אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / קבלה במילים פשוטות / פרק 4: היקום שלנו / על קצה המזלג

על קצה המזלג

העולם הפיזי מתפתח באותו סדר דרגות כמו העולם הרוחני, דרך פירמידה של רצונות. בעולם הרוחני, הרצונות (דומם, צומח, חי, מדבר ורוחני) יוצרים את העולמות אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. בעולם הפיזי הם יוצרים אבנים (מינרלים), צמחים, חיות, אנשים, ואנשים עם "נקודות שבלב".

העולם הפיזי נוצר כאשר נשמת אדם הראשון נשברה. במצב הזה, כל הרצונות החלו להופיע בזה אחר זה מהקל לכבד, מהדומם לרוחני, ויצרו את העולם שלנו שלב אחר שלב.

היום, בתחילתה של המאה העשרים ואחת, כל הדרגות כבר הושלמו, מלבד הרצון לרוחניות שבימים אלו צף ומתגלה. ברגע שנתקן אותו, נתאחד עם הבורא, מפני שהרצון שלנו לרוחניות הוא למעשה הרצון לאיחוד עם הבורא. זה יהיה שיאו של תהליך ההתפתחות של העולם ושל האנושות.

כשאנחנו מגדילים את הרצון שלנו לחזור לשורשנו הרוחני, אנחנו בונים כלי רוחני. האור המקיף מתקן ומפתח את הכלי שלנו. בכל דרגת התפתחות חדשה מתעורר בכלי (ברצון שלנו) רשימו חדש – התרשמות שנותרה בנו ממצב שחווינו בעבר, כשהיינו מאוחדים ומחוברים בנשמה אחת. בסופו של דבר, האור המקיף מתקן את כל הכלי, ונשמת אדם הראשון מתאחדת מחדש עם כל חלקיה ועם הבורא.

אבל התהליך הזה מוביל לשאלה: אם הרשימות כתובות בתוכי, ואם גם המצבים מתעוררים ומורגשים בתוכי, אז איפה נמצאת המציאות האובייקטיבית בכל זה? אם לאדם אחר יש רשימות אחרות, האם זה אומר שהוא חי בעולם אחר משלי? ומה לגבי העולמות הרוחניים, איפה הם קיימים, אם הכול קיים בתוכי? ואיפה נמצא הבורא? כל התשובות – בפרק הבא.

חזרה לראש הדף
Site location tree