אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / אגרות / אגרת עז
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

אגרת עז

לידידי...

את מכתבך השגתי בצירוף ח"י וכו', ובקשר החברותא ידוע כמים פנים אל פנים וכו'. היינו, בו בעת שהאדם מרגיש את שופלתו, מסיבת שמרגיש את גדלותו יתברך, היינו כי מדרך העולם, כי מה שנותנים להשני אם הוא קטן במעלה, כן נתינתו הוא קטן ביותר.

לכן, מדרך העולם כשהולכין לאיזה מגבית, אז מחפשים אנשים מכובדים בעלי שיעור קומה, כי כפי ערך חשיבותו של המקבל, כן בשיעור הזה נותנים לו. לכן, בזמן שהאדם רוצה להשפיע להקדוש ברוך הוא, אז בא היצר הרע ומצייר בחינת שכינתא בעפרא. היינו עד כמה שנותנים הוא די, ויותר לא צריכין לתת.

מה שאם כן מי שרוצה לקבל תמורה עבור עבודתו, הוא להיפוך. הוא מחשיב את הנותן, ואומר לעצמו, בטח שהוא טוב ומטיב ורחמן. וכל המעלות טובות הוא אומר על המשפיע, מסיבת שהוא רוצה שהוא ישפיע לו כל טוב.

לכן, כל אלה שהעבדות הולך על יסוד של תמורת עבודה, ולא חשוב מה שיהיה התמורה גשמיות או רוחניות, מה שהאדם מדמה לעצמו שהוא רוחניות, בעיקר שזה יהיה תמורה וחלף תחת עבודתו, אז על ידי קצת מחשבה ויגיעה, הוא יכול להחשיב ולהוקיר את הנותן.

מה שאם כן על דרך אאמו"ר ז"ל, שכל היסוד הוא, שהאדם צריך לבקש מה שכל מחשבתו ורצונו יהיה רק לתועלת ה', אז בא תיכף ציור של שופלות, הנקרא שכינתא בעפרא. לכן אין להתפעל מהירידות, כי פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול.

וזהו כמו שלמדנו, אין העדר ברוחניות אלא שנסתלק לפי שעה, מטעם שיהיה מקום עבודה ללכת קדימה. כי כל רגע שמבררין לתוך קדושה, זה כבר נכנס לרשות הקדושה, רק האדם יורד בכדי לברר עוד נצוצות של קדושה.

רק יש עצה לאדם, שאינו מחכה עד שיורידו לו מדרגתו, וכשמרגיש את שופלותו אז חוזר ועולה. ועליה זו נקרא שבירר חלק להקדושה, אלא הוא בעצמו יורד ומעלה נצוצות אחרות, ומעלה אותן לרשות הקדושה.

כמו שאמרו חז"ל "אַדְּלֺא אבידְנא, בְּחישְנא" (שבת קנ"ב), היינו מטרם שאני מאבד את מצבי, שבו אני נמצא, מתחיל אני לחפש, על דרך שאמר אאמו"ר זצ"ל על דוד המלך שאמר "אעירה השחר", ודרשו חז"ל, אני מעורר השחר ואין השחר מעורר אותי.

אי לזאת, עיקר השמירה הוא בזמן העליה, ולא בזמן הירידה. ובזמן עליה צריכים להמשיך בחינת יראה, שחס ושלום שלא נהיה נדחה לחוץ חס ושלום. אבל אחרי כל אלה, אין לנו - לצעוק אל המלך ולבקש ממנו שירחם עלינו אחת ולתמיד.

ואסיים מכתבי, כי לא רגיל אני במכתבים.

ברוך שלום הלוי

באאמו"ר בעל הסולם זצ"ל

חזרה לראש הדף
Site location tree