אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת אשה כי תזריע / ל"ג יום תשב בדמי טהרה

ל"ג יום תשב בדמי טהרה

כו) כמה אלפים ורבבות נשמות יוצאות בפעם אחת לעולם. ומיום שהוציאה אותם, אינן נקראות נפשות, שיקבלו הארתם מן המלכות עד שמתיישבים בגוף ל"ג ימים. שעד אז הגוף אינו שלם, שהנפש תתיישב ותתלבש בו. וטמאה שבעת ימים הנפש, כי כל שבעת ימים אינן נכנסות רוחות אל המלכות, להתקשר בה. וכל אלו שבעת ימים, הרוח הולך בגוף, כדי למצוא מקומו להתיישב בו. ואז כתוב, והיה שבעת ימים תחת אמו, המלכות, שהוא מתחתיה, ואינו יכול להתקשר בה.

כז) וביום השמיני חוזר הרוח והגוף להראות לפני המלכה, ולהתקשר בה, ובזכר, בז"א, בגוף ורוח. ושלושים יום ושלושת ימים תשב על דמי טהרה, כדי שהרוח יתיישב בגוף. ג' ימים שלאחר המילה, שהילד סובל מכאב המילה, והרוח אין מִשכנו שורה בגוף כבשאר ימים. וע"כ, ושלושים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה.
אין האיילת יכולה להוליד את הנשמה, אלא כשנחש נושך בערייתה. ולפיכך, נטמאה הנשמה ע"י נשיכות שלו. כי נשיכת הנחש וזוהמה שלו, מעוררת נקודה דמדת הדין, שאינה משותפת בבינה, שהיא מנעול. ומחמת זה אין הרוח, האור, יכול להתלבש בגוף, הכלי. וצריך הרוח לעלות חזרה אל המלכות שנמתקת בבינה, במפתח, ולהתקשר בה. אז גם הוא מקבל המיתוק של שיתוף המלכות בבינה, ויוכל להתלבש בגוף. כמ"ש, וטמאה שבעת ימים, שהם ז' ספירות חג"ת נהי"מ, שהמלכות צריכה לעלות לבינה, להתמתק בבינה.
ומטרם שבאה לבינה, שזה יום השמיני, לא עולה אליה רוח להתקשר בה. אמנם עלית המלכות לבינה, אינה לצורך עצמה, אלא לצורך טהרת הנשמה, מנשיכת הנחש בערייתה, בשעת לידתה. כי אחר שהנשמה קיבלה המיתוק מבינה, נעשית ראויה להתקשר בהמלכות, המתוקנת במפתח. והרוח יכול להתלבש בגוף. וקוראה רוח ולא נשמה, כי ביום השמיני, כשמקבל מיתוק מבינה, בעלית המלכות לבינה, אין לה עוד בחינת ג"ר, נשמה, אלא רק הקטנות בלבד, שנקרא רוח.
ובכדי לקבל בחינת נשמה, צריכה לשבת ל"ג ימים בדמי טהרה. כי דמים הם הדינים, המתגלים ממסך דקטנות, המונעים הג"ר. ויש דם טהור ודם טמא. כי ב' מיני מסכים הם, מסך דמנעול, מצ"א. ומסך דמפתח, מצ"ב. והדינים של מסך המנעול, נקראים דמים טמאים. כי כל עוד שיש שמץ מזוהמתם בהנשמה, אינה ראויה לשום אור. כמ"ש, וטמאה שבעת ימים. והדינים הנמשכים ממסך דמפתח, נקראים דמים טהורים, משום שהם ראויים לקבל אור. אמנם צריכה זמן, שהמלכות תתקשר בחג"ת דז"א, שמהם מקבלת הג"ר.
כמ"ש, שצריכה להשתהות על הקטנות הממותקת בבינה, הנקראת דמים טהורים, ל' יום, כדי שהרוח יקבל הג"ר שלו, אשר אז הוא מתיישב בגוף. אבל לפי זה היה מספיק שלושים יום, כנגד ג' ספירות חג"ת דז"א, שכל אחת כלולה מעשר. אבל אחר המילה צריכים ג' ימים לרפא המילה, שהם ג' קווים דקטנות, שבקבלתם מתרפאת המילה. והמלכות, תוכל לעלות להתקשר בג' קווים דגדלות, שהם שלושים יום.

כח) דמי טהרה או ימי טהרה? בדמי טהרה, דמים של המילה, דם אחר הדם הבא מן הילד. והקב"ה שומר לאלו הדמים כל אלו הימים. כמ"ש, תשב בדמי טהרה. טהרה סתם, שאין בה מַפִיק ה', ואינה נזכרה בקריאה, יורה שאינו מזכיר ה"ת של הויה, המלכות. שמדובר בטהרת המלכות, אמה של הנשמה, אלא טהרה סתם, כי דמי טהרה סתם, נקראים אלו דמים הטהורים, כי המדובר הוא רק בנשמה הנולדת ממנה. וכל עליות והתקשרות שנאמר במלכות, הם במה שהמלכות היא שורש אל הנשמה.
דמי מילה, שהם ביום השמיני, הם שורש דם טהור, הנמשך ממסך המפתח, והדמים הנמשכים בל"ג ימים, הם נמשכים מדם טהור של המילה. כמ"ש, בדמי טהרה, שהם שורשי דם טהור. והדם הנראה בל"ג יום, דם מילה, דם טהור, ממסך המפתח. כי אם לא היו דינים אלו דקטנות, לא היה אפשר שתקבל פעם ג"ר. וע"כ צריך הקב"ה לשמור אותם, כדי להכשירה לקבל ג"ר.
כט) בכל יום ויום כנסת ישראל, המלכות, לוקחת מזון מבית המלך בשביל הרוחות של בני אדם, ומזינה אותם בקדושה. חוץ מאלו הרוחות, שהם ל"ג ימי טהרה, עד שאלו הרוחות מתיישבים בגוף אחר ל"ג ימים, היא משגחת עליהם בכל יום, כי אז הרוחות מתקשרים בגוף כשאר בני העולם. כמו שהמלכות אינה שורה אלא במקום שלם, כך כל מעשיה באופן הזה, כלפי הרוחות של בני אדם, עד שנשלמו. כמ"ש, בכל קודש לא תיגע. שפירושו, להשגיח על הנשמות. כלומר, שאינה נוגעת בקודש לקבל מזון מן הקדוש, שהוא ז"א, בשביל הרוחות.

חזרה לראש הדף
Site location tree