עולם הנקודים בקטנות
כל התהליך שלמדנו, על מה שקרה מטבור ולמטה, כל הדברים האלה קרו בזמן שנקודות דס"ג עולים מטבור לפה שלהם. בזמן שהם עולים, הם יורדים אל מתחת לטבור, מצטמצמים, ועולים. זהו התהליך. ואז, כשהם מגיעים לפה של פרצוף ס"ג, יש כאן כבר רשימות, לא סתם ב'-א' במקום ג'-ב', אלא ב'-א' + צמצום ב'. נוספת אינפורמציה על צמצום ב', כלומר, שאסור לי להשתמש בחלק מהרצונות שלי. וחוץ מזה, יש עכשיו גם רצונות ד'-ד'. שהרי נקודות דס"ג התרשמו מהרצונות האלה, ולקחו אותם גם כן למעלה. כלומר, אם קודם היה לנו רק זוג אחד של רשימות, עכשיו יש לנו שני זוגות, והם: (ב'-א' + צ"ב), ו(ד'-ד').
אני רוצה לתקן קצת ולהדגיש, שזה לא בדיוק ד'-ד', אלא ליתר דיוק זה רצון ד'-ג'. למה? כי היתה הזדככות בכל פרצוף דגלגלתא, גם למעלה מטבור וגם למטה מטבור. אנחנו עוד נלמד על זה.
עכשיו, ס"ג רוצה לעשות איזושהי פעולה לפי הרשימות. למה? כי ס"ג זה בינה, ובינה רוצה להוליד איזושהי פעולה. איך היא יכולה להוליד פעולה לפי הרשימות האלו? צריך רק לבקש ממנה, כי בינה היא כמו אמא, היא רוצה להשפיע, רוצה לתת.
מהבורא יוצא אור ובונה את כלי החכמה. כלי חכמה, בסופו של דבר, הופך לבינה, ולא רוצה לקבל כלום. אחר כך בינה אומרת: "אני אעשה משהו, אני אקבל קצת, בשביל הבורא." ועכשיו, ישנה אפשרות לעשות את הפעולה הזאת בדיוק; אז מה ס"ג עושה? הוא עושה פשוט: עכשיו, יש לו רצון שהגיע מלמטה, רצון להוליד איזשהו פרצוף, פעולה כלשהי. אבל הרצון הזה מוגבל בצ"ב, והמשמעות של כך היא שס"ג צריך לעשות זווג דהכאה רק על כלים דהשפעה שלו.
תראו איזה מצב מעניין - מה זה "לעשות זווג רק על כלים דהשפעה שלו"? - בראש דס"ג ישנם חמישה כלים: כתר, חכמה, בינה, ז"א ומלכות. הכלים דקבלה מתחילים באמצע הבינה; עד אמצע בינה זה נקרא גו"ע, ולמטה זה נקרא אח"פ. (איור 2) אם אני רוצה לעשות זווג דהכאה, בהתאם לבקשה של הפרצוף התחתון, שאמלא אותו רק בחלק שמטבור עד הפרסא, אז אני חייב גם בראש לעשות חשבון רק על הכלים עד הפרסא שבראש, כלומר, עד אמצע הבינה.
המקום הזה, בראש, שתואם בדיוק לפרסא שבגוף, נקרא נקבי עיניים. למה? כי כתר נקרא גלגלתא, חכמה נקראת עינים, והמקום שבו מתחיל להיות חסרון שרוצה לקבל מהעינים נקרא נוקבא של עינים. כלומר, המקום המדויק שבו נגמרים כלי ההשפעה בראש, ומתחילים כלי הקבלה, נקרא נקבי עינים.
[איור2- ראש דס"ג-להוסיף נ"ע]
אז ס"ג צריך לעשות זווג רק על המקום הזה. במקום על כל הראש, הוא עושה זיווג רק על חלק מהראש: רק על המחשבות "איך לתת". על המחשבות "איך לקבל ועל ידי זה לתת" אין אפשרות לעשות שום זווג. ואז ס"ג אומר: "אם אני אעשה חשבון בנקבי עיניים, ואוריד אור ללמטה, למקום שבו רוצים לקבל ממני אור, אז האור הזה יתפשט בדיוק עד המקום שצריך להיות. כי המקום הזה, המחשבות האלו, שנקראות גלגלתא ועינים, תואמות בדיוק למקום שבגוף, לגו"ע." ישנה התאמה מדויקת בין ראש לגוף.
נקודות דס"ג ירדו למטה מטבור דגלגלתא, התפשטו עד הסוף, והצטמצמו. זאת אומרת שאפשר לקבל אור רק בקטע שמטבור עד הפרסא. אם אנחנו נמלא למטה, מתחת הגלגלתא אור, יהיה גמר התיקון - חוזרים למצב כמו שבאין סוף. בהמשך נלמד דרך אדם הראשון, ודרך כל מיני תופעות נוספות שיהיו, שזאת בעצם גם המטרה שלנו בסופו של דבר: למלא את הכלים של נה"י דגלגלתא. וזה מה שאנחנו משתדלים לעשות.
בגלל צמצום ב', יש אפשרות למלא בינתיים רק את הקטע שמטבור עד הפרסא. אז איך אנחנו יכולים לעשות חשבון, למלא בדיוק מטבור עד הפרסא. בשביל זה צריך שגם בראש, החשבון יהיה על כלים דומים. כי מה זה ראש וגוף? בראש אני חושב, ובגוף אני מבצע. אז בראש אני צריך לעשות חשבון בדיוק על המחשבות שבהם אני יכול לחשוב, ושהם בהתאם לכלים שבגוף. כלומר, אם בגוף אני עובד רק עם כלים דהשפעה, אז בראש אני צריך לחשוב רק על מחשבות דהשפעה. מחשבות ההשפעה שבראש, נקראות גם הן גלגלתא ועינים, כמו שבגוף. המקום שבו אני עושה זווג בראש, על הכלים דגלגלתא ועיניים, נקרא נקבי עינים. המקום בגוף שבו אני מסיים את קבלת האורות נקרא פרסא. כלומר, בראש - נקבי עינים, בגוף - פרסא. אפשר גם להגיד, שהפרסא שבראש נקראת נקבי עינים.
אם אני אעשה חשבון על הרצונות, על המחשבות שבראש, שנקראות גו"ע, ועל אח"פ דראש אני לא אעשה חשבון, אז גם בגוף שלי יתפשט אור רק בגו"ע, ובאח"פ שלי (מתפארת עד סיום) לא יתפשט אור. ככה זה. כי אני מלכתחילה לא לוקח בחשבון את הרצונות האלו.
הפרצוף שיורד, כתוצאה מזווג דהכאה בנקבי עינים דראש דס"ג, ומתפשט מטבור עד הפרסא, קרוי עולם הנקודים בקטנות, ויש לו כמה חלקים: 1) כתר 2) אבא ואמא (או"א) 3) זעיר אנפין ונוקבא (זו"ן). שלושה חלקים.
סביר להניח שאתם מרגישים בלבול, אבל משך כמה חודשים לאט-לאט זה יתיישב. אין דרך אחרת ללמוד.
בעולם הנקודים בקטנות, שנולד על הרשימות המצומצמות ב'-א', והתפשט מטבור עד פרסא, יש שלושה חלקים: כתר, או"א, זו"ן. כתר ואו"א נקראים ראש, וזו"ן נקרא גוף. הפרצוף הזה הוא בקטנות, מפני שעשינו זווג דהכאה רק על גו"ע שבראש. "בקטנות" משמע שבכתר יש רק גו"ע, באו"א - גו"ע, ובזו"ן - רק גו"ע.
שאלה: זה עדיין פרצוף ס"ג?
תשובה: הפרצוף הזה, הקטן, שנולד מס"ג, הוא לא שייך בדיוק לס"ג. הוא נולד מס"ג, אך יש לו שם בפני עצמו - עולם הנקודים. בינתיים הוא פרצוף, ואחר כך הוא יהיה עולם.