אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / הנקודה שבלב / קצת על חכמת הקבלה

בריאת העולם

שאלה: כיצד מתייחסת הקבלה לסתירה בין בריאת העולם לפני 5,770 שנה לבין זמן המפץ הגדול?

המפץ הגדול אירע לפני כ-14 מיליארד שנה. סיבתו – ניצוץ של האור העליון הגיע לרמתו הנמוכה ביותר במעטה של אגואיזם. הניצוץ הכיל בתוכו את כל החומר והאנרגיה של העולם שלנו, שמהם התפתח אחר כך היקום כולו.

לפני כ-4.6 מיליארד שנה, כתוצאה מהתעבות מערכת השמש, נוצר כדור הארץ. במשך כמה מיליארדי שנים קרום כדור הארץ התקרר, עד שנתהוו האטמוספרה והחיים. אין שום דבר מקרי. כל הפעולות הן תוצאה של יישום המידע, שנמצא באותו ניצוץ אור ראשוני.

לאחר הטבע הדומם, הופיעו הצומח, החי והאדם. הפרשנות שניתנת לאבולוציה על פי הצורה החיצונית שאנחנו רואים – כלומר, הופעת מין שהתפתח ממין אחד, ושממנו התפתח מין נוסף – אינה נכונה.

סיבת ההופעה של כל פרט בטבע היא לפי המידע שהיה מושרש מלכתחילה בניצוץ האור. האבולוציה היא למעשה תהליך התגלות (התפתחות) של נתוני מידע (גֶנים), הנקראים בחכמת הקבלה "רשימות".

האדם התפתח מהקוף, כפי שכותב האר"י בספר "עץ החיים", לפני מאות אלפי שנים. אבל רק לפני 5,770 שנה (נכון לכתיבת שורות אלה) התעוררה לראשונה בבן אנוש "הנקודה שבלב". שמו היה "אָדָם", מלשון "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (ישעיה י"ד, י"ד), והוא שיקף את הרצון שהרגיש אדם להיות דומה לבורא.

היום שבו גילה אדם את העולם הרוחני נקרא יום "בריאת העולם". ביום זה נגעה האנושות לראשונה בעולם הרוחני, ולכן הוא הנקודה שבה מתחילה ספירת השנים העברית. לפי תכנית הבריאה, בטווח של ששת אלפים שנה כולנו מחויבים להשיג את דרגת הבורא, את "גמר תיקון" האגו האנושי.

כפר קטן, אגו גלובלי

בכל תולדות האנושות הייתה רק תקופה אחת שבה חכמת הקבלה הייתה פתוחה לכולם. זה קרה בבבל העתיקה, שהייתה "כפר קטן" שבו כל אחד יכול היה להשפיע על חיי כולם. החברה התקיימה כמערכת אחת, ולכן היה צורך בחכמת הקבלה, שמלמדת איך לממש את החוק "ואהבת לרעך כמוך".

אברהם אבינו, בן ארצם של הבבלים, קרא לקיום החוק הזה, אך רק מעטים הקשיבו לו. רק אלה שהתגלתה בהם "הנקודה שבלב" הלכו אחריו ומימשו את חכמת הקבלה. הם קראו לעצמם משום ההשתוקקות שלהם – ישראל, מלשון "ישר-אל", ישר אל תכונת הבורא.

כל השאר העדיפו לא להתחבר יחד, אלא להתרחק האחד מהשני, לכן הם התפזרו על פני כל העולם ומימשו את כל הדחפים שהאגו עורר בהם באופן טבעי מדור לדור.

קבוצת אברהם גדלה והתפתחה לממדי עם ישראל, עד שלפני 2,000 שנה התגלה בנו פתאום אגו גדול, ונפלנו מדרגת אהבת הזולת לשנאת חינם. איבדנו את תחושת החיים במערכת מאוחדת, תחושת האהבה הכללית נעלמה, והבורא נסתר מאיתנו. רק יחידי סגולה נמשכו אל גילוי הבורא, עסקו בחכמה ופיתחו אותה מדור לדור, עד שיזדקקו לה כולם.

היום, נסגר המעגל ושני הנתיבים שנפרדו בבבל העתיקה, מתמזגים. העולם שוב מגיע לתחושה של איחוד, של "כפר קטן". אגו גלובלי. אבל עכשיו כבר אין לאן לברוח... תלות הדדית בין כל האנשים דורשת את מימוש החוק "ואהבת לרעך כמוך".

חכמת הקבלה מלמדת איך להגיע לאהבת הזולת כדי לשרוד. היא מתגלה היום שוב לכולם, כדי ללמד אותנו איך לחיות בעולם החדש.

קבלה אמיתית

חכמת הקבלה הייתה נסתרת במשך אלפי שנים, דבר שהיווה קרקע פורייה להתפתחות של כל מיני תיאוריות שגויות לגביה. כיום לימוד כתבי הקבלה האותנטיים נפתח לכולם, ללא מגבלות או תנאים מוקדמים, אך חשוב לדעת שחכמת הקבלה עוסקת אך ורק בתיקון האדם.

"חכמה זו היא, לא פחות ולא יותר, רק סדר של שרשים, המשתלשלים על דרך קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם 'גילוי הבורא לנבראיו בעולם הזה' ... כלל האנושות מתחייבת בסופה, בהכרח ובחיוב מוחלט, לבוא עד לידי ההתפתחות המופלגת הזאת".

(בעל הסולם, "מהותה של חכמת הקבלה")

סולם לאין-סוף

חכמת הקבלה מלמדת אותנו שאנחנו חיים במציאות רב-שכבתית.

המציאות מחולקת לשתי רמות בסיסיות – העולם שלנו והעולם העליון, הנסתר.

העולם העליון בנוי מ-125 דרגות קיום שונות, שניצבות אחת על גבי השנייה, כמו סולם בן 125 שלבים.

כרגע, אנו מתקיימים מתחת לשלב התחתון של הסולם. "הנקודה שבלב" מעוררת אותנו לטפס אל השלב הראשון שלו.

כשנגלה שיש שלב גבוה יותר, יתעורר בנו הדחף להגיע אליו ולטפס במעלה הסולם, עד שנגיע לפסגה.

צורת ההתפתחות הזו תוביל אותנו לאין-סוף.

חכמת הנסתר

אנו חוקרים את העולם שלנו בעזרת המדע ומגלים את שהיה נסתר מאיתנו.

הידע שהמדע צובר עוזר לנו להתקיים בעולם. גם אם איננו יודעים דבר מה מתוך ניסיון החיים הפרטי שלנו, אנו סומכים על מדענים, רופאים ומומחים אחרים. אמנם המדע עוד לא גילה הכול על העולם שלנו, אבל עם הזמן חלקים נוספים מהנסתר הופכים להיות גלויים.

אך במציאות קיים חלק נוסף, עולם נסתר, עולם עליון, שהמדע לא יכול לגלות אותו. כדי להיות מסוגל לחוש את החלק הזה של המציאות, על האדם לתקן את הטבע שלו, את האגו, ולרכוש את תכונת האהבה והנתינה. רק אז הוא מתחיל לחוש את העולם הנסתר ולחקור אותו בצורה מדעית.

האמונות והדתות השונות הן תיאוריות על העולם הנסתר (על אלוקים) ועל הדברים שהעולם הזה מחייב אותנו לעשות. התיאוריות הללו מגוונות ואפילו מנוגדות זו לזו, וכולן קיימות דווקא משום שאותו חלק של המציאות נסתר מאיתנו. אף אחת מהן לא מספקת המלצות מעשיות לגילוי העולם הנסתר (גילוי האלוקים).

המקובלים הם אנשים שרכשו את תכונת האהבה והנתינה, ובאמצעותה השיגו את העולם הנסתר. הם מתארים את מבנה העולם העליון ומציעים לכל המעוניין את האפשרות לגלות אותו. הם לא מחייבים אותנו לשנות את אורחות חיינו, מפני שאין קשר בין פעולות גשמיות לבין רכישת תכונת האהבה והנתינה. לא מדובר כאן על להאמין באלוקים, אלא על גילוי הבורא.

"השאלה הזעומה" מאת בעל הסולם

הספר הבסיסי שאותו לומדים בחכמת הקבלה הוא "תלמוד עשר הספירות". בספר זה מבאר בעל הסולם את דברי האר"י החשובים להתפתחות הנשמות בדורנו.

את ההקדמה לספר, פותח בעל הסולם בהצגת ספקות שונים של אנשים לגבי לימוד קבלה. הוא לא מתייחס ישירות לספקות אלו, אלא פונה למקום אחר – אל השאלה על משמעות החיים:

"אם נשים לבנו, להשיב רק על שאלה אחת, מפורסמת מאד, בטוח אנכי, שכל השאלות והספקות, יעלמו מן האופק, ותביט אל מקומם, ואינם. והיינו, השאלה הזעומה, הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו?

כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית הייסורים והמכאובים, שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה, מי הוא הנהנה מהם? או ביתר דיוק: למי אני מהנה?

והן אמת, שכבר נלאו חוקרי הדורות, להרהר בזה. ואין צריך לומר, בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא, אפילו להעלותה על הדעת.

עם כל זה, עצם השאלה בעינה עומדת, בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים, היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחנו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא, התחבולה הידועה, דהיינו, להסחף בלי דעת, בזרמי החיים, כדאתמול".

(בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אותיות א'-ב')

חכמת הקבלה מיועדת לכל מי שלא יכול להתעלם עוד מהשאלה על משמעות החיים.