יין המשומר [יין דמנטרא]
פג) אשר חֵלב זבחימו יאכלו ישתו יֵיְן נסיכם. אשרי הם ישראל שהם קדושים, והקב"ה רוצה לקדשם. ישראל הקדושים, כל חיי עולם שיורשים, הכל תלוי בעולם הבא, בינה, משום שהוא חיים של הכל, למעלה ולמטה, והוא המקום שיין המשומר שורה שם, בקו שמאל שלה, ומשם, מן הבינה, יוצאים חיים וקדושה לכל. ויין של ישראל למטה, הוא קדוש בשביל היין של ישראל אחר למעלה, שהוא ז"א, המקבל יין המשומר מן הבינה. וזה בזה תלוי, שיַין שלמטה תלוי ומכוון כנגד יין שלמעלה. כי ישראל למעלה, ז"א, לוקח ביין חיים, הארת חכמה, הנקראת חיה. ומשום זה נקרא עץ חיים, עץ מאותו מקום שנקרא חיים, ויוצא משם חיים. וע"כ מברכים להקב"ה ביין, כי יין של ישראל למטה, הוא כמו זה היין של מעלה.
פד) עובד עכו"ם, שהוא טמא, ומי שיקרב אליו יטמא, כשיקרב ויגע ביין של ישראל, נטמא היין ואסור לשתותו. כל שכן היין עצמו, שהוא עושה, הוא טמא. כי היין שלהם הוא מבחינת הס"א, שהם ממשיכים יין המשכר, המשכת הארת החכמה מן השמאל ממעלה למטה, שהוא טומאה חמורה המזין את הקליפות. משא"כ יין המשומר, יין של ישראל העליון, ז"א, נמשך ממטה למעלה. וע"כ, אל תאמר שזה בלבד, יין של ישראל למטה הוא כעין של מעלה, אלא כל מה שעושים ישראל למטה, הכל הוא כעין דוגמא של מעלה, כל שכן יין העומד במקום עליון, בדומה ליין המשומר.
פה) משום זה, ישראל שותים יין של ישראל, שנעשה כראוי בקדושה. כעין ישראל למעלה, ז"א, ששותה ומשתרש ומתברך ביין ההוא העליון הקדוש, הנמשך מן הבינה ממטה למעלה. ואינם שותים יין שנעשה בטומאה ומצד הטומאה. כי בו שורה רוח הטומאה, ומי ששותה אותו נטמא רוחו, והוא נטמא. ואין הוא מצד ישראל, ואין לו חלק לעולם הבא. כי עולם הבא, שהוא בינה, שם הוא יין המשומר, הנמשך ממטה למעלה.
פו) וע"כ ישראל הקדושים צריכים לשמור זה יותר מהכל, משום שנקשר במקום של עוה"ב. ומשום זה ביין מתברך הקב"היותר מבכל, משום שהוא משמח צד שמאל דז"א, מכח יין המשומר שממשיך לו מבינה, ובתוך שמחתו נכלל בימין דז"א, והחסדים שבימין, נכללים מהארת חכמה שבשמאל. וכשנעשה הכל ימין בז"א, שהימין מתגבר בו, אז השם הקדוש, המלכות, בשמחה והברכות נמצאות בכל העולמות. ובהמעשה שלמטה בשתיית היין, מתעורר המעשה שלמעלה, שהארת החכמה, יין המשומר, נמשך מבינה לקו השמאל דז"א, כמ"ש, שתו ושִׁיכרו דודים. וע"כ מזמנים יין למטה, כנגד יין שלמעלה.
פז) ומשום שהוא יין המשומר למעלה בבינה, צריכים לשמור אותו למטה ממגע נכרי, וכל השמירה שלו הוא קדושה לישראל, ומי שפוגם אותו למטה בצד הטומאה, יטְמא הוא בעולם הזה, ואין לו חלק לעולם הבא, בינה, ששם המקום שיין המשומר ההוא שורה בו. וכיון שהוא לא שמר היין למטה, אינו משומר לעולם הבא. הוא טימא את היין, יטמאו אותו בעולם ההוא, ולא יהיה לו חלק ביין ההוא של עולם הבא. אשרי הם ישראל, המקדשים עצמם בקדושה עליונה, ושומרים מה שצריך להיות משומר, ומקדשים את המלך בשמירה עליונה הזו. אשרי הם בעולם הזה ובעולם הבא.