קדש לי כל בכור
קצז) קַדֶּשׁ לי כל בכור. מצוה זו היא לקדש בכור בהמה. ועם הארץ צריך ב' דברים, אחד, שיהיה פדוי מתחת הממשלה של יצר הרע, שהוא אדונו. כעין שאמר יעקב לעשו, יעבור נא אדוני לפני עבדו, בעוה"ז. הוא אדוֹן מצד העוונות הרבים שעל הגוף. כמו שבארנוהו, הרשע, יצר הרע שופטו, הצדיק, יצר הטוב שופטו, בינוני, זה וזה שופטו. בינוני, היינו אח של יצר הרע ואח של יצר הטוב. כמ"ש, אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶר לָךְ.
קצח) וכשהזכיות מרובות, הרוח שובר שתי משמרות של הלילה, שהם חמור נועֵר, כלבים צועקים ועולה למשמרת הג' של השחר, שבו אדם, אשה מספרת עם בעלה. וחזר האדם להיות אדון על כל הבריות. כמ"ש, ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה. ועולה למדרגת אדם, שנאמר בו, וּרדו בדגת הים ובעוף השמים... ומוראכם וחִיתכם. וזהו דבר הב', שעם הארץ צריך להגיע אליו.
קצט) וכשהזכויות בינוניות, ויאבק איש עמו. שהזכויות והעבירות מתאבקות לערוך מלחמה. מצד הזכויות כתוב, וַיַּרְא כי לא יכול לו. ומצד העבירות כתוב, ויגע בכף ירכו בגיד הַנָּשֶׁה. נשה לשון, כי נַשַּׁנִי אלקים את כל עמלי. והוא לשון נְשִׁיָה, שהוא מָדוֹר אחד מאלו שבע ארצות. מי שיורד לשם, נשכח ממנו התורה.