אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ביטאונים / גיליון 3 / אגרת 48 - שנת 1927 / שיחה 1, 18.11.05

שיחה 1, 18.11.05

"פרי חכם - אגרות", דף קמ"ד

תקציר : באגרת קצרה זו כותב בעל הסולם לתלמידיו כי הוא כבר משתוקק לשוב ארצה בתקווה שלא יהיו בדרכו עוד מניעות כאלה ואחרות. בהמשך האגרת בעל הסולם נותן דעתו בקצרה על דברים פרטיים שקרו בקבוצת תלמידיו. לגבי מכתביו, הוא כותב שכדאי להראותם לכל התלמידים. והדגש העיקרי באגרת זו הוא קבוצת התלמידים.

"ב"ה יום ג' תצ"א פ"ז לונדון יצ"ו

לכבוד התלמידים ה' עליכם

כל מכתביכם קבלתי לנכון, ומ"ש לי הר'... אודות הבזיונות והחבורים עליו, יאמין לי שאני נוטל בכל היסורים ועג"נ שלו, חלק כחלק עמו ולידיעתו אני מרגיש כאבו יותר הימנו עצמו.

אבל יזכהו השם ויהי משכורתו כפול בעז"ה, ואם היה יכול להתחזק לנהוג מנהג עובד השי"ת לאמור בפיו ולבו שוין "שרי לי' רחמנא לכל מאן דמצער לי" [התיר לו הבורא לכל מי שמצער אותי] , הייתי מיעץ לו להתחזק בזה מאד ויועיל לו לכל דרכיו בעז"ה."

בעבודה צריך להבין, ש"אין עוד מלבדו", ושכל הביזיונות, והבושות, כמו כל הדברים הטובים, כולם כאחד באים בצורה מכונת מההשגחה העליונה. שהבורא מסובב אותם דרך הסביבה והחברה, האוהבים או השונאים שבקרבת האדם. כי האדם הוא הוא שצריך לכל המקרים האלה, ובדיוק כפי שהם, על מנת להתיישר, ולדייק יותר בדרכו למטרת הבריאה. ולא מפאת שיש לו באמת שונאים או אנשים שצריכים או רוצים בטובתו, אלא הכל מסובב בצורה נסתרת מהבורא. ודווקא על ידי התעוררות האדם בטוב וברע, עליו למצוא את נקודת המגע עם "אין עוד מלבדו", הכוח הכללי האחד המנהל ומביא את כל המציאות לתכליתה, בכל רגע שבחייו.

"ובדבר שאלותיו אם יכול להראות את המכתב והד"ת של הפ"ח והיית אך שמח וכו', ודאי יכול להראות לכל החבריה.

ובמכתב הר'... נ"י אני שמח בראותי בו שכבר התחיל לעשות רצוני עמו בזה.

ומש"כ הרב... נ"י שאינו רואה עצה אחרת כי אם לבוא בעצמי לביתי, הנני מסכים עמו בזה וכבר כל מחשבותי בהכנת צידה לדרך ולמהר ביאתי לביתי בכל האפשרות. ועבודה גדולה יש לי בזה לעמוד כנגד כל המניעות העומדים עלי לעכבני עוד פה."

אמנם שלכאורה הכל נעשה באופן חופשי מצד בעל הסולם, שנוסע ללונדון וחוזר, מבלי שיהיה חייב לאיש דין וחשבון. העניין הוא, שהפעולות אותן עושה המקובל הן תמיד מכונות ומחושבות לפי המצבים בינו לבין החברה, או בינו לבין קבוצת תלמידיו, או לפי כל מיני חשבונות הרוחניים שבעולמו. לכן נראה לנו שנסע לאנגליה, שהה שם כמה שנים, וכביכול היה יכול לשוב לארץ בכל עת, אולם יתכן שהחישובים והחשבונות שלו אילצו אותו לשבת במקום אחד תקופה ארוכה, ואף שהתגעגע לחזור לארץ ישראל לתלמידיו, לא היה מסוגל. מפני שהתיקון בהם, ובקשר ביניהם, ובקשר בינו לבינם טרם תוקן.

"וישאל לבני... למה לא הודיעני עוד מהפיוס השלם שנודע לי.

ותודה ל... נ"י בעד הידיעה ממסיבת החבריא בה' סוכות [ביום החמישי של סוכות] , ומענין השלם בין החברים כבר כתבתי שאין לעשות בזה עבודות גדולות כי בעז"ה באופן שה' יגמור בעדינו שהתחלנו למען כבוד שמו ית' וית'...

יהודה ליב"

אצל קבוצת לומדים של חוכמת הקבלה, כמו בכל חברה או קבוצה אחרת, ישנם זרמים, ודעות, ומצבים שבהם מרגישים יותר מלוכדים, או פחות קשורים זה לזה. והמצבים האלה לאו דווקא משקפים דרגה נמוכה שבה נמצאת הקבוצה, אלא ידוע שבמיוחד בדרגות הגבוהות, שם כדברי הכתוב: "הקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה", שרק אז מתחיל להיות עניין של בירורים ובדיקה באיזה קשר נמצאים האנשים, עד כמה הם קרובים לערבות ההדדית זה לזה, שנמצאים ככלי אחד.

ועד כמה שהקבוצה נעשית יותר שקועה במצבים הפנימיים שלה, אז כמו האדם שמתקדם ויש לו יותר הבחנות וחשבונות במצבו, כך גם היא מתחילה לגלות יותר מחשבות, וחשבונות, ובעיות, ועניינים שאינם מסודרים עדיין בקרב חברי הקבוצה. כי חסרים עוד הרבה מאוד פרטים כדי להגיע לכלי השלם, לחיסרון אחד כלפי הבורא. והחיסרון הזה נבנה על ידי הרגשת הערבות. כי עד כמה שקיימת ערבות הדדית בין החברים, האנשים פחות שקועים בבעיותיהם הפרטיות, ויותר מוסר כל אחד את הרצון הפרטי שלו למטרת הבריאה. שאם כל אחד ואחד מקבל ערבות מיתר חברי הקבוצה, אז כל הרצונות שלו הם רק כדי להגיע למטרת הבריאה. ודרך ההשפעה הדדית מאחד לכולם, מתחברים יחד כל הרצונות הפרטיים למטרת הבריאה, וכך נוצר הכלי כללי, שבתוכו מתגלה הבורא.

לכן כדי לברר את כל המצבים הסופיים שלפני בניית הכלי, לפני לידת הכלי, לפני התכללות החסרונות לחיסרון כללי אחד, נעשים הרבה חשבונות ובירורים. ויוצא שעד כמה שמתקדמים, כך מתעוררות יותר בעיות, ספיקות, ושאלות, והקבוצה יותר ויותר שרויה בתנועה הפנימית שלה. מה שאין כן, בשלבי התקדמותה הראשונים, אין הבחנות במצבים, וביחס ביניהם, לכן נראה כאילו הכל שקט ורוגע לעומת המצבים המתקדמים. וכך גם נראה לעין ההבדל בין האדם שמתקדם לאט, לבין האדם שצועד כבר קדימה, ולו יש הרבה יותר בעיות, חשבונות, ובירורים, ונמצא בחיים פנימיים הרבה יותר תוססים מאלו של המתחיל.

חזרה לראש הדף
Site location tree