אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת כי תשא / פולחנא דשמשא

פולחנא דשמשא

ז) כשהאיר פני המזרח, כל אלו בני המזרח, של הרי האור, משתחוים לאור שמאיר במקום השמש, מטרם שיצא על פני הארץ, ועובדים אליו. כי אחר שיוצא השמש, כמה הם שעובדים לשמש? ואלו הם העובדים לאור זה של הארת השחר, וקוראים לאור הזה, אלהים של המרגליות המאירה. והשבועה שלהם היא באלהים של מרגליות המאירה.

ח) ואם תאמר, שעבודה זו הוא בחנם. הרי מימים עתיקים ראשונים, ידעו חכמה בזמן שהשמש מאיר, מטרם שיוצא על פני הארץ, שאז ממונה ההוא שנפקד על השמש יוצא, ואותיות קדושות של שם העליון הקדוש רשומות על ראשו. ובכח אלו האותיות הוא פותח כל חלוני השמים, ומכה בהם, ועובר. וממונה ההוא נכנס תוך זהר ההוא, המאיר סביב השמש מטרם שיוצא, ונמצא שם עד שיוצא השמש ומתפשט בעולם.

ט) וממונה הוא פקיד על זהב ועל מרגליות אדומות. והם עובדים לאותה הצורה, אשר בתוך אור השמש, שהוא הממונה, ובנקודות ובסמנים, שירשו מראשונים מימים קדמונים, הולכים ויודעים נקודות השמש, למצוא מקומות הזהב והמרגליות. עד מתי יהיו עבודות מרובות אלו בעולם. הרי שקר אין לו עמודים לסמוך עליהם להתקיים.

חזרה לראש הדף
Site location tree