אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / הנקודה שבלב / שיטת התיקון
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

שיטת התיקון

אור מקיף

מיום ליום אנו מגיעים למסקנה, שכל עוד האגו ממשיך לשלוט, סוף העולם קרב ובא. שמוכרחים לבחור בחיים ובאהבה. אבל ללא עזרה, לא נוכל להתעלות מעל האגו. ככה נולדנו. לשם כך אנו זקוקים לכוח חיצוני, שלא קיים בעולמנו. לכן ניתנה לנו שיטת התיקון – הקבלה.

כוח מיוחד טמון בחכמת הקבלה, כוח שיכול ליצור בנו תכונה חדשה. כתבי הקבלה האותנטיים מתארים את טבע הבורא, את העולם העליון ואת התהליכים המתרחשים בו. בעת שאנו לומדים מהכתבים על המצבים שמנוגדים לעולם שלנו, על פעולות של אהבה ונתינה, אנו מושכים מהם כוח כלפינו.

ההקרנה הזו של המצבים העליונים כלפי מצבנו הנוכחי נקראת פעולת האור המתקן, "האור המקיף". בסופו של דבר האור המקיף גורם לנו להשתוקק לתכונת הבורא.

בעל הסולם מסביר זאת כך: "מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם… שהמה מקרבים את האדם מאוד, שיגיע לשלמותו".

("הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות קנ"ה)

בקשה להגיע לשלמות

שאלה: איך אפשר להסביר במילים פשוטות את פעולת "האור המקיף", "האור המחזיר למוטב"?

הטבע, הכוח העליון, כוח האהבה והנתינה, נמצא בחיבור בין כל חלקי הבריאה שהוא עצמו יצר, המתקיימים מתוך הרמוניה וקשר הדדי מוחלט.

אנחנו מרגישים רע כי יצאנו מהמערכת האינטגרלית הזאת. אם אנחנו רוצים להרגיש טוב, אנחנו צריכים לנסות לחזור אל המערכת הזאת שנקראת "שלמות".

איך חוזרים? כשאנחנו רוצים ומתאמצים לחזור אל המערכת, אנחנו מעוררים מתוכה כוח שמשפיע עלינו. זה נקרא שאנחנו מעוררים על עצמנו את "האור המקיף", "האור המחזיר למוטב", את הכוח שמחזיר אותנו אל תוך המערכת הכללית.

הכוח הזה פועל בהתאם לעוצמת הרצון שלנו, כלומר, באותה המידה שבה אנחנו מסוגלים לעורר, לבקש ולדרוש אותו מהמערכת.

לעבור מקטר האבולוציה למטוס

מי יכול להסביר כיצד תינוק גדל ומתבגר? מדוע הוא לא נשאר כפי שהיה אתמול? המדע יכול לומר מה מתרחש בתוך החומר, אבל הוא אינו רואה את הסיבה שנמצאת מחוץ לחומר, ודוחפת אותו להתפתח.

עזבתי את המדע לפני עשרות שנים, כי זה בדיוק מה שרציתי לדעת – מאין מגיע כוח החיות? היכן הוא נמצא? באטומים? במולקולות? במערכות כלשהן בתוך התאים? אך גיליתי שהמדע אינו חוקר את זה. ואם כך, אם איננו יודעים את העיקר ואפילו לא מנסים לגלות אותו, אז מה הוא שווה?

לפי הקבלה, על התינוק פועל אותו הכוח שפועל על כל חלק אחר בבריאה ומפתח אותה. זהו אור החיים, הכוח העליון, שפועל בבריאה ומפתח מהחומר הדומם את דרגות הצומח, החי והמְדַבֵּר. אחרת, החומר היה נשאר מת וללא כל שינוי.

את אור החיים לא ניתן לקלוט ולמדוד באמצעות מכשיר כלשהו. אנחנו רואים רק את התוצאות של פעולתו: התינוק מתפתח מיום ליום, מרגע לרגע. בעולמנו האור הזה פועל כאבולוציה טבעית. קטר האבולוציה זוחל במהירות שלו, כלומר, הכוח העליון פועל בתוך החומר ודוחף אותו למטרה שנקבעה מראש.

אם נכנסים לעולם הרוחני, ניתן לחקור כל שלב באבולוציה, אפילו את תקופת הדינוזאורים, אם הדבר יעניין אתכם פתאום – הרי כל הצורות הקודמות ידועות מראש וחייבות ללבוש את צורתן, בהתאם לשילובים השונים בין כוחות הקבלה והנתינה.

חכמת הקבלה מתארת את המצבים הבאים בהתפתחות שלנו. כשאנחנו לומדים אותה מתוך רצון להתפתח, אנחנו מזמינים את אור החיים לפעול עלינו, באופן מודע. במקרה כזה מוגדרת פעולת אור החיים עלינו כפעולת "האור המקיף". כיום האפשרות לעשות זאת נפתחת בפני כל אחד מאיתנו.
ספר הזוהר הוא נהר
היוצא מגן העדן
וזורם דרך ליבו של האדם
בלי ספר הזוהר
לא נוכל להתרכז בעולם הרוחני הפנימי
ותמיד נראה רק את התמונה החיצונית,
תמונת העולם הגשמי,
עולם התוצאות

ספר הזוהר – גשר לעולם הנסתר

הספר העיקרי בחכמת הקבלה הוא ספר הזוהר. הוא נכתב על ידי קבוצה של עשרה מקובלים גדולים; קבוצה שלא הייתה כדוגמתה בהיסטוריה.

הם יצרו גשר של שפה, מידע, רגשות, כוחות ואורות, בין ההרגשה שלנו והדרך שבה אנחנו מבינים את העולם הנגלה, לבין הבנת העולם הנסתר.

כשאנחנו לומדים את ספר הזוהר ומנסים להיכנס למצב שהמקובלים רוצים להעביר לנו, אנחנו נדמים לתינוק, שפותח את עיניו ואת פיו, וקולט בהשתוקקות את הדברים שאומרת לו אימו. הוא אינו מבין דבר, אלא רק מסתכל עליה ומביע את שמחתו בעזרת תנועות…

מתוכנו, מתוך רמה בלתי ידועה בתת המודע שלנו, יתחיל להופיע חלל חדש, עולם חדש, שיהפוך לרגיל יותר ויותר בשבילנו. כך, בהדרגה, הנסתר יתחיל להתגלות.

למעשה, הזוהר לא "נלמד", אלא "מתגלה" בהשתוקקות שלנו, בנכונות שלנו להרגיש את העולם הנסתר.

לא לחינם בכל מקום שבו המקובלים כותבים על ספר הזוהר הם אינם משתמשים בביטוי "ספר הזוהר", אלא כותבים "הספר" בלבד. הם מראים לנו בכך, שאין שום ספר אחר בעולם!
המיוחד בספר הזוהר הוא,
שביכולתו לקחת כל אדם שרק ירצה בכך,
מי שלא יהיה, היכן שיימצא,
ולהכניסו אל העולם הרוחני

היכרות עם עצמי

שאלה: יצא לי לצפות בערוץ 66 בטלוויזיה, בשיעור שהעברת לתלמידיך על ספר הזוהר וכתבי קבלה אחרים. האמת היא שלא הבנתי הרבה, אבל הרגשתי שהיה שם משהו מיוחד. האם יש טעם להמשיך לצפות בשיעורים גם כשלא מבינים?

בהחלט כן. הצפייה בשיעורים אלה מעוררת את השפעת "האור המקיף" עליך, גם מבלי שתבין שכלית את החומר הנלמד. על זה נאמר "הלב מבין".

ובכלל, כשלומדים את ספר הזוהר, פוגשים הרבה דברים שאינם מובנים לנו. אנחנו לומדים להכיר אותם בהדרגה, אבל למעשה, זה אפילו לא כל כך חשוב.

אפשר לדמות את זה לילד קטן, שרואה הרבה דברים חדשים ולא מוכרים מסביבו. הוא תוהה בכל פעם מחדש בשביל מה צריכים את זה, ובלי שיבין כיצד, הוא לומד להכיר את העולם בצורה אינסטינקטיבית, טהורה ותמימה.

אין כל צורך לפחד מכך שהחומר אינו מובן לנו ושאנחנו לא יודעים כיצד דבר אחד קשור למשנהו. צריך פשוט להקשיב, לגעת בכול, לבעור מבפנים, לרצות להבין. זוהי הדרך היחידה להכיר את העולם – את העולם שלנו ואת העולם הרוחני.

ספר הזוהר וכל כתבי הקבלה פונים לכוחות הפנימיים שנמצאים בתוכנו. הם עוזרים לנו להכיר אותם בהדרגה. לפי מידת ההתפתחות שלנו, אנחנו מקבלים הזדמנות לעבוד עם הכוחות האלה – לארגן אותם ולהשתמש בהם בצורה נכונה.

אור חסדים, בתוך ים של אור חכמה

אנו מצויים במצב קבוע שנקרא אין-סוף. הבורא רוצה למלא אותנו ללא גבול, שנבין ונרגיש מ"סוף העולם ועד סופו". הבעיה היא שאנחנו אטוּמים. חסר לנו החוש שבאמצעותו נוכל להרגיש את כלל המציאות.

יש לנו גוף שהוא מעין חוש כולל ובו חמישה חושים פרטיים, שדרכם אנו מרגישים רק את העולם הזה.

ויש חוש נוסף שאיננו מרגישים עכשיו, שנקרא "נשמה". גם בה יש חמישה חושים פרטיים הנקראים: כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות. כשנפתח את הנשמה שלנו, נרגיש דרכה את העולם הרוחני.

מה חסר לנו כדי לפתח את הנשמה ולהרגיש שאנחנו נמצאים גם עכשיו בעולם אין-סוף, שסביבנו הכול מאיר, ואין הגבלות? רק דבר אחד, "אור חסדים". אור חסדים הוא אהבה, נתינה, התעלות מעל האגו.

במונחים קבליים, אנחנו נמצאים עכשיו בים של "אור חכמה", אבל יכולים לגלות אותו רק במידה שבה אנחנו פותחים את עצמנו באור החסדים.

כשיש לחץ כלשהו מאור החכמה, ואין מצד הנשמה אור חסדים לפתוח את עצמה, להאיר – מתגלה חושך.

"הנקודה שבלב" שנמצאת בנו עתה, היא כמו טיפת זרע של הנשמה. לימוד הקבלה מביא אליה את "האור המקיף", והוא בונה בה בהדרגה את אור החסדים. כך מתפתחת הנשמה ומתמלאת באור החכמה.

תענוג אינסופי

חכמת הקבלה היא חכמה שעוסקת בקבלה. קבלה של כל השפע שנועד לנו. היא מסבירה איך לקבל ולהעביר דרכנו תענוג עצום ונצחי.

נצחי – כיוון שכשאנחנו מעבירים דרכנו את המילוי של כל הנשמות, אנחנו לא מתרוקנים. בדומה לאֵם שאוהבת את כל ילדיה, ונהנית מהמילוי שהיא מעבירה לכולם.

מטרת הבריאה היא ליהנות

שאלה: עוד לא הבנתי, מה יֵצֵא לי מאהבת הזולת?

אהבת הזולת היא לא המטרה אלא האמצעי. מטרת הבריאה היא ליהנות! אך בשביל ליהנות באמת, צריך "כלים" גדולים, כלי קיבול – רצונות גדולים ליהנות, שיתמלאו בשפע.

נוצרתי עם כלי קטן מאוד, פיצפון. אני אוכל קצת, מפסיק, לא רוצה יותר. רץ לאיזה תענוג גופני נוסף, נהנה, גמרנו. הולך לראות משהו, הסתיים... תענוגים גדולים יותר ממה שאני מקבל עכשיו, אינני יכול לקבל.

כשאני שומע שמטרת הבריאה היא ליהנות, מה אני כבר מסוגל לדמיין? שייתנו לי סטייק של אלף ק"ג? אני לא יכול... שייתנו לי תענוג כל כך גדול עד ש... עד שאתפוצץ? הכלי שלי לא מסוגל להכיל. מה אפשר לעשות?

אלה שכבר עברו את ההתפתחות הזו מסבירים, שבצורה שבה הכלי שלי תופס עכשיו שפע, לא אוכל לתפוס יותר. רק אם ארחיב אותו, אתפוס יותר.

איך מרחיבים את הכלי? על ידי רכישת כלים חיצוניים. אני מקבל ומעביר דרכי אל הכלים החיצוניים הללו אין-סוף תענוגים.

לכן "אהבת הזולת" כפי שהיא נתפסת על ידינו עתה, היא מושג מבלבל מאוד. אין כאן זולת. יש כלים שלי, שנראים לי כחיצוניים, רק כדי שאוכל שוב לצרף אותם אליי, ולעלות בכך לדרגת הבורא.

חזרה לראש הדף
Site location tree