אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת מצורע / שהוציא לשון הרע [מאן דאפיק לישנא בישא]

שהוציא לשון הרע [מאן דאפיק לישנא בישא]

יג) וזרח השֶמש, ובא השָמש. שבשעה שנמצאת הנשמה עם האדם בעולם הזה, אז, וזרח השמש. ובא השמש, הוא בזמן שאדם יוצא מעולם הזה. ואם נמצא בתשובה, אז, אל מקומו שואף זורח הוא, שם. אם צדיק הוא, ובא השמש וטהר. בעת שבא השמש ונפטר מן העולם, הוא טהור, ואחר יאכל מן הקדשים.

יד) כל עוונות העולם, הקב"ה מכפר ע"י תשובה, חוץ מלשון הרע, שהוציא שם רע על חבירו. והעמידוהו, כמ"ש, זאת תהיה תורת המצורע, היינו זאת היא תורתו של מוציא שם רע, כי מצורע אותיות מוציא רע. כל מי שמוציא שם רע, נטמאים כל אבריו, וראוי להיסגר, משום שאותו דיבור רע עולה ומעורר עליו את רוח הטומאה, והוא נטמא. הבא להיטמא, מטמאים אותו, בדבר שלמטה נתעורר דבר אחר.

טו) איכה היתה לזונה, קריה נאמנה. איך מי שהיתה נאמנה לבעלה, חזרה ונעשית זונה? מְלאתי משפט. משפט, הקב"ה. צדק, כנסת ישראל, המלכות. ומשום שהס"א נתעורר בחטאם של ישראל, נסתלק הקב"ה, שנקרא משפט, מהמלכות, שנקראת צדק, ושורה בה רוח של מרצחים. כמ"ש, ועתה מרצחים. ומה ירושלים עיר הקודש, כך שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. כמ"ש, זאת תהיה תורת המצורע.

טז) זאת, שהיא המלכות, תהיה ודאי כנגדו, להפרע ממנו, מאותו מוציא שם רע, כי מצורע, הוא אותיות מוציא רע. ביום טהרתו. והובא אל הכהן. שמי שיש בו לשון הרע, אין תפילתו נכנסת לפני הקב"ה, כי מתעורר עליו רוח הטומאה. כיון שחזר בתשובה וקבל עליו תשובה, כתוב, ביום טוהרתו. והובא אל הכהן.

חזרה לראש הדף
Site location tree