אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בא / התפילין

התפילין

רלא) מצוה זו היא מצוה, הנקראת באופן אחר, שאינה נקראת מצוה, אלא קדושה. ואלו הם תפלין, תפלה של יד ותפלה של ראש, שהם תקון פאר ויופי של המראות העליונות. וע"כ נקראים, טוֹטָפוֹת, כמש"א, ישראל אשר בְּךָ אֶתְפָּאָר.

רלב) וכתוב, כי נער ישראל וָאׂהֲבֵהוּ. הוא ישראל זוטא, ז"א במוחין דקטנות. וכתוב, שמע ישראל, הוא ישראל סבא, בינה במוחין דגדלות, שהוא יופי של המראות, למעלה בבינה, ולמטה במלכות. ומפרש, איך באים המוחין דיש"ס למטה. ואומר, יוסף, יסוד דז"א, הנושא של מסך דחירק שבקו אמצעי, עולה למעלה לבינה, ומתעטר שם, בב' מראות לבן ואדום שבב' קוים דבינה, על ידי הכרעתו בב' קוים דבינה, בסוד שלושה יוצאים מאחד, אחד עומד בשלושתם. ומטרם שעלה לבינה נקרא נער, ואחר שנתעטר במוחין דבינה נקרא צדיק. כמה יפות בו המראות לִרְאוֹת. וזה סוד, ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה. הוא יפה בשני צדדים, ימין ושמאל. בשתי מדרגות, חכמה וחסדים. בשתי מראות, לבן ואדום. למעלה בבינה ולמטה בזו"ן. כי אחר שמכריע בבינה יורד ומכריע בזו"ן.

רלג) ועשית הישר והטוב: הישר הוא תפילה של יד, המלכות, להמשיך לה בתפילה של ראש, ז"א, שיתיחדו כאחד. ותפילה של יד מקדימים להניחה לתפילין של ראש. וצריך שלא יהיה פירוד ביניהם.

רלד) מי שמתעטר בתפילין, עומד כעין העליון בב' סודות שאמרנו ביוסף, שנקרא נער ונקרא צדיק, בסוד עבד נאמן, ובסוד בן יחיד. ואלו הם תפילה של יד, נער ועבד נאמן, ותפילה של ראש, צדיק ובן יחיד. ושניהם הם כלל אחד.

רלה) ד' פרשיות שבתפלין הם בד' בתים בתפילה של ראש. וכמו שהם ד' בתים בתפילה של ראש, כן הם כולם בתפילה של יד בבית אחד. כי בתפילה של יד, שהיא המלכות, אין לה מעצמה כלום, אלא מה שמקבלת מלמעלה, מז"א. וכיון שמקבלתם בבת אחת, ע"כ אין לה אלא בית אחד. אבל ז"א מקבלם בזה אחר זה. ע"כ הם בד' בתים.
וזש"כ, כל הנחלים הולכים אל הים. שהנחלים, שהם השפע מז"א, הולכים אל המלכות, שנקראת ים. ומשום שמקבלתם מלמעלה מבינה, היא נקראת תפילה, ומתקדשת מקדושתם ונקראת קדושה. כי מוחין דבינה נקרא קדושה. ונקרא תפילה. ואז נקראת המלכות, מלכות שמים השלמה.

רלו) ד' פרשיות. אבל פרשה ראשונה, קַדֶּשׁ לי כל בכור, חכמה, סוד עליון, הכולל כל ד' בתים, חו"ב תו"מ, בסוד אור העליון, חכמה, היוצא מֵאָיִן, כתר, הנקרא אָיִּן. כי ד' הפרשיות, חו"ב תו"מ, כל אחת כולל את כולן. ויש בכל אחת חו"ב תו"מ.

רלז) וכל אלו הארבע חו"ב תו"מ, נרמזו כאן בפרשה הראשונה, קַדֶּשׁ. כי קַדֶּשׁ היא קדושה העליונה, סוד חכמה העליונה, הנקראת קדושה, שמשם התקדש הכל בסוד הגניזו העליונה, הנקראת קדש. לִי. היא בינה, סוד עולם העליון, היכל הפנימי. כָל. החסד, בין למעלה ובין למטה, ת"ת מבחינת החסד. בְּכוֹר. זהו בן בכור, שכתוב, בני בכורי ישראל, ת"ת. ובן בכור הזה כולל כל הצדדים, וכל המראות, שכולל עמו גם המלכות. ובזה כולל הכתוב, כל הארבע, חו"ב תו"מ, בסוד החכמה העליונה, שהוא פרשה ראשונה. אבל זה הוא בדרך כלל, לדעת שהכל כלול בזה. אבל בדרך פרט, כל אחת בפני עצמה, הוא כנגד ספירה מיוחדת, וזה היא פרשה ראשונה, הכולל שאר הפרשות.

רלח) פרשה השניה, והיה כי יביאך. זו היא בינה. כי בפרשה זו יש יציאת מצרים, שהיתה מצד היובֵל, שהיא בינה. ועל כן התחלה שלה, והיה. כי מלה זו היא ביובֵל. ומשום זה השם שלה, והיה, כי אין לשון והיה, שהוא לשון עתיד, אלא במקום זה, בבינה, שפירושו, שהוא עתיד להיות נמשך למטה ולהאיר את המאורות, שהם זו"ן, ולהמצא במדרגה התחתונה, שהיא מלכות. ומשום שהיא מאירה בדרך נסתר, אינה נקראת בגלוי בשם, והיה, אלא שנמסר לחכמים לדעת. וע"כ נרשם הבינה בשם הקדוש במלה, והיה.
כי אע"פ שהמוחין דחכמה מתגלים בבינה, בסוד בינה החוזרת להיות חכמה, עם כל זה בבינה עצמה הם נעלמים ואינם מאירים. אלא שמבינה הם נמשכים לז"א, ומז"א למלכות, ובמלכות הם מתגלים ומאירים. וע"כ נקראת הבינה בשם של עתיד, כמו אהיה. וכן, והיה, כי במקומה אינה מאירה, אלא במקום המלכות היא עתידה להתגלות.

רלט) פרשה השלישית שהיא שמע, היא סוד הימין, הנקרא חסד עליון. פירוש, הדעת, קו האמצעי המכריע בין ב' הקוים חכמה ובינה, הוא נחלק לימין ושמאל, שהימין שבו הוא חסד עליון, ת"ת, והשמאל שבו הוא דינים, מלכות. ופרשה ג', היא כנגד החסד שבדעת, שהוא ת"ת. ופרשה ד', היא כנגד הגבורה שבדעת, שהיא מלכות.
שהדעת מיחד יחוד כל לד' צדדים, בסוד ג' קוים, ומלכות המקבלתם. והקב"ה מסדר בו סדר כל העולם, שכל העולם מתקיים על ידו. וזהו המתפשט בכל הצדדים. ואפילו לתוך תהומות התחתונים, בסוד דעת המתפשט לתחתונים. ובו ברא הקב"ה את העולם, כשהתעטף בעטוף של אור. וזהו המייחד את היחוד. כי הוא קו האמצעי, המייחד ב' הקוים ימין ושמאל, שהם חכמה ובינה. ומשום זה, שמע, סמוך אל, והיה. כי, והיה, היא בינה. ושמע, היא דעת המכריע בין חכמה ובינה.

רמ) יחוד של כל יום הוא יחוד לדעת, ולשום כונתו. יחוד של כל יום, הוא שמע ישראל ה' אלקינו ה'. וכולם הם אחד. וע"כ נקרא אחד. הרי שלשה שמות הם, ואיך הם אחד?

רמא) אלא במראה של רוח הקודש נודע, שג' קוים המרומזים בה' אלקינו ה', הם אחד, וזהו סוד הקול שנשמע, שקול הוא אחד. ובו ג' בחינות, אש רוח ומים, וכולם אחד בסוד הקול. אף כאן, ה' אלקינו ה' הם אחד. ג' בחינות והן אחד.
ז"א, רוח וקו אמצעי. בשעה שעולֶה לבינה, הנקראת אוזן, ומכריע בין ב' הקוים ימין ושמאל אשר שם, הנקראים מים ואש, מתיחדים בו ב' הקוים מים ואש, ונקרא קול הנשמע. ועל ידו נפתחו האורות דבינה ונשמעים לחוץ, שמתפשטים לחוץ, כי כולל בתוכו כל ג' הקוים, המכונים אש רוח ומים. וג' קוים האלו אינם יכולים להאיר זה בלי זה, אלא בבת אחת, כי קו ימין בלי שמאל חסר ג"ר, ושמאל בלי ימין הוא חכמה בלי חסדים שאינה יכולה להאיר, ובלי קו האמצעי אין השמאל מתיחד בימין, הרי שג' הקוים תלוים זה בזה, ואינם מאירים רק בבת אחת.
ובסוד הקול, נעשו כל הג' אחד. ואם היה חסר אחד מהם, לא היה הקול נשמע. ועל דרך זה נבחן אבא לקו ימין, ואמא לקו שמאל, וז"א עולה ומכריע ביניהם בסוד קו האמצעי. וז"ש, אף כאן, ה' אלקינו ה' אחד, כי ה' הוא אבא וקו ימין. אלקינו אמא וקו שמאל. ה' ז"א קו האמצעי, המכריע בין אבא ואמא. וכיון שהם ג' קוים, הרי גם הם אינם מאירים זה בלי זה אלא בבת אחת.

רמב) וזה הוא קול, שעושה האדם בסוד היחוד, לשום כונתו ביחוד כל המדרגות, מן אין סוף עד סוף הכל. ביחוד קול הזה, שהוא עושה באלו ג' הקוים, שהם אחד. וזהו היחוד שבכל יום, שנתגלה בסוד רוח הקודש.

רמג) וכמה אופנים של יחוד נאמרו, וכולם אמת. מי שעושה יחוד זה, עושה טוב. ומי שעושה יחוד זה, עושה טוב. אבל יחוד הזה, שאנו מעוררים מלמטה, בסוד הקול, שהוא אחד, זה בירורו של שמע בכלל, הכולל בתוכו כל ג' הקוים, בסוד ה' אלקינו ה'. אבל חוץ מזה הוא פרט, שפרשת שמע הוא רק פרט אחד, ז"א, ימין של הדעת.

רמד) פרשה הרביעית, דין הקשה, המלכות, השמאל של הדעת, שכתוב, הִשָּׁמְרוּ לכם, לשון דין. אלו הם ד' פרשיות של תפלין של ראש, שהם בד' בתים. ותפלין של יד הם ג"כ ד' פרשיות, אלא שהם בבית אחד. וכבר הערנו בהם שכולם הם סוד אחד.

רמה) הקשר של התפלין של ראש הוא בצורת ד'. ועל זה כתוב, וראיתָ את אֲחׂרָי. וע"כ הקשר הוא לאחור. ושם נקשר הכל בקשר אחד. כי הקשר רומז על מוחין דאחורים, הנמשכים מקו שמאל, מטרם שנתחבר עם הימין, שהיא חכמה בלי חסדים, שאינה יכולה להאיר. אבל במוחין דגדלות, שע"י קו האמצעי התחבר השמאל עם הימין, והחכמה שבו התלבשה בחסדים שבימין, נמצאת החכמה דקו שמאל שהיתה באחורים, יכולה עתה להאיר לתחתונים, כיון שהתלבשה בחסדים. כמ"ש, וראיתָ את אחורָי. כי ראיה היא חכמה. שמקורה היא בקו שמאל, בסוד האחורים. וע"כ הקשר הוא בצורת ד', מלשון דלה ועניה. כי מטרם שהתלבשה בחסדים היתה דלה ועניה.

רמו) המלכות, כשמניחה אלו תפלין של יד להתקשר בז"א, יש קשר אחר של תפלין של יד, שהוא בצורת י', ברית הקדוש, היסוד שהמלכות מתקשרת בו. אשרי הם ישראל היודעים סוד הזה. וצריך האדם להניחם בכל יום, להיות בצורה העליונה. ועליו כתוב, וְרָאוּ כל עמי הארץ, כי שם ה' נקרא עליך, ויראו מִמֶּךָּ. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.

חזרה לראש הדף
Site location tree