אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת נח / ויזכור אלקים את נח

ויזכור אלקים את נח

ריג) ערום, ראה רעה, ונסתר. מקרא זה נאמר על נח, שנכנס אל התיבה ונסתר בה. ונכנס אל התיבה בעת שהמים דחקו אותו. ומטרם שנכנס בהתיבה, ראה את מלאך המות, הולך ביניהם ומקיף אותם. כיון שראה אותו, נכנס להתיבה ונסתר בה. וכמ"ש, ערום ראה רעה ונסתר. ראה רעה, זה מלאך המות. ונסתר מפניו. וכמ"ש, מפני מי המבול. מפני מלאך המות, שראה במי המבול.

ריד) ערום, ראה רעה, ונסתר. בזמן שמות שורה בעולם, איש חכם יסתר, ולא יעמוד בחוץ. ולא יתראה לפני המשחית, משום שמאחר שניתן לו רשות להמשחית, הוא ישחית כל אלו, שימצאו לפניו ושיעברו בגלוי לפניו. ופתאים עברו ונענשו, שהם עוברים לפניו ונראים לפניו. עברו, פירושו שעברו של מצות רבונם ונענשו. זהו נח ופתאים עברו ונענשו, אלו הם בני דורו.

רטו) כיון שנסתתר בהתבה, ונתעכב שם כל אותו הזמן, אחר כך, ויזכור אלקים את נח. בשעה שהדין נעשה, לא כתוב בו זכירה. כיון שנעשה הדין, ורשעי העולם נאבדו, אז כתוב בו זכירה. כי בעת שהדין שורה בהעולם, זווג העליון אינו נמצא, והמשחית שורה בהעולם. וע"כ אין זכירה לטוב בעת ההוא, כי זכירה פירושו זווג.

רטז) ואחר שעבר הדין, והכעס נשתכך, שב הכל למקומו, שזווג העליון חוזר למקומו, והרחמים מושפעים להעולם. ומשום זה כתוב כאן, ויזכור אלקים את נח. כי בנח שורה השם זכור, שפירושו, זווג. כי נח איש צדיק, והוא כסא לזווג העליון. וכשחזר הזווג למקומו, נמצא שזכר אלקים את נח.

ריז) אתה מושל בגאות הים. בשעה שהים קופץ בגליו, והתהומות עולים ויורדים, הקב"ה שולח חוט אחד של חסד מצד הימין, ומושך בחזרה את גלגליו, וכעסו שכך, ואין מי שישיג אותו.
כשנוקבא מקבלת חכמה, נקראת ים. כשנוקבא מקבלת מקו שמאל בלבד, שהיא שפע החכמה בלי חסדים, אז מתרוממים גלי הים. שהוראתם לשון גילוי, כי רומז שמימי החכמה עולים ומתגלים וניתנים להשגה. אמנם אין הים יכול לקבל חכמה בלי חסדים. וע"כ הגלים חוזרים ויורדים. כי עולים להתגלות, ומיד יורדים ונעלמים מהשגה, מחוסר חסדים.
ונבחן משום זה שהים זועף, שמתאמץ להעלות מימיו בכח גדול. וכן חוזר ויורד בכח גדול. וחוזר חלילה בלי הפסק. וזה נמשך עד שבא קו אמצעי, וממשיך קו הימין, שהוא חסד, ומלביש החכמה שבשמאל בחסדים שבימין. ואז חוזרים הגלים למקומם וזעפו של הים נשקט. כי עתה מאירים החכמה והחסדים יחדיו בכל תקוניהם בשלימות הנרצה.
נוקבא, הנקראת ים, מקבלת מקו שמאל בלבדו, שאז קופץ הים עם גליו וזועף, שעולים לקבל החכמה ותכף יורדים, כי לא יוכלו לקבל מחוסר חסדים. הקב"ה, עמודא דאמצעיתא, מכריע וממשיך החסדים מקו ימין, והחכמה מתלבשת בהחסדים, ואז מושך גלי הים בחזרה. כי מלבישם בחסדים, ונשקט כעסו, כי עתה מאירים בו המוחין בשלימות. אמנם מסבת הלבשת החכמה בחסדים, נעלמות ג"ר דחכמה, ורק ו"ק דחכמה מאירה. אבל אין מי שישיג הג"ר, כי נעלמו בסבת התלבשות בהחסדים.

ריח) יונה ירד לים, ונזדמן לו אותו הדג, ובלע אותו. איך לא יצאה מיד נשמתו הימנו? משום שהקב"ה מושל בגאות הים. בדינים הבאים מכח שליטת קו השמאל. ועכ"ז נצל יונה מהם. הרי שהקב"ה, קו האמצעי, רחמים, שולט בגאות הים ע"י חוט של חסד, ששולח מצד הימין, ומכריעהו. וע"כ נשאר חי במעי הדג ונצל ממנו.

ריט) גאות הים הוא חוט אחד של השמאל, המעלה את גלי הים למעלה, ובו הוא מתעלה. אבל אם לא היה מגיע לו חוט של חסד מימין, לא היה מתעלה לעולם. כי כאשר חוט של שמאל יורד להים, והים נאחז בו, אזי מתעוררים גליו ושואגים לטרוף טרף. כי אינם יכולים לקבל וליזון משפע החכמה, מפני חסרון החסדים. וע"כ נמצאים רעבים ושואגים לטרף. עד שהקב"ה מחזיר הגלים לאחוריהם וחוזרים למקומם. שממשיך החוט של חסד ומלביש החכמה בחסדים. ואז הוא מושך גלי הים בחזרה. שבזה מתתקנת החכמה ויכולה להאיר בשלמות. הרי שלא יוכל הים להתעלות בחכמה מקו שמאל, מטרם שנמשך חוט של חסד, שהחכמה מתלבשת בו.

רכ) אתה תשבחם לגלי הים. תשבחם, הוא כמו תשברם. כי משבר אותם להחזירם למקומם, ע"י חוט של חסד. תשבחם, שהתרוממות הגלים הוא שבחם, משום שעולים לראות בתשוקה. מכאן, כל החושב להסתכל ולדעת, אע"פ שאינו יכול, נחשב לו לשבח וכולם משבחים אותו. החכמה נקראת עינים. הארת החכמה נקראת ראיה. התרוממות הגלים הוא מכח הארת קו שמאל בחכמה בלי חסדים, שע"כ אינם יכולים לראות, לקבל חכמה. ואע"פ שאינם יכולים לראות, מ"מ שבח נחשב להם, משום שהם רצים בתשוקה לראות.

רכא) נח, בעת שהיה בהתיבה, היה מתירא, אולי לא יזכור אותו הקב"ה לעולם. ואחר שנעשה הדין, ונעברו רשעי העולם, אז כתוב, ויזכור אלקים את נח.

רכב) בשעה שהדין שורה בהעולם, לא ראוי לו לאדם, שיהיה נזכר שמו למעלה. כי אם יהיה נזכר שמו, יהיו נזכרים חטאיו, ויבואו להסתכל בו ולדון אותו.

רכג) זה נשמע משונמית. ביום טוב של ראש השנה, שהקב"ה דן את העולם, אמר לה אלישע, היש לדבר לך אל המלך, זהו הקב"ה, שנקרא אז מלך, מלך הקדוש, מלך המשפט. ותאמר שונמית, בתוך עמי אנכי יושבת. איני רוצה שיזכרו אותי ויסתכלו עלי, אלא, בתוך עמי. כי מי שמכניס את ראשו בין העם, אין משגיחים עליו לדון אותו לרע. משום זה אמרה, בתוך עמי.
רכד) נח, בשעה שהרוגז היה שורה בהעולם, לא נזכר. כיון שעבר הדין, כתוב, ויזכור אלקים את נח. עתה נזכר שמו.

חזרה לראש הדף
Site location tree