אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ביטאונים / גיליון 3 / אגרת 36 - שנת 1927 / שיחה 1, 02.10.05

שיחה 1, 02.10.05

"פרי חכם - אגרות", דף קט"ו

תקציר : בעל הסולם כותב לתלמידיו על "נקיות הבגדים", היינו ה"אור החוזר" המיוחס לנברא.הכל הוא עניין של "לבושים" מתאימים מצד הנברא, היינו מידת התיקונים שהאדם רוכש לעצמו, ההתאמה בין הכלי-מלכות, לבין האור-כתר.

"ב"ה מוצש"ק פרשת ויקהל תרפ"ז לונדון

כבוד ידי"נ מוה"ר ... נ"י

...ומ"ש בענין הנקיות בגדים, אני מסכים עמך. ומ"ש "ע"ס דאור חוזר", במה מושג האור? ומה מושג הכלי?" כי עשר ספירות דאור חוזר הוא ענין של לבוש, שנקרא "ענין הבגד".

"זה מבואר בהמשך הספר לכל מבקש, אשר בחי' ד' שהיא בעלת המסך, היא הכלי, אבל אינה כלי קבלה, זולת כלי השפעה, ובזה חוזרת להיות כתר. ומושג האור הוא מושג כללות כל החכמה הזאת, כי כל המדובר בחכמה הוא רק בערכי האו"ח, אבל באור ישר כולם שוים זה לזה, ע"פ ד' הבחינות הנודעים, כמבואר שם, וענין התחלקות ט"ס התחתונות דאור חוזר, כבר כתוב שם, שהמה מתחברים בכלים דאור ישר."

אנחנו לומדים ערך הפוך בין אורות לכלים, או ערך הפוך בין אור ישר לאור חוזר. שמלכות, שהיא ספירה אחרונה, הופכת על ידי האור חוזר לכתר. אחרי צמצום א' לא מופיע אור בכלי, אלא רק במידה שעושים אור חוזר, היינו, לבוש עליו. שרק במידת הכוונה המתאימה לקבלת האור שהתחתון עושה, שנמצא בהשתוות הצורה למאציל, במידה הזאת מאיר האור בכלים שלו. וכל עיקר הקשר בין מאציל נאצל הוא בלבוש שנקרא אור חוזר, שהמלכות היא המקור לו.

לכן האור מושג כמו שהוא אומר, "במה מושג האור? במה מושג הכלי?" שהכלי נקרא "לבוש", אור חוזר. והאור שנקרא אור ישר, מושג רק בהתאמה בין הכלי להאור. זאת אומרת, הכלי לא משיג את האור עצמו, אלא הוא משיג את מידת התיקון של עצמו. ולאותה מידת התיקון שלו, הכוונה שלו על מנת להשפיע, לה הוא קורא "אור". ועד כמה שהוא יכול להשפיע לעליון, לזה הוא קורא "תענוג". ולא מושג לו שום תענוג אחר, אלא בכמה שיוכל להשפיע לעליון. זאת אומרת, המושגים "כלי", "אור", ו"תענוג", הם הפוכים מהמושגים שלנו. הכלי אף פעם לא משיג משהו מחוצה לו, אלא רק את תכונותיו המתוקנות.

"בקונטרס הד'" שהוא חלק מ"פנים מאירות ומסבירות", פירוש בעל הסולם על ספר "עץ חיים" של האר"י . "שאשלח בזו השבוע בע"ה, תראה שם בהקדמת אח"פ בפנים מסבירות באות י"א, בסוד קו האורך המיוחס לאור ישר וקו הרוחב לאור חוזר," כי אור חוזר הוא החסדים, שהם הלבושים לאור חוכמה. שאור חוכמה הוא דק, ומאיר ממעלה למטה, ואור חסדים הוא רחב, ומאיר ברוחב. "ובזה תתבונן שעיקר האור חוזר, נבחן על כמות המשכות אור העצמות בפרצוף" לפי המידה שיש בכלי אור חסדים, יבוא ויתלבש בו אור חוכמה. "שבלעדו האור חוזר אינו נמשך בהנאצל, דע"כ נקרא הארת הקו, קו דק," מפני שההמשכות הללו באות רק במידת הלבוש על האור חוכמה שבא ממעלה למטה. "עש"ה ונקוט כלל זה בידך.

יהודה ליב"

מה נקרא "ענין נקיות הבגדים"?

"בגד" נקרא אור חוזר, לבוש. ו"נקיות הבגדים" נקרא עוצמת האור חוזר. ויש שאלה, באיזו דרגת עביות מדובר? כי בעביות שורש, א', ב', האור חוזר הוא אור חסדים, שלא נקרא אז "בגד", כי אין אור חוכמה בא על עביות שורש, א', ב'. אבל כשמדובר בעבודה באח"פ, בעביות ג', ד', שכנגד הרצונות הגדולים ג' וד' דעביות, יש כבר אור חוכמה, אז יוצא, שהאור חוזר שהכלי צריך להעלות, הופך להיות לבוש לאור ישר. כי לא אור דחסדים שמאיר לכל הכיוונים הופך להיות לאור ישר, אלא האור חוכמה מאיר לכלי ממעלה למטה לפי גודל העביות. ובלבוש שהכלי עושה אז, שם יש בירורים, ותיקונים, והרבה דברים שבאים על פני הרצון לקבל, ומדובר כבר בנקיות שבבגד. כי חייבים לברר על אילו רצונות, ובאיזו מידה על כל רצון ורצון, אפשר לעשות אור חוזר, לבוש, ורק בצורה כזו לקבל.

וה"נקיות" הכוונה היא, בדיקות על פני אילו רצונות אדם עושה אור חוזר, ובהם מקבל התגלות דאור ישר. שהכל בא לרצונות דקבלה, ולכן שייך כאן עניין נקיות. מה שאין כן, בכלים דעביות שורש א' וב' לא שייך ענין הנקיות, כי העביות היא קלושה, ומספקת לאור דחסדים בלבד, ועל אור דחסדים אין צריכים לבוש. לכן אין שם ענין לבוש. אלא הלבוש הוא רק על עביות ג' וד, רק על אורות דחוכמה שבאים ממעלה למטה.

ובגודל הלבוש הזה מתגלה האור, ובמידת הנקיות שבלבוש הזה, מתגלה עוצמת האור. יש כאן עניין של כמות ואיכות. ויש עניין העביות מצד האור, והעביות מצד הכלי. אבל "נקיות" לעניינינו נקרא, המידה שאפשר לאדם לברר מסכים על רצונות ג' וד' דעביות, ועד כמה שיותר מברר, הכלי נקרא יותר גדול, הבגד נקרא יותר "נקי". כל מקום בתורה שנקרא "בגד", "לבוש", הכוונה לכלים של ג' וד' דעביות. ואם מדובר בלבוש והיכל, "היכל" נקרא הכלי לבחינת ד' דעביות.

חזרה לראש הדף
Site location tree