אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / אגרות / אגרת ד
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

אגרת ד

ח"י שבט תשט"ו

לידידי ... שלום וכטו"ס

מתפלא אני עליך ... שזה זמן רב שלא קבלתי ממך שום ידיעה משלום בריאותך וחוזק גופך.

בטח שחסר לכם בטחון והתחזקות, ואני חושב שזה לדעתי מסיבת המחשבות והדיעות החצוניות, שאתם מקבלים אותם על ידי הצינורות הדבוקות, שנמצאים בעת שבאים לסביבה שאינו נוח לרוחנו ולדרכנו. ובמקום שהמחשבות זרות היה כבר נמצא ברשותכם "בנוקבא תהומא רבא", זאת אומרת שלא היה להמחשבות שום שליטה וכח, שאתם כבר בטלתם אותם, וזרקתם אותם למתחת רגליכם שאתם כבר יכולים לרמוס וללכת עליהם, דהיינו הגם שהמחשבות זרות נמצא עוד בגופכם אבל אין להם שליטה.

וזהו ענין שבת, שהגם שהקליפות נמצאים בעולם, שעדיין לא נגמר בחינת גמר התיקון ש"חשיכה כאורה יאיר", אבל המחשבות זרות מקומם הוא בנוקבא תהומא רבא, שאין להם שום אחיזה באדם. אבל בעת שיוצאים מרשות היחיד לרשות הרבים, זאת אומרת שמוציאים את המחשבות והעבודות לרשות הרבים, שהרבים הסתכלו עליהם, וכמו כן אם מכניסים את מחשבות של אנשי רשות הרבים לרשות היחיד שלכם, אזי כבר נקרא זה חלול שבת, היינו, שנותנין מקום להתעוררות לאותן הקליפות, שכבר פסק כוחם, שהיה כבר בנוקבא תהומא רבא - לעלות לתוך מחשבתכם.

ואזי אין אתם חושבים שאלו המחשבות זרות הם חריפות ובקיאות של אנשים מבחוץ, שזהו פרי מעלליכם שעכשיו אתם דבוקים בהאמת. היינו שיש לכם את הבירור האמיתי, ועכשיו המסקנות שאתם מוציאים משקלא-וטריא של המחשבות זרות זהו אמת נקי מאה-אחוז, ועד עכשיו כל המעשים שעושים, היו מצד שלא ביררתם כל צרכו בשבע חקירות ובדיקות, כראוי לעשות לאדם הרוצה ללכת בדרך האמת.

ומהיום והלאה כבר צריכים ללכת בדרך המקובל לאנשים הנסחפים בזרם העולם, והתוצאות ידועות למדי ודי למבין. והגם שאין דרכי לדבר ומכל שכן לכתוב מענינים כאלו, אבל אני אשנה את דרכי, הגם שאני יודע שלא יהיה מזה שום תועלת, רק מטעם אני את נפשי הצלתי, ודי למבין.

היה לנו מסיבה בראש השנה לאילנות, שזהו בחדש שבט, שדנין את העולם ל"שבט" או ל"חסד". כי חדש שבט הוא חדש חמישי לחדשי החורף, שעל ידי החרופים והגדופים ששומעים על התורה והמצוות כשכבר באים לבחינה חמישית, שהוא ספירת הוד, יש לתקן ולזכות בדין, שמן דוה יהיה בחינת הוד. ואז מן שבט נעשה חסד, שממשיכים כל ה-ה' בחינות, מחסד עד הוד, כמו שכתוב "כי אמרתי עולם חסד יבנה", שאור דחסדים נקרא בחינת למעלה מהדעת, ורק שם שורה הברכה.

ולכן בט"ו בשבט עושין ברכה על הפירות, כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, שכל ההפרש בין קדושה לקליפה היא היא בהפירות, שעל ידי העבודה נמשך פירות. מה שאין כן "אל אחר אסתרס ולא עביד פירי".

וההצלחה לזכות לפירות הוא רק על ידי מדת החסד, ואז זוכין לעץ עושה פרי, "כי האדם עץ השדה", שרק על ידי הדרך שקבלנו מאאמו"ר זצ"ל זוכין לפירות הנקרא "פריה ורביה", שעל ידי הפירות אזי נמצאים תמיד במצב "כרביא", היינו כנער בחור בסוד "שמח בחור בילדותך".

וזהו "וקֹוֵי ה' יחליפו כח", כי רק זה נקרא סייעתא דשמיא, זאת אומרת, בזמן שהאדם בא לידי מצב שיש פנים לכאן ולכאן, ואין בידי האדם לברר מהו האמת, אזי רק לסייעתא דשמיא הוא צריך. וזה נקרא "וקוי ה'", שהוא זקוק לרחמי שמים.

ה' יזכנו לזכות בישועת ה' בגשמיות וברוחניות.
ידידכם
ברוך שלום הלוי אשלג

חזרה לראש הדף
Site location tree