אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת מקץ / וליוסף יוּלָד - בטרם תבוא שנת הרעב

וליוסף יוּלָד - בטרם תבוא שנת הרעב

רלח) בכל יום ויום, כשעולה האור, מתעוררת צפור אחת באילן שבגן עדן, וקוראת שלוש פעמים, והשרביט מזדקף, והכרוז קורא בכוח. חוקי הבחירה אומרים לכם. מי בכם שרואה ואינו רואה. הנמצאים בעולם, ואינם יודעים על מה הם נמצאים. אינם מסתכלים בכבוד ריבונם. התורה עומדת לפניהם ואינם משתדלים בה. טוב להם שלא נבראו משנבראו, למה יקומו בלי תבונה. ווי להם כשיתעוררו עליהם ימי הרע, ויגרשו אותם מן העולם. וסוד הכתוב, ראה נתתי לפניך... ובחרת בחיים.
נודע שבסיום הלילה, בעת שהחושך מתחזק, ונעשה זווג זו"ן, שמזווגם יוצא אור היום, מאשמורה ג', אשה מספרת עם בעלה. והארת הזווג נמשך מז"א אל הנוקבא, בסוד ג' קוים, שנמשכים בג' זמנים, ובג' מקומות, בסוד חולם, שורק, חיריק. ולפיכך מכונים אלו ג' קוים בשם ג' מקומות או ג' שעות, וכאן מכנה אותם ג' זמנים.
וזה אמרו, בכל יום וים כשעולה האור, מתעוררת צפור אחת. צפור, היינו הנוקבא, נתעוררה לזווג כדי להוציא אור היום. באילן שבגן עדן, היינו עם ז"א, שנקרא עץ החיים שבגן עדן. וקוראת שלוש פעמים ומקבלת ממנו ג' קוים, המכונים ג' זמנים. והשרביט מזדקף, הוא שבט הדין, שבתחילת הזווג הוא מזדקף ומושל בשליטה קו שמאל המתעורר אז. והכרוז קורא בכוח. חוקי הבחירה אומרים לכם, כמ"ש ראה נתתי... ובחרת בחיים. כי אז עם הארת הזווג, מתגלה האור והנועם הנובע מקו אמצעי, שהוא עץ החיים, והיינו חיים וטוב. וגודל מידת העונשים המרים המגיעים לרשעים, שאינם רוצים להדבק בקו אמצעי, אלא בקו שמאל, והיינו המוות והרע. ואז, ובחרת בחיים. ונמצא, שעל ידי ב' מיני הארות הללו, מתגלה לצדיקים הבחירה בחיים. ולפיכך, המה מכונים חוקי הבחירה.
ראיה היא החכמה. והדבקים בקו שמאל ולא בימין, הם רואים ואינם רואים. כי החכמה שבשמאל לא תאיר בלי התלבשות באור החסדים שבימין. וע"כ אע"פ שיש שם חכמה, שהם רואים, מ"מ אינם מקבלים חכמה, מחמת חסרון לבוש החסדים. וע"כ אינם רואים.
כמ"ש, הנמצאים בעולם, ואינם יודעים על מה הם נמצאים. וזה נאמר להדבקים בימין ולא בשמאל, שיש להם קיום בעולם, על ידי אור החסדים. אבל אינם יודעים על מה הם נמצאים, כלומר שחסר להם בחינת ג"ר. כי הארת ימין בלי שמאל, היא ו"ק בלי ראש, ולא יודעים על מה הם נמצאים. ונמצאים, אלו ואלו, הן הדבקים בשמאל, והן הדבקים בימין, בלי שמאל, שלאלו יחסר חסדים, ולאלו יחסר חכמה. וכל זה עלתה להם משום שהתורה עומדת לפניהם ואינם משתדלים בה.
תורה, פירושו קו אמצעי, ז"א, המייחד ב' הקווים זה בזה. ומשום שהם בקצוות, או בימין או בשמאל, ובקו האמצעי העומד לפניהם, אינם משתדלים להדבק בו. ולפיכך, טוב להם שלא נבראו משנבראו, למה יקומו בלי תבונה, כי לא יזכו למוחין, הנמשכים מישסו"ת. ווי להם כשיתעוררו עליהם ימי הרע, שבעת שיהיה זווג זו"ן, שבתחלת הזווג שולט השמאל, הנבחן לימי רע, ואז יתגלו העונשים המרים שבשמאל, ויכרתו מן העולם.

רלט) מה הם ימי רע? אם יעלה על דעתך, שהם ימי זקנה, אינו כן. כי ימי זקנה, אם זכה בבנים ובני בנים, הם ימי טוב.

רמ) אלא הם כמ"ש, וזכור את בוראך בימי בְּחוּרותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה. הם אינם ימי זקנה, אלא כאשר ברא הקב"ה את העולם, ברא אותו באותיות התורה, וכל אות ואות נכנסה לפניו, עד שנתקיימו כל האותיות באות ב', להיותה סוד הברכה, וע"כ ממנה נברא העולם. ונתגלגלו האותיות על רל"א מיני פנים ועל רל"א אחור. כולם עומדים לברוא בהם העולם, אחר שקבלו סוד הברכה מאות ב'.

רמא) כיון שנתגלגלו האותיות ובאו באלף-בית, ששם מתחברים ב' אותיות ט' ר' ביחד, עלתה הט' ולא נתיישבה עם הר'. עד שגער בה הקב"ה ואמר לה, ט' ט', על מה את עולית ואינך מתיישבת במקומך? אמרה לפניו, הרי עשיתני להיות אות בראש המלה, טוב, והתורה פתח בי כי טוב. וירא אלקים את האור כי טוב. איך אתחבר להתיישב באות ר', שהיא ראש המלה רע? אמר לה, שובי למקומך, כי את צריכה לאות רע. כי האדם, שאני רוצה לברוא בכן, תכללו בו שניכן יחד. ואז יהיה נברא. אבל את לימין והיא לשמאל. ואז חזרו האותיות ט' ר', ונתיישבו זה בזה ביחד.
צריכים לזכור כאן סדר יציאת ג' הקוים דז"א בשורשם בבינה, בסוד חולם שורק חיריק. שמתחלה עלתה המלכות לבינה, ועי"ז נפלו ממנה אל"ה דאלקים, ונשאר בה רק מ"י דאלקים, שפירושו ו"ק בחוסר ג"ר. והשארה זו הוא חולם. וקו ימין המאיר בחסדים.
ואחר כך לעת גדלות, חזרו ועלו אל"ה ונתחברו עם מ"י, וחזרו הג"ר לבינה, הארת החכמה. אמנם בסתימה גדולה, כי נסתלקו משם החסדים, ואין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. ואל"ה שחזרו הם נקודת השורק, ונבחנים לקו שמאל, מפאת הדינים הקשים שנמשכים מהם. ונמשכים אלו הדינים, עד שנעשה זווג על מסך דזו"ן שעלו שם, ויוצא עליו קו אמצעי. שאחר שממעט הג"ר דחכמה מקו שמאל, הוא כוללם זה בזה: והימין נכלל משמאל וקונה ג"ר דחכמה, והשמאל נכלל מימין וקונה לבוש החסדים.
ובזה נשלמו ג' קוים בבינה ע"י מסך דז"א, שהם נקודת החיריק. וכיון שז"א גרם שלושה הללו בבינה, לכן גם ז"א משיג ג' הקווים הללו, ונשלמים המוחין שלו. וב' הקווים ימין ושמאל מכונים כאן ט' ר', שט' קו ימין, חולם. ור' קו שמאל, שורק.
וזה אמרו כאן. כאשר ברא הקב"ה, בינה, עולם, שהיא זו"ן. כלומר, בעת שבינה המשיכה המוחין דזו"ן בסוד שלושה יוצאים מאחד, ואחד זוכה בשלושתם, ברא אותו באותיות, בג' קוים. כיון שהתגלגלו והתחברו שתי אותיות ט' ר' כאחד, בעת שאותיות אל"ה, שהם קו שמאל ואות ר', חזרו לבינה ונתחברו עם אותיות מ"י, שהם קו ימין ואות ט'.
הנה אז עלתה ט' ולא התיישבה ש-ט', שהיא קו ימין וחסדים, נסתלקת מקו השמאל, שהוא ר', ולא מתיישבת עמה. שהיתה מחלוקת ביניהם. עד שגער בה הקב"ה, ז"א, קו אמצעי, ובכוח המסך דקו אמצעי, נתמעטו הג"ר דקו שמאל, ומכ"ש הג"ר דקו ימין.

רמב) אחר שנתמעטו ג"ר בכוח המסך דזו"ן בסוד המנעול, נעשה שם פעולת המיתוק דמלכות בבינה, ונמשכה המפתח, שעי"ז חוזרת החכמה להאיר בשמאל, אלא בבחינת ו"ק דג"ר. ואז גם הימין, שהוא אות ט', מקבל הארת החכמה מן השמאל. הרי שהט' צריכה להתחבר ולקבל הארת החכמה מן הר'. שלולא זה היתה נשארת בו"ק חסר ג"ר, מחמת המסך דז"א. ואז נברא האדם בכוח היתכללות זו. אבל אות לימין ואות בשמאל. שהט' תהיה לימין, והר' לשמאל. כלומר, ששמאל נבחן שדינים נמשכים ממנו, וקבע בזה, שמן הר' ימשכו דינים.
יש בזה עניין נשגב מאד ונחוץ להאריך בביאורו. ותחילה יש להבין מה בין הקב"ה ואות ט', שאות ט' לא רצתה להתחבר בר' והקב"ה כפה אותה. והעניין הוא, כי מטבע הרוחניים שהשורש שולט על הענף, והענף מתבטל אליו. ולפיכך לא רצתה הט' להתחבר עם הר', לקבל ממנה חכמה, כי אז תהיה הר' לשורש והט' לענף, ותהיה מתבטלת אל הר', וע"כ נסתלקה ממנה ולא רצתה לקבל חכמה.
אבל הקב"ה רצה שתקבל חכמה מן הר', כדי שבדרך היתכללות זו יקבל האדם ממנה מוחין דג"ר. לכן תיקן, שבהמשך הארתה של הר', בעליית אותיות אל"ה בחזרה לבינה, יתפשטו ממנה דינים קשים ומרים, ומסבה זו תמהר הר' ותתחבר עם הט', להמשיך ממנה חסדים, שתתלבש החכמה שלה בחסדים של הט', ותוכל להאיר. ובזה נמצא, שהט' חזרה ונעשתה לשורש אל הר', כי לולא אור חסדים שלה, לא היתה הר' יכולה להאיר, מחמת רוב הדינים המרים, הנמשכים בכוח הארתה.
אבל, את לימין והיא לשמאל, שאתה תהיה לימין ושורש, והיא תהיה לשמאל וענף. כי עי"ז שבזמן הארת הר' נמשכים דינים קשים ומרים, תחזור הר' להתחבר בך, לקבל ממך חסדים להתלבשות. ובזה, אע"פ שתקבל ממנה חכמה, תישאר לה לשורש, כי הר' מוכרחת תכף להיכלל בך, ולקבל ממך אור החסדים.
ועם זה תבין, שסוד הזווג בתחילתו הוא בגזר דין. אשר הימין לא יוכל להיכלל ולקבל חכמה מן השמאל, מטרם שהשמאל מגלה את הגזר דין שלו, כי מפחד שלא יתבטל אליו. אלא בעת שהשמאל מגלה הגזר דין שלו אז יוכל לקבל חכמה. מפני שהשמאל מוכרח אז להיכלל בחסדים שלו והוא חוזר ונעשה לשורש אל השמאל. הרי שהארת החכמה המושפע משמאל, הוא בדיוק מן גזר דין שלו. כי בדרך אחר לא יוכל הימין לקבל ממנו החכמה.

רמג) בשעה ההיא הפריד הקב"ה הארתם זו מזו, שזו מאירה בתכלית הטוב, וזו בתכלית הרע. וברא להם לכל אחד ואחד ימים ושנים, כ"ח עתים. אלו לימין ואלו לשמאל, י"ד עתים לטובה וי"ד עתים לרעה. אלו שבימין נקראים ימי הטוב, ואלו שבשמאל נקראים ימי הרעה. וע"ז אמר שלמה, עד אשר לא יבואו ימי הרעה, שהם מסבבים האדם, מחמת החטאים שחטא. כיון שנבראו ימי הטוב וימי הרעה, אז חזרו הט' והר' ונתיישבו יחד כדי להיתכלל באדם. כי אחר שנבראו ימי הרעה בשליטת הר', שהיא הארת השמאל, כבר יכולה הט' להתיישב עם הר', ולקבל ממנה חכמה, ולהשפיע מוחין דג"ר אל האדם.

רמד) ומשום זה אמר דוד, למה אירא בימי רע, עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי. ימי רע, הנמשכים בשעת הארת השמאל. ונקראים ימי רעב, שנות רעב, הארת השמאל. והללו נקראים ימי שובע, שנות שובע, הארת הימין.

רמה) והדבר הוא, שלא להוציא המַעיין של ברית קודש, שלא לשמש מיטתו בימי רעב, בשנת הרעב. ומשום זה יוסף, שהוא סוד הברית, סָתַם מַעיינו בשנת הרעב, ולא נתן לו מקום להתרבות בעולם, בטרם תבוא שנת הרעב. וזה שצריך האדם, בעת ששולטת שנת הרעב, לסתום המַעיין של ברית קדש שלו, כדי שלא לתת מקום לשמאל להתרבות בעולם.
כמו שנעשה תיקון למעלה, שבעת הארת השמאל יסתמו מעיינות השפע ויתפשטו דינים בעולם, כדי שעי"ז תכלול השמאל בימין, ויתבטל אליו, כדי לקבל ממנו חסדים, כן האדם למטה, בעת שניכר התפשטות הדינים משמאל. בימי רעב, הוא צריך להדמות לעליון, ולסתום מעיינו ולא להרבות תולדות. כי אם ירבה תולדות בעת שליטת השמאל, נמצא בכוח מעשה זו למטה, שמגדיל ומרבה את כוח השמאל למעלה, ולא יכלול בימין. וז"ש, כדי שלא לתת מקום לשמאל להתרבות בעולם.

רמו) סוד זה הוא סוד עליון. בשנת הרעב, שהוא הארת השמאל, כיון שהיא שולטת, צריך האדם לסתום מַעינו, שלא להוליד. משום ב' טעמים:
א. כי אם לא יסתום מַעינו, גורם להמשיך רוח אל הוָלָד מצד משמאל.
ב. שנותן מקום לאותו הצד, שיתגדל בעולם צד הטומאה על צד הקדושה, שגורם, שצד השמאל לא יתבטל לימין, ואם הימין יקבל אז ממנו חכמה, יהיה השמאל לשורש והימין לענף. ויתגדל צד הטומאה היונק משמאל על הקדושה שבימין.
ועוד, תחת שלוש רגזה אֶרץ. שגורם במעשה זו להמובא בכתוב הזה, שהעבד ימלוך, והנבל ישבע לחם, והשנואה תִבַעֵל, הקליפה תקבל שפע מהקדושה, ושפחה תירש גבירתה. שהקליפה תירש את השכינה, מטעם, שהשמאל נעשה לשורש והימין לענף.

רמז) ומשום זה יוסף הצדיק, שהוא סוד הברית, עלה וסתם מַעְיָנו בשנת הרעב, כדי שלא להתערב כלל עם השמאל, ולא לתת לה מקום לשלוט על הימין. ומי שפותח מַעְיָנו באותו זמן, עליו כתוב, בה' בגדו כי בנים זרים ילדו. כי אלו הבנים שמוליד בשנות רעב, הם בנים זרים, שממשיך רוח מאותו הצד אל הוָלָד. בה' בגדו ודאי, טעם שנותן מקום לשמאל שיתגדל על הימין. שבוגד בשם הוי"ה. וע"כ אשרי חלקם של ישראל הקדושים, שלא החליפו מקום קדוש במקום טומאה.

רמח) וע"כ כתוב, וליוסף... בטרם תבוא שנת הרעב. כי מאותו זמן ששלטה שנת הרעב, השמאל בלי ימין, הִסתִים מַעְיָנו והעלה מְקורו, שלא לתת בנים לצד הטומאה, ולא להחליף מקום קדוש במקום טומאה, להגדיל הטומאה על הקדושה, וצריך האדם לחכות לריבונו, שיבוא וישלוט בעולם, שכתוב, וחיכיתי לה'.

רמט) אשריהם הצדיקים, שיודעים דרכיו של הקב"ה, ושומרים מצות התורה ללכת בהם, שכתוב, כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם, וכתוב, ואתם הדבקים.

רנ) ומשום זה הזהיר הקב"ה לישראל להתקדש, שכתוב, והייתם קדושים כי קדוש אני. אני זהו הקב"ה, מלכות שמים הקדושה, הנוקבא. מלכות האחרת של עובדי עבודות כוכבים ומזלות נקראת אחֵר, שכתוב, כי לא תשתחווה לאל אחֵר.

רנא) אני, היא ממשלת עולם הזה ועולם הבא, והכול תלוי בה, כי הכל תלוי בנוקבא. ומי שמתדבק באני הזו, בהנוקבא, יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא.

רנב) ומי שמתדבק באחר הזה, בהנוקבא של עכו"ם, נאבד מעולם האמת, ואין לו חלק לעולם הבא, ויש לו חלק בטומאה בעולם הזה, כי אותה מלכות האחרת של עכו"ם, כמה חיילות ובעלי דין ממונים בה, לשלוט בעולם הזה.

רנג) ומשום זה אלישע אחֵר, שירד ונתדבק באותה מדרגה, במלכות דעכו"ם, הנקראת אחֵר, נגרש מעולם הבא, ולא ניתן לו רשות לחזור בתשובה, ונִטרד מעולם האמת, וע"כ נקרא אחֵר.

רנד) וע"כ צריך האדם להפריד את עצמו מכל הצדדים, שלא להיטמא באותו הצד, כדי לזכות בעולם הזה ובעולם הבא. וע"כ הנוקבא הקדושה ברכה, והנוקבא דעכו"ם קללה.

רנה) וע"כ בזמן של שנת הרעב, בזמן שליטת הנוקבא דעכו"ם, אין לאדם להראות עצמו בשוּק, ולא לפתוח מַעַינו להוליד, לתת בנים לאל אחר.

רנו) אשרי האדם, הנשמר ללכת בדרך האמת, ולהיתדבק בריבונו תמיד, שכתוב, וּבוֹ תִדְבָּק, וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ. וכתוב, וּבִשְׁמוֹ, הנוקבא, הנקראת שׁם. ותִּשָּׁבֵעַ פירושו, להיות דבוק בסוד האמונה, הנוקבא, שנקראת שבע, על שם שבע ספירות חג"ת נהי"מ, שמקבלת מבינה.

רנז) שבע מדרגות הן למעלה, בבינה, עליונות על כל, שהן סוד השלימות של האמונה, שתכלית השלימות של הנוקבא הוא לעלות ולהלביש את שבע מדרגות הללו חג"ת נהי"מ דבינה. וסוד שבע מדרגות יש למטה מהם, הנוקבא עצמה, שהן חבור אחד וקשר אחד. אלו ז' תחתונות באלו ז' עליונות להיות כולן אחת. וע"כ כתוב, שבעת ימים ושבעת ימים, י"ד יום. והכול אחד וקשר אחד. כי ז' דנוקבא, כשהן בשלמות, עולות ומלבישות ז' דבינה, ומתקשרות כאחת. וע"כ כתוב, ובִשְׁמו תִּשָּׁבֵעַ, שיורה לשון שביעיות, מלמעלה ומלמטה, להיתדבק בב' השביעיות, שבע דבינה ושבע של הנוקבא, ליחדן כאחת.

רנח) ומי שמייחד אלו באלו, ז' התחתונות בז' העליונות, עליו כתוב, יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים. אלו הן אוצרות של מעלה, ז' דבינה, ושל מטה, ז' דנוקבא, כי שבעת ימים דבינה ושבעת ימים דנוקבא כולם אחד, שכתוב, את אוצרו הטוב את השמים, אוצרו אחד, והוא, את השמים. כלומר, כשז' דנוקבא עולות ומלבישות ז' דבינה, נקראות ביחד את השמים, כי אז הן אחת, אוצר אחד. וכמ"ש, שבעה ושבעת מוצקות, והן אחד.

רנט) ראו אדם אחד שהיה בא, ומתעטף בעִטוף מצווה, בציצית, וכלי זיין קשורים תחתיו. אמר, אדם זה, אחד משניים יש בו, או שהוא צדיק גמור, שגם בדרך מתעטף בטלית מצויצת, או הוא לרמות בני העולם, כי חגור כלי זיין, משמע שהוא לסטים, ומיתעטף בטלית מצוּיֵצֵת, כדי לרמות בני העולם, ללכוד אותם ברשתו.

רס) אמר הרי חסידים העליונים אמרו, הוי דן את כל האדם לכף זכות. והרי למדנו, אשר אדם היוצא לדרך ומתיירא מליסטים, יכוון לג' דברים: למתנה, ולמלחמה, ולתפלה. מאין לנו זה מיעקב, שנתכוון לג' אלו, וחגר את עצמו, לדורון ולמלחמה ולתפלה. כמ"ש, בפרשת וישלח, ששלח לעשו מתנה. וחצה לב' מחנות, פן יבא עשו והכהו, שהיא למלחמה. והתפלל לה', הצילני נא מיד אחי, שזה תפילה. ואדם הזה ההולך בדרך, הנה יש בו עטוף של מצווה לתפלה, והנה בו כלי זיין למלחמה. וכיון ששנים הללו יש בו, אין צורך עוד לרדוף אחריה, לדעת אם יש השלישית, המתנה, כי כיון שיש בו שניים, בודאי יש בו גם השלישי.

רסא) כשקרב אליהם, נתנו לו שלום ולא השיב להם. אמר, הרי אחד מאלו השלושה דברים הראויים להיות בו, אין בו. כי לא הִתקין עצמו למתנה, שבמתנה כלול שלום, והוא אינו משיב שלום. אמר, אולי הוא עוסק בתפלתו, או מְרַחש תלמודו שלא ישכח אותו.

רסג) אמר להם, רבותי, במה חשדתם אותי כשנתתם לי שלום ולא השיבותי לכם? אמר לו, חשבנו, אולי אמרת תפילה, או מְרַחש בתלמודך. אמר להם, הקב"ה ידין אתכם לכף זכות.

רסד) אבל אומר לכם, יום אחד הייתי הולך בדרך, מצאתי אדם אחד והקדמתי לו שלום, ואותו אדם היה שודד, וקם עלי וציער אותי, ולולא שנתגברתי עליו, הייתי מצטער. מיום ההוא ואילך, נדרתי שלא להקדים שלום, אלא רק לאדם צדיק, ורק אם אני מכירו בתחילה שהוא צדיק, מפחד שהוא יכול לצער אותי, ויתגבר עלי בכוח. ומשום שאסור להקדים שלום לאדם רשע, שכתוב, אין שלום, אמר ה' לרשעים.

רסה) ואותה שעה שראיתיכם, ונתתם לי שלום ולא השיבותיכם, חשדתי בכם, שאינכם צדיקים, משום שלא ראיתי בכם מצווה הנראית מבחוץ, ע"כ לא השיבותי לכם שלום, וכמו כן הייתי חוזר על תלמודי ולא יכולתי להשיבכם שלום. אבל עתה, שאני רואה בכם שאתם צדיקים, הרי הדרך מתוקן לפני.

רסו) מזמור לאסף, אך טוב. הקב"ה עשה ימין ועשה שמאל, להנהיג העולם. אחד נקרא טוב, הימין, ואחד נקרא רע, השמאל, ובשנים אלו נכלל האדם ונתקרב בכל דבר לה', כמ"ש, בשני יצריך, ביצר הטוב וביצר הרע.

רסז) והרע, שהוא שמאל, נכללו בו העמים עכו"ם, וניתן בצד שלהם להתחלל בו, משום שהם ערלי לב וערלי בשר. אבל בישראל מה כתוב, אך טוב לישראל.

רסח) ואם תאמר, לכולם הוא טוב. לא, אלא לאלו שלא נתחללו עם הרע, שכתוב, לברֵי לבב, משום שטוב הזה ורע הזה, הטוב הוא לישראל בלבד, והרע הוא לעמים עעכו"ם בלבד. אך טוב לישראל, כדי להדבק בו בהקב"ה, ובזה נתדבקו ישראל בסוד העליון, ז"א, בסוד האמונה, הנוקבא, שיהיה הכול אחד. כלומר, שע"י השגת הטוב הם זוכים לייחד ז"א ונוקבא כאחד ולהדבק בהם.

רסט) אמר רבי יוסי, אשרינו שלא טעינו בך, והרי הקב"ה שלח אותך אלינו, משום שהטוב הוא לישראל, יש לישראל חלק בעולם הזה ובעולם הבא, ולראות עין בעין מראה הכבוד, כמ"ש, כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.

חזרה לראש הדף
Site location tree