שלשה אלה בני נח
שב) שלשה אלה בני נח. הם הקיום של כל העולם. קיום פירושו מוחין של הנוקבא, הנקראת עולם. הם הקיום של סוד העליון, המוחין שבבינה. ומאלה נפצה כל הארץ, שכל הנשמות של בני אדם באים מהם. כי הם הסוד של ג' צבעים העליונים שבבינה, ג' קוים. כי ג' קוים הללו נתקנו מתחילה בבינה העליונה, ואח"כ קבלם ז"א, והשפיע אותם לנוקבא. והנוקבא הולידה אותם, שהם שם חם ויפת, שמהם נתפשטו כל באי העולם. כלומר, שכל המוחין שבעולם מהם באים.
כי כאשר הנהר, הנמשך ויוצא מעדן, ז"א, השקה את הגן, הנוקבא, השקה אותה בכח שלשה קוים הללו העליונים, מהבינה העליונה, ומשם נתפשטו הגוונים, לבן אדום ושחור, ג' הקוים, שלמטה של הנוקבא, כל אחד ואחד כלול בחבירו, להראות, כי כבודו של הקב"ה מתפשט למעלה בבינה ולמטה במלכות, והוא אחד בעליונים ובתחתונים.
שג) ג' גוונים הללו הם בכל אלו המוחין הבאים מצד הקדושה. ומהמראה שלהם, המלכות, שהוא חיזו הנכללת מג' הגוונים, מתפשטים לכל אלו הבאים מצד רוח האחר. שם חם ויפת הם ג' הקוים של המוחין דקדושה, ואיך נתפשטו מהם כל באי עולם, אפילו הרשעים? הם נתפשטו מהחיזו דג' קוים, מהמלכות, בסו"ה, ומלכותו בכל משלה. כי אפילו הס"א מתקיימת על ידיה. אבל בג' קוים עצמם אין יניקה רק לצד הקדושה.
וכאשר תסתכל בסוד המדרגות, תמצא, איך הגוונים מתפשטים לכל אלו הצדדים ימין שמאל אמצע, עד שנכנסים למטה להמלכות, בסוד כ"ז צנורות של הדלתות המכסים את התהום.
האותיות נמשכות מבינה ובאים לז"א ומשתלמים בהנוקבא. וכשהם נמשכות מהבינה לז"א, הם במספר כ"ב אותיות, הנאצלים בסוד ג' הקוים: ז' אותיות בקו ימין, ז' אותיות בקו שמאל, ושמונה אותיות בקו אמצעי. שהן כ"ב אותיות. ונמצא שמעצם ג' הקוים נמשכים רק כ"ב אותיות. אלא כשהם נמשכים להמלכות, שהיא ה' גבורות, יצאו מהן אותיות מנצפך, הבאות בסיום המלה, ונעשה מספרם כ"ז אותיות.
כשתסתכל בג' הקוים, כשנמשכים דרך המדרגות, מבינה עד מלכות, שהגוונים מתפרשים לעצם ג' הסטרין, ונעשו כ"ב אותיות. עד שנכנסים למטה, להמלכות, שהוא חיזו דתלת גוונים, שנעשים שם כ"ז אותיות, עם ה' האותיות מנצפ"ך של המלכות, שהם כ"ז צנורות מביאי השפע אליה, שנעשו מהם דלתות, לכסות על הדינים שבהמלכות, הנקראים תהומות.
שד) וכל זה ידוע להחכמים העליונים. אשרי חלקם של הצדיקים, שהקב"ה רצה בכבודם, וגילה להם נסתרות העליונות של החכמה. עליהם כתוב, סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם.
שה) ה' אלקי אתה. כמה יש להם לבני אדם להסתכל בכבודו של הקב"ה, ולשבח לכבודו. משום שכל מי שיודע לשבח לרבונו כראוי, הקב"ה עושה לו רצונו. ולא עוד, אלא שמרבה ברכות למעלה ולמטה.
שו) ועל כן, מי שיודע לשבח לרבונו, וליחד את שמו, חביב הוא למעלה, ונחמד למטה, והקב"ה משתבח בו, ועליו כתוב, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.