אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 446.סוד היבשה
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

446.סוד היבשה

ועתה נבאר סוד היבשה, ששם אין סכנה, אדרבה מיתוק גדול, אלא בדומה למעלנא בלי מפיקנא, כי אינה יכולה להוציאה מזון וצדה, ומה שנופל בה נשרף ונאבד מחום ויובש שבה כנ"ל, בסוד "וחם השמש ונמס".
וזה סוד "ואד יעלה מהארץ והשקה את פני האדמה", כי עיקר כוח האדמה הוא סוד הפנים שבה שמשמה כל המיתוקים. וסוד "אד" הוא מלשון אד ושבר שהוא להפך מהרצון והארץ.
ודע אמנם, שאד הזה נוטלת מבחינת תהום שבמים, אלא לא ברוח סערה רק דרך עמודי הענן, שהוא בחינת ארץ ויבשה, הנסתם מאור השמש לגמרי ומכסה על השמש. ומביא עלטה וערפל על יושבי הארץ. ואלו העננים עצמם, שהם אד ושבר וחושך, המה נטבלים במימי הים ושואבים מעירוב המי הים בשמים ומתמתקים המים בעננים, והמה משקים את הארץ.
וארץ אית לה מפיקנא, כי היבשה מתקשת במאנא דתהומא, והבן מאד, ואז מוציאה פירות. וזה סוד שנכפל בו "כי טוב", פירוש, הן לתהומא רבא שבמים, והן לתהומא זוטא. וגרם זה מתוך שנקוו מקודם כל המים למקום אחד, לבחינת הרחמים וחיים, ועל כן נתרפאו גם כן כאחד, על דרך "וישמחו כי ישתוקו".
יום שלישי. והנך רואה שאור דיום א' הוא סוד כתר. ודיום ב' הוא סוד ע"ב. ודיום ג' הוא סוד ס"ג, שהס"ג הזה הוא כולל גלגלתא וע"ב ומכריע אותם, הן בסוד המים שבים, והן בסוד הפירות, שמוציאה הארץ.
ואל תקשה שהרי גם ביום א' כתיב, "ערב ובוקר", שערב יורה שיתוף, ואיך אומר, ששם הוא סוד בחינה ד' בלא שיתוף.
אמנם לא דברה תורה, אלא בבריאה ובראשית נמי מאמר, והוא סוד המאמר המשתף מדת הרחמים בסוד השורש ב' דבראשית, אלא שמתחילים מאין סוף לט' מאמרות, שהוא סוד יום אחד... ובריאה... מיום ב'.
כפל כי טוב. מתוך שנקוו כל המים למקום אחד למדת הרחמים, מלכות דבינה נוקבא דתהומא רבה, ונתלה הקלקלה בעליונה. ולפיכך נתרפאו גם כן כאחד, בסוד היבשה שנתגלה, וב' התהומות נעשים טובים לשתיה ולהוצאת פירות. והבן הקדם גילוי היבשה, בסוד הכתוב "ותראה היבשה". ואחר כך נעשה סגולה של המוציא לחם ופירות מן הארץ.
ב' דבראשית הוא סוד רדל"א. יום אחד הוא סוד בחינה ד', בסוד השחקים שבה מזווג פנימי שהוא סוד בחינה ד' בלי שיתוף. יום שני הוא סוד מלכות דע"ב מלפני היבשה. יום שלישי הוא סוד מלכות דס"ג שבה היבשה.

חזרה לראש הדף
Site location tree