו הוא עד שהעלה הקב"ה המים העליונים לתקן את הבריות אשר בארץ שלא היו יכולין לחיות אפילו רגע מזער מפני כח האש הגדולה שעל השמים העליונים אבל מרוב הגבוה ומרוב שפעת מים העליונים ומרוב עובי הרקיע המבדיל שנחלק לז' רקיעים לא יוכלו לחיות כל הבריות מאש עליונים המים העליונים מקרר את העולם מאש מלמעלה ואש של מעלה מחמם את העולם מקור מים העליונים והמים הם תלוים באויר ורחוקים מן הרקיע מהלך ת"ק שנה ומאותם יטהר את עמו שכתוב אמר וזרקתי עליכם מים טהורים ומחום הכפה מזיעת מים מהם הגש' כאדם שנותן כלי בבית המרחץ והוא מלא מים מפני החום כל שכן מפני חום השמש האש הגדולה הם זכרים וכשיורדים התהומות למטה תאיבים ושניהן טסין מן התהום כדכתיב תהום אל תהום קורא כי הם נקבות והנקבה מתאוה לזכר כך הארץ והתהום מתאוים לירידת הגשם זהו מאי מטרא בעלא דארעא לכך כל טהרת טבילה במים או באש תעבירו וטהר לפי שהמים יצאו מרטיבת דבור קדשו והאש מכח חום הדבור משניהם נעשה כלל השמים ועל כן מברכין על המים שהכל נהיה בדברו וכמו המים תלויין במאמר הקב"ה ברוך הוא וברוך שמו לנצח:
ועל הרקיע ממונה חרדניא"ל אמרו עליו על חרדניא"ל שגבוה מחבירו מהלך ס' רבוא פרסאות וכל דבור ודבור שמוציא מפיו יוצאים עמו י"ב אלפים ברקים של אש לבנה ושר צבאו ברקיא"ל ממונה עליו ומלאכים ברקיע שמגידים שבחו והיאך מתנהג עם העולם שנאמר ומעשה ידיו מגיד הרקיע:
נו"ן נ' זה הקב"ה שיש לו נ' שערי בינה וכולם מסורים למשה חסר א' כנגד מ"ט יום מיום הראשון של פסח עד שבועות וביום נו"ן נתנה תורה נ' רוב"ץ נ' זקו"ף ואומר בא"ב של ר"ע הקב"ה נאמן יושב נאמן עומד גוזר ומקיים הקב"ה יושב ומלאכים עומדים כמו ז' שאין להם קופצים שנא' שרפים עומדים ממעל לו ובחכמתו הגדולה קשר ז' ארצות יחד והארץ עליונה חלד תלוייה בסערה וקשורה בכפת וילון וילון תלוי בסערה וקשורה בכפת הרקיע רקיע ת"ל כס' וק' כב' (נ"א תלוי בס' וק' בב') מכון ומכון תלוי בס' וק' בב' ערבות וערבות תלוי בס' וקשור בזרוע של הקב"ה והצדקה בשחקים שנאמר שחקים יזלו צדק וכת' ויצו שחקי' ממעל ודלתי שמי' פתח וימטר עליהם מן לאכול ירגיז שמי' שיש מלאכי' בשמי' בשחקי' שטוחנין מן לצדיקי' וזהו ועזו בשחקי' מה שהי' לכם עזה ועוז בגי' עם המלה מן למה נשתנה השחקי' מכל רקיעי מרומים מפני שגבורתו של הקב"ה בתוכה ועוזו גאותו שכינתו תורתו ירושלים ובהמ"ק עזו דכתיב תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו ועוזו בשחקים גאותו דכתיב רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים שכינתו דכתיב ויצו שחקים ממעל אין ציוי אלא שכינה דכתיב ויצו ה' האלהים שהקב"ה צוה שחקים מיני מאכל מזונות לישראל שנאמר וימטר עליהם מן לאכול תורתו דכתיב ועוזו בשחקים ואין עוז אלא תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ירושלים ובהמ"ק כשהיא בנויה באבנים טובות ומרגליות באבן ספיר ובברכה וכל מיני אבן יקרה שנאמר ושחקים יזלו צדק אין צדק אלא ירושלים ובית המקדש דכתיב צדק ילין בה ועתה מרצחים וירושלים ובהמ"ק עומדים ותלויים בשלשלאות של אש ובשחקים וביום הולך ומבהיקים בגלגל חמה ומלאכי צבאות מחנות כתות בתוכו וסולם נצב בשחקים וראשו מגיע לזבול מלאכים קדושים י"א ישרים נכבדים ממונים עליו ועל שערי שחקים רוח שערי צפון ו' שרים לשערי דרום ו' שרים לשערי מזרח ו' שרים ולמערב ו' שרים וברזי"אל שר הצבא ממונה עליו ולמה נקרא שחקים שהם שוחקים מן לצדיקים וטל ומטר ויגיל לישראל בעה"ז ובעה"ב ואמר שחקים א"ת שחקים אלא שוחקים שהם משחקים בכל מיני שיר ובכל מיני שבח ובכל מיני זמרה לפני השכינה בבהמ"ק שבמרום שנא' הוד והדר לפניו כי בזה בי' מקדשו שבשחקים שזיוה מכסה את כל חדרי רקיע ממרומים שנא' כסה שמים הודו ד"א שחקים מלמד שתתרנ"ח מחנות עומדים בבהמ"ק בשחקים לזמר לפניו בכל יום ובכל מחנה תתרנ"ח רבוא מלאכים המשרתים שכך שחקים עם המלה בגימטריה תתרנ"ח כי המלה ת"ר ואלו תתרנ"ח מחנות שהם סובבים לפני השכינה בשחקים ורוממין שמו של הקב"ה בכל מיני שבח וזמרה מבקר עד ערב ואומרים ק' ק' ק' ומבקר עד ערב אומרים לפניו ברוך כבוד ה' ממקומו מפני מה מפני שהשכינה עלתה בלילה למרומים לבית מסתרה שנאמר אתה אל מסתתר:
הרקיע הג' מלא אוצרות ערפל וממנו רוחות יוצאות ובתוכו מחנות רעמים וברקים ממנו יוצאים ויוצאים ג' שרים על כסאות' ודמות הכסאות לאש והאש מבהקת כזהב משולים כל מלאכי אש והם באש גאותם וקולם באש קול רעם ועיניהם כצנורות השמש ומושלים בגלגלי להב ולהט ולהם כנפים לעופף צהלת פיהם כסוסים מראיהן כלפידים מדברים ומרעידים שואגים ומעופפים דאים לכל קול רוח ומעופפים לכל פינה:
אלה שמות השרים המשרתים במעון הג'. השם הראשון יכניא"ל ושם י"ט מלאכים משרתים לפניו והם ממונים לכל דבר של אש להבעיר ולכבות. ושם הב' רהטיא"ל וס"ג מלאכים משרתים לפניו מושלים בכל דבר על רכב אש וסוסי אש להריץ ולהכשיל. ושם הנ' דלקיא"ל וי"ט מלאכים משרתים לפניו מושלים על להב אש להדליק הבית ולהשקיע שחקים בו שחקים בכל כלי שיר לפני הקב"ה וסנדלפון ממונה עליו וקושר כתרים לקונו ומעשה המרכבה אומר סנדלפון קושר תפילין בראש צור עולמים ה' אלהי ישראל ובתפילין כתיב מי כעמך ישראל:
ואלה גם הם שמות המלאכים המשרתים במעלה הג' עם דלקיא"ל העומד שם והוא מושל בלהבי אש נודה אויל מלכיה חוליאל חריא"ל חביא"ל שלחי"אל עגרי"אל כמבי"אל עקרי"אל ססני"אל גובי"אל תומי"אל אמלי"אל תלמנו"ף וטחני"אל ארפי"אל אבגי"אל משרי"אל אמנגנא"ן:
ואלה שמות מלאכים המשרתים בכל ז' המעונות במעון הראשון עניאל במעון הב' צדקיאל במעון הג' חסדיאל במעון ד' הורניאל במעון ה' גבריאל במעון הו' ברקיאל במעון ז' מיכאל:
ואלה הם המלאכים המשרתים בים בכל מה שיש בו את קותי"אל תותי"אל תברי"אל נקיט וגא"ה:
ואלה מושלים על המטר מעריבות מלכיאל מרמראות טרטיאל סכניאל לקביאל חניאל גדיאל כרמיאל יסעיאל מטריאל ליתיאל:
זהו שם המפורש והוא ראשית לכל השמות והתחלה בשם עליונים ותחתונים וסודו זכר ונקבה ברא"ש אד"ם וחו"ה בן ד' אותיות יהוה זהו השם הנכבד והנורא הוא מודיע לנו מציאת העצם הנקרא סבה ראשונה לכל נמצא אשר הוא מחוייב המציאות בבחינת עצמו ומאמתת חיוב מציאותי אשר נמצא כל נברא בחכמתו וברצונו כפי אשר גזרה חכמת רצונו ית' וממנו נגזר ג"כ שם בן י"ב אותיות זה ר"ל של י"ב תיבות וזה צרופם. יהוה יההו יוהה הוהי הויה ההיו והיה וההי ויהה היהו היוה ההוי:
אלה השמות התחייבו לפי צרופם מן השם המיוחד ושורש ידיעתם הוראת ונתבאר מן השמות אשר נכתב אחרי זה:
וזהו שם בן ארבעים ושתים אותיות:
אבג יתץ קרע שטן נגד יכש בטר צתג חקב טנע יגל פזק שקוצית:
זהו השם הקדוש ומקודש והוא נודע מצירופו והוא יוצא מן הפ' הראשון שבתורה הוא מן ב' של בראשית עד ב' של בהו וידוע שכל התורה כולה מן שמותיו של הקב"ה ית' וזהו מופת תוריי וידוע ומושכל למקובלים:
וזהו: והו ילי סיט עלם מהש ללה אבא כהת הזי אלד לאו ההע יזל מבה הרי הקס לאו כלי לוו פהל נלך יי''י מלה חהו נתה האא ירת שאה ריי אום לכב ושר יחו להח כוק מנד אני העם רהע ייז ההה מיך וול ילה סאל ערי עשל מיה והו דני החש עמם ננא נית מבה פוי נמם ייל הרח מצר ומב יהה ענו מחי דמב מנק איע חבו ראה יבם היי מום: דע כי אלה השמות כולם הם מצורפים פה בפירוש הסודות של ע"ב אותיות אלה שמהם ישנו למתנבאים חיי העה"ב:
אלהים למדתני מנעורי ועד הנה נפלאותיך יהוה השם הנכבד והנורא מפורש בע"ב שמות היוצא מפי כ"ג בקדושה ובטהרה כאשר היה מקובל בו כראוי והוא היוצא מג' פסוקים הידועים היוצאים מן המדה ויצאו כולן בדרך תוך ראש סוף לג' אותיות בכל שם ואלו הדברים נוראים ונעלמים מאוד כי הם כחות המדה העליונה ואותיות נוראות ועליונות אשר חלקם משה לג' פסוקים נוראים מאד בסוד נשגב ונעלם כאשר נודע לו ובהם ידעו המשכילים כל סוד נשגב ונעלם אשר בהם סוד שמים וארץ העליונים מסוד האותיות והם חלוקים לג' כתות וסימנם ושמתי כ"ד כ"ד שמשותיך אבל בפי' הנורא הם חלוקים לי' חלקים נוראים ז' בכל חלק ובהם רמוז כל סוד יציאת מצרים העליונה הם עניניהן. וסוד מלאך אלהים וסוד ענני כבוד וסוד כח הים והמים וסוד הטיית יד משה על הים וסוד מחנה מצרים ומחנה ישראל ואור וחושך יום ולילה וסוד רוח קדים וכל אלו הם דברים נוראים עליונים הרמוזים בכח סוד י' ספירות וזה פירושם בסוד נשגב ונורא בסוד ל"ב הפירושים שהם מפורשים בסוד העמוק במקומם ופי' כי מלאך האלהים הם כחות נוראות עליונות עד יכי"ן ומע"ז המסבבי"ן ומקיפין נצח והוד לישראל הזקן ומסתלקין הב' עמודים ועולים זה מצח וזה מצח עד מקום אצילת הענן לאור וחשך לאש וישראל הזקן מוקף יכין ובועז בתוכם והלילה הכלולה מכולם להאיר מן האור ולהחשיך מן האש ובזה יבדל מחנה מצרים החיצונית מכחות הטהורות הדבוקות בה ויאיר האצילות הלילה להאיר להם כמותם ואז לא קרב זה אל זה שנא' יקוו המים אל מקום אחד ואז וקרא זה אל זה מיכא"ל וגבריא"ל עומדים בימין ובשמאל ונותנים רשות זה לזה ויקרא ליבשה ארץ וגם מקור המים והנה כי טוב כל"ח. וי"ט משה ציורו הנתעלה בנצחו אשר הכה לז' נחלים שברוח הקדומה וכח קדוש הנעלם בכל הוי"ה והוי"ה וכל אלו הם סודות פליאות נוראות כחות עליונות שיוצאים כולם מכח הבינה שהוציאם לאור הנתיבות וענני כבוד והשמיטות וכל מלאך וכח עליון אשר נתבררו כולם מסוד מצרים העליונה אשר ממנה כחות עליונות ונוראות רשומות דקות ונעלמות זכות טהורות אשר הוא כללם וחברם ציור בציורו וכח בכוחו וכלל' בסוד הקפותיה ודיניה הנקראים סנהדרי גדולה עליונה דבוקה ונכללים בה הם ע"ב רוחות נוראות עליונות חלוקות וג' חלקים לכ"ד כ"ד שמות ובל חלק כח בפ"ע ועוד הם חלוקים לי' חלקים ז' בכל חלק כל א' כח נשגב בפני עצמו ומכל חלק פעולות נוראות וחזקות מכח חיבור שמות ציורם וכחם המפורשי' במקומ' למבין:
ועוד הם חלוקים לע"ב דברים מדברי המלאכים העליונום ובלשונות ע''ב שמות וכל דבור ושם כח נשגב ונורא בפ"ע:
ועוד הם חלוקים למ"ו אותיות נוראות עליונות צורות שמחוברים וכחות עצמות כל אחד בפני עצמו. ועוד הם חלוקים לש"נ (נ"א לר"י) ציורים דקים רשומים נוראים עליונים ונעלמות אשר מהם כחות עליונות צבאו צבאות י' כתות לצורות ואותיות שמות עליונות ודברים נוראים חזקים ודינים עליונים הנקראים הכל בכלל שם המפורש הכלל מכולם ודבוקים בכללם בשם הנכלל מהם ובכל כחותיהם יהיו משם אדנ"י א"ל אלהים חיים צבאות וכל הכינויים הנוראים ונקראים בלה''ק שמות המפורשים בכל אלו הכחות הנזכרים שהכל נכלל בשם אדנ''י הנאצל משם הנסתר והנעלם מזה הכל שנראה באותיותיו ואינו נקרא אשר לא ישיגהו מחשבה ורעיון ולא דעת וחשבון ולא כח דמיון כ"א ד' אותיות נוראות ולא נקראות אשר בהם סוד היחוד בסוד י' ספירות מחוברות ליחוד מיוחד היחוד הגמור ומהם הנאצלים לכל הנזכר ב"ה וב"ש ומאחר שהכל נאצל מסוד ד' יסודות אותיות עליונות נוראות נעלמות ונסתרות אשר כח היחוד בהם ומהם עשר ספירות עליונות עם כל פעולתם ודרכם והקפתם וצבאותם הכל כלולים זה בזה ביחוד מיחוד זה בזה ליחוד אחד. וסוד ע"ב נוראים הנקראים שם המפורש וכל אלו הם כחות קדושות טהורות וחזקות פועלות בכל דבר שמזכיר אותם האדם המקובל בהם ובכחות ופעולות וסד הציור והכח והמלאך היוצא מכל ציור ואות משמם במדתם בלשונו שכ"א שם מן הספירה אשר לכל ממנו יבין אדם שמו' וכחו ומלאכו בשם כל אות משם הספירה אשר בהם משתלשל הכל ממנו יודע כח כל דבור מלאך גלגל וכוכב וכל דבר עליון ואז ישכיל כל משכיל וידע דברים נוראים ויתגלו לו כל סוד נורא ונשגב שהוא נעלם ונסתר ויבין סוד הפוך האותיות וסודם וטעמ' וציור' וכל תנועתם ידוע לכל משכיל ומכאן יבין המבין לחבר שמות ואותיות עליונות ולצרף אותיות השם הנכבד והנורא וכבר כתוב ומבואר ומפורש כל שם בכחו וחלופו הפוכו וציורו וחשבונו ושם כחם במדתן לפעול כל דבר ופועל כאשר הוא מפורש ומצייר רק בקדושה ובטהרה כמוזכר שם ואז יחשב שלם כאחד מפמליא עליונה ועל זה שים לב נבון וכוונה שלימה להבין כל אלו הדברים הנוראים ופי' שם נורא ונשגב שם היחוד שם בן ד' אותיות נוראות ופי' בציורו י"ה ובכחו הנורא ובפי' ו"ה בסודו הנזכרים שם וכל שם ושם בפי' נגלה ונסתר ובהפוך וחבור והאות והציור והכל מהם במדה ידועה לרמוז בכחו ולמקומו הנשגב והנעלה מאד כל אחד לפי הכח והציור הבא לכל אות בציורו ובכחו ומכאן תבין כל דבר על בוריו:
ותדע כי כל כח שם הנכבד והנורא בסודו הנסתר וזה לך פי' של שם ארבע אותיות הנוראות והם מורים בסוד האמת הגדולים המחוברים ומדובקים לאמת ובעבור סוד השמטה ועניינה להיות אור קטן בסודות הנעלמים כי יה"י או''ר אשר ממנו מצות עשה דכתיב אנכי ה' אלהיך ומצות ל"ת דכתיב ויהי אור כמרז"ל אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום וע"ז אם בת יהיה" האם" לבת" והבת" לאם" אז תבין סוד הה"א בציורה ובסוד השמיטה ויהיה נקראים שלום שהוא שלום וגם בצורה כי כן שם הנשמה בסודה וסוד הדבר ועניינה לחברת י"ה
רמוזה לג' ענינים עליונות כמו שנ' יו"ד וקוצו וזנבו ו"ה ל"ה ספירות ויו"ד אחרת לג' אחרות עליונות רוחניות בסוד י' וזהו סוד חשוב ונעלם בסוף אל"ף נעלם כי היה ד' דבקים ולא דבוקים בעבור השמיטה של יצחק ויו"ד וא"ו דבוקים תמיד ודל"ת וא"ו דבוקים ה' לעולם היובל דבוקים זה בזה עתה יה"ו כי הה"א למטה וכעלו' יקר"א יהוה ויתחלף הה"א לא"ב בשם ד' אותיות הנזכרו' א' לעליוני' וה' לתחתוני' דבוקי' זה בזה וזה במקו' זה עתה ולעתיד עתה כתיב מבין שני הכרובים ידבר ולעמ"ד ל"ך יום אף שנא' אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב יצחק באמצע ולעתיד יעלה ה"א במקום י"ה ונאמר בסוד עליון האל הגדול הגבור והנורא לחבור שלום ובהיות הי' בונה פלטין יאמר שם מלא על עולם מלא ליחוד אמת ושלום בסוף וא' רמז לב' כרוכים וו' לתפארת ע"כ הם דבוקים תמיד ושם י"ה להיות מחובר לעליוני' ומצויר בתחתונים בסוף השמטה ותשוב אל בית אביה כנעוריה שנא' לך יום אף לך לילה וגו' בסוד יה"י או"ר כי זה סוד שם הוי"ה בין הכל כי בראש יה"י או"ר ויה"י יה"י בסוף למקומו ואז יהי שם בן ד' אותיות מלא ושלם והאותיות מחוברות לשם ומתעלות אל מקום אצילת בשם יה"ו עליון ונורא ונעלם הנקרא בסודו שלום דכתי' ויקרא לו ה' שלום ויקרא לו אל בזמן השמיטה ומתחלפים בעבור סודו וזהו סוד נשגב בכולם וה' עולים וה' יורדים נמצאו ליחוד אחד באמצע ונורא מאד ב' עולים וב' יורדים נמצאו באמצע הסולם לא':
הגה"ה
ה' ראשונה של שם ה' אחרונה הם שתי ידות לקרש האחד לשתי ידותיו והיה לקשר האחד והיא צורת ה' יו"ד
דל"ת. י"ד בגי' אחד עם המלה עד קוצו וזנבו גופו רמז לג' ספירות ה' לה' ספירות הרי ז' כי קוצו של יו"ד אינו מן המנין ויו"ד אחרונה של יה"י רמז לג' אחרונות הרי י' ספירות נרמזים במלת יה"י:

הגה"ה
עשו יהיה לקפ"ח קנ"ה וארגמן ולישראל עת קץ השמיטה בגי' שס"ט עם האותיות והמלה הרי שע"ו כמנין שלום ופי' שע"ו מני אמרר והוא עשו הרשע אשר עליו אמר יעקב אע"ה ושבתי בשלום אל בית אבי יהי' שלום לי תחת עשו הוא שו"ע בן כנעני ואם תשים מספר אח"י אצל עשו הרי שצ"ה כמספר נשמה אשר עליו אמר הצילני מיד אח"י מיד עש"ו והזכיר ב"פ מיד בגי' ד"נ הצילני רמז הקץ ים אותיותיו הוא צח"ק חצי מספר שצ"ה עם המלה והתפלל על צרות שיהיו לעת הגאולה ליתן הרתחה ביניהם ונזכה ליושב בשמים יצחק להם תגלה מלכותו עלינו הרמז ביצחק כתוספות יו"ד הוא כתר כידוע וישם כתר מלכות בראשית וימליכה תחת ושתי עש"ו בגימטרי' מושל. שלום:
והחכמה מאין תמצא מאין יבא עזרי להנחיל אוהבי יש אשר ממנו וה' בסודו כי משם יפרד והיה ומה עצמו ראשיהם וכל חיילה וכל מחנותיה ובה ועמהם סוד הקרבן להיות דם מקריב מן הבהמות אדם כי יקריב מכם קרבן מן הבהמה בסוד ופני שור שנהפך לכרוב הטהורה ומן העוף הטהור בעבור השמטה הגורמת בבהמה ותהיה הבהמה טהורה בסוד המטהר במים המטהרים כי מן השמטה נשאך לצורך העולמות כמדת במים וחסד וכן לכל השמטה שנשארו מהן ולצורך הנהגת העולמות היוצא מכל שמטה וכן זו השמטה המטהרת ומקרבת מן הצאן עיקר הקרבן שנאמר תקריבו את קרבנכם ועל ידי בית חסד זבול וזה סוד נעלם ואם מן העוף טמא בסוד נעלם ואם לא נזכר בריאתם לרום העלמתם וגם אם בזה נתחברו עליונים ותחתונים לא בראש ששם שלש עשרה מדות גבורות שאינן חוזרות ריקם בעבור מקום יניקתם אשר שם י"ג גבולי אלכסונים ומהם עיקר השבועה בהקיפה והדבר מרמז משה באמרו ועתה יגדל נא כח כי עם זה יהיה חבור שלם לתרי"ג מצות שלמים ושם מלא ושם עליון כי משם מתגלגל הכל וע"ב גשרים לע"ב שמות נוראים
פעולותיו מאוד וזהו הראשון:
והו מורה בשם הגדול והנכבד בחבורו וציורו ד' כחות המורות והכללות בעשירים ויותר שהא עטרת תפארת הנקרא וה' ועזאב"ה כי השפע יורד במקדש יהו"ה ומשם יורד לכל העולם:
ילי רמז הוא ה' העליון ית' המתעלה עליון הרחמים גמורים כולו לבן אשר ממנו הגבורה לעליונים והגבורה לטללי ברכה וציורו ד' כחות המורים בדבר ועזאב"ה כי הוא קדמון לכל קדמון וחבורו וציורו מורים בדבר:
סיט מורה רחמים גדולים גמורים ואשר אינם גמורים אשר בגם משפט וצדקה בארץ החיים וחבור ג' כחות המורים בדבר וציורו ד' כחות כי הב' מחוברות והב' זה בתוך זה שכינה תוך משכן והה' מהם ז' מורה במקום החיים בנצח ועזאב"ה היה והוא חי וקיים לנצח:
עלם מורה בב' הויות שהם במקום הגמורים יה''י נשגב בדיינים עליונים וביניהן לדין הכל וציורו ז' כחות דבוקות המורים בכל הבנין ועזאב"ה כי הוא הראה ורשותו בדיינים לעשות דין במצרים עם ג' פסוקים אשר מהם הכל ומסוד חבורם יסוד לעטרת צב"י תפארת עליון אמצעי והם מורים על הדבר:
מהש מורה סוד ארבעה בתים שבתפילין ותדבק הי' באור העליון ונסתר וחבורו מורה עטרת ת"ת תת"א תוך הה"א הכלול מן התפילין שי"ן וציורה מורה בנין שלם לבושי הכהן המורים בדבר ועזאב"ה בכח נצח המנצח שהוא ב"ח הח' ציורו המנצחים לדבקה בצדקת האבות ובהם:
ללה מורה מרכבה למרכבה למיוחד בסוד שני ועולים וחבורו תפארת ותפארת לרחמים גדולים דבוקים ליחוד א' ציורו ו' כוחות המורים בדבר ועזאב"ה שנברא העולם ברחמים ובעשרה מאמרות מן המאמר הידוע הא' אחרונה ומחבירו תבין הדבר:
אכא מורה ביסוד אשר כל הנשמות והשמטות באות לו לחיים נצח בדבוק הנשמ"ה והשמטה וחבורו מורה ג' ספירות המורה בג' נקודות חול"ם שור"ק חיר"ק וציורו ז' כחות המורים כי הוא תדבק בתוכם ועזאב"ה כי מורה כפרה ומרגוע וחיים ומתוך אלו הכחות תבין כח הפעולות במדתם וכן לכולם:
כהת מורה כאשר אמר בעל הפעולה וציורו ה' כוחות המורות כולם ביו"ד המתלבשות בבנין אלו הצורות הבאים לה מן התורה ומחבורם תבין כי היא תתעלה על שלום צדק לצדק ועזאב"ה כי הוא ברית אלהינו שבשמים כרותה מן חכמי עילאה:
הזי מורה כי היחוד הוא דבוק בחסד ועזאב"ה ה' רם על כל רמים רוצה לומר על כל המדות וציורו ד' כחות המזרים בדבר וביחוד וחבורו השני הה"י ביו"ד והמנצח המורים בדבר למשכילים כי היו"ד תתעלה לה' ושניהם בנצח ליחוד אחד:
אלד מורה מרכבה למרכבה לא' תפארת ועזאב"ה כי יתעלה למעלה וחבורו ג' כחות חסד ותפארת בתפארת עליון בבינה וציורו ששה צורות עטרת תפארת לאחד:
לאו מורה בשני פועלים המקבלים מן הבינה ועזאב"ה כי נתעלה היו"ד דין במצרים המקום המשל ופחד וציורו ו' כחות המחברי' לאחד ומורים בדבר וחבור יחוד ג' לאחד:
ההע מורה מה שמורה בעל הפעולה ומן החבור מורה כב' פועלי':
יזל מורה היו"ד בשם הגדול בכח נצח וציורו ארבעה כחות המורים בדבר למבין ועזאב"ה ביו"ד פעל הכל וברצונו כל כחות גלגל ומלאך מכח נצח וחבורו מורה בשני פועלים המושלים בכל כח בכח נצח:
מבה מורה כי שם הגדול שם כחו בע' הנקראות ח' ד' וציורו ו' כחות המורים בששה קצוות ובדבר ועזאב"ה כחו של הקב"ה אשר שלח למשה בעצמו ובכבודו וחברותם תפארת בחכמה בעטרה ובכל דבר א' וכח א' ומתוך אלו הכוחות תבין כח הפעולות:
הרי מורה שם המיוחד ומחובר מכל היה וחבורו שלשה כחות לדבר א' הנקראים ארץ החיים דבוקים וציורו ארבעה כחות המורים בדבר ועזאב"ה כי הוא א' בעליונים:
הקם מורה בשני פועלים וי"ב גבולי אלכסון הנשע בהם וחבורה עטרה דבוקה עם הבינה ות"ת המורה על הדבר ו' כחות המורים בבינה המשביע לב פועלים ועזאב"ה זכרון לה' בשמו:
לאו מורה שלשתם בתפארת וציורו ששה כחות עטרת ת"ת דבוקים ותפארת בין שני חכמות שנאמר מבין שני הכרובים בדבר ות"ת שבה נכלל והכל נחלק לג' קדושות ועזאב"ה מורה בקדושה של מעלה וחבורו שם א' להם:
כלי מורה בשם הכלול מארבע דלתות העולם העליון ועזאב"ה הכלולי' ברחמים וציורו ד' כחות המורים בדבר וחבורם עטרת תפארת וחכמה המורה בכל הבנין:
לוו מורה במאמר כ"ה הנשבע בי' וציורו מורה כן החקוק בי''ב מזלות של ישראל:
פהל מורה בשני פועלים זה בתוך זה ועזאב''ה כי רחמיו של ה' המ תמיד מאחר שהם זה בתוך זה וחבורו מורה בכך וציורו ו' כחות המורים כי העטרה נדבקת ונקשר בחסד וברחמים ומתקרב לעליונים גמורים:
נלך מורה בשם הגדול המשביע בכח מטה של משה בכחו לפעול נוראות וחבורו מורה מן הבינה לב' וציורו כחות המורים בדבר ושזה מקבל מזה ומתוך זה יוצאות הפעולות הנזכרות:
ייי מורה הג' בסוד הג' נקודות מיוסדת מאהי"ה עליון דרך קו האמצעי עד היה הדבק בשבת ג' ועזאב"ה כי אחרון הוא עליון בהדבקו במנוחת עולם אשר היא שבועה לכל הוא עמהם ביובל לכח א' וכח העולם ברמז וחבור מורה כך וציורו ג"כ:
מלה מורה בשני פועלים שהכל מתגלגל תחת ידם לכל כח אחד ויחוד 'א' וכך אב"ה וחבורו מורה בכך וציורו ו' כחות המורים ובת תשוב לאמה:
חהו מורה בארבע יסודות אשר תחת היו"ד מכח הת"ת ועזאב"ה מכח ארבעה יסודות וחבורו מורה במדת אהרן המתקרב על יד ה' אחרונה בתפארת וציורו ה' כחות המורים בדבר ובכל העניין:
נתה מורה לאדם אשר ממנה רשות למחבל אבל עצמה לו התוכש (נ"א התופש) את העולם בצדק לדבקה בצדיק ועזאב"ה והוא כלול בב' מדות וחבורו מורה כך וציורו ה' כחות המורה בסוד הנשמות היוצאות מן הבינה וועברות ברשות צדי"ק לאמונ"ה ואמר בגבורת הגדולה בעבור שמחובר מהם הת"ת:
האא מורה בג' מדות הכלול בשם אהי"ה הגמורים ועזאב"ה ובכח א' ומדת אחת וחבורו מורה בו' הכלולי' מהם וציורו ח' כחות המורים בדבר בכל הכלול ביעקב צורת חסד ואמת וזהו סוד צורות בנין השלם עליון וראשון ואחרון למבין סודו הנורא:
ירת מורה שכולה זזים והוא אינו זז ממקומו נצח ועזא""ה ביחודו שהוא קיים לעד וחבורו מורה כב' מדות המקבלים זמ"ז עד פחד וציורו מורה כי הכל יתחבר בי' ובקוצו כפוף שאינו זז נצח:
שאה מורה נצח בתפארת בכחו לפעול במצרים חצונה של מעלה ועזאב"ה כי יצא ממקומו לדון במצרים כי הז' נדבק בו לבעבור עבור מצרים לנגוף וחבורו מורה בדבר וציור ט' כחות הפועלים כולם במצרים ומתוך זה תבין פעולתו:
ריי מורה אותיות הספירות היוצאים מן הככב והבינה מן החכמה ועזאב"ה מן השבת האחרון החכמה וחבורה מורה כך וציורו כחות המורי' בירושת חכמה וחכמת עליונ':
אום מורה בשני פעלים הנקראים בשם פא' ויסוד בתוכה שהוא עוד להם ועזאב"ה צדיק יסוד עולם וחבורו מורה בכך וציורו ששה כחות המורים ששה קצוות:
לכב מורה כסא לכסא א' ועזאב"ה הרוכב על האבות וחבורו מורה לעטרה בין החכמה והבינה וציורו חמשה כחות דבוקות עם תפארת וח"ט בר"ח דפי"ם:
ושר מורה קיום השבועה בהקיפו ובסוף לדבקה וכך א' בעל הקבלה וחבורו מורה כך וציורו ששה כחות המורים דבר:
יחו מורה שנ' פועלי' מן השם ליחוד א' ואמר בה' וחבורו מורה בהם ובכל התגי"ן וציורו ד' כחות המורים בב' מאורו' ובסוד ב' פועלי' לא' וחבורו בכך:
להח מורה בשני הויות שהם במקום חכמ"ה ובינ"ה הנשפעים בי' שהיא במקום אדם עליון או הוא
ממש וחבורו מורה בבינ"ה הנשפעת בי' וציורו כחות המורים בדבר:
כוק מורה השם עם הדינים לכח אחד וחבורו מורה בעטר"ת תפאר"ת ובינ"ה וציורו ה' כחות המורים במלכות הדבוק עם הבינה ובשני פועלים ובכאן תבין כח הפעולה:
מנד מורה כשעלה משה למרום וכבר הוא מפורש עם חבורו וציורו שהבינה פועלת בחסד בב' פועלים ומשפיעים:
אני מורה כי זה מלה מזה להיות היו"ד שלו וכלול מן היו"ד ומחמישים שערים ועזאב"ה בנון קדש של מעלה וחבורו בת"ת ויו"ד דבוק בבינה וציורו ה' כחות המורים בדבר:
חעם מורה בכח כחות מחנות לבנה בי"ב שבטי ישראל והת"ת בין שני מדות לא' ועזאב"ה חקוקים בשם כי הכל ממנו ובו וחבורו מורה בכל הבניין וציורו שבעה כחות המורים בדבר:
רהע מורה הי' הרוכב בערבות על היו"ד החיות והשורפים והענפים והכל תחתיו וסודו כי הכל מרכבה לי' וגם הכל לת"ת ועזאב"ה ושם בן ד' על הכל וחבורו וציורו מורה בדבר:
ייז מורה באותיות כ''ב מרכבה לא' וה' לה' אחרונה ליתן טעם בה ועזאב"ה מדת ה' ולה' אחרונה וחבורו שני חכמת בנצח המורה בדבר וציורו כך:
ההה מורה בינ"ה גבור"ה ועטרת ומהם כח החיונית עטרה וחבירו כך וציורו המורה בחס"ד הכחות ששה:
מיך מורה שלשה עשיות גלגל מלאך ולבוש וי' מהם הם כסא לי' והם כח הענפים ועזאב"ה כי עליון ושפל כללו ביה הכל וחבורו שם היחוד על הכל וציורו ארבע כחות המורים ומזה תבין כח הפעולה:
וול מורה בשני פועלים שהוא שם מ"ב ויתעלה ביחוד ויקראו יסוד העולם אשי שנים עשר גבולי אלכסונים ועזאב"ה כי הם בי"ה המקדש והשם עליו וחבורו וציורו מורה בדבר:
ילה מורה עילאה ותתא"ה חכמה ועזאב"ה כ' ה' מדות של י"ג מדות הד' רחמים וחסדים והחמישי כלול מכולם הי"ג וחבורו כך מורה וציורו ה' כחות הי' מקבלת מכולם:
סאל מורה כי הם שלשה מלאכי' אסתריא"ל אדריא"ל סנדלפו"ן והם כ"ח ג' היכולת בעשר ספירות ועזאב"ה בכח ג' אותיות המנהיגים את העולמות מכח העליון והעליונים רחמים והג' כלול וחבורו ג"פ תפ"א ליחוד א' וציורו ז' כחות:
ערי מורה כי העטרה לה שבעים מעלות הם כחות אשר תחת ידה כל הענפים הם כחות אשר תחת ידה כל עד העשירי קודש לשם הנכבד ועזאב"ה עם היו"ד קדש כולם כפולים כי העשירית כפולה בכל ובלולה בכל וחבורו מורה בכך וציורו ה' כחות מהמורים בדבר:
עשל מורה כי העטרה קיום השבועה ומחנות הלבנה בי"ג גבולי אלכסון ועזאב"ה כי הם חותם הקשת לקיום הארץ וחבורו וציורו תשעה כחות המורות בדבר ובסוד:
מיה מורה בשני פועלים ליחוד אחד ועזאב"ה כי לא נודע שם הנסתר מהם כי הם למשה וחבורו ת"ת והיא והי' עם עטרה וציורו ה' כחות המורים בעד המקבל מאמו הימין בסוד:
ווה מורה כבר ג' שהוא חלק ג' והו' באומרו נעוץ סוף הראש ליחוד א' ועזאב"ה והוא סוד ה' אחרונה של שם בחלק הג' אחרון וחבורו כל הבניין ליחוד מיו"ד לעטר"ה וציורו ד' כחות המורים בדבר ומזה תבין:
דני מורה שהוא שורש ג' שמות לעטרה ג' אותיות משלשתן ועזאב"ה כי הוא שורש השם מהן יה"ו בג' קדושות עילאה ותתאה ואמצעית וחבורו מורה כך וציורו ג' כחות המורה הכל יחוד אחד:
החש מורה עיקר הבניין בשם והכל כלול ביו"ד ועזאב''ה והג' כלול הכל בנצח עילאה וחבורו מורה בדבר וציורו ה' כחות המורים בכל הבניין:
עמם מורה לענפי האילן מן היו"ד ומן הה"א כח לכל ועזאב"ה מענפ"י האילן כח לגלגלים וכוכבים מכח המנענעים וחבורה מורה עילאה ותתאה לחבור אחד ביסוד עמם וציורו ז' כחות המורים בדבר:
ננא ביסוד מורה בסוד ארבעה כחות שהם מכח של החיים הברכות והם כחות נוראות יוצאות מזיו זוהר החכמה והכל נעלם בחכמה ק' יום עליונים ונוראים ויחוד אחד על כל נסתר ונעלם ועזאב"ה כי כחות העליונים משבחים לשם בכל יום ממאה מיני שבחות ועל זה תקנו ישראל ק' ברכות חבורות וציורו ה' כחות המורים בדבר:
נית מורה בסוד התי"ו שהוא נותן רשות למחבל ונהפך לברכה על ישראל ועזאב"ה כי הוא צדי"ק אשר לו כח הי' ומשם לעולם הידוע והכל חותם אחד וחבורו מורה כך וציורו ד' כחות המורה יחוד שלם:
מבה מורה בכח העטרה עם חילותיה הכל מצויר באדם ועזאב"ה צוה לירד בתוך האדם שהוא עולם קטן וחבורו מורה בכל ליחוד א' וציורו ו' כחות המורים בי' וכלולים בה':
פוי מורה בעצמו ובכבודו שפעל במצרים ועזאב"ה שקולים הם העשר מכות כעשר הדברות וחבורו מקדש תוך מקדש וחבור שני פועלי' וציורו ד' כחות המורים בדבר ומתוך כחות אלו תבין הפעולות:
נמם מורה באור הלבנה בחמה ואור חמה שניהם דבוקים בנ' ואז תהיה שכינה שורה בזמן שישראל עושין שמטה ויובל לדבקם יחד ועל זה אמר כי הקודש שהוא הנו''ן בקדש העטרה וחבורו מורה שני אורות לחברם ביובל וציורו ה' כחות המורים סוף שמטה ביובל:
ייל מורה כי יתעלה היו"ד על כל אשר ברא לעשות ועזאב"ה כי יתעלה אותו בכח על כל וחבורו מורה על הבניין ועמם ליחוד אחד וציורו ארבעה כחות המורים בכל:
הרח מורה ביחוד גמור וכך אב"ה וחבורו מורה ארץ החיים לבניין שלם וציורו ה' כחות הכלול בכל:
מצר מורה כאלה שני שמות שמתחלף פעולתן לפני המקום הנמצאים שם לצורך השעה בסוד ועזאב"ה והכל חד ואין שני בכח וחבורו מורה בכח ועטרת תפארת בבינ"ה וציורו ה' כחות המשפיעים אתו ובכללן בי':
ומב מורה ד' כחות של השם בי"ב הגבולים לסביב היום להאירו והליל' במחנותה ועזאב"ה להנהיגם ממזרח למערב ליחוד אחד וחבורו מורה כך וציורו ה' הכל בסוד היה כלול:
יהה מורה ביחוד מיוחד עם העטרה ועזאב"ה סוד הה"א שתופש עולמו ממה שקבל וחבורו מורה כך וציורו ה' כחות המורות כי הכל בי':
ענו מורה כי שקולה כנסת ישראל עם העליונים וע"ז כשמקדישים ומיחדים אלו גם אלו יחד להיות דבוקים וכלולים עליונים וגם תחתונים אבל הענפים הם חוץ ומפוזרים ועזאב"ה שמירה בניפוץ הלשונות וחבורו מורה בדבר וציורו ה' כחות והכל כלול בעטר"ה ומתוך זה תבין כח הפעולה:
מחי מורה השני קדושים כנסת ישראל דבוקים בעליון ליחוד יחיד א' בעליונים ובשפלים לחבר את האהל ועזאב"ה כדי שיהיה עמם בכח אחד ולחבור אחד וחבורו מורה סוד שני פועלים עם כל הבניין וציורו ה' כחות המורים שהכל כלול בעזי הרצון:
דמב מורה שבעה נרות מן התפארת ושבעה בעטרה ועזאב"ה כשם שמאירים שבעה למעלה כך למטה ז' והם הצדיקים שבעה וחבורו כך מורה וציורו ה' כחות מורה כי הכל כלול בי':
מנק מורה בשם ד' שב' מדות סביב לתפארת כך מהם ב' כחות מלאכים מכחם סביב העטרה הנקרא עץ החיים מגדל ירושלים הידוע ועזאב"ה כי מהם משפיע בגן עדן כח עליון חבורו מורה חבור הבניין כולו זה בזה לכח אחד וציורו חמשה כחות מורה כי הכל בעטרה:
איע מורה בשני פועלים והפכה משה בסוד צורך עצמו שלא יראה נפשו בירושלים עליון ועצמו בירושלים שפל והיה מבקש מעליון לעליון ומתראה לעצמו ועליון קבלו ותתאה לא קבלו בעבור סוד העליון הנעלם ועזאב"ה כי בזה השם בקש לבוא בארץ ולא נשמע לו וחבורו מורה תפארת ועטרה על שבעים דייני' ובסודו הנעלם ונשגב שלא בא לארץ וציורו ששה כחות המורים בדבר:
חבו מורה ביחודו הגמור ועזאב"ה וגם חבורו חב"ת לאחד וציורו ה' כחות מורים על הדבר:
ראה מורים על שמנה שמות השבעה בשמטות הרמוזים כנגד ז' שמות של שם מ"ב וב"ח כלול הכל ביובל ועזאב"ה כי הם ספירות ח' במחשבה וילד בזמן השמטה וכן בהתחברם זה לזה עד מקומן הראשון וחבורו מורה כך וציורו ששה כחות המורים בכלל הקצוות:
יבם מורה כי העטרה מכח התפארת דבקים זה בזה לכח אחד ועזאב"ה רמז למדה אחרונה כוללת הכל וחבורה מורה בדבר וציורו ה' כחות המורים בדבר כי כל כלול בי':
היי מורה כי המה נרמז כל סוד הבריאה וסוד עשר ספירות בסוד ג' קדושות בם אשר כל אחד מורה עשרה בענין דומה בית ה' למקדש כאמרו יו"ד על יו"ד וי' והם ג' הכללו' בעניין סוד הספירות אצילותם והם ג' עליונים אמצעים שלשה באמצע ובהם רמז התורה שלשה אחרונים כל מאמר וכל עשירי' ולכל מצוה ובכלל השמטה ובכלל הכל נמצא כל סוד דרכי השמטה וחוקת' ומהלכ' וסופם ביסוד להם והיסוד הוא אזי נקרא יסוד הבינ"ה כי ישוב הכל לאשר לו והארץ הנקרא יציאת מצרים העליונים בלילה וביום להיותם דבוקים דבוק חזק כולם לא' בסוד ג' יום ומשם לג' העליוני' הנעלמים ונסתרים מאד בסודם הידוע ועזאב"ה כה תאמר אל בני. ישראל זה שמי לעולם וזה זכרי לדר דר וגו'. כל הכתוב שם וחבורו מורו כדרכו וציורו ארבעה כחוות נוראות המורים בקדושת ובכל הבנין:
מום מורה כי חתם בשני פועלים אשר בהם והם הכל ועזאב"ה כי תחלתו וסופו בכח רחמים כד"ל כי כל אחד כלול בששה קצוות שמקדשים תמיד הם שני פועלים כח שאמר את השמים לרבות ואת הארץ לרבות וחבורו מורה כך ציורו חמשה הכלול בו והכל וכל בו:
הנה נשלם סוד שם המפורש הנשגב ונעלם מאד והוא מפורש בסודותיו הנוראים אשר בו כל סוד שמים וארץ וכל פעול' יקרה מכח חבורו וציורו וחשבונו בכח כל שם ושם המפורש בסודותיו הנוראים כאשר הוא מבואר בכל שם ושם בכחות נוראות ונשגבים ועליונים מאד אשר כולם באו מכח הבינה ואיחור נתיבותיה הנוראים הדבוק בחמישים יום הם חמשים שערים נוראים בשבעה שבתות תמימות וכח קדוש נפש כל אחד ואחד והכל כלול בכח סוד שנים פועלים והם כולם הי' כוללי' ונדבקים וממנה כחות לאלפים שבילים נבדלים ומלאכי' קדושי' וכל כוכב וגלגל ורקיע ואופן וחיה וכל שר ושלטן וכתות פנימיות וחצוניות שהוא ושאינם טהורות ורחוקות וכתות עליונות נוראות משונות זו מזו איש על מחנהו ואיש על דגלו ושמות נוראות והכל מכח אחד ע"ב שמות בחלופם וחבורם ובציורם ובחשבונות כל אות ואות בכחו וציורו כחות עליונות ונוראות מכח עשרים ושתים אותיות נוראות עליונות אשר מהם רשומות דקים מא' ציורם בכחותם הנוראים ונעלמים כולם סתומים וחתומים בכח שער חמשים תוך חמשים יום עליונים נעלמים בסוד היו"ד וקוצו הנשגב בסודו הללויה ומשם נאצלו בבינה והבינה הוציאו לאור כל ציורים עליונים וכל אחרונים להיות כלי המטהרת מקשה אחת וכח קדושה הנעלם בבינ"ה הרי הם חמשים שלמים מחוברים ומחבירים כל ציור בציורו וכל כח בכחו וכח ציורים לה' צורות מחוברות בסוד ה' אחרונה כאשר היא חברם צורה לחברת וחקקם לכסה"כ כל א' במקומה להיות סביב כסא השם הנכבד והנורא וחקוקים בו להיות מהם כל אצילות וכל כח ופועל לכל אשר ברא אלהים ונהיה בכח ובפועל כל כח ופועל עליון כל צבא השמים והארץ בכח עליון וצווי ומאמר ודיבור וקריאות וכל גזירות הבאה מכח האותיות המצויירות ומחוברות וחקוקות בכסא רם ננשא אשר הם חקוקו' סביב הכסא הנקרא ערבות אשר בו הכל כמו שכתוב במסכת חגיגה ערבות שם גנזי צדקה ומשפט ברכה חיים ושלום של תחיית המתים וכוחות נשמות והוא הנקרא. כסא לכסא כבודו הנקרא שמים המקבל מעטרת תפארת על כן יש בו אוצרות הרבה של נשמות הצדיקים וכלל עשר ספירות בשלשה היכלות נגד שלשה חלוקי הספירות והיכל מלאכים בגן עדן ועולם הבא ומקדש למקדש כלומר בהיכלו ואוצרו כאשר הם מצויירים שם ושרפת וחיות הקודש והקדושה והאותיות סביבות הכסא חקוקים במעון קדשו הנקרא בשם שמים המקבל מן העטרה וכל זה הכל כלול בו כמו בעטרה כי הוא כסא לה' ומשם כל גזרה וציור לכל אשר ברא אלהים והוא חלוק לג' מחנות והיכלות נגד היכל ה' היכל הקדש אשר הכל בו הנקרא מעון שנאמר השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל כי משם באה הברכה וגם כל דבר כי הוא כסא וכסא ה' ואלו הם כ"ב אותיות עליונות חקוקים בכסא כבוד וחמשה כפולות רמז לסוד האלף אחרונה של שם ליתן כח וטעם בדבר ובמבטא וכך הם כ"ז אותיות מחובאות סביב הכסא חקוקות ומהם נתחבא שני כחות נוראות ליתן כח וצורה לכולם והם יו"ד ו"ו והם שני שמות לכל אחד אשר בם כל סוד הספירות והנתיבות והשמטות וכל סוד נשגב ונעלם מהם והם א"ש ורוח דבוקים זה בזה מהם כל כח ומלאך ושר עליון והכל לכח אחד וציור אחד הכלול מן הכלל ומהן צורה א' נוראה ועליונה משני אותיות יו"ד ו"ו הנקרא אלף והוא ראשון נותן כח וצורה וחבור לאותיות ובו סוד הספירות והקדושות לששה קצוות ואשר בם כל עליון ושפל וארבע דלתות העולם וזה הכלי קרא סוד בעשר ספירות ועשרים ושתים אותיות נוראות הם סוד שני לל"ב נתיבות נוראות ונעלמות.בחכמה ובקוצו של יו"ד הם הן ימים עליונים ונעלמים הנקרא הללויה ואשרי איש ירא את ה' וישמור נפשו מאד לבא אל הדרך הזה בלא קבלות חזקות מאד בכל דבר ובכל אות ואות בציורו וכחתיו הנוראים ואם ישיגהו השם בהם בדרך ישרה ובקבלה טובה אז יקרא הוא מלאך אלהים חיים ויהיה שכלו ונשמתו דבוקה ברוח אלהים חיים ונפשו טהורה וקדושה מאד ואז ידע סוד ה' הנכבד המפורש בסודותיו וכל פעולותיו וכחתיו ועליו נאמר כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי:
ברוך ה' לעולם אמן ואמן:

חזרה לראש הדף
Site location tree