אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / שלבי הסולם / שנת 1989 / סדר היום
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

סדר היום

תשמ"ט - מאמר מ"א

1988/89 - מאמר 41

א. תיקון חצות לקונן על גלות השכינה.
ב. ענין קביעת האמונה בכמות ואיכות.
ג. בענין הרע: לצייר את היסורים והכאב שגורם הרע למעלה בהעולמות וכן למטה בעולם הזה, שגורם בחינת מיתה אצל הנבראים, וכן זה גורם יסורים לכללות הבריאה, לכן נמצא הרע של הפרט גורם להכלל, משום שהכלל להפרט הם שוים ואין ביניהם הפרש.
ד. וכן לשנוא את הרע מטעם "אוהבי ה' שנאו רע, שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם", ושיהיה כוונתו להפריד הרע לגמרי.
ה. לצייר את מצב הנשמות הנעשקות ולבקש עליהם רחמים.
ו. ולצייר ענין רוממות ה'.
ז. ולצייר ענין אהבה באופני גילוי אהבה.
ח. סדר הלימוד צריך להיות לשמה, שפירושו שהוא רוצה שהלימוד יביא לו את המאור התורה, בכדי שהמאור יחזירו למוטב, כדברי חז"ל "המאור שבה מחזירו למוטב". כי בלי עזרה מלמעלה אין האדם מסוגל לעבוד בבחינת אמונה והשפעה על דרך האמת, שלא משטה את עצמו ולומר שיש לו אמונת ה', וכבר מוכן לעבוד בעל מנת להשפיע בלי עזרה מה', שרק "המאור שבה מחזירו למוטב".
לכן טוב לקבוע זמן קבוע ללמוד רק מענינים שמדברים מאמונה והשפעה, היות שבזמן שלומד בדברים האלו הוא מתדבק במחשבות כאלו, אז יותר קל לקבל להתדבק בהמאור התורה.
אבל זה משיגים בשיעור שעובדים בבחינת שנאת הרע, ששנאת הרע נקרא "עושי דברו", והמאור התורה נקרא "לשמוע בקול דברו". ושניהם ביחד הם שלימות, שכל דבר צריך להיות [כולל] ב' דברים: ימין ושמאל, היינו שנאת הרע, ולאהוב את הטוב, וזהו כמו אור וכלי.

חזרה לראש הדף
Site location tree