אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / קבלה היום / החברה הישראלית / אין עידן חדש תחת השמש

אין עידן חדש תחת השמש

מהאלילים של בבל העתיקה דרך מחוזות ה"עידן החדש" ועד לחכמת הקבלה המקורית. סיור מודרך לכל התועים, התוהים, המבולבלים והמחפשים

מפעם לפעם פוקדים את ארץ הקודש "כוהני" העידן החדש. המורים המפורסמים בעולם מכל שיטה אפשרית עושים דרך ארוכה, ומטריחים את עצמם עד למזרח התיכון כדי להציע את מרכולתם. ביקור באחת הסדנאות הללו מזכיר צפייה בסדרה הנושנה "מסע בין כוכבים". הדמויות בסדרה נהגו לדבר בינן לבין עצמן במין שפה מיוחדת שרק הן הבינו, מין שילוב של אסטרונומיה, אווירונאוטיקה, פיזיקה, פילוסופיה ועוד כמה תחומים, אבל האופן והרצינות שבה הם ביטאו את עצמם (ועוד באנגלית כלפיה יש לנו תמיד יראת קודש...) גרמו לכך שהכול נשמע מתוחכם, מרשים ואפילו אמיתי.

האמור, מזכיר במידה מסוימת את המתחולל בשנים האחרונות בשוק המשגשג והפורח של הניו-אייג'. יוגה, מדיטציה, שיאצו, תקשור, אסטרולוגיה, טארוט, הילינג, רייקי, ריברסינג, מעברים קסומים, קריאה בעיניים, ריפוי בקול, במחול, בחלום, טיפול באבנים, בעשבים, בעצים, סדנת צחוק ומייד לאחריה בשם האיזון... סדנת בכי.. מה לא?!

ב"עידן החדש" כל אחד חופשי לקחת יד מהנצרות, רגל מהאסלאם, אוזן מתורת הקוואנטים, אף יהודי מודרני ובטן של בודהה, ולהרכיב לעצמו מעין אלוהים בגרסת "עשה זאת בעצמך".

וכך, לנגד עינינו המשתאות, נפתח סופרמרקט ענקי של אלילים רוחניים, מוצרי כישוף, לחשים, חוטים אדומים, תרופות פלא ומים קדושים, שכולם, ללא יוצא מן הכלל, מבטיחים לאדם את כל מה שתמיד חיפש.

בשל התפשטותה של תרבות "העידן החדש" בשנים האחרונות החלטנו לנסות ולהסביר את מקור השיטות הללו, מאין הן צצו (רובן בעשר השנים האחרונות, ו"הוותיקות" בעשרים), ומדוע הן זוכות לפופולאריות גדולה כל כך דווקא עכשיו.

חנות קטנה ומטריפה

הסניף הראשון של מרכול האלילים והכישופים נפתח לפני חמשת אלפים שנה בבבל אשר במסופוטמיה העתיקה. "בסופר של תרח" מכרו לאנשים שיטות, אמונות, כוחות ריפוי ומתכונים מרגיעים מכל הסוגים. יכולת למצוא שם כל אליל שרצית ובמחירים נוחים. השיטות היו אמנם פרימיטיביות למדי, אבל הן התאימו לצורך ולרצון שהיה קיים בבני אותה התקופה.

אחד העובדים המצטיינים באותה מכולת היה בנו של בעל הבית. בחור סקרן מאוד ובעל מחשבה מקורית. אף שאביו דחק בו להמשיך את דרכו ולהיכנס לעסק המשפחתי, הסופרמרקט הזה לא ממש הספיק לו כיוון שעל אף גילו הצעיר, היה הנער מוטרד בשאלות עמוקות על מהות החיים, וסירב להסתפק בתשובות הסטנדרטיות שסיפקו המוצרים שהוצגו על מדפי החנות. הוא דרש להבין באמת: לשם מה הוא חי?

שיטוטיו אחר מענה לשאלותיו הובילו אותו למחוזות שונים, אבל הוא לא מצא שם את מבוקשו. שנים מאוחר יותר כתב על כך הרמב"ם:

"כיון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן. ולחשוב ביום ובלילה, והיה תמה: היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד, ולא יהיה לו מנהיג; ומי יסבב אותו, לפי שאי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו לא מלמד ולא מודיע דבר, אלא מושקע באור כשדים בין עובדי עבודה זרה הטיפשים" (רמב"ם, משנה תורה, הלכות עבודת כוכבים, פרק א' הלכה ג').

למרות הקשיים הרבים הוא לא ויתר, שאל ודרש תשובות, חקר והתעקש, עד שהתגלה בפניו אמצעי מיוחד המסוגל לספק את רצונו. מתוך מאמציו הוא החל להרגיש כיצד מתלכדים כל האלילים - כל כוחות הטבע לידי כוח פנימי אחד, יחיד ומיוחד המכונה: בורא.

"ולבו משוטט ומבין, עד שהשיג את דרך האמת, והבין קו הצדק וידע שיש שם אלוה אחד, והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכול, ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו. וידע שכל העם טועים... זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות, עד שאבד האמת מדעתם; ובן ארבעים שנה, הכיר את בוראו." (רמב"ם, שם).

שמו של הילד היה אברהם, והשיטה שגילה הייתה חכמת הקבלה. במהלך השנים הצטרפו אליו תלמידים, וכשהם התרבו הוא הקים קבוצה אשר ביקשה ליישם את שיטתו ולגלות, כמוהו, את הבורא.

"...והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען..." (רמב"ם, שם).

הטרק הראשון למזרח

מסופר כי על ערש דווי, נתן אברהם את כל אשר לו ליצחק בנו, ואילו לבני פילגשיו ציווה לתת "מתנות" ולשלח אותם לדרכם.

"ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם." (בראשית פרק כ"ה, ה-ו).

את מה שנתן אברהם ליצחק אנו יודעים פחות או יותר מתוך ההמשך. אך מה היו אותן "מתנות" מסתוריות שנתן לבני פילגשיו?

על כך לא ניתנת תשובה ברורה.

המקובלים, כדרכם בקודש, שופכים אור גם על נושא זה. הם כותבים כי אברהם הבין שמלבד האנשים שכבר היו בשלים להצטרף לקבוצה הייחודית שהקים, מוטל עליו לדאוג גם להתפתחותה העתידית של שאר האנושות, כלומר, לכל אלה שעדיין לא היו מוכנים להתפתחות רוחנית בדרכו. לשם כך בחר אברהם לעטות לבוש חיצוני על חכמת הקבלה שגילה - לבוש המכונה בכתבים "מתנות", ואותן הוא מסר לשאר האנושות באמצעות בני פילגשיו. למעשה, מסירת ה"מתנות" מהווה שלב מהותי בהתפתחות הרוחנית של בני העולם. מנקודה זו ואילך התפצלה האנושות לשני פלגים עיקריים: ממשיכי דרכו של אברהם - להם נמסר אופן הגילוי השלם והמלא של תורתו; ולשאר האנושות - שהתפתחה באמצעות "מתנותיו" של אברהם, ומהן צמחו כל האמונות והחוכמות שאנו מכירים כיום.

עיון קל בספרות הזרה מגלה שנכתב על כך רבות עוד בתקופת הרנסנס, אז החלו תושבי אירופה להשתחרר מקיבעון הדת הממוסדת ולחפש גם הם אחר מהות החיים. הוגים ידועי שם התנערו מהאמונות הטפלות שאפיינו חלק מהם עד אז, והחלו לתור אחר המקור של השיטות הרוחניות השונות. חיפושם הוביל אותם אל חכמת הקבלה.

המדען, הפילוסוף והסופר בן המאה השלוש-עשרה, לולוס ריימונדוס, כתב על כך: "מדעים כמו תיאולוגיה, פילוסופיה ומתמטיקה מקבלים את עקרונותיהם ואת שורשיהם מהקבלה". כך סברו גם המדען האיטלקי המפורסם בן המאה החמש-עשרה, ג'ובני פיקו דה לה מירנדלה וההומניסט והפילולוג יוהנס (יוחנן) רויכלין שחי בגרמניה במאה השש-עשרה. רויכלין כתב בספרו "על האמנות הקבלית": "מורי, פיתגורס, אבי הפילוסופיה, כנראה קיבל את תורתו מהיהודים ולא מהיוונים, והוא הראשון שתרגם את המילה 'קבלה', שלא הייתה ידועה לבני ימיו, למילה היוונית 'פילוסופיה'".

לצד אלה התבלט גם הפילוסוף והמתמטיקאי הגרמני הנודע, גוטפריד וילהלם פון לייבניץ, בן המאה השבע-עשרה, שהתחקה אחר מקורות המאגיה שהתפרסמה מאוד בדורו, וכתב: "כיוון שנעדר מהאנושות המפתח הנכון אל הסוד, התשוקה לידע הנעלם התבזבזה לשטויות ולאמונות טפלות. כך התהוותה סוג של קבלה עממית הרחוקה ביותר מהקבלה האמיתית. ותחת שם שקר - מאגיה, נוצרו דמיונות שונים הממלאים ספרים רבים".

אך ככל שחלפו השנים, היטשטשו הגבולות הברורים שהבחינו בין השיטות, עד לכדי מחיקתם המוחלטת. וכך בתום חמשת אלפים שנות חיפוש ותהייה - יש שיאמרו חיפוש וטעייה - חזרנו, בעצם, לתקופה המזכירה במידה רבה את תקופת האלילים של בבל העתיקה... הפילוסופיה והדת פשטו זה מכבר את הרגל כאלטרנטיבה אמיתית, וגם המדע מאבד גובה וחדל מלעסוק בשאלות האמיתיות שמעניינות את האדם הפשוט. למעשה, נותרנו ללא קנה מידה אובייקטיבי ומבוסס, שעל פיו ניתן להכריע היכן האמת, ולבחון ברצינות מי מבין מציגי הפתרונות השונים צודק ומי טועה.

למרבה האירוניה, על רקע עולם מבולבל ורודף סיפוקים מיידיים, נתפסת גם שיטת ייחוד הכוחות שגילה אברהם,כעוד שיטה, "אחת מיני רבות" - עוד אחד מן המוצרים על המדף... ולא זו בלבד, אלא שרבים טועים וקושרים אותה לשיטות שהיא עצמה הצמיחה. רוקחים הכול בתבשיל אקלקטי של דת, מיסטיקה ומדע פופולרי, ואורזים בתוך עטיפה מנצנצת.

אז אולי, בעצם, אין חדש תחת השמש?

החנות - אותה חנות, האלילים - אותם אלילים, והקונים, מסתבר - אותם קונים... רק הבלבול והתחכום גדלים. העידן החדש חברים, אינו חדש כלל ועיקר. אפשר לומר שהוא אפילו די מיושן...

אבל משהו בכל זאת השתנה בין העידן הבבלי ההוא והעידן החדש שלנו.

עכשיו אני כי ההוא הלך

כדי לזהות את נקודת השינוי עלינו להבין, שהעידן החדש לא "התבשל" לצורתו הנוכחית בדרך מקרית. המרכיבים שנרקחו לתוכו, נשתלו בתבונה רבה, "בשכל עליון", כדי להביאו לנקודת הרתיחה בדיוק בזמן הנכון - היום.

עם השנים המעגל שפתח אברהם, נסגר, ולא במקרה. קבוצת המקובלים שייסד התערבבה בין אומות העולם, מתוך מטרה מוגדרת לפתח את חלקי האנושות שעוד לא היו מוכנים להצטרף אליה בשלב הראשון. לתקופת 'הערבוב' הזו, שנמשכה מאות בשנים, אנו קוראים תקופת הגלות. אולם כיום, כפי שמציינים גדולי המקובלים וביניהם הרמח"ל, הגאון מווילנה, הרב קוק ובעל הסולם, תקופה זו הגיעה לקיצה.

לכן יותר ויותר אנשים שואלים את עצמם את אותן השאלות ששאל אברהם בזמנו. האנושות דורשת לדעת מהי תכלית הקיום, לשם מה נוצרנו, ומהו תפקידו של האדם. דרישה זו היא קול קורא עבורנו, כי הבשיל הזמן ליישם את שיטת התיקון שפיתח אברהם - חכמת הקבלה.

אולם אל לנו להתבלבל, הקבלה האמיתית, האותנטית, מצויה אך ורק בלימוד רציני ומעמיק מכתבי המקור, ובהדרכה מדויקת שהשאירו עבורנו אבותינו הרוחניים במהלך הדורות.

חזרה לראש הדף
Site location tree