אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ביטאונים / גיליון 1 / אגרת 5 - שנת 1921 / שיחה 3, 28.07.05
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

שיחה 3, 28.07.05

"פרי חכם - אגרות", דף י"ג

"כבר נלאתי לדרוש אחר ריבוי מכתביך אלי, ולהבטיחך בשכר זה כי אנכי ארבה לך מכתבי. ובכל יום ויום אני יושב ומצפה אולי יגיע לי איזה ידיעה ממך, מחייך הרוחניים, או מחייך הגשמיים, ואין קול ואין קשב."

זכור לי, שכאשר גיליתי עד כמה הרפו התלמידים ידם מלכתוב לבעל הסולם ולרב"ש בעת ששהו בנסיעותיהם לחו"ל, התפלאתי מדוע זה כך. שלא כמו פניותיהם של אנשים למקובל, בבקשה לקבלת עצות, ופתרונות לבעיות החיים, כתיבת מכתב מאת תלמיד היא העלאת מןן. מתוך שעובר הבחנות רבות, ומלקט אותן, ומתוכן מעלה קושיות, שאלות, לפי ההיגיון של הבנתו איך שמתחברות ההבחנות שלו, והיכן שאינן מתחברות. ואז מגיש שאלתו למורה.

הדברים האלה אינם באים, אלא כתוצאה מיגיעה גדולה. לכן כשבעל הסולם שואל: "מדוע אינכם כותבים לי?" הוא מרמז לכך, שהתלמידים אינם נותנים יגיעה מספקת, כדי שיהיה בידם מה לבטא כשאלה, כהעלאת מ"ן, כדרישה ברורה, מתוך הדרך שעברו על ידי יגיעתם.

"ומה תענה על זה ותצדיק, אין כאן לא ענות גבורה, ולא ענות חלושה, זולת ענות במלין יבישין, בדרך המליצה, כמו מרוב טרדות וכדומה, אבל ודאי אתה בעצמך לא תבין אותך.

...אבל עכ"ז ברור לי שיטיבו העתים, ואז תגדל בשיעור הטבתם, גם שיעור אהבתם הגלויה."

אומרים, "מה שלא עושה השכל, עושה הזמן", לכן האדם ששרוי בתהליך הכללי, וקשור לרבו ולקבוצה, אפילו אם מתרשל מעט, ולא נותן יגיעה מספקת, עדיין מתוך המצאותו בתוך סביבה נכונה, גם היא משפיעה עליו. ואמנם שמתקדם לא לפי קצב המשביע רצון רבו, בכל זאת התקווה נמצאת. ולזה מצפה בעל הסולם.

"ועוד נרוה באהבה בתמידות יחד, כמעין דלא פסיק, בשביעה ותענוג יחד, כי נועם ה' למקבל השלם, לא מרגיש שום שביעה כי בעד זה נקרא כל יכול ית', שלעושי רצונו מופיע אור ישן ואור חדש ביחוד אחד, שזה קונים בשמירת שבתות ושמיטות, לעולמו של יובל, וז"ס "ויניחו אותו עד הבקר וכו' ולא הבאיש ורמה לא היתה בו". כמ"ש "ישבעו ויתענגו מטובך". כי באכילה גשמית, יתמלא הבטן, בשיעור הגשמי, ולא עוד אלא מעלה עשן למוחא, מתוך בישול הקבה, והוא עיף ויגע ונופל לתרדמה.

וז"ס שדקר פנחס הרומח לתוך קבתה, בשעה שהיו דבוקים. "ויעמד פנחס ויפלל ותעצר המגפה". ולכן זכה לשמן המשחה, הגם שלא היה מבני אהרון, כי משה עצמו אמר לו: "הנני נתן לו את בריתי שלום". מתחילה היה ב"ויו קטיעה", אבל באור תורה מתארך ובריתי היתה אתו החיים והשלום יחדיו, ובאור פני מלך חיים.

יהודה ליב"

ההשלמה בכל זאת מגיעה מן הסביבה, והזמנים יטיבו, והאדם מתקדם רק מתוך כך שאינו מתרשל, ומגלה בעצמו עד כמה שניתן. ואמנם שאין יגיעתו מאפשרת לו עדיין לפרוץ בקריאה לרבו, מכל מקום, הוא נמצא בתהליך. ולכן מרגיע בעל הסולם את התלמיד, ואומר על השלמתו. ה"השלמה" היא כמו שאומר, "מתחילה היה ב"ויו קטיעה"," כמו במילת "שלום" הכתובה בתורה: "את בריתי שלום", הו' יש בתוכה הפסק. ולאחר מכן תהיה לה השלמה, ומגיעים ל"מלך חיים", ששם המלך הוא שלום מלא.

חזרה לראש הדף
Site location tree