אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת נח / ויחל - ויטע כרם

ויחל - ויטע כרם

שז) ויחל נח איש האדמה ויטע כרם. חולקים בזה חכמים. אחד אמר, שהגפן מגן עדן נגרשה ונטע אותה באדמה. ואחד אמר, שהגפן בארץ היה, ועקר אותה ממקומה, ושתלה במקום אחר. וע"כ כתוב ויטע. ובאותו יום עשתה פירות, והניצה ציץ וענבים, והיה סחט אותה, ושתה מהיין ונשכר.
אחד אומר, שהוא עץ הדעת, שחטא בו אדה"ר. וסבר שעצה"ד גפן היתה. וכשחטא בה אדה"ר, נגרשה עמו יחד מג"ע. ונח תקן את הגפן הגרושה הזו, וחזר ונטעה מחוץ לג"ע, ושתה מיינה ונשכר. ודומה חטאו לחטא אדה"ר.
ואחד אומר, שגפן זו לא היתה בג"ע, אלא מחוץ לג"ע מצא אותה. ומ"ש, ויטע, הוא מפני שעקרה ממקומה ושתלה במקום אחר. ולדבריו אינו דומה חטאו של נח לחטאו של אדה"ר.

שח) כאשר בא נח לבדוק באותו החטא דעצה"ד, שבדק אדם הראשון, ולא להתדבק בו, אלא לדעת ולתקן העולם, ולא יכול לתקנו, סחט ענבים, כדי לבדוק בכרם ההוא. וכיון שהגיע לזה, אז, וישכר ויתגל. ולא היה לו כח לקום. ומשום זה כתוב, ויתגל, שגילה הפרצה של העולם, שהיתה סתומה. בתוך אהלה. כתוב בה' ולא אהלו בו'. וע"כ כתוב, ולא תקרב אל פתח ביתה, כי המשמעות, בתוך אהלה של כרם ההוא, ולא בתוך אהלה של עצמו. וע"כ כתוב בה' ולא בו'.
ב' נקודות הן בבנין הנוקבא:
- ממותקת בבינה, ומבחינתה נעשית ראויה לקבל המוחין, כמו הכלים דבינה.
- בחינתה עצמה, מדת הדין, שאינה נמתקת במדת הרחמים. ומבחינה זו אינה יכולה לקבל שום מוחין עליונים, כי עליה היה צ"א, שלא לקבל לתוכה כלום מבחינת אור ישר. כלומר:
- אחת גנוזה ונסתרת. הנקודה דמדת הדין.
- ואחת מתגלה. הנקודה הממותקת בהבינה, במדת הרחמים.
וכיון שהנקודה של מדת הדין גנוזה ונסתרת, ע"כ ראויה לקבל כל המוחין העליונים, ע"י הנקודה דמדת הרחמים הגלויה בה. ובזה תבין ענין איסור אכילת עץ הדעת, שאמר לו הקב"ה, ביום אכלך ממנו מות תמות. שמטעם ב' נקודות הללו, נקראת הנוקבא עץ הדעת טוב ורע:
- זכה אדם זה טוב, שנזהר שלא להמשיך הארת השמאל שבהנוקבא ממעלה למטה, היא עצה"ד טוב, ומקבל ממנה כל המוחין שבה.
- ואם לא זכה זה רע, שממשיך הארת השמאל שבה, ממעלה למטה, שזה נבחן לאכילת עצה"ד, אז זה רע. כי נקודה דמדת הדין, שהיתה גנוזה ונסתרת, היא מתגלית. ואז מסתלקים כל המוחין מהנוקבא. כי מבחינה זו אינה ראויה לקבל מוחין. וזהו המיתה לבאי עולם, כי המוחין שלה הם החיים של כל באי העולם. וז"ס, ביום אכלך ממנו מות תמות, כי תתגלה נקודה דמה"ד, ויסתלקו ממנה המוחין, שהם החיים של האדם, שהוא מקבל ממנה, וע"כ ימות.
האם חטאו של נח דומה לעצה"ד או לא? ר"ש מכריע ואומר, שהחטא עצמו הוא כעצה"ד, אבל לא התכון לחטוא כמוהו, אלא רצה להמשיך הארת השמאל פעם אחת למטה, כדי לתקן אותו, ואח"כ יפרוש הימנו. כשרצה נח לבדוק באותו החטא שבדק אדה"ר, שבדק לראות אם ימות על ידו, כי הנחש שיקר בשם של הקב"ה ואמר, לא מות תמותון, ולא רצה להתדבק בו כאדה"ר, שאמר, אכלתי ואוכל עוד, אלא לדעת ולתקן העולם, ואח"כ יפרוש ממנו. אבל לא יכול לתקן אותו.
סחט ענבים, המשיך הארת השמאל, כי הארת השמאל מכונה יין. המשיכה ממעלה למטה, כדי לבדוק, אם יתגלה מדת הדין בהכרם, ואז יתקן אותו. אז נשתכר. ונתגלה הנקודה דמדת הדין, ותכף נסתלקו ממנו המוחין. ולא היה לו עוד כח לקום. וע"כ אומר, ויתגל, כי גילה פרצת העולם, שהיא הנקודה דמדת הדין, שעד כאן היתה גניזא וטמירא. ועתה נתגלתה. הנוקבא דקליפה נקראת אשה זרה. וכתוב, אל תקרב אל פתח ביתה של אותה אשה זרה, והוא בתוך האהל של אותו הכרם. אהל פירושו הארה. והכתוב אומר, שהנקודה דמה"ד נתגלה בתוך הארת הכרם, שהמשיך ממעלה למטה.

שט) כעין זה, בבני אהרן שהיו שתויי יין. מי נתן להם יין לשתות? הכי יעלה על דעתך, שהיו עזי פנים כל כך שנשתכרו ביין? אלא ודאי מאותו היין נשתכרו, שכתוב, ויקריבו לפני ה' אש זרה. ושם כתוב, לשמרך מאשה זרה. והכל הוא דבר אחד.
השכרות מיין היא המשכת הארת השמאל ממעלה למטה, שאז נגלה הנקודה דמדת הדין, ומתעוררת הקליפה דאשה זרה, והמוחין מסתלקים מהנוקבא, והחוטא מת. ודאי מאותו היין נשתכרו, שכתוב, ויקריבו אש זרה, שעם השכרות הם מקריבים הקליפה, לינק מהקדושה, והמוחין מסתלקים. כי הבחינת דכר נקרא אש זרה, ובחינת הנוקבא נקראת אשה זרה.

שי) וכן כעין זה. וישת מן היין, וישכר, ויתגל. ועל זה נתעורר חם, אבי כנען, שבסבתו נתגלה הנקודה דמדת הדין, שהיא ערות אביו. וניתן מקום לכנען שישלוט, ומה שהיה צדיק הזה, נח, בסוד הברית, עקרו שעשאו סריס. ולמדנו, שהעביר ממנו הברית, שנסתלקו ממנו מוחין דהולדה, המתוקנים רק בתקון ברית קדש, ונבחן זה כמו שסרסו.
חם חטא בראיתו ולא כנען. ולמה נתקלל כנען ולא חם? וז"ש, ויתגל. שנתגלה הנקודה דמדת הדין, שהיא ערות אביו. ועל התגלות הנקודה, התעורר חם, אבי כנען, ע"י ראיתו, להיותו קו השמאל, שנח משך הארתו ממעלה למטה, שבסבה זו נתגלה המדת הדין. אבל כיון שנח לא התכוון לחטוא, לא היו מסתלקים המוחין, משום גילוי הנקודה, אלא שניתן ע"י הגילוי דנקודה של מדה"ד, כח לכנען שיתקרב לינק מן הנוקבא, שקליפת כנען הוא הנחש הקדמוני, והוא אש זרה המתקרבת בסבת הנקודה דמדה"ד. והוא סרסו. שבסבת כנען, נסתלקו ממנו המוחין דהולדה, שהם המוחין דחיה שהיה לו. הרי שחם לא עשה לו כלום, אלא כנען בנו, וע"כ קלל את כנען. אלא שהמקרא מכסה על זה, משום כבוד אלקים הסתר דבר.

שיא) ומשום זה אמר נח, ארור, כי הקללות נתעוררו תחילה בעולם על ידו, כי הוא הנחש. עבד עבדים יהיה. הכל יתוקן לעתיד לבא, וכנען לא יתוקן, וכל העבדים יצאו לחירות, וכנען לא יצא לחירות לעולם. וסוד הוא לאלו, היודעים אורחותיה ושביליה של התורה.

חזרה לראש הדף
Site location tree