אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / קבלה במילים פשוטות / פרק 1: קבלה אז והיום / ערשׂ המדע

ערשׂ המדע

הידע שהשיגו המקובלים הראשונים עזר להם להבין איך הדברים מתנהלים מאחורי הקלעים. ולא זו בלבד, בעזרתו הם יכלו להסביר את תופעות הטבע בהן כולנו נתקלים. לכן זה היה טבעי לגמרי שהם הפכו למורים, והידע שהם העבירו אלינו הפך לבסיס לכל המדעים – העתיקים והמודרנים.

אנחנו נוטים לחשוב שמקובלים הם אנשים בודדים המסתתרים בחדרי חדרים וכותבים כתבי סתרים לאור נרות עמום. ובאמת, עד סוף המאה העשרים חכמת הקבלה נשמרה בסוד. הגישה אפופת המסתורין לחכמת הקבלה עוררה אינספור אגדות וניחושים לגבי טבעה. ולמרות שרוב הסיפורים האלו שגויים מיסודם, הם עדיין מבלבלים ומטשטשים אפילו את דעתם של האנשים החריפים והמשכילים ביותר.

אבל חכמת הקבלה לא תמיד הייתה סודית. למעשה, המקובלים הראשונים כלל לא הסתירו את החכמה שלהם, וגם היו מעורבים מאוד בחברות בהן הם חיו. לעיתים קרובות המקובלים היו מנהיגי האומה. בין כל המנהיגים האלו, דוד המלך הוא כנראה הדוגמה הידועה ביותר למקובל גדול שהיה גם מנהיג גדול.

---------------Kabbalearn------------------

גוטפריד וילהלם לייבניץ – אינטלקטואל וממציא השיטה הבינארית (אפס ואחד) אשר עליה מתבסס כל תחום האלקטרוניקה והמחשבים בימינו – תיאר את מחשבותיו על הדרך בה השפיעה החשאיות על חכמת הקבלה: "כיוון שלאנושות לא היה מפתח נכון אל הסוד, התשוקה לידע התבזבזה על שטויות ואמונות טפלות. כך נוצר סוג של "קבלה עממית" שאין לה שום קשר עם חכמת הקבלה האמיתית, וגם דמיונות שונים תחת השם השקרי "מאגיה", וזה מה שממלא את הספרים".

---------------Kabbalearn------------------

מעורבותם של המקובלים בחיי החברה סייעה למלומדים של אותם ימים לפתח את הבסיס למה שאנחנו מכירים היום כ"פילוסופיה המערבית", שהפכה בהמשך לבסיס של המדע המודרני. בהקשר הזה כותב יוהנס רוייכלין, פילוסוף ומומחה לשפות עתיקות ששימש כיועץ לקיסר גרמניה, בספרו "על האמנות הקבלית": "מורי, פיתגורס, אבי הפילוסופיה, כנראה קיבל את תורתו מהיהודים ולא מהיוונים, והוא הראשון שתרגם את המילה "קבלה", שלא הייתה ידועה לבני ימיו, למילה היוונית "פילוסופיה"... חכמת הקבלה אינה משאירה אותנו לחיות את חיינו בעפר, אלא מעלה את שכלנו אל פסגת הידיעה".

חזרה לראש הדף
Site location tree