אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / הנקודה שבלב / העולם הרוחני
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

העולם הרוחני

כאשר העולם הרוחני מתגלה,
אנחנו מגלים אוצר, או ליתר דיוק, "פיקדון",
שכבה חדשה של מציאות,
שמלכתחילה הייתה "בחשבון" שלנו

עולם מלא בחום

ישנם רגעים שבהם עוטפת את האדם לפתע התרגשות והתרוממות רוח.

הוא מרגיש שהעולם סביבו ספוג באיזה כוח, שהאוויר נעשה "סמיך" ומתמלא בישות חדשה, שמחשבות וכוונות המכוונות אליו מקיפות אותו. הכול מלא באהבה.

זה קורה לעיתים רחוקות ביותר. אבל חשוב שבסיכומו של דבר תישאר בליבו הרגשה ברורה: זה היה העולם הרוחני, במידת ההשגה שלי.

העולם הרוחני הוא עולם נצחי, ועוצמתו אדירה. מי שעולה אפילו למדרגה הרוחנית הראשונה, הקטנה ביותר, חווה הרגשה רוחנית גדולה פי מיליארד מזו שחש קודם.

גלים רוחניים

העבודה הפנימית של האדם
היא לסדר את הלב,
את החושים,
כדי לקלוט את העולם הרוחני.

כמו מַקְלֵט רדיו,
שמסובבים בו כפתור,
ותופסים את הגל באוויר.

כך האדם מסובב את עצמו
ומתכוונן יותר ויותר נכון
לתדר הרוחני,
בפעולות הנקראות "כוונה".

עד שפתאום
נפתח לו ממד אחר,
ומתגלה לו
העולם הרוחני.

כוונה – היא הפעולה

כוונה היא הפעולה היחידה שלנו. פעולות אחרות פשוט אינן קיימות. לא רק הפעולות המכניות שלנו, אלא גם רצונותינו, למעשה, אינם קיימים. הכול חסר תנועה, מת, עומד על מקומו כנטוע באדמה – חוץ מהכוונה.

בעולם הרוחני נקלטות רק הכוונות שלנו לאהבה ולנתינה. הן מופיעות בנו – אנחנו מופיעים בעולם הרוחני, הן נעלמות – אנחנו נעלמים מהעולם הרוחני.

ניתן להשוות זאת לתאוצה שהיא הנגזרת של התנועה. כמו שקבע איינשטיין: תנועה במהירות קבועה בלתי משתנה נחשבת כמנוחה, ולכן יש להחשיב רק את התאוצה.

על תענוג, אור וכלי

שאלה: למה אנשים נמשכים כל כך למין?

בעולם הרוחני הנשמה נמצאת במצב של "זיווג" עם ה"אור". זהו חיבור בין שני חלקי הבריאה, החלק הנשי והחלק הגברי, והוא גורם לתחושת התענוג העוצמתית ביותר במציאות – מילוי הנשמה באור.

ההעתקה של הזיווג הרוחני בעולם החומר הוא הזיווג הגשמי. זו גם הסיבה לכך שמין נחשב לשורש כל הרצונות בעולמנו, והוא מעסיק אותנו כל כך.

התענוג ממין בעולם שלנו ממחיש היטב את ההבדל בין תענוג גשמי לתענוג רוחני.

אדם חושב כל כך הרבה על מין ומדמיין את ההנאה העצומה שמחכה לו, אך בהגיעו לנקודת השיא, לרגע הפורקן, התענוג מתמוסס, וכמעט מיד נעלם. ושוב, מתחילה הריצה אל עבר העונג הבא…

למה? כי ה"אור" מכבה את ה"כלי", כלומר, תענוג שממלא את הרצון בצורה ישירה, מנטרל את תחושת התענוג. ממש כמו פלוס ומינוס. ומה עכשיו? ריקנות כפולה. לכן נאמר, "אין אדם יוצא מן העולם, וחצי תאוותו בידו".

תענוג רוחני עובד אחרת. להיות ברוחניות פירושו להיות בעל "מסך", בעל יכולת לקבל אור לתוך הכלי מתוך שאיפה לגרום תענוג לנותן האור, לבורא. לשם כך יש לרכוש את תכונת הבורא, תכונת האהבה והנתינה.

מה יוצא לנו מזה? זיווג רוחני, זיווג בלתי פוסק, שהולך ומתעצם ומספק לאדם את הרגשת החיים הנצחיים. למעשה, באופן בלתי מודע, מבפנים, מתוך הנשמה, כולנו שואפים רק לזיווג הזה, כי לשמו נוצרנו.

למה לאישה חשוב כל כך להיות יפה?

שאלה: למה נשים עסוקות כל כך במראה החיצוני שלהן? מה השורש של חשיבות המראה החיצוני של האישה בעיני עצמה ובעיני הגברים?

הנטייה של הנשים להתקשט – מקורה בשורש עליון. "להתקשט" פירושו לתקן את עצמנו בהתאם לבורא, לכוח האהבה והנתינה.

הנטייה הזו מושרשת עמוק בנפשנו. בתוכנו נמצאת "הנקודה שבלב" שמעוררת אותנו "לקשט" את הטבע האגואיסטי "המכוער" שלנו, לייפות אותו.

להיות יפה פירושו להיות דומה לבורא. אדם נעשה יפה כשמאיר בו אור הבורא.

ולמה דווקא האישה מתקשטת? כי בעולם שלנו האישה מסמלת את ה"מלכות", את שורש הבריאה. גבר ואישה, חתן וכלה – מסמלים את היחסים שבין הבורא לנברא. הנברא – אישה, הבורא – גבר.

מכאן שכל אחד מאיתנו – גם הנשים וגם הגברים – צריך ללמוד לקשט את הנשמה, ולהיות יפה!

חזרה לראש הדף
Site location tree