וַיקח מאתם את שמעון
קסה) וַיקח מאתם את שמעון. כדי שלא יקטרג עליו עם לוי. כי שמעון ולוי, כשמתחברים שניהם, הם יכולים לקטרג. ויאסור אותו לעיניהם. ורק לעיניהם אסרו, ואחר שיצאו, היה מאכיל ומשקה אותו.
קסו) ואם תאמר, שרצונו של יוסף היה, משום שכתוב, אם רעֵב שונאך האכילהו לָחֶם. שעל כן האכיל והשקה את שמעון, שהיה שונאו. אם כן, יוסף שהיה צדיק, איך עשה כזאת? שהרי כתוב, כי גחלים אתה חׂתֶה על ראשו וה' ישלם לך. ואין זה דרכו של צדיק לנקום באֶחָיו.
קסז) אלא חס ושלום שיוסף היה מתכוון לכך. אלא כאיש לאחיו, כן היה עושה ומתנהג עמו באחוָה, ולא באופן אחר. ולא רק עמו לבדו, אלא כן עשה עם כל אחיו, כמ"ש, וַיצו יוסף וַימלאו את כליהם. כדי להתנהג עימהם באחווה.
קסח) כה אמר ה', אם שלֵמים וכן רַבִּים וכן נָגׂזוּ ועבר. כאשר העם כולו, יש בו שלום ואין בהם בעלי מחלוקת, הקב"ה מרחם עליהם והדין אינו שולט בהם. ואע"פ שכולם עובדים עבודה זרה, אם הם בשלום, אין הדין שולט עליהם. שכתוב, חֲבוּר עֲצָבִּים, עבודה זרה, אפרים הנח לו. שפירושו, אפילו אם עובדים עֲצָבִּים, עבודה זרה, מ"מ אם הם בחבור, הנח לו.
קסט) צדקה הוא שלום, ומי שמרבה בצדקה, מרבה שלום למעלה ומרבה שלום למטה. ומשום זה כתוב, וכן נָגוֹזוּ וְעָבַר, שנגוֹזו פירושו כמו גזזו, שגוזזים כספיהם בצדקה. ואמרו, וכן, להורות שכמו שבתחילתו מדבר בשלום, אף כאן מדבר בשלום, בצדקה. למה אומר ועבר? אלא זה סובב על הדין של הרוגז, כמו שאתה אומר, עד יעבור זעם. אף כאן, ועבר פירושו, עבר הדין מעליהם.
קע) כה אמר ה', אם שְׁלֵמִים וכן רבים וכן נָגוֹזוּ. שְׁלֵמִים. ישראל, שהקב"ה נתן להם ברית עולם, ברית מילה, לשמור אותו תמיד, ושיהיה בו האדם שלם בכל הצדדים, שהם חו"ג תו"מ, מעלה ומטה, שהם נצח והוד. ואם האדם אינו שומר אותו תמיד, הרי הוא פגום בכל דבר, כי כתוב, התהלך לפני וֶהְיֵה תמים. תמים. שלם, משמע שכל עוד שלא נתקיים בו הברית, מטרם שנמול, היה פגום.
קעא) כה אמר ה', אם שְׁלֵמִים וכן רבים וכן נָגוֹזוּ. שומרים מצווה ברית מילה, להיות שלמים, ולא להיות פגומים. וכן רבים פירושו, שיִפרו ויִרבו בו. כי הנשמות אינן יוצאות לעולם אלא בברית הזה. ומי שנמול, וקבל עליו ברית הזה. ונָגוֹזוּ. מלשון גיזה וכריתה. ועבר ממנו אותה הזוהמה של העורלה, שהיה בו מקודם לכן.
קעב) כה אמר ה', אם שְׁלֵמִים וכן רבים וכן נָגוֹזוּ. שְׁלֵמִים. אלו הם בני יעקב, שכל זמן שהיו אצל יוסף, היו שלמים, כי היו נמצאים יחד עם הברית, שהוא יוסף. וכן נָגוֹזוּ. פירושו, שהלכו ועזבו את יוסף ושמעון. ונָגוֹזוּ. הוא לשון חלוף ועבור. ועבר, אז שָׁרָה הדין בשבילם, כמ"ש, ועבר ה' לִנגוף את מצרים. ועבר הוא על הדין.
קעג) יש דין קשה ויש דין רפה. דין קשה הוא חזק, דין רפה הוא חלש. וכאשר דין הרפה יונק מדין הקשה, אז נתחזק והוא חזק.
קעד) בשעה שנעשָׂה דין על ישראל, נעשה בְּדין רפה, שאינו מתחזק בַּדין הקשה. וכשנעשה הדין על העמים עובדי כוכבים ומזלות, מיתחזק דין הרפה בדין הקשה של מעלה, כדי להיתחזק. כמ"ש, ועבר ה' לנגוף את מצרים. ועבר. פירושו, שנתמלא עֶבְרָה וזעם, כי נתחזק בדין הקשה. אף כאן, ועבר. פירושו שנתמלא עֶבְרָה, אלא שהיא דין רפה, שאינו מתחזק בדין הקשה, מפני שהדין נעשה על ישראל.
בשעה שמתאספים עשרה בבית הכנסת ואחד מהם משתמט, אז הקב"ה כועס עליו. שכן אחֵי יוסף שהיו עשרה, ואחר שפרשו מיוסף ושמעון, ונשארו תשעה, היה הקב"ה כועס, כמו שדרש, ועבר, שנתמלא עֶבְרָה.
קעה) בזמן שהנשמה יוצאת מעולם הזה, נדונית בכמה דינים מטרם שתבוא למקומה, לאחר כך, כל אלו הנשמות, יש להם לעבור בנהר דינור הזה הנמשך ויוצא, ולרחוץ שמה. ומי הוא שיקום שם ויעבור, את נהר דינור בלי פחד, כמ"ש, מי יעלה בהר ה'. ונשמת הצדיק עובר בלי פחד, ויקום במקום קדשו.
קעו) ומי שעוסק בצדקה בעולם הזה ונותן מכספו לצדקה, אז הוא עובר בנהר דינור ואינו מפחד. והכרוז קורא על אותה הנשמה, ועניתיך לא אענך עוד, כי מי שזכה לעבור בנהר דינור, אין לו יותר דין כלל.
קעז) כל זה של יוסף עם אֶחָיו, למה נצרך להיכתב בתורה? אלא תורת אמת וכל דרכיה קדושים, ואין לך מלה בתורה שאין בה סודות עליונים וקדושים, ודרכים לבני אדם להתחזק בהם.
קעח) הקב"ה עשה לו לאדם, שיתחזק בתורה, וללכת בדרך האמת ולצד ימין, ולא ילך לצד שמאל. ומשום שהאנשים צריכים ללכת לצד ימין, יש להם להרבות אהבה זה עם זה, כי אהבה היא בחינת ימין, ולא יהיה שנאה זה עם זה, שהוא בחי' שמאל, כדי שלא להחליש הימין, שהוא המקום שישראל מתדבקים בו.
קעט) בשביל זה, יש יצר הטוב ויצר הרע. וישראל צריכים להגביר את יצר הטוב על יצר הרע, על ידי מעשים הטובים. ואם האדם נוטה לשמאל, אז מתגבר יצר הרע על יצר הטוב. ומי שהיה פגום, יצר הרע, השלימו בחטאו. כי מנוול הזה אינו נשלם, אלא ע"י החטאים של בני אדם.
קפ) ובשביל זה, צריך האדם להיזהר שלא יושלם היצר הרע בחטאיו. וישתמר תמיד, כי יצר הטוב צריכים להשלים אותו בשלימות תמיד, ולא את יצר הרע. ומשום זה, אל תאמר אֲשַׁלְּמָה רע, כי ע"י השנאה, תגביר השמאל ותשלים את יצר הרע, אלא קווה אל ה' וְיושַע לָך.
קפא) אל תאמר אֲשַׁלְּמָה רע. כמ"ש, ומשלמֵי רעה תחת טובה, כי למי שעשה לו טובה, לא ישלם לו רעה, משום שכתוב, משיב רעה תחת טובה, לא תמוש רעה מביתו. ואפילו למי שעשה לו רעות, אין לשלם לו רעה תחת רעה שעשה לו, אלא קווה אל ה' וְיושַע לָך.
קפב) ומקרא הזה בארוהו ביוסף הצדיק, שלא בקש לשלם רעה לאֶחָיו, בשעה שנפלו בידיו, כמ"ש, אל תאמר אֲשַׁלְּמָה רע, אלא קווה לה' וְיושַע לך. כי הוא היה ירא את הקב"ה, שכתוב, זאת עשו וִחְיוּ את האלקים אני ירא. והוא היה תמיד מחכה אל הקב"ה.
קפג) מים עמוקים עצה בלב איש. זהו הקב"ה, כי הוא עשה עצות, שהביא סבות לגלגֵל גלגולים על העולם ע"י יוסף, כדי לקיים אותה גזירה, שגזר רעב על העולם. ואיש תבונה יִדלֶנה. זהו יוסף, שהוא גילה אלו העמוקים, שגזר הקב"ה על העולם. בפתרון החלום.
קפד) יוסף, לא די לו שלא השיב רעה לאֶחָיו, אלא עוד, שעשה עימהם חסד ואמת. וכך דרכיהם של הצדיקים תמיד. משום זה הקב"ה מרחם עליהם תמיד, בעולם הזה ובעולם הבא.
קפה) מים עמוקים. זהו יהודה. בשעה שיהודה נגש אל יוסף על אודות בנימין. ואיש תבונות יִדלֶנה. זהו יוסף, שהתוודע אז אל אֶחָיו.
קפו) רבי אבא היה יושב בפתח שער העיר לוד. ראה אדם אחד שהיה בא ויושב על בליטה שהיתה בולטת מצד ההר, והיה עייף מן הדרך, וישָב וישָן שם. בתוך כך, ראה נחש אחד שהיה בא אצלו, ויצא שֶרֶץ והרג את הנחש. כשהקיץ האדם, ראה את הנחש למולו, שהיה מת. קם האדם, ונפלה הבליטה שהיה יושב עליה, אל העמק שמתחתיה, כי נקרעה מן ההר, והאדם נִיצל, כי אם היה מאחר רגע מלקום, היה נופל ביחד עם הבליטה אל העמק, והיה נהרג.
קפז) בא אליו רבי אבא ואמר לו, אמור לי, מה מעשיך? כי הקב"ה הִקְרָה אליך שני נסים אלו, שהצילו מן הנחש, ומן הבליטה שנפלה, לא היו בחינם.
קפח) אמר לו, כל ימי לא עשה לי אדם רעה, שלא נִתרצִיתי עִמו ומחלתי לו. ועוד, אם לא יכלתי להתרצות עמו, לא עליתי על מטתי מטרם שמחלתי לו ולכל אלו שציערו לי, ולא נטרתי לו שנאה כל היום על אותו רע שעשה לי. ולא די לי זה, אלא עוד, שמאותו יום והלאה השתדלתי לעשות להם טובות.
קפט) גדולים מעשיו של זה מיוסף. כי ביוסף, העושֵי רעה היו אחיו, ודאי שהיה לו לרחם עליהם מחמת האחווה, אבל מה שעשה זה, שעשה כן עם כל בני אדם, הוא גדול מיוסף, ראוי הוא שהקב"ה יקרה לו נס על נס.
קצ) הולך בַּתּוֹם יֵלֶךְ בֶּטַח. זהו אדם שהולך בדרכי התורה. ילך בֶּטַח. שמזיקי העולם לא יוכלו להזיקו. וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ. מי הוא יִוָּדֵעַ? מי שנטה מדרך האמת, ומבקש לגבות מחבירו, שרוצה לשלם לו רעה תחת רעה, ועובר על לא תִקום ולא תִטור. יִוָּדֵעַ, היינו, שיהיה ניכר בעיני כל בעלי הדין, שלא תאבד מהם צורת אותו אדם, כדי להביאו למקום שיהיו נוקמים ממנו. מדה כנגד מדה, וע"כ כתוב, יִוָּדֵעַ.
קצא) אותו ההולך בדרך האמת, הקב"ה מחפה עליו, כדי שלא יִתוָּדֵעַ ולא יהיה ניכר לבעלי הדין. אבל מְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ, ויהיה ניכר להם. אשריהם האנשים, ההולכים בדרך אמת, והולכים בטח בעולם, שאינם מפחדים לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.