אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת אשה כי תזריע / יסורים של אהבה

יסורים של אהבה

ע) בעוד שהיו הולכים פגשו באדם אחד ופניו מלאים נגעים, והיה קם מתחת אילן אחד. הסתכלו בו, וראו פניו אדומים מחמת הנגעים. אמר לו רבי חייא, מי אתה. אמר לו, יהודי אני. אמר רבי יוסי, חוטא הוא, שאם לא כן, לא היו נרשמים בפניו אלו נגעים הרעים, ואלו לא נקראו ייסורים של אהבה. אמר רבי חייא, כך הוא ודאי, כי ייסורים של אהבה, מכוסים הם מבני אדם.

עא) כתוב, אדם כי יהיה בעור בשרו שְׂאֵת או ספחת או בַהֶרֶת. ג' מינים, וכולם נקראים נגע צרעת. כמ"ש, והיה בעור בשרו לנגע צרעת. נגע צרעת, לשון סגורה, שסגור הוא בכל, שהנגע מכוסה וסגור מעין רואה. וכתוב על זה, והובא אל אהרן הכהן. אבל הנגעים הנראים לחוץ, כתוב, וראהו הכהן וטמא אותו. כי הנראים לחוץ לבני אדם, באים מצד הטומאה, ואינם ייסורים של אהבה.

עב) מאין לנו זה? שכתוב, טובה, תוכחת מגולה מאהבה מסותרת. פירושו, טובה תוכחת מגולה. ואם התוכחה היא מאהבה, היא מסותרת מבני אדם. כעין זה, מי שמוכיח את חבירו באהבה, צריך להסתיר דבריו מבני אדם, שחברו לא יתבייש מהם. ואם דבריו הם בגלוי לפני בני אדם, אין הם באהבה.

עג) כך הקב"ה, כשהוא מוכיח את האדם, מוכיחו באהבה בכל. תחילה מכה אותו בגופו מבפנים. אם חזר בו טוב, ואם לא, מכה אותו תחת מלבושיו. ואלו נקראים ייסורים של אהבה. אם חזר בו, טוב. ואם לא, מכה אותו בגלוי, בפניו לפני כל, כדי שיסתכלו בו וידעו, שהוא חוטא, ואינו אהובו של אדונו.

עד) אמר להם אדם ההוא, בקשר של עצה אחת באתם עלי ודאי, לבזות אותי. אינכם, אלא מאותם היושבים בבית רבי שמעון בן יוחאי, שאינם יראים מכל. אם יבואו בני, הבאים אחרי, יצירו אתכם, ולמה דבריכם בגלוי. הרי אתם צריכים לירא מבני. אמרו לו, התורה כך היא, שכתוב, בראש הומיות תקרא. בפתחי שערים בעיר אֲמָרֶיהָ תאמר. ומה אם בדברי תורה נירא מפניך, הרי אנו נמצאים בביזיון לפני הקב"ה. ולא עוד, אלא התורה צריכה צחות, כלומר, לדבר בגלוי. פתח האיש ואמר, מי אל כמוך נושא עוון. הרים ידיו ובכה. בתוך כך הגיעו בניו. אמר בנו הקטן, כאן עזרת השמים לאבי.

חזרה לראש הדף
Site location tree