אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת מקץ / אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת

אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת

נח) פרעה רצה לנסות את יוסף, החליף לו דברי החלום, ויוסף, משום שהיה מכיר במדרגות המרומזות בחלומו, הסתכל בכל דבר ודבר, ואמר, כך ראית, וסידר כל דבר ודבר כראוי.

נט) ויאמר... אַחֲרֵי הודיע אלקים, פירושו, אחֲרַי היית, באותה שעה שחלמתי החלום הייתָ נמצא שמה. ומשום זה אמר, את כל זאת. ידעת איך היה החלום, וידעת פתרונו.

ס) אם כן, אמר יוסף הכול, החלום והפתרון, כמו דניאל, שאמר החלום ופתרונו? אין זה כְּזה. יוסף הסתכל מתוך דברי פרעה, שהיה אומר דברי החלום במדרגות ידועות, וראה שהוא טעה, כי דבריו לא היו באותו הסדר שנוהג באותן המדרגות של החלום. ואמר לו, לא כך ראית אלא כך, כי המדרגות באות כסדרן. אבל דניאל, לא הסתכל מתוך דברי נבוכדנצר כלום, והכל אמר לו, את החלום ופתרונו.

סא) דניאל נקרא חֵיזוּ. הנוקבא הנקראת לילה, והיא מראָה, שפירושו הארת חכמה. ולפי שאין הארת חכמה בשום פרצוף זולתה, ע"כ נקראת הנוקבא מראה, או חֵיזוּ. ולפי זה השם לילה הוא חֵיזוּ. חֵיזוּ מן חֵיזוּ, המלאך גבריאל, שבחינת החֵיזוּ שבו נמשך מחֵיזוּ, שהיא הנוקבא.

סב) וּכְמַרְאֵה הַמַּרְאֶה... וּמַרְאוֹת כַּמַּרְאֶה אשר ראיתי. כל אלו הַמַּרְאוֹת שבמקרא הזה הם שש מדרגות. וּכְמַרְאֵה הַמַּרְאֶה הן שתים, וּמַרְאוֹת לשון רבים, הן ג"כ שתים, והן ארבע. כַּמַּרְאֶה ראיתי, הן שתים, והן שש מַראות. שש הספירות חג"ת נה"י של הנוקבא.
גבריאל, יש לו מראָה, שנראים בה הגוונים של מעלה, שהם שש מַראות שבנוקבא. והן נראות בחֵיזוּ הזו, שהוא גבריאל, הנקרא חֵיזוּ מן חֵיזוּ. ויש חֵיזוּ לחֵיזוּ, וחֵיזוּ לחֵיזוּ, זה על זה. כלומר, שיש בחֵיזוּ לחֵיזוּ, שהוא גבריאל, הרבה מדרגות הנבחנות כל אחת לחֵיזוּ דחֵיזוּ. שפירושו, מראה ממראה העליונה, שהיא הנוקבא. שהן שש בחינות חֵיזוּ דחֵיזוּ, זה על זה, הנמשכות משש מראות שבנוקבא. וכולן נמצאות במדרגות חג"ת נה"י, ושולטות, ובהם נפתרים כל החלומות שבעולם. ואלו הן כעין שלמעלה מהן, כעין שש מראות שבנוקבא.

סג) ומשום זה, כי אחת מאלו המדרגות גילה לו החלום ופתרונו. אבל יוסף, מתוך דבריו של פרעה, הסתכל במדרגות העליונות, שהחלום הראה עליהן, ואמר פתרונו לפרעה.

סד) והפקיד אותו על כל ארץ מצרים משום שהקב"ה מִשֶׁלוֹ. מִשֶׁל יוסף נתן לו, הפה שלא נשק לעבירה, כתוב, ועל פיך יִשק כל עמי. היד, שלא קָרב לעבירה, כמ"ש, ויתן אותה על יד יוסף. צוואר, שלא קָרב לעבירה, כמ"ש, וַיָּשֶׂם רביד הזהב על צווארו. הגוף, שלא קָרב לעבירה, וילבש אותו בגדי שֵש. רגל שלא רכב על עבירה, כתוב, וַיַּרְכֵּב אותו במרכבת הַמִּשְׁנֶה. המחשבה, שלא חָשַׁב בעבירה, נקרא נבון וחכם. הלב, שלא הרהר בעבירה, ויקראו לפניו אַבְרֵךְ. והכול קיבל מִשֶׁלוֹ.

סה) ויצא... ויעבר בכל ארץ מצרים. מה הטעם, ויעבור בכל ארץ מצרים? כדי למשול עליהם, שהיו מכריזים לפניו כך, כי קראו לפניו אַבְרֵךְ. ועוד, כדי לקבץ תבואה בכל מקום ומקום, כי אוכל שְׂדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה, ולא נתן תבואת מקום זה במקום אחר, כדי שלא תרקב. כי מִטֶּבַע כל מקום, ששומר על הפירות שגדלו בו.

סו) כל מה שעשה הקב"ה, הכול הוא לגלגֵל גִלגוּלים. לגלגֵל ולהקדים סבות לטובת ישראל, משום שרצה לקיים הבטחתו. כשברא הקב"ה את העולם, הביא מתחילה כל מה שצריך העולם, ואחר כך הביא את האדם לעולם, ומצא לו מזונות.

סז) הקב"ה אמר לאברהם, יָדוֹעַ תדע... ואחרי כן יֵצְאוּ ברכוש גדול. כשבא יוסף למצרים לא נמצא בה רכוש גדול. גלגל הקב"ה גלגולים, והביא רעב על העולם, וכל העולם הביאו כסף וזהב למצרים, ונתמלא כל ארץ מצרים כסף וזהב. ואחר שנתקן רכוש גדול בכל השיעור, הביא את יעקב למצרים.

סח) כי כך דרכיו של הקב"ה, שבתחילה בורא הרפואה, ואחר כך הוא מַכֶּה. בתחילה התקין רכוש גדול במצרים, ואחר כך הביא אותם לגָלוּת. ועל זה גִלגֵל גִלגוּלים והביא רעב על כל העולם, כדי שיהיו מביאים כסף וזהב של כל העולם למצרים.

סט) בשביל יוסף, שהיה צדיק, גרם, שיקבלו ישראל עושר, כסף וזהב, שכתוב, ויוציאם בכסף וזהב. ומידו של הצדיק בא זה לישראל. והכול לזכוֹת אותם לעולם הבא.

ע) רְאה חיים עם אשָּׁה. מקרא זה בסוד עליון הוא. רְאֵה חיים, הוא חיים של עולם הבא, כי אשרי הוא האדם הזוכה בו כראוי להיות.

עא) עם אשָּׁה אשר אהבת. זו היא כנסת ישראל, שהיא הנוקבא, משום שבה כתוב אהבה, שכתוב, ואהבת עולם אהבתיךְ. מתי? הוא בעת שצד הימין אוחז בה, שכתוב, על כן משכתיך חסד. וחסד, הוא צד ימין.

עב) כל ימֵי חיי הֶבלךָ. משום שנוקבא בגדלותה הנקראת כנסת ישראל, נקשרה בחיים, בבינה, עולם ששורים בו חיים. כי עולם הזה, שהוא הנוקבא, אין חיים שורים בו מבחינת עצמותה, וע"כ נקרא חיי הבל, משום שהוא תחת השמש, ז"א, וצריך לקבל ממנו. ואין אורותיו של השמש מגיעים כאן לעולם הזה. ונסתלקו מן העולם ביום שנחרב בית המקדש, שכתוב, חָשַׁך השֶּׁמשׁ בּצאתוֹ, שאורו עלה למעלה, ואינו מאיר למטה, כמ"ש, הצדיק אבד, שהוא היסוד דז"א, המשפיע לעולם הזה, שהיא הנוקבא. ולפיכך צריכים להמשיך לה חיים מבינה, כמ"ש, רְאֵה חיים.

עג) כי הוא חֶלקךָ בַּחיים. זה הוא זווג השמש, ז"א, עם הלבנה, הנוקבא. כי הנוקבא נקראת חלק, ואור השמש, חיים. וצריכים לבוא השמש בלבנה והלבנה בשמש, שלא להפריד ביניהם. וזה הוא חלקו של האדם, שיגרום במעשיו את זווג העליון, לבוא בהם לעולם הבא.

עד) מה כתוב אחריו, כל אשר תמצא ידךָ לעשות בְּכוֹחֲךָ עשה. וכי הוּתרה הרצועה, שאין עוד פחד מרצועה המָעֲנֶשֶת, שיוכל האדם לעשות כל מה שיכול? ומשיב, לעשות בְּכוֹחֲךָ כתוב. בְּכוֹחֲךָ, זה הוא נשמתו של האדם, שהוא כוֹחוֹ של האדם, לִזכות לעולם הזה ולעולם הבא. כל אשר תמצא ידךָ בכוח נשמתךָ לעשות מעשים טובים, תעשה ואל תִתְעצל, כי אז תזכה לב' העולמות.

עה) פירוש אחר, בְּכוֹחֲךָ, זו היא האשה, שהיא כנסת ישראל, שהיא הכוח להתגבר בה, בעולם הזה ובעולם הבא. וצריך האדם לזכות בעולם הזה באותו הכוח, כדי שיתגבר בה בעולם הבא. ושיעור הכתוב, כל אשר תמצא ידך בְּכוֹחֲךָ, היא הנוקבא, לעשות מעשים טובים בעולם הזה, עשה, ותזכה לעולם הבא.

עו) וצריכים להתגבר במעשים טובים בעולם הזה, משום, שלאחר שהאדם יוצא מעולם הזה, אין בו כוח לעשות משהו, שיאמר, עתה, מכאן ולהלאה, אעשה מעשים טובים, כי ודאי, אין מעשה וחשבון ודעת. ואם לא זכה האדם בעולם הזה, לא יזכה אחר כך בעולם הבא. ומי שלא הכין צֵדה לדרך ללכת מעולם הזה, לא יׂאכל בעולם הבא. ויש מעשים טובים, שעושה האדם בעולם הזה, שאוֹכֵל מהם כאן בעוה"ז, וכל השכר נשאר לעולם הבא, לִיזוֹן מהם.

עז) יוסף זכה בעולם הזה וזכה בעולם הבא, משום שרצה להתייחד באשה יְרֵאַת ה', שהיא הנוקבא, שהיא עולם הזה, כמ"ש, וחטאתי לאלקים, שהוא הנוקבא, הנקראת אלקים. ומשום זה זכה למשול בעולם הזה, וזיכה את ישראל.

עח) וילקט יוסף. כי אותו הנהר, הנמשך ויוצא מעדן, יסוד, הנקרא יוסף, מלקט הכול, שהוא כלול ומקבל מכל הספירות, וכל העשירות נמצא בו. כמ"ש, ויתן אותם אלקים בִּרְקִיעַ השמים, כי היסוד נקרא רקיע, המאיר לארץ, הנוקבא. והכול הוא כמו שראוי להיות, כי ודאי שיוסף, יסוד, היה צריך למשול על המלכות, הנוקבא, ולהשפיע לה.

עט) מהו מרכבת הַמִּשְׁנֶה? הקב"ה עשה את הצדיק, מושל, משום שממנו נִיזון העולם, שהוא הנוקבא, וממנו הוא צריך להיות נִיזון. להקב"ה יש מרכבה עליונה, חגת"מ שמחזה ולמעלה דז"א, ויש לו מרכבה תחתונה, הנוקבא. והמרכבה התחתונה נקראת מרכבת הַמִּשְׁנֶה. ויוסף נקרא צדיק, יסוד, וראוי לו להיות רוֹכב על מרכבת הַמִּשְׁנֶה.

פ) ויקראו לפניו אַבְרֵךְ. אַבְרֵךְ, הוא ההתקשרות שנקשר השמש בלבנה, יסוד, המייחד ז"א ונוקביה. והכול כורעים כנגד מקום זה, כי כוונת הכריעות שבתפילה הן בסוד היסוד, שנקרא ברוך. וע"ש הכריעות קראו לפניו אַבְרֵךְ, שהוא מלשון, וַיַּבְרֵךְ את הגמלים. ונתון אותו על כל העולם, שהוא הנוקבא. וכל בני העולם מודים לו על השפע שמשפיע להם. וע"כ, הכול הוא בסוד העליון.

פא) הקב"ה עשה מלכות הארץ כעין מלכות הרקיע, והכול עשה זה כנגד זה, שכל מה שיש בארץ, יש לו כנגדו שורש ברקיע. וכל מה שנעשה בארץ, היה לפני הקב"ה בתחילה, למעלה ברקיע. מלכות הקדושה לא קבלה מלכות שלמה, עד שנתחברה באבות, כי הקב"ה עשה את מלכות העליונה שתאיר מסוד האבות.

פב) וכאשר ירד יוסף הצדיק למצרים תחילה, המשיך עמו אחר כך את השכינה, כי השכינה אינה הולכת אלא אחר הצדיק. ועל כן נמשך יוסף תחילה למצרים, וקבל כל עשירות שבעולם כראוי. ואחר כך ירדה השכינה למצרים, וכל השבטים עמה.

פג) ומשום זה יוסף, ששמר את הברית קודש, זכה להתעטר במקומו, שנעשה מרכבה ליסוד דז"א. וזכה למלכות של מעלה, ולמלכות של מטה. ועל כן כל מי ששומר ברית קודש, הוא כאלו קיים תורה הקדושה כולה. כי הברית שקולה כנגד כל התורה.

חזרה לראש הדף
Site location tree