אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / כתבי מקובלים נוספים / אדם הראשון / רזיאל המלאך / הגמר"ה

הגמר"ה

אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דורש את אלהים כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי ויהיה עוצם הדבר על הארץ נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו ואמר ובשמו תשבע ויהיה סודו של דבר זה עד הפסוק שבו נתגלה הדבר ובו הרב הגדול היה מתחנן והוא באמרו אדני ה' אתה החלות וכו' אאא העא אגו יהו יעב מוב כי גדול אתה וגדול שמך בגבורה ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל לך זרוע עם גבורה תעוז ידך ותרום ימינך והוא באמרו נהדר בקודש השם עליותו במעלות העליונות באמרו אל רם ונשא שוכן עד כל פלאיו אשר הפלא באמרו רם הוא ונפלא בפלא גדול ונורא ונשגב ונתעלה בסוד קדושו' רבה אמרו ונתגלה רז הגבורה באמרו כי לא יעש ה' אלהי' דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים ושם נתגלה הסוד הנורא והנעלה אשר נורא באלים ונשגב לבדו בסוד קדושים שרפים ואופנים מלאכי קודש וכל צבא מרומים באימה ופחד עומדים וארץ ושמים מרעישים שמעו שם שם צבאות יושב הכרובים ואשר לא ראו כבוד אלהים חיים ושם גבורות באמרו לא נודעתי להם אמנם שם נתגלה סוד גבורות שמו לאיש נאמן ועניו באמרו בכל ביתי נאמן הוא ויהי הסוד הזה אשר נאמר כי יד על כס יה באמרו איזה בית אשר תבנו לי ואיזה מקום מנוחתי ואת כל אלה ידי עשתה כי בי"ה ה' צור עולמים ואשיבה ידי עליך עוד כתיב היתה עלי יד ה' הללויה כי שם ה' נקרא עליך ואין להאריך בעמקי המקום הוא התהום הגדול באמרו תהום רבה ומי אשר קבל בציור האלפא ביתא אז יבין רז גדול ונורא כי החרים חכם גדול ונורא הם הגאונים הקדמונים שלא לגלות זה הסוד הוא שם העצם וכתוב
גן נעול מעין חתום:
והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה כי האחד והשני האחד יה והשני וה הוא יהוה ואיזה מקום שם הקדש ואין בלא זה באמרו זה לעומת זה עשה האלהים אבל זה הכח וזה הפועל ויצא מן הכח אל הפועל והוא אמרו אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי כי הוא הפעולה שאינה משתנה כי הכל הולך אל מקום א' כי שם ה' אקרא ויהיה סוד הדבר אשר אלהותו ויחודו ומציאותו כמו בסוף הספר באמת אשר גבורת שמו מתחלק לחלק גבורותיו אשר עולים במעלות מה למעלה כמו למטה והוא אמרו ועשו לי מקדש מכוון שכנגדו והוא מקדש שלמעלה באמרו רם ה' ונשא ושכנגדו ווי העמודים אשר הם יחוד הבנין כמו ואבני בהו כי על היסוד בונין הבנין וע"ז ווי העמודים הם בכל כלומר כי גבוה מעל גבוה זה בהמ"ק של מעלה הוא הקדש הפנימית ויצא מן הכח אל הפועל של מטה כדי לפעול הפועלים התמימים הישרים השלמים אשר סודם נעלם ונחתם הם הקרבנות ועולות ושלמים וזבחים כדי לכפר אדם פעלו התחתית ואז ישוב הרצון לרצותו והפעל אשר פעלו והפעל והכח שנתנם וישוב הרוח אל האלהים אשר נתנה ויהיה הכל אל מקום אחד ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד ובזה נמצא שם של ד' אותיות שלם בשם י"ה במילואו כמו ו"ה בחשבונו עם ו"ה עולה כ"א מוסיף בו ה' הוה שם שלם כי הכח הוא י"ה וכתיב בי"ה ה' צור עולמים וה' רמז אל הת"ת שהם בינה גבורה מלכות ג' לג' מדות אחרונות והפועל הוא ו"ה כתוב אם לא בריתי כי אין זה בלא זה כמ"ש לעיל כי ע''ז נקרא עצם כי כל אות לעצמו כמו ה"פ י"ה ישר ה' קיימת וכן כל אות מתחלף ה' לה' לבריאות התחתונים בה' בראם עומד בגבורה בוראו ב"ה והיה ראוי לומר כי שם העצם הוא יה"ו וכבר מפורש במקום אחר בסוד י' אותיות והם י' ספירות ונקרא מפורש בעבור כי מגלגל לע''ב זה מפורש כמ"ש לישועתך קויתי ה' ואמר דוד לישועתך קויתי ה' ואמר אורך ימים אשביעהו ואראהו ייה יהו יהוה ומשם יוצאים ע' איש הזקנים אשר כל העדה כלם קדושים בתוכם יהוה כאו"א בגדולתו ובגבורתו איש חרבו על ירכו הם הולכים באור הא' המלך אחר הצורה הנזכרת למטה להוציא לאור יפיו ושבחו ושם קדושתן.בצורת' עליהם שכתוב ויעבר מלכם לפביהם וה' בראשם והנה נקרא הראשון:
מפ רש
יה וה
והו וציורו יכו"י' מורה על יהו"ה ועל וו"י העמודים על וי"ו בראשם:
ילי וציורו יכו"י מורה ועמו האות שם. אהיה כי הם שם הגבורה והגדול:
סיט וציורו כוי"ט מורה כו' ועמם האותיות אשר אהי"ה השני:
עלם וצורו וונכ"ו כ"ו מורה ב' הויות ונשגב בע' שמות הקדש:
מחש וציורו כוד"י יי"י שג"ו זכרון הקשת אבל מורה על שאמר הפסוק
בא"ל שד"י ושמי ה':
ללה וציורו כ"ו כ"ו ד"י מורה על ד' רוחות העולם אשר נבראו בעשרה מאמרות עם כחם בהויות:
אכא הנה זה השם בקדש הקדשים הוא יום שביעי אשר לע"ל ונחת' באכ"א באמרו אך בעשור לחודש הזה אין כך אלא אכ''א אשר הוא מנוחה וכפרה לנפשות הזכות והטהורות אשר לעתיד לעה"ב וציורו בב' שמות העצם ועם האות שם בכחו:
כהת וציורו כדיד"ו מורה ל"ב נתיבות החכמה וב' לוחות הברית וכו' שבשמים ולמטה מזכיר סוד הת"ו:
הזי וציורו דיד"י מורה כ"ו והאל"ף אחרונה ובכללו רם מורה אל רם ונשא:
אלד וציורו כ"ו כ"ד מורה שני הויות וד' אופני המרכבה:
לאו וציורו כ"ו כו"ו מורה הוא.שם המושל בפמליא של מעלה והכ' בפמליא של מקדש כנגד מקדש והם ו' קצוות העולם:
ההע וציורו מורה די דינ"ו מורה בשם עצם ומפורש בשם ע''ב החקוקים על מצח אהרן כ"ג בבואו אל קדש הקדשים:
יזל וציורו יזכ"ו מורה כי שם ה' אשר נשגב על עשרה גלגלים ומושל בז' רקיעים אשר בו כסאו וצבאו:
מבה וציורו כדוד"י הוא השר הגדול כי ה' קראו דודי באמרו דוד"י צח ואדום דגול כיהוא יושב על מרכבת הקודש והוא יהו"ה עם שני אותיות:
הרי וציורו דיד"י אשר בחסרון הט' נקדש בי' בשבתות בחבור האותיות של מעלה וע"ז נשגב לבדו בא':
הקם וציורו דיכו''ם מורה עצם ומפורש וי"ב אבנים שהיו מפותחים בקדש אלו השמות:
לאו וציורו כוכו"ו מורה ב' הויות והו' כנפים אשר הם מקדשים אותו תמיד:
כלי וציורו ככו"י מורה כוכ"ו והדל"ת על ד' דלתות העולם:
לוו וציורו מורה כוו"ו דחקוק בי"ב מזלות של ישראל שבטי יה עדות לישראל:
פהל וציורו כוריכ"ו מורה שני תוויות ושם של אהי"ה עם שלשה אותיות עצמן:
נלך וציורו נכו"ך.מורה עצם וע' שמות שהם החקוקים במטה באמרו זה אלי:
ייי הוא ראש השביעית של אהי"ה כי הם כח הנבואה של משה ושל ישעיהו כאמרם זה האזינו וזה חזון אשם בשם אכ"א חקוקים והם מעידים על ג' קדושות אשר העולם עומד בהן א' בי' הדברים וא' בי' הספירות וא' בי' הנפלאות של מצרים והם בסוד אהיה:
מלה וציורו כ"'ו כ"ו ד"י השם מושל בי' של מעלה והשם מושל בז' של מטה הוא השם המגלגל אותם בכח הגדולה:
חהו וציורו דודי"ו מורה ששה ועשרים וארבע יסודות העולם:
נתה וציורה נדוד"י לא נזכר צורת הג' עד הנה כי הוא אחרונה מכולם ומשובחת ויהיה הרגל ג' בכף רגל צדק כי הוא הנפש את העולם בחסד אשר יסוד העולם וראשו למטה נגד שפע העולם כי הוא גלגל המנהיג את העולם השפל בחסד וצדק וחשבונה בחסרון הט' ומכוונת ומהופכת כנגד האלף כי האלף בקדש והתי"ו עמוד מקדש של מטה והוא אות הקודש המנהיג את כל העולם במשפט כמ"ש הכתוב וחסד ה' מעולם ועד העולם על יראיו וצדקתו וגו' ומורה כי הוא שם העצם אבל עצמו מורה שם של ע"ב בגבורתו הגדולה:
האא וציורו ד"י כ"ו כ"ו כי יתחנן הצדיק באמת ה' ה' אל רחום בי"ג מדות וכולם בכח א':
ירת וציורו ירד"ו מורה הדעת הכתוב למעלה מן התי"ו ועם היו"ד ממשית אשר הוא השם של אהיה:
שאה וציורו שכו"די אשר הוא מורה שם של רחמים והשם התקיף:
ריי בחשבון הראשון והוא שם של עשרים ושתים אותיות אשר אהי"ה וה' בראשם אשר בראש השביעית:
אום וציורו כווכ"ו שני הויות והעמוד בתוכם הוא העמוד אשר אור העולם ויסודו והוא צדיק יסוד עולם:
לכב וציורו כוכו"ד מורה ב' הויות ומורה מרכבת האבות:
ושר וציורו וייי"ר הנה רו וג' יודי"ן הם כנגד ג' ראשי תי' של אבות והקשת למטה הוא קשת של נח אשר כרת ברית לארץ לעתיד לקיים לזרעך אתן הארץ הזאת וכן כתוב גם כן לאברהם ליצחק וליעקב:
יהו וציורו יד"ו מלאך שמו יה"ו תרשיש הדמות הזהב בלהב כמ"ש ידיי גלילי זהב ממולאים בתרשיש והוא גם כן מורה כי הוא שם של כ"ו:
להח וציורו כ"ו ד"י ד"ו הוא שכל הפועל אשר שמו מטטרו"ן שקראו השם דודי ירד לגנו השפל ועם הב' אותיות מורה ג"כ שני הויות:
כוק וציורו כ"ו כ"ו מורה שם העצם שהוא מפורש בע' שמות:
מנד וציורו כונ"ד הוא רומז לנ' מהיובל אם תקח א' מן הנ' ושם בתוך הד' יהיה ה' וישארו מ"ט הם שערי בינה ותחסרהו מעט מאלהים מהיות ה' עשרות הם קדושות מאש ומורה בשם העצם ובשם אכ"א ול"ב נתיבות חכמה:
אני וציורו כונ''י מורה בשם אדנ"י עם הדל"ת של דנ"י עם האלף של אני הוא אדנ"י כמו שמפרש במקומו:
חעם וציורו דיכו"ו והוא שם של ע' שהיה חקוק בשם י"ב שבטי ישראל לבד שנשגב שמו לבדו שהיה מבין שני הכרובים:
רהע וציודו רדינ"ו אדנ"י היושב על המרכבה של מעלה כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' אדנ"י וד' מן המרכבה והיא בע' ממש עם שבעים ואדנ"י הוא הכל נתאחד כי אדנ"י על ע' אומות ועל ע' מעלות רוכב והוא המרכבה והוא סוד:
ייז עולי כ"ו וא' הוא שם וגם כ"ב אותיות והה"א הוא רמז לה' מדות השם בכ"ב אותיות חקוקות הם בתורה:
ההה וציורו ד"י דיד"י מורה עצם השם ביחוד בסוד גדול כי הם ג' חציים לג' עשרון כי הם ג' מדות וכך הם חצי השם כ"א חצי הא' נשלם העולם ובו נמצא הדבר ג"כ למבין אבל ציורו הוא ידיד השם שהוא החיה אשר לה ו' פנים בסוד וע"ז הוא ציורו יהו"ה וי"ו פנים:
מיך וציורו כוי"ך מורה השם עם ג' עטרות החתומים הנה אשר כתב עליהם ה' והקדישם לקדש כסא כבודו כי הם יסוד העולם כמו שמפורש למטה:
וול וציורו ווכ"ו מורה כי שכן ה' על וו"י העמודים ומושל בי"ב מערכות וזה הוא מה שאמר יושב תהלות ישראל:
ילה וציורו יכוד"י מורה על ב' הויות עם הי"ל עצמה ומורה ה' מדות לשם אבל האמת הוא הציור שנאמר ואת אלה עשתה ידי:
סאל וציורו כ"ו כ"ו כ"ו הוא שכתוב היכל ה' היכל ה' היכל ה' ג' פעמים הא' ירושלים הרים סביב לה והב' ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם והג' כי אל דעות ה' והם ג' היכלות חקוקות בכסא ה' והם האלפ"א בית"א וזה השם יש לו סוד גדול באמרו ה ה' אל רחום וחנון ג' פעמים ביחד:
ערי וציורו נור"י כי ע' מעלות יש בכח הגלגלים ומורה כי שם של ע"ב הוא באלה המעלות שבשבת וכח י' גלגלים הוא באמרו כי
אראה שמיך מעשה אצבעותיך:
עשל וציורו נוייכ"ו בא לזכור ברית נח בעבור ג' אבות שיש בו שלא לשחת העולם יותר וכתיב וזכרתי את בריתי זה אחר זה עד ברית הקשת והוא באמרו והארץ אזכור והוא כמו שזכרנו בציור השם וחשבונו כ"ו וע"ב שמות ואחר שמו על הכל רוכב:
מיה וציורו כויד"י מ"ש אני ראשון ואני אחרון ומתחיל ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם ושמו יהו"ה כמו שמפורש בסוד הציור באמרו ושמי ה' לא נודעתי להם כי לא נודע לשום בריה מן הראשונים וחשבונו כ"ו כ"ו:
והו וציורו ודי"ו כראשון כאחרון וע"ד אני ראשון ואני אחרון הוא שנא' ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי פעמים זהו שמתחיל וה"ו וחתם מי"ה והתחיל וה"ו וחותם מ"ם כי סוד הראשון כאחרון ואין להאריך בסודות העמוקים:
דני וציורו עצמו והוא שם ה' והוא ה' מן האמות וע"ז נחסר ממנו האלף כמו שיחסר מיהו"ה להיות אמות והוא שורש העצם לכל קדושת השם שהם אמות על סוד גדול והוא מורה לשש כנפים הם קצוות העולם וע"ז נחסר ג' ונשאר ג' כדי להביאה הדבר בשורש הציור ונמצא כן שני הויות וב' ווין ל"ו קנים וו' גביעים והיות חלוקות בהם כדי להאיר אותם מזיו השכינה אל פני המנורה יאירו של מעלה:
החש וציורו דידוייי הוא שם של שד"י כי השי"ן בציורו מורה שנראה לג' אבות והוא אמרו וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י כי אור שכל הפועל אשר נטע בהם באומר ז' וז' מוצקות לנרות אשר על ראשה כי הרכיב אותה על עשר:
עמם וציורו נ"ו כ''ו כ"ו מורה שני הויות והעי"ן לעין מלאכי השרת שמקדשים אותו בכל יום ומשתחוים למול כבודו וכתיב וישתחו לו כל אלהים כי הם ז' כתות היושבים ראשונה במלכות והציור מורה לגלגול ה' כי שם הם כח נפשות הככבים המקבלים גזרה מאלו השרים:
ננא וציורו ננכ"ו מורה הנונין על מ"ש שנת הנ' שנה קדש והם כ' קדושות וגם הא' בכור קדוש הנה ג' קדושות באות לקדושה אחת כי הם ק' ברכות שישראל מתפללים בכל יום והקב''ה עליהם שומר וכתיב מה ה' אלהיך שואל מעמך וגו' אל תקרי מה אלא מאה ויש עליהם שומר ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם:
נית וציורו ניד"ו בא להזכיר גבורותיו של הקב"ה בכח התי"ו וכאשר ברא כל העולם והעמידו על עמוד א' כאמרו וצדיק יסוד עולם כי בחשך היה כל העולם עד שקם העמוד להעמיד את העולם באור התי"ו כי הוא שם של כ"ו כמו שפירשנו למעלה כי הוא אור השמש הגדול כי לא רצונו להאריך שם כי אור השמש אור היסוד זהו התי"ו הוא כ"ו והנשאר באמרו ס' גבורים סביב לה להתי"ו שהוא שם הקודש היוצא מן הפסוק הידוע שהוא ברכה לישראל:
מבה וציורו כודוד"י ב' הויות עם ב' אותיות והוא שמו של מטטרון כי השם קראו דודי באמרו דודי ירד לגנו לעולם קטן:
פוי וציורו כיו''י הוא השם שנקדש שמו בעשרת הדברים והראה גבורתו בעשר מכות שהביא הוא על המצרים:
נמם וציורו נבוכ"ו הם שני שמות היחוד הנקדשים על הקדושה העליונה והוא כאמרו שנת החמשים שנה קדש כי בזמן הקדש קדש כי בקדש נקדש שמו:
ייל וציורו ייכ"ו שמו שנקדש מקום כסא כבודו על י' גלגלים ורוב גדלו בעשרה מאמרות באמרו השמים כסאי והארץ הדום רגלי וכתיב כמחולת המחנים:
הרח וציורו דירד"ו הרי"ש בחסרון והוא שם של כ"ו כאמרו והוא באחד ומי ישיבנו:
מצר וציורו כ"ו ינ"ר ואדני עם הג' אותיות השם והיא אמרו יהו"ה אדנ"י חילי וישם:
ומב וציורו וכ"ו ד"ו הם ד' יסודות המפורשים לי"ב מזלות הם כח השעות המושלות ביום ובלילה:
יהה וציורו ידיד"י בריך הוא וקדושתו וגבורתו בי''ה משמו להודיע בה"ה האמיתית בלא שום ספק כי הוא ההו"ה באמת וברור הוא על שם הציור העמוק המפורש הנה ואחריו ד' כי אחר אמתותו ואחדותו אין להרהר ואמר די הרפא ואין להאריך עוד:
ענו וציורו נונ"ו כ"ו כ"ו תמיד מקדשים אותו ומגדלים אותו במדת רחמים א' על ע' לשונות וא' בד' פנות העולם הכלול ברחמים וכתיב וירד ה' כי שם בלל ה':
מחי וציורו כוד"וי סוד ב' קדושות שמקדשין אותו תמיד הם סוד הכרובים והאמת הב' קדושות אלו הם ב' כתות כת אחת ישראל למטה וכת ב' שמות המוני מעלה אשר הם מקדישין אותו תמיד :
דמב וציורו נכוד"ו כ"ו דו"ד שבעה שבעה מוצקות לנרות המאירות לפניו:
מנק וציורו כו"נ כ"ו ומורה על הג' חיילות בנ"ן שמלאכי השרת המהלכים בשליחות השם תמיד אשר שליחותם כ"ב יסודות כחם ועצמם סביב הכבוד שומרים הכבוד הכסא והם בשליחות בוראם כאומרו עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט. ומהם שומרים להט החרב המתהפכת בתוך הגן והשני מורה בשם אהי"ה עם אות ציורו המפורש והעצם שהוא על הכל:
איע וציורו כ"ו ינ"ו מורה בשני שמות הנוראים אשר בהם התחנן הצדיק אומרו ה' אלהים אתה החלות וגו' עם ב' אותיות:
חבו וציורו דוד"וו פתח ואמר א"ת אל"ה גדול"ה אדנ"י קדוש ונורא שמו לעולם כי הוא לעולם כי הוא העצם לבד בנ' יתברך שמו:
ראה וציורו רכד"י האמת כי בזה השם הזכיר הנביא שמות גבורתו ועצמו לקראת כחם על הילד הנולד וקראת בשמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום ושם העצם בתוכם להראות כי כחם מהגבורה והגבורה עצמה כחם והם נקראים ראו כי שרו של הגבורה בה' נכללים הם במחשבה ה' הנראה לפני והוא מורה כי הם יושבים על קדושה אחת שהוא שם הגבורה אשר בתוכם:
יבם וציורו ידוכ''ו השם עצמו מורה כי הוא רוכב על גלגלים כאמרו סלו לרובב בערבות אבל ציורו מורה כנקדש שם בן ארבע אותיות ונתגדל בג' עשרות הנזכרות למעלה במספר אהי"ה באמרו אהי"ה אשר אהי"ה ג' הם אהי"ה לי' דברות התורה אהי"ה לי' ספירות אהי"ה לי' מכות במצרים ובעלי הקבלה מזכירים אותו בשם אהי"ה המרעיש את כל העולם כולו עשרה של תורה עם עשר מאמרות ועם עשרה של מצרים והאמת בו תלוי הכל ותגעש ותרעש הארץ והוא כאמרו ואשמע אחרי קול רעש גדול וזכר חזקה מאוד ויש בו סודות הרבה לפי שנמצא במספר שם אכ"א אשר בו סוד השביעית והספירות עם האלף השביעי ונאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ועוד כתיב זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור כי בו חתם הגבורות וכל הקדושות וכל מצות התורה וכל הכחות אשר היה בהם כאשר פרשו חכמי הקבלה היה והו"ה ויהיה היה בסוד חתם בעשרות דברים והו"ה חתום לעשרה מאמרות ויהיה נחתם בעשרה מכות לעולמי עולמים ועל זה צוו חכמים מצוה גמורה להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה שנאמר למען תזכור את יום צאתך ודרשו על משיח עד לעולם הבא ואין עוד להאריך כי הוא סוד גנוז וחתום לבעלי הקבלה כי הוא רמז מן האזינו ומן חזון וכו':
חיי וציורו ד"ייי מורה על קדושת כל אחד מעשרה וד' על הכל:
מום וציורו כוו"כו מורה כי הוא מחזיק יחודו וגדולתו כתפארתו באמ' כי חתם בשני שמות העצם לאחד כי הוא ראשון והוא אחרון ועוד כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי וביניהם הו"ו רמז לששה קצוות אשר המה הכל בהם והם מזרח מערב צפון דרום מעלה ומטה רמז לששה כנפים שמקדישים אותו תמיד שהם השש קצוות העולם שנאמר מלכי ארץ וכל לאומים שרים וכל שופטי ארץ וצדקתך אלהים עד מרום ומשפטיך תהום רבה:
כבר נשלם פי' חבור וציור מספר חשבון בקדושת קבלה המקובלת מפי הגבורה למשה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה כי הם היו בעלי חכמה בעלי קבלה בעלי יראה בעלי כבוד ובעלי בינה ועליהם נאמר סוד ה' ליראיו והם גנזוהו בתוך סודות התלמוד כי הכל קבלה למשה מסיני ואין מוסרין אותו ללצים ולא לרקים ולא לנערים כי אם לאיש נבון וחכם ואשר לא מלא כרסו מכל אוכל אל יכנס לפרדס ומוסרים אותו לאיש נבון וחכם ירא אלהים וסור מרע כדי שיכון דעתו ושכלו השלם ויפתח עינו ולבו ביושר ויביט באור החיים ויביט קצת דרכי השם יתברך ויתרומם ומכחותיו הנוראים והגדולים כי מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך ואז יבין קצת אור העליון המאיר בעיני נכונים וכתיב זרח בחשך אור לישרים ומזהיר השכל הטהור הטוב ומושיבים אותו באור העליון שנאמר בו כי נר מצוה ותורה אור ואם ישיגהו יהיה לשום שכלו דרך ישרה להבין ציור וחבור הספר קדוש ותרועת השם הנכבד והנורא מפורש בקדושה ובטהרה אשריו ואשרי יולדתו אם תמיד יכוון לשם שמים אז ישיג אורו ושכלו למעלה עם אור המלאכים כי מלאך ה' צבאות הוא. כי הציור הויה חקק בכסא לכסא רם הם עשרים ושתים אותיות התורה כאשר הם סוד אהי"ה והם אור לכל בריה מלאכי מעלה וישראל למטה אות אחת חקוקה בהם וכתיב והיו לטוטפות בין עיניך והם חקוקות בג' היכלות הכסא והציור זהי ציור האלפא ביתא אשר קבל משה מפי הגבורה כמו שהיא כתובה כך חקוקה בכסא ובחר בד' אותיות בי"ה וה"י וכח היכר ביו"ד והו"יו כי הם שני שמות העצם הקדש אם תחקרם וכל אחד לבד עצם לעצמו. וכח השני ביו"ד וי"ו כי השם בחר בהם לפי כח גבורתם וחזק גדולתם בהם לבדם כי בהם דמות הגבורה כי הא' אש והשני רוח ככתוב באש הוא האלהים ורוח אלהים והמלאכים אשר סביב כסא הכבוד הם אש ורוח שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש והם ב' אותיות בגבורה דומים לבוראם להראות כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים כי גבורתם בהם לבדם וכחם לעצמם ואינם מקבלים לא ציור ולא כח לא גדולה ואינם מתנענעים ואינם זזים ממקומם אבל הם מכחם נתחבר צורה קדושה בת מלך פנימה במלך גדול וגבור קדוש כבוד יחיד לעמו נותן כח וגדולה וציור קדוש לכל עמו הבאים אחריו ושמו כשם בוראו וגם כחו דומה לבוראו לאמר כי הוא זן ומפרנס מנהיג במדת רחמים והממשלה להיות לו לבד מעשה ידיו ועוטרין אותן ומקדישין אותן וממליכין אותם ומשתחוים לעומתן ומכח גבורתם נתחנן משה באותן הימים כשנודע לו ובקש רחמים מלפני הגבורה וכך נתחנן ואמר ה' ה' אל רחום וחנון נגד שש כנפים שמקדישין אותו תמיד כי יירא והתחנן כך לפניו נגד הקדושות כי ב' במקום ב' והוא רמז לכלול עשרה ספירות שהזכר דוד שהבין רמז הדבר וסודו וא' לך ה' הגדולה והגבורה והם בכלל עשר כמו שפירשו אותם המקובלים בסוד הגדול כי הם התיבות נגד חמשה שהזכיר משה אלו ואלו הם שם בכלל עשרה כמו שהתחנן משה ה' אלהים ה' ה" אל וזהו נגד סוד הקדושות שלשה כי שלשה לששה הם כמו שנים לארבע ותבין זה הסוד כי ביה ה' צור עולמים והשלשה שהם סוד ג' אמות המפורשות על סוד עשר ספירות לעשרים ושתים אותיות התורה וכולם תחת מלכם מתחברים כל אחת לצורתה ולציורה והם כ"ב אותיות והם האוכלות בשלחן המלך מקבלת ציור כל אחת לציורה ולצורתה לפי מעלתה ומזיום אל זיו מלכם ונאמר ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם כמו כי שמו כשם רבו כמוזכר למעלה ומציורם נתפרש כחו של שם העצם וכח של שם משמות הקודש ומהשם המפורש שנקראים שם של ע"ב הוא שם המפורש הוא כח שם העצם מפורש עצם כי הכל הולך אל מקום אחד והכל דבר אחד ובו בטחנו וברחמיו אנחנו נשענים ובישועתו נשמח לבנו ותגל נפשינו ונעבוד אותו בלב שלם ובנפש חפצה בפחד ובמורא נגיל ונשמח ויסלח לעונותינו ולחטאתינו ככתוב ויאמר ה' סלחתי וגו' והוא ישוב שבותינו ירחם עלינו דכתיב ורחמתי את אשר ארחם כי מלך רחום וחנון הוא ומרבה להטיב. ברוך ה' לעולם אמן ואמן:

חזרה לראש הדף
Site location tree