אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת וישב / ויהי ה' את יוסף

ויהי ה' את יוסף

רד) ויהי ה' את יוסף. כי ה' אוהב משפט ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו. מקרא זה בארוהו באברהם.

רה) בכל מקום שצדיקים הולכים, שומר אותם הקב"ה ואינו עוזב אותם. דוד אמר, גם כי אלך בגיא. כי בכל מקום שצדיקים הולכים, השכינה הולכת עמהם ואינה עוזבת אותם. יוסף הלך בגיא צלמות והורידוהו למצרים. השכינה היתה עמו, שכתוב, ויהי ה' את יוסף. ומשום שהיתה עמו השכינה, כל מה שהיה עושה היה מצליח בידו. ואפילו אם כבר היה בידו, ורבונו דרש ממנו באופן אחר, ממה שהיה, היה הדבר מתהפך בידו, לאותו אופן שרבונו היה רוצה בו.

רז) וַידע אדניו כי ה' אִתו, ללמד, שהיה רואה בעיניו בכל יום מעשה נסים, שהקב"ה עשה בידו. וע"כ, ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. הקב"ה שומר את הצדיקים, ובשבילם שומר גם את הרשעים, כי הרשעים מתברכים בזכותם של הצדיקים. כעין זה כתוב, ויברך ה' את בית עובד אדום.

רח) הצדיקים, אחרים מתברכים בשבילם, והם עצמם אינם יכולם להנצל בזכותם. יוסף, נתברך רבונו בשבילו. והוא עצמו לא יכול להנצל ממנו בזכותו, ולצאת לחירות.

רט) ואחר כך הכניסו לבית הסוהר, כמ"ש, עִינוּ בכבל רגלו ברזל באה נפשו. עד שלאחר כך הוציאו הקב"ה לחירות והשליטו על כל ארץ מצרים. וע"כ כתוב, ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו. והקב"ה מגן על הצדיקים בעולם הזה ובעולםהבא.

חזרה לראש הדף
Site location tree