וירפא את מזבח ה' ההרוס
קנז) בימי אליהו, ישראל כולם עזבו את הקב"ה, ועזבו את הברית קדש שלהם. כשבא אליהו, וראה, שבני ישראל עזבו את הברית קדש, והברית הוסר מהם, בא לתקן הדבר אל מקומו, לתקן היסוד, שיהיה ראוי לזווג עם המלכות, שזה נבחן לרפואת המזבח, שהיא המלכות.
קנח) כיון שהקריב הדבר למקומו, שתקן היסוד להקריבו למלכות, נתרפא הכל. וכמ"ש, וירפא את מזבח ה' ההרוס, שזה הוא הברית, שהיה נעזב מהעולם. המלכות נקראת מזבח ה'. ונהרסה מסבת הברית, שעזבו בני ישראל. כתוב, ויקח אליהו שתים עשרה אבנים למספר שבטי בני יעקב, זהו התיקון של מזבח ה'. תקון ההריסה ורפואתו. כי פגם הברית מהרס את בנין המלכות. כי ט"ת שלה נהרסות ונופלות לקליפות. ותקון הברית חוזר ובונה אותה בעשרה ספירות, שבסוד הארת החכמה, הן נחלקות לי"ב, שז"ס י"ב אבנים.
קנט) אשר היה דבר ה'. שואל, מה הטעם שנזכר כאן השם ישראל על המזבח? ואומר, אלא ודאי שהתקון הוא להעלות המלכות לאו"א, ולהשיב ברית קדש למקומו, שהיסוד דז"א יחזור ויזדווג עם המלכות. שאין זווג לזו"ן, אלא אחר עלותם למקום או"א. כמ"ש, כי עזבו בריתך בני ישראל, ומשום זה את מזבחותיך, המלכות, הרסו. ובתקון הברית היא חוזרת ונבנית.
קס) כל זמן שישראל שומרים הברית קדש, הם עושים קיום למעלה ולמטה. וכשהם עוזבים ברית הזה, אז אין קיום למעלה ולמטה. כמ"ש, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי. ומשום זה כתוב כאן, וירפא את מזבח ה' ההרוס. וכי נחשב זה לרפואה? כן, שהרי הוא מקיים לאותו מקום שהאמונה תלויה בו, מקיים הברית, היסוד, אשר המלכות, הנקראת אמונה, תלויה בו.
קסא) פנחס, בשעה שקנא למעשה זמרי, תקן את ברית הזה במקומו. ומשום זה כתוב, הנני נותן את בריתי שלום. וכי יעלה על דעתך, שבשביל פנחס הוא השלום? ומה הוא המחלוקת, שהיה לו לפנחס עם ברית הזה? אלא כאן, בהמלה שלום, נקשר הדבר במקומו.
הנני נותן לו את בריתי. ומה אתן להברית? שלום, שפירושו זווג. שיתחבר הבית במקומו, המלכות. וע"כ נאמר, הנני נותן לו את בריתי שלום. שלום, הוא המקום להתחבר עמו, הזווג עם המלכות, הנקרא בשם שלום. כי מה שנפרש ממנו, מהיסוד, מחמת עוונותיהם של ישראל, המלכות שנפרשה מהיסוד, חזר ונתחבר ע"י פנחס, וע"כ הואיל והוא תקן הדבר במקומו, מכאן ולהלאה, והיתה לו.
קסב) אין לך דבר בעולם שהקב"ה, מקנא אותו כמו עון הברית, כמ"ש, חרב נוקמת נקם ברית. לא נשלם עון דור המבול, אלא משום שחטאו בהשחתת דרכיהם על הארץ. ואע"פ שהיו חומסים זה את זה, כמ"ש, ותמלא הארץ חמס. וכתוב, כי מלאה, מ"מ כתוב, ותשחת הארץ... והנני משחיתם. אשר יורה מדה כנגד מדה, הנני משחיתם, בשביל החטא של השחתת זרע. הרי שלא נחתם גזר דינם, אלא על פגם הברית.
קסג) ויש אומרים, שלא נשלמה סאתם אלא בעון החמס, שהיו חומסים זה את זה. מטעם שבזה היו רעים לשמים ולבריות. כמה ממונים הם למעלה, שנתמנו על הקולות של מוסרי דין על חבריהם לשמים, על מה שנעשו להם. ועל עון זה כתוב, כי מלאה הארץ חמס מפניהם. שכל אחד מסר דין לשמים על חבירו. ומשום זה כתוב עליהם, והנני משחיתם את הארץ.