אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ביטאונים / גיליון 4 / מהם מאמרי ספר "שמעתי" ולמי הם מיועדים?

מהם מאמרי ספר "שמעתי" ולמי הם מיועדים?

מהם מאמרי ספר "שמעתי" ולמי הם מיועדים?

כל מאמרי "שמעתי", הם לאלו שהם בעלי עבודה, ובמיוחד אלה שנמצאים בזמן ההסתרה. בשבילם אלו הם המאמרים שנותנים כל הזמן את הדרך, את הגישה הנכונה למציאות שהם מרגישים. בהדרכה הזאת, חוכמת הקבלה היא מיוחדת ושונה מכל יתר חלקי התורה. כי מתחילים להסביר לאדם, באיזו מציאות הוא נמצא: שהוא במציאות נסתרת, מה נסתר ממנו, איך משחקים איתו עכשיו, איך הבורא עוקב אחריו (מקיף אותו), מה שנקרא "מי עומד אחרי כותלנו". מסבירים לו איך הבורא משחק איתו כלפי ההרגשה שלו וכלפי ההבנה שלו, כלפי מוחא וכלפי ליבא.

ואיך על ידי זה שמנענעים אותו, בדומה לילד שרוצים שילך ומעמידים אותו ומתרחקים ממנו, הבורא מלמד את האדם ללכת. אבל מה נקרא ללכת כשהבורא נסגר? האדם שעושה צעד קדימה, ממלאאת החלל הזה שנפתח לו. אלא עכשיו הוא מרגיש יותר גרוע, ופחות בטוח, מבולבל. האם הדרך נכונה או לא, האם בכלל הוא עושה משהו נכון בחיים? כל מיני הרגשות, כל מיני הסתרות, שקודם לא היו לו. ופתאום הוא נופל אליהן, יורד אליהן. ואת כל החלל הזה של חוסר הביטחון, חוסר ההבנה, וכל אותן ההרגשות הלא נעימות, הוא כעת צריך להשלים.

אם אדם לא עושה צעד קדימה, כמו לקראת אימא שמלמדת את התינוק ללכת, אז הוא לא מתקדם דרך ה"מעבר" הזה. כי להתקדם דרך ה"מעבר" נקרא, שמשתדל בכל פעם ופעם להשלים את הנפילה עם היגיעה שלו. וממה אדם לוקח את ההשלמה הזאת, מהיכן? כאן בא עניין הספרים וסופרים, קבוצה, לימוד, חשיבות ההפצה, וחשיבות התיקון הכללי. כל מה שאדם יכול 'לשתות' מהספרים האלו. כי אין עוד מקור אחר.

אבל לא לחשוב שירידה היא כדי שנחכה עד שהיא תעבור. אלא דווקא זה זמן העבודה. אחרת תקופת המעבר, במקום להיות שלוש שנים או חמש שנים, יכולה להיות עשרים שנה. אם אדם לא משתמש בצורה אפקטיבית, מועילה, בכל הזמנים שבאים עליו. אם לא "מברך על הרע כשם שמברך על הטוב". כי מעבר למחסום כבר אין רע. וכל מה שמדובר על איזו הרגשת הרע, והבנה, זה רק לפני המחסום.

וכאן נמצאים באמת בבעיה גדולה, איך אנו מחזיקים את עצמנו, על ידי הכוח הכללי, יחד, כולם, כפי שמקובלים כותבים. ושדווקא המטרה תהיה כל הזמן ברורה ומבוררת, ותהיה הבנה ויחס נכון להשגחה (קטע משיחה על הקדמה לתלמוד עשר הספירות, 20 מאי 2007).

* * *

איך אפשר למצוא במאמרי "שמעתי" הַכְוָונָה ל"ואהבת לרעך כמוך", לאהבת הזולת ולעבודה הדדית, כמו ההכוונה הברורה שמוצאים במאמרי "מתן תורה" ו"ערבות"?

מאמרי "שמעתי" נכתבו כעצות לאדם, איך הוא צריך לכוון את עצמו להשפעה. בכל המאמרים של "שמעתי" מדובר רק על איך להגיע לתכונת ההשפעה ולא יותר. לאותה תכונה שכולנו צריכים להגיע אליה.

אלא בעבודת ההשפעה יש עבודה כלפי חברה, בתוך קבוצה, שבה מבצעים את כל הפעולות הנדרשות בכוונה, בדיבור, במעשה, בעזרה ההדדית, בהחלטות הדדיות, איך ללכת ולהתקרב למבנה של "אדם הראשון" "כאיש אחד בלב אחד". כל הביצוע הפרקטי של המעשה דהשפעה, שהוא הבחירה החופשית היחידה שיש לאדם.

ויש איך האדם מגיע לביצוע הזה. שהוא לוקח את מאמרי "שמעתי", והמאמרים האלה עוזרים לו. כי מהמאמרים האלה בחלקם מספרים לו איך הוא צריך לבדוק את עצמו ולראות את הכלים שלו, את המחשבות שלו ואת הרצונות שלו. אם הם נכונים או לא נכונים, אם הם נמצאים אצלו מצד הקבלה או מצד ההשפעה. זאת אומרת, מדובר בהם על הבירור שבתוך האדם.

והבירור שבתוך האדם הוא כלפי הקבוצה, כלפי הבורא. כי הם היינו הך. כמו שאומרים בעל הסולם ורב"ש, שבכל מה שיוצא מחוץ לגופו של האדם, אין הבדל בין בורא לבין כל אחד אחר, כי שניהם הם "זר לי". אלא עכשיו אין לנו עסק עם בורא, כי איתו האדם יכול לדמיין אותו איך שבא לו, כמו בכל האמונות והשיטות למיניהם, ואז הוא נעשה מבולבל ויוצא לגמרי מהדרך.

אלא המימוש של דרכנו לבורא, הנקרא "ישראל אורייתא קודשא בריך הוא", מתממש בתוך החברה. כי בה יש לאדם מה שנקרא "תובעים", שהוא משפיע כלפי החברים והם בחזרה דורשים ממנו ומשפיעים עליו. ואז בתוך מערכת היחסים הזאת הוא יכול לברר בדיוק "מי אני", ולקראת מה הוא הולך.

בכל הספרים האלה, גם במאמרי "שמעתי" וגם באיגרות בעל הסולם ורב"ש, שמדובר בהם על העבודה הפנימית והאישית, האינדיבידואלית, של האדם, החומר מכוון בכל זאת כלפי האדם - מתוך האדם כלפי הקבוצה.

כי מה שנאמר בהם כלפי הבורא, אותו דבר חל כלפי הקבוצה. כמו שבעל הסולם מסביר במאמרי "מתן תורה" או "ערבות", שכך צריך לעבוד כלפי הקבוצה, מפני שזוהי הצורה היחידה והבטוחה ביותר, שהאדם יתאר נכון את היחס שלו לבורא.

ולכן לא מדובר על שני מסלולים מקבילים - קודם מאמרי "שמעתי", ואחר כך עבודה בקבוצה, או קודם העבודה בקבוצה ואחר כך מאמרי "שמעתי". אלא בכל מדובר רק על השגת ההשפעה מצד האדם, מתוך הבירור הפרטי שלו כלפי הזר. והזר הקרוב ביותר והבטוח ביותר לבירור הוא הקבוצה (קטע משיחה על "שמעתי", מאמר ל': "עיקר לרצות רק להשפיע", 14 אוקטובר 2007).

* * *

מאמרי "שמעתי", הם דברים שאמר בעל הסולם בזמן סעודות עם תלמידיו. אולי חסרה בשפה המדוברת עצמה איזו נקיות מיוחדת, בפרט לאחר שהעבירו אותה משפה מדוברת לכתב. אבל גם רב"ש לא כתב אותם בזמן ששמע את הדברים, אלא בדרך כלל לאחר הסעודה היה יושב וכותב מה שהיה שומע בזמן הסעודה. רצוי לנסות לתאר באיזו דרגה צריך להימצא אותו תלמיד ששומע את הדברים האלה, ולאחר שיוצא מהסעודה יושב וכותב ברמה כזאת את מה שאמר רבו.

לכן יכול להיות שחסר פה ושם איזה קשר, כי חסרה מילה או איזו מילת קישור. אבל צריך לקחת בחשבון שהמאמרים האלה הם "שמעתי". ולא מאמר שכותב ועובר עליו המחבר, וחותם על כל פרט בו, כולל על צורתו הפנימית. וצריך להבין שהמאמרים האלה, הם היחידים חוץ מאיגרות בעל הסולם ומאגרות ומאמרי רב"ש, שבהם נמסרת כל תמצית העבודה הפנימית של האדם, שהתגלה בו רצון ודחף לעבודה הזאת, ומוכן לתקן את עצמו.

לפעמים היו מצבים כאלה, שבעל הסולם היה צריך לפתוח בהתחלה באימרה מיוחדת, כדי לסובב את כל השיחה שלו לתועלת התלמידים. וצריך לקחת זאת בחשבון, שמכל מאמר ומאמר אפשר להוציא אותה תמצית שרצה למסור. והיתר, יכול להיות שבצורה כלשהי גם הסביבה גרמה (קטע משיחה על "שמעתי", מאמר ס"ט: "מקודם יהיה תיקון העולם", 04 אוקטובר 2006).

* * *

ואם רוצים להתעמק בבירור מאמרי "שמעתי", אז כדי לקלוט אותם או לשמוע מה שהרב מעט משתדל לפתוח, חייבים להגדיל את המאמצים בקבוצה. כי לא יעזור שכל ולא לשמוע אותו שיעור אלף פעם.אלא יעזרו רק מאמצים של התחברות בין החברים להשגת מטרת הבריאה - דרך אהבת חברים לאהבת ה'. רק המאמצים האלה, הם שיקנו לכל אחד ואחד את היכולת לשמוע מה מדובר בהם. אחרת רק שומעים אותם באוזן חיצונית, בלי שהם מתקשרים עם התנועות והפעולות של הרצון.

הרב יכול לדבר רק באותו מצב שמתאפשר לו. אבל ככל שעושים מאמצים בהתחברות ובהפצה, מאפשרים לו יותר לדבר. רק הפעולות האלה, הן שפותחות את הלב של האדם לקליטת חומר נוסף ברמה אחרת. ולפי כמה שזה קורה, כך האדם מתקדם. אין אפשרות לעשות קפיצות. הקבלה נקראת "תורת הנסתר", מפני שהאדם חייב להכין את עצמו, כדי לקלוט מה שהיא מדברת, מה שהיא אומרת. והקליטה הזאת באה רק ממאמצים בחברה, בין החברים, לבנות מערכת המתאימה למערכת אדם הראשון, לערבות. והערבות עצמה, היא כבר שקולטים את החומר בדרגה האמיתית שלו (קטע משיחה על "שמעתי", מאמר מ': "אמונת רבו, מהו השיעור", 29 אוגוסט 2006).

* * *

צריכים להבין שמאמרי "שמעתי" אמנם שזה נקרא "מאמרים", אבל זה לא נכון. כי מאמר זה מה שאדם בכל זאת כותב, מכין, מתקן, עובר על זה, מעביר את זה לאחרים, בידיעה שישתמשו בזה בצורה מדויקת. אז הוא מקפיד להביע את עצמו כמה שיותר מדויק.

כאן צריכים להבין, שזה מצד אחד מאמרים, מצד שני "שמעתי". שהם באים מתוך השמיעה. הם באים מתוך זה שאחד אומר, ושני שומע. וזה שאומר, מוסר בתוך הטנת"א שלו. יש שם טעמים, נקודות, תגין, חוץ מהאותיות. גם אותיות, אבל אותיות עבודה. אז הוא מוסר הרבה אינפורמציה, שהשני ששומע מקבל אותה, מרגיש אותה, מבין אותה, זה מתלבש בו. מה שאין כן אחר כך, כשרוצים להעביר את זה כבר בכתיבה, יש הבדל גדול בין שפת הדיבור ושפת הכתיבה.

בשפת הדיבור אנחנו מוסרים אחד לשני רוחניות. כמו שכתוב: "נפשו יוצא בדיבורו". או שכמו שכאן הוא אומר: "הבל, קול ודיבור", עד כמה שדברים האלה הם שייכים לפנימיות. מה שאין כן, שרוצים להעביר דיבור כבר לשפת הכתיבה, אז מפסידים שם הרבה מאוד מהפנימיות, שאי אפשר להשלים. לכן, חסרים מילים, חסר הסבר, שבזמן ששומעים כביכול לא היה חסר. אז צריכים להשלים את זה (קטע משיחה על "שמעתי", מאמר קי"א: "הבל, קול ודיבור", 09 פברואר 2005).

* * *

בלימוד הזה של מאמרי "שמעתי", הכוונה היא לקרוא מה שכותב בעל הסולם, בפירוש הנכון והאמיתי שלו. ולא להתפלפל עם הכתוב, מה שבלתי אפשרי, כי העמקות שלו היא אינסופית. עד 125 מדרגות שהאדם יכול להגיע וחייב להגיע, בכל הדרך הרוחנית שלו עד מטרת הבריאה. אלא להבהיר לנו מה הכיוון, את כוונותיו של בעל הסולם, שלפחות יעצבו לנו את תחילת הדרך.

כל מאמרי "שמעתי" צריך לראותם כמאמר אחד, כי הם כולם מדברים על אותו נושא. איך הנברא צריך לחפש בצורה נכונה את המאציל שלו ולהתקרב אליו עד שמגיע לדבקות. בעל הסולם מסתמך על הפסוקים רבים. נוח לו בצורה כזאת להעביר לנו את המסרים שלו. וכך גם היה נהוג לדבר. אבל יש להבין שגם הפסוקים האלה נכתבו על ידי מקובלים מתוך השגה, וצריך להבין את עמקות הנושא. ואיך שכל השלשלת המקובלים, דרך האחרון מהם, בעל הסולם הגדול, מוסרת לנו את שיטת הדבקות.

המאמרים כתובים מתוך השמיעה. שבעל הסולם אמר, ורב"ש רשם. רשם אותם מילה במילה. לא חשוב זכר - נקבה, ולא חשוב באיזה סדר. רשם, מפני שכך בעל הסולם חשב והוציא מפיו. לכן, אנחנו צריכים לדייק דווקא, באיזה צורה שהוא מוציא את זה. שהמחשבות שלנו, יעברו בדיוק אותו הדרך, אם אפשר כך להגיד, בדומה למחשבות בעל הסולם, בזמן שאמר את דבריו האלו.

לכן, ודאי שאנחנו צריכים להבין אחר כך את הפירוש, כמה שנראה לנו שמבינים. ואולי בתוך עצמו האדם משנה קצת סדר המילים, והיה בונה אחרת משפטים, וקשרים בין המילים. אבל, בסופו של דבר, אנחנו, אם נידבק בטקסטים האלה, אנחנו נחשוב בצורה כזאת. אמנם שמתוך זה, הלשון שלנו יהיה כאילו מקולקל, כלפי הרחוב, כלפי חוץ. הסדר המילים, זכר - נקבה, כל הדברים האלה, הם יקבלו איזשהו מין צורה לא המקובלת. אבל, חשוב לנו יותר להיות דבוק בהמקובל הגדול, מה שלראות את היופי הלשון. אנחנו נשתוקק ליופי הפנימי. אז נלך לפי המילים, ופירוש - זה החשוב לנו (קטע משיחה על "שמעתי", מאמר א': "אין עוד מלבדו", 15 דצמבר 2004).

* * *

אני בכוונה לא נותן לכם לשאול הרבה שאלות במאמרי "שמעתי". מפני שקודם כל, בכל מאמר אפשר לשאול את כל השאלות, מהתחלה עד הסוף, של כל התיקונים שאדם עובר, של כל ה-125 מדרגות. "שמעתי" זה כאור ללא כלים, הכלים זה של מי שקורא. ולכן אני לא נותן מקום לשאלות, כי לכל אחד יש שאלות בלי גבול היום, ובעוד רגע, ומחר, ובעוד עשר שנים. אז זה סתם, לא ייתן כלום. זה דבר אחד.

דבר שני, אני במאמרים האלה, רוצה רק ללמד לקרוא את המאמרי "שמעתי". לפתוח אותם טיפה. להוסיף להם דברים, שכל פעם אז אתם, לפי השאלות שיהיו, וכל הזמן יהיו שאלות חדשות, שאתם לפי זהכל פעם תוכלו לפתוח, ובעצמכם לחדש. כי שוב אני אומר, זה האור. שהכלי הוא האדם עצמו, שתמיד משתנה. אז יש לי כאן מטרהאחרת. לא להביא לכם שכל שבדבר, אלא גישה. קצת להיכנס פנימה. ואחר כך כבר תתחיל לחרוט לבד (קטע משיחה על ספר "שמעתי", דצמבר 2004).

חזרה לראש הדף
Site location tree