אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בא / וַיָּרַח את ריח בגדיו

וַיָּרַח את ריח בגדיו

קמח) וַיָּרַח את ריח בגדיו... ריח בני כריח שדה. משמע שהלבושים היו מעלים ריח טוב שלא נעדר מהם לעולם ריח ההוא. כתוב ריח בגדיו. וכתוב, ריח בני. ולא אמר ריח הבגדים, אלא ריח בני. כיון שנכנס יעקב, נכנס עמו גן עדן. ואותם הבגדים היו של אדם הראשון. שכתוב, ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם והוציאם מגן עדן.

קמט) ואם תאמר, שכתוב, ויתפרו עלה תאנה, ומהם היו הכתנות עור, שעשה להם ה'. אם כן למה כתוב, ויעש ה' אלקים, הלא תפרו מעצמם? וכתוב, כתנות עור, הרי לא היו אלא עלה תאנה? אלא כתרגומו של כתנות עור, יקר הלבושים. והיו מעלים ריח מן הבשמים שבעדן.

קנ) בשם מלא נעשו. שכתוב, ויעש הויה אלקים, שהוא שם מלא. מה שלא נעשו בו שמים וארץ, שבהם כתוב אלקים בלבד. אבל כתוב, ביום עשות הויה אלקים ארץ ושמים? לא קשה זה, כי כשנעשו, לא נעשו בשם מלא. וכשהתקיימו, בשם מלא התקיימו. והכתוב, ביום עשות ה' אלקים, נאמר לקיום.

קנא) ומה שאמרו, שאלו הלבושים באו לאותו רשע עשו, שלקחם מן נמרוד. וקשה הדבר: הרי כתוב, לאדם ולאשתו. שעשה לבושים לאדם ולבושים לחוה. ומה נעשה עם הלבושים של חוה? אם כן, במה נקברו? היעלה על דעתך, שהם עזבו והשליכו מעצמם זהר העליון שנתן להם הקב"ה?

קנב) אלא, אֵלו הלבושים שהתלבשו בהם אדם וחוה, לא התלבש בהם אדם אחר. כי באלו הלבושים היו דומים כעין של מעלה. ואם יעלה על דעתך, שהתלבשו בהם מעצמם, כתוב, וילבישם. שהקב"ה הלביש אותם. אשרי חלקם.

קנג) ה' אלקַי גדלת מאד, הוד והדר לבשת. וכתוב, הוד והדר לפניו. וכתוב, עוטה אור כַּשַּׂלְמָה. כיון שהתלבש, ברא העולם. מלמד שהתעטף הקב"ה באור וברא את השמים. וכעין התלבשות זה היו הבגדים של אדה"ר. החמודות פירושו בגדי מלכות, במשי וזהב, ודרך העולם הוא לגנוז אותם בבשמים וריחות, בשביל יקר הלבושים.

קנד) וירח את ריח בגדיו בתחילה. שהיה חושב שמהם בא הריח. וכשהרגיש, אמר, ראה ריח בני, כי ידע שבו תלוי הדבר, שבשבילו עלה הריח, ולא מן הלבושים. כריח שדה אשר ברכוֹ ה'. וכי מאין היה יודע יצחק, ריח שדה אשר ברכוֹ ה'?

קנה) אלא ב' דברים הם והכל הוא אחד. שכתוב, ויצא יצחק לָשׂוּחַ בשדה לפנות עֶרב. והוא אחד עִם, השדה אשר ברכו ה'. וכי לא היה לו בית או מקום אחר להתפלל. אלא אותו השדה היה, אשר קנה אברהם סמוך למערת המכפלה, שכתוב, השדה אשר קנה אברהם מאת בני חֵת. ובשעה שהיה יצחק בא אל השדה, ראה השכינה עליו, והעלה ריחות עליונות קדושות. ומשום זה היה מתפלל שם, וקבע אותו למקום תפלה.

קנו) למה אברהם לא התפלל שם, בשדה מערת המכפלה, כמו יצחק? משום שקביעות של אתר אחר היתה לו בתחלה, ודבר אחר של ריח ראה בהר המוריה. שֶׁלָּמָּה נקרא הר המוריה, על שם המור הטוב שהיה שם.

קנז) והכל היה אצל יעקב, כי מלבד הריח שלו, גם ג"ע נכנס עמו, וע"כ ברכו. וע"כ לא תלה הדבר בלבושים, אלא ביעקב ממש. שראה שבו תלוי דבר הריח. והוא ראוי וזכותו עולה להתברך. ונכנס עמו הגן עדן. ומשום זה, כשהתרעם עשו, אמר גם, ברוך יהיה.

קנח) לא היה התורה צריך לכתוב, אלא, מהחדש הזה לכם. משום שהוא תחילת שליטת הלבנה. וע"כ היתה התורה צריכה להתחיל לכתוב מכאן. כי בהקב"ה נקשר הדבר. כי הלבנה היא המלכות, שבשלמותה מתיחדת עם הקב"ה. וע"כ היה צריך התורה להתחיל בתחילת שלמות הלבנה, שהוא, החדש הזה לכם ראש חדשים.

קנט) ולא קשה, שלא כתוב, זאת, החדש הזאת. כי שם הלבנה הוא זאת. כי זה וזאת מתקשרים יחד. ובמקום שיש זכר ונקבה ביחד, אין השבח אלא לזכר. וע"כ אומר, החדש הזה, ולא, זאת. וע"כ אומר, ראשון הוא לכם לחדשי השנה. לחדשי השנה, ללמד, שסובב על המלכות, הנקראת שנה. אלא תלה השבח בזכר. כתוב, לכם לכם. שמכְּפִילוּת לכם, נשמע יותר, שהוא רק לישראל, ולא לשאר העמים. כמ"ש, כי חֵלֶק ה' עַמּוֹ. התקשרות הזאת של החדש, הוא לכם ולא לשאר העמים.

חזרה לראש הדף
Site location tree