אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / אגרות / אגרת סז
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

אגרת סז

שלום וכל טוב סלה לידידי ...

מכתבך קבלתי, וה' יעזור לך ולכל משפחתך שתהיו תמיד בריאים ושלמים. ולשנה החדשה, יהי רצון שתהיה שנת ברכה והצלחה בכל מעשי ידיך. אני מבקש ממך שתכתוב לי מכתבים לעיתים יותר תכופות, כי מאד אני מתגעגע לשמוע מה שנשמע אצלך ובמשפחתך.

הנה אנחנו אומרים בסליחות לערב ראש השנה: "איככה אפצה פה ואיך אשא עין, בי אין מעש ובידי זכות אין" וכו'. וכמו כן אנו אומרים: "ואם כפעלי תשלים חקי, ואירא כי ערום אנכי" וכו'. וכמו כן: "לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך, כדלים וכרשים דפקנו דלתיך". זאת אומרת שאין בנו שום דבר טוב. ויחד עם זה אנו אומרים אחר כך: "חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע. חלילה לך, השופט כל הארץ לא יעשה משפט".

ויש להבין, איך יכול להיות שבו בזמן שאנו אומרים שאין בנו שום מעשים טובים, אנו באים בטענה להקב"ה ואומרים: "חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע" וכו'. ונשאלת השאלה מי הוא הצדיק? (ועיין בפירוש רש"י בפרשת וירא על פסוק הנ"ל).

זה ידוע שהאדם הוא עולם קטן. היינו שהוא נכלל מכל אומות העולם, והם מכונים בשם כללי: "יצר הרע", זאת אומרת שכל אדם נכלל מכל המידות המגונות שישנם בכל אומה ואומה, וכמו כן הוא נכלל מישראל, שהוא נקרא בשם "יצר טוב".

ובזמן שאין באדם מעשים טובים, הוא מסיבת ששליטת הגוף היא בידי היצר הרע, שאז מכונה האדם בשם רשע (עיין בבבא בתרא (טז, א): אמר רבא, בקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין. אמר לפניו, רבונו של עולם וכו' בראת צדיקים בראת רשעים, מי מעכב על ידך". ופירש רש"י שם: "בראת צדיקים, על ידי יצר טוב. בראת רשעים, על ידי יצר הרע. לפיכך אין ניצול מידיך, כי מי יעכב. אנוסין הן החוטאים". מן הנ"ל אנו רואים, שהיצר טוב נקרא בשם צדיק והיצר הרע בשם רשע).

נמצא לפי זה, בזמן שאין לאדם מעשים טובים, הוא רק משום שהרשע שבקרבו הוא בראש והצדיק שבו הוא בבחינת זנב, זאת אומרת שהוא נמשך אחר הרשע ואין לו שום רשות למחות. וזה נקרא שהצדיק הוא בגלות, היינו שהישראל שבו הוא בגלות, שהוא מונח תחת שליטת אומות העולם כנ"ל ואין לו שום רשות בפני עצמו.

ובזה נוכל להבין את מה שאנו באים בטענה להקב"ה: "חלילה לך וכו' להמית צדיק עם רשע". היות שכל החיים של הרשעים הוא בחינת מיתה, כמו שאמרו רז"ל: "רשעים בחייהם קרויין מתים", משום שהחיים מה שהם נהנים מהעולם הזה - הוא המונע מלהשיג חיים נצחיים, שכל כוונת הבריאה שהיא להיטיב לנבראיו אי אפשר להשיג בזמן היותו רחוק מה', כי "אין ארור מתדבק בברוך", אם כן הרשעים בחייהם נקראים מתים. וזה פירוש שהרשעים נידונין למיתה.

ובו בזמן שהצדיק הוא תחת שליטת הרשע ואין לו שום כח ועוז שיוכל להתגבר עליו, אם כן גם הצדיק נידון למיתה, היות שלא יכול לקבל שום טוב מה' מפני הרשע שבקרבו שהוא המפריע מלהתדבק בה', אם כן גם הצדיק הוא בבחינת מיתה. וזוהי הטענה להקב"ה: "חלילה לך להמית צדיק עם רשע", זאת אומרת שהצדיק שבנו, היינו היצר טוב, לא יכול לפעול מאומה, שהרשעים לא נותנים לו להמשיך חיים רוחניים.

לכן בזמן שהאדם רואה שאין בו מעשים טובים, אז הוא יודע שהסיבה היא בשביל שהרע שבו הוא השולט והישראל שהוא הצדיק שמכונה יצר טוב הוא בגלות. אז אנחנו מבקשים מהקב"ה ובאים אליו בטענה, שנתן לנו יצר טוב ואין לו שום כח משום שהוא בגלות, ובשביל זה נמצא שגם הצדיק ניתן למיתה, וזה "חלילה לך מעשות כדבר הזה", אלא שהקב"ה יוציא אותנו מהגלות, כי איזו תועלת היא שיש לנו יצר טוב הנקרא צדיק ואין לו שום כח, אם כן היצר טוב שניתן לנו הוא בחינם.

וזו הטענה שלנו: "להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע", היינו ששניהם עושים לכאורה דבר אחד. אלא שהקב"ה ירחם עלינו ויוציאנו מהגלות.

וזה שייך דוקא בזמן שאנו רואים שאין בנו שום מעשים טובים, או הוא יודע בעצמו שרק זו היא הסיבה העיקרית: משום שהצדיק הוא בגלות תחת שליטת הרשע.

וזה שאנחנו מבקשים מה' ועושין סימן בליל ראש השנה ואנו אומרים: "יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב". היינו שהישראל שבנו יהיה הראש והרשע יהיה הזנב. ואז נזכה לחיים ארוכים ולבחינת הטוב שהוא בכוונת הבריאה, שהוא בחינת להיטיב לנבראיו.

ונזכה לגמר חתימה טובה.

ברוך שלום הלוי אשלג

באאמו"ר בעל הסולם זצוק"ל

חזרה לראש הדף
Site location tree