אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / קבלה היום / רואים עולם / מעולם קפקאי לעולם רוחני

מעולם קפקאי לעולם רוחני

גיבורו של קפקא יושב בשער העיר, וממתין שהשומר יאפשר לו להיכנס. גיבורו של "בעל הסולם" נדחה על ידי שומרי הסף מלהיכנס להיכל המלך, וגם הוא, מגלה שמעולם לא היה שם שער. שני חכמים, שער אחד והרבה מוסר השכל

הסופר היהודי, פרנץ קפקא(1924-1883), נחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים. על אף חייו הקצרים, הוא הספיק להטביע את חותמו המיוחד בלב ליבה של התרבות המערבית.

הביטוי "עולם קפקאי" הפך לביטוי שגור המתאר עולם אפל, קודר ומאיים, שבתוכו תועים גיבורים חסרי ישע ונטולי יכולת בניסיון כושל להתמודד עם מר גורלם. קפקא הוא אולי הסופר שתיאר בצורה הטובה ביותר את חוסר האונים המתגבר של הקיום האנושי בעידן המודרני.

באחד מסיפוריו המפורסמים ביותר, "לפני החוק", שהתפרסם לאחר מותו, בשנת 1925, מתאר קפקא את דמותו של בן כפר פשוט היושב לפני שער החוק ומבקש רשות כניסה. על אף שהשער פתוח לרווחה, חושש בן הכפר לעבור בו בטרם יקבל אישור משומר הסף. זה, מצדו, מזהירו כי ישנם שומרים נוספים אחריו, וכל אחד מהם חזק מקודמו.

מאוכזב מן הקשיים הלא צפויים ובקבלו החלטה קפקאית טיפוסית, מחליט בן הכפר לשבת ולהמתין בצד השער, בתקווה שיום אחד הוא בכל זאת ייפתח.

מפעם לפעם הוא מנסה לשדל ולרכך את ליבו של השומר בתחבולות ובהפצרות שונות, כדי שיאפשר לו לעבור, אך ללא הועיל. כך חולפות להן השנים, בן הכפר מזדקן, והשער נותר סגור כשהיה.

בערוב ימיו מגייס בן הכפר את שארית כוחותיו, פונה אל השומר, ומבקש לדעת כיצד ייתכן שכל בני האדם רוצים להיכנס אל שער החוק, אך איש מלבדו לא ביקש רשות לעבור בו. "כניסה זו נועדה רק לך", עונה לו השומר, "ועכשיו אני עומד לסגור אותה".

שערי העולם הרוחני

השאיפה לעבור בשערי החוק - לגלות את מערכת הכוחות שמפעילה את חיינו - איננה דבר חדש. מאז ומתמיד חתרנו למשול ולשלוט בחוקי הטבע הנסתרים וניסינו לרתום אותם לטובתנו, אך במאה העשרים רצון זה מתעצם ומטפס לשיאים חדשים.

בפרק זמן קצר הספקנו לשגר טילים לחלל, לטייל על הירח, להקים רשתות תקשורת חובקות עולם ולפתח ולהמציא אינספור מכונות ומכשירים משוכללים, אולם בכל הקשור לטבענו הרוחני, לתכונותינו הפנימיות ולרגשות שלנו, אנו עדיין מגששים באפלה.

כאשר צפות על פני השטח שאלות כמו: מי מנהל את חיינו? מה מכתיב לנו את מהלך החיים? או מהיכן מגיעות המחשבות שלנו? הן בדרך כלל נותרות ללא מענה. ממש כמו אותו בן כפר בסיפורו של קפקא, אנו מרגישים את עצמנו נשלטים בידי מערכת חוקים מסתורית ומנוכרת, שאיש אינו מצליח לפצח באמת.

מקפקא אל "בעל הסולם"

מה חסר לנו בעצם, או מדוע מסרב השומר לאפשר לנו לעבור אל העולם הרוחני?

בהקדמה לחיבורו החשוב "תלמוד עשר הספירות", רומז לנו "בעל הסולם" על התשובה בעזרת משל, המזכיר במעט את הסיפור הקפקאי, אך בשונה ממנו - מספק גם פתרון:

"הדבר דומה למלך שחשק לבחור לעצמו את כל אוהביו הנאמנים ולהכניסם בהיכלו פנימה... אבל העמיד מעבדיו שומרים רבים על פתחו של ההיכל, ובכל הדרכים המובילות להיכלו, וציווה אותם להטעות בעורמה את כל המתקרבים ולהדיחם מהדרך...

וכמובן שכל בני המדינה שהתחילו לרוץ להיכל המלך, נידחו בעורמת השומרים החרוצים. ורבים מהם התגברו עליהם, עד שהצליחו להתקרב אל פתח ההיכל.

אלא ששומרי הפתח היו חרוצים ביותר, ומי שהתקרב, הסיתו והדיחו אותו במזימה רבה, עד ששב כלעומת שבא. וכך חזרו ובאו, ושוב התחזקו וחזרו, וחזרו חלילה כמה ימים ושנים עד שנלאו מלנסות יותר" (הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות קל"ג).

לכאורה, קשה לרדת לסוף דעתו של המלך; מצד אחד, הוא רוצה לקרב את אוהביו ולהכניסם להיכלו, אך בפועל הוא פועל הפוך, ומציב בפתחו של ההיכל שומרים שמונעים מאוהביו להיכנס...

אם רצה להכניסם, מדוע הוא מערים בפניהם מכשולים רבים כל כך? היה פשוט יותר לפתוח את השער ולתת להם להיכנס. בהמשך המשל מתברר כי זוהי דרכו של המלך לגלות מי באמת רוצה להגיע להיכלו.

"ורק הגיבורים מהם, אשר מידת סבלנותם עמדה להם, וניצחו את השומרים ההם, ופתחו הפתח, זכו תכף לקבל פני המלך... וכמובן שמאז ואילך לא היו להם עוד עסקים עם השומרים הללו, כי זכו לעבוד ולשמש מול הדר אור פני המלך בהיכלו פנימה" (הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות קל"ג).

בהיכלו של המלך

היכל המלך איננו "עוד מקום יפה", עמוס באוצרות ובתכשיטים יקרים. ההיכל מדמה בחכמת הקבלה מערכת של רצונות שבהם פועל חוק רוחני אחד - תכונתו של הבורא, תכונת הנתינה. כאשר האדם "ממליך" מעל הרצון האגואיסטי שלו את תכונת הנתינה, הוא מגלה את "אור פני המלך", כלומר, מתפשט בתוכו שפע אינסופי. מתוך הרגשת השפע הזה, הוא לומד שהחוקיות הנסתרת פעלה עליו כל הזמן מבלי שהרגיש, וכך נפתחים בפניו שערי החוק הרוחני לרווחה. אך כדי להיכנס להיכל המלך האדם צריך להתגבר על השומרים החוסמים את דרכו.

מי הם השומרים? רצונותיו האגואיסטיים של האדם עצמו. כדי להתגבר עליהם הוא צריך לשנות את הטבע שלו. עליו ללמוד איך להשתמש ברצון האגואיסטי הבסיסי שאיתו הוא נברא, כדי להיטיב לזולת. כלומר, האדם צריך לרכוש תכונות חדשות, תכונות של אהבה ונתינה. כאשר הוא משתנה ורוכש את התכונות החדשות, הוא מגלה שהשער היה תמיד פתוח, ושלמעשה, הוא תמיד היה בתוך היכל המלך, אלא שחסרו לו הכלים להרגיש זאת.

המסע

אוהביו האמיתיים של המלך הם, אפוא, אלו המבקשים להיות כמוהו, להידמות לו ולגלות בתוכם תכונות כמו שלו.

במהלך המסע אל ההיכל האדם מגלה כי אם ינסה להתקרב אל ההיכל כאשר הוא נשלט על ידי רצונותיו האגואיסטיים, השומרים ייראו בעיניו קפקאים, קרים ואכזרים.

אולם, משרכש את תכונת הנתינה, הוא פוגש באותם עוזרים, אלא שהפעם הם מכוונים אותו לדרך הנכונה, ומסייעים בעדו לחצות את השער. למעשה, הם אלה שפותחים עבורו את השער!

“הדרך" להיכל המלך יכולה להיות מסע רוחני מרתק ומלא הרפתקאות, או מסע רצוף מהמורות ומכשולים. מתברר שהשומרים הפנימיים בתוך האדם חרוצים וערמומיים הרבה יותר מכפי שנראה בתחילה... בסיפור של קפקא מציע השומר לשבת על השרפרף ולנוח, ובאמת, מדוע לא? לעתים נדמה לנו שאם נשב ונמתין, ייפתח השער מאליו, ואולי אפילו המלך בכבודו ובעצמו יצא לקבל את פנינו... פעמים אחרות נדמה לנו שאם נתרגז ונצעק בכל הכוח, או לחילופין נתפלל ונבכה, יתרחש הנס המיוחל. האמת היא שכדי לעבור את השומרים אנו זקוקים למפתח הנכון, לשיטה שמסוגלת לפתוח עבורנו את השערים. חכמת הקבלה מדגישה שאנו צריכים להשתנות, והתהליך כולו תלוי רק בנו. ככל שנתקדם בדרך נוכל להתגבר על שומר חזק יותר, כלומר, להתעלות מעל לשכבה עבה יותר של רצון אגואיסטי. אם לא נוותר ולא נתייאש, נגיע אל המטרה הנכספת.

עד כאן הדמיון בין שני המשלים, אולם בשונה מהרוח הקודרת והפסימית שאופפת את המשל הקפקאי, הסיפור הקבלי של בעל הסולם אוצר בתוכו תקווה גדולה. המקובלים שחצו בהצלחה את השער מספרים כי בצדו השני מחכה עולם הפוך לחלוטין מהמציאות הקפקאית, שהיא מנת חלקנו כאן, בעולם הזה. מעבר לשער ממתין לנו עולם רוחני, שלם ונצחי, המתנהל באמצעות חוק האהבה. ייתכן שאם בן הכפר הקפקאי היה פוגש במשל ובשיטה הקבלית שהשאיר אחריו “בעל הסולם", הדברים היו מסתיימים עבורו אחרת.

 

פרנץ קפקא(1883 בפראג - 1924 קירלינג, אוסטריה)

סופר יהודי שכתב בגרמנית והיה מגדולי הסופרים במאה העשרים. חלק ניכר מיצירותיו פורסמו לאחר מותו. דרך חיבוריו, שכללו רומנים, סיפורים קצרים ומשלים, ניסה קפקא לתאר את מצוקת הקיום שבה שרוי האדם בתקופה המודרנית. אדם בכתביו מתואר כדמות מבולבלת האבודה בתוך מעין מכונה בירוקרטית מפלצתית ובלתי נראית, כלואה בעולם שחוקיו אינם מובנים לה אך משפיעים עליה ומשנים את סדרי חייה ללא הרף. ספריו המפורסמים: הטירה, המשפט, הגלגול, ועוד.

חזרה לראש הדף
Site location tree