אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / אגרות / אגרת טו
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

אגרת טו

איך אפשר שיעקב היה אוהב את רחל יותר מלאה בשביל שהיתה יפת תואר וכו', הלא ידוע מאמר חז"ל "הנושא אשה לשם נוי" וכו'?

תשובה: התורה מלמדת אותנו דרכי ה'. שיש ב' בחינות בעבודה: א) בחינת חכמה ב) בחינת חסדים. חכמה נקראת בחינת ראיה ובחינת ידיעה ונקראת עלמא דאתגליא. ויש בחינת עלמא דאתכסיא, הנקרא בחינת לאה, שהוא סוד "עיני לאה רכות", שהוא בחינת חסדים ובחינת אמונה למעלה מהדעת.

וזה ענין יעקב עם לבן. יעקב נקרא העובד ה' יתברך, ולבן נקרא הקב"ה שהוא המאציל (שהאר"י הק' בעץ חיים שער עקודים מפרש שלבן נקרא לובן העליון, שהוא המאציל), ויש לו שתי בנות, היינו שתי מדרגות: בחינת לאה נקרא עלמא דאתכסיא, ורחל נקרא עלמא דאתגליא.

והנה מטרת הבריאה, להיטיב לנבראיו, הוא על בחינת עלמא דאתגליא. ועלמא דאתכסיא נקרא בחינת לאה, שזה נקרא אור הדבקות.

"ויאהב יעקב את רחל", היינו שחשק להמשיך את האור של מטרת הבריאה. אבל לבן אמר שמקודם הוא לקבל את בחינת לאה, שהוא סוד אור הדבקות הנקרא אור דחסדים.

"וירא ה' כי שנואה לאה", היינו שלא היתה נחה דעתו דיעקב מלאה. אז ה' יתברך נתן לו פריה ורביה דוקא מלאה, היינו שהראה לו שדוקא על ידי אור הדבקות זוכין לפריה ורביה בתורה ועבודה.

אבל יחד עם זה צריכים תיקון רחל גם כן, היינו להמשיך את האור דמטרת הבריאה, הנבחן לבחינת חכמה. ובשביל זה אמרה לו רחל: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי", היינו שיעקב צריך לראות להכין את כל התיקונים הנדרשים לבחינת רחל, שיהיה לו בחינת פריה ורביה גם במדרגת עלמא דאתגליא, כי אם לא יהיה לו פריה ורביה אז לא יהיה לו שום חיות בעבודה זו ואז יהיה מוכרח לעזוב את המדרגה הזו, וזה נבחן "אם אין מתה אנכי". היינו שהיה צריך להמשיך בחינת חסדים לתוך בחינת חכמה.

וזה ענין "ויזכור אלקים את רחל", ודרשו רז"ל: "את" היינו בזכות לאה. פירוש הדברים: על ידי זה שהמשיך בחינת חסדים לתוך החכמה. זאת אומרת על יסוד של חסדים יכולים להמשיך בחינת עלמא דאתגליא.

וה' יעזור לנו שנזכה ללכת בדרכי ה' באמונה.

חזרה לראש הדף
Site location tree