אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בהעלותך / ותנח התיבה בחודש השביעי

ותנח התיבה בחודש השביעי

יג) כתוב, ותנח התיבה בחודש השביעי... על הרי אררט. כמה חביבים הם דברי תורה, שבכל מלה ומלה יש סודות עליונים, והתורה כולה נקראת עליונה. למדנו י"ג מידות שבתורה, כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד. לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. כי התורה שהיא כלל עליון, אע"פ שיוצא ממנה סיפור אחד פשוט, ודאי אינו בא להראות על סיפור ההוא, אלא להראות דברים עליונים וסודות עליונים. ולא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. כי הסיפור ההוא של התורה או מעשה ההוא, אף על פי שיצא מכלל התורה, לא להראות על עצמו בלבד יצא, אלא להראות על כלל העליון של התורה כולה יצא.

יד) כמ"ש, ותנח התיבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לַחודש על הרי אררט. ודאי מקרא זה יצא מכלל התורה ובא לסיפור פשוט. מה אכפת לנו אם נחה בהר זה או בזה? שהרי הוכרחה לנוח באיזה מקום שהוא? אלא ללמד על הכלל כולו יצא. כי רומז על זמן הדין. ואשרי הם ישראל שניתנה להם תורה עליונה, תורת אמת. ומי שאומר, שסיפור ההוא של התורה הוא, להראות על אותו סיפור בלבד בא, תיפח רוחו. כי א"כ אין התורה העליונה תורת אמת. אלא ודאי, התורה הקדושה העליונה, תורת אמת היא.

טו) מלך בשר ודם, אין לפי כבודו לדבר דיבורי הדיוט. כל שכן לכתוב אותם. וכי יעלה על דעתך, שמלך עליון הקב"ה, לא היה לו דברים קדושים לכתוב ולעשות מהם תורה, אלא שהוא אסף כל דברי הדיוטות, כמו דברי עשו, דברי הגר, דברי לבן ביעקב, דברי האתון, דברי בלעם, דברי בלק, דברי זמרי, וקיבץ אותם וכל שאר הסיפורים הכתובים, ועשה מהם התורה?

טז) אם כן, למה נקרא תורת אמת, תורת ה' תמימה, עדות ה' נאמנה, פיקודי ה' ישרים, מצות ה' בָּרָה, יראת ה' טהורה, משפטי ה' אמת, וכתוב, הנחמדים מזהב ומפז רב, שאלו הם דברי תורה. אלא ודאי התורה הקדושה העליונה, היא תורת אמת, תורת ה' תמימה. וכל מלה ומלה באה להראות דברים עליונים, כי דבר ההוא שבסיפור, אינו בא להראות על עצמו בלבד, אלא להראות על הכלל בא.

יז) ותנח התיבה. בשעה שהדין תולה על העולם, והדינים שורים, והקב"ה יושב על כסא הדין, לדון העולם בכסא ההוא, כמה רשומות נרשמו בו, כמה פסקי דינים גנוזים בתוכו, בתוך התיק של המלך. כל ספרים הפתוחים נגנזו שמה. ומשום זה לא נשכח דבר מן המלך. וכסא ההוא אינו מתוקן ואינו שורה אלא בחודש השביעי, שהוא יום הדין. יום, שכל בני העולם נפקדים בו, כולם עוברים לפני כסא ההוא. ועל זה, ותנח התיבה, מלכות, בחודש השביעי, שהוא דין העולם.

יח) על הרי אררט. אררט, לשון ארור. רומז על אלו בעלי הדין, בעלי יבבה ויללה. וכל השליחים, הנמצאים ביום ההוא לפני הקב"ה. וכמה בעלי מגינים מתעוררים ביום ההוא, וכולם עומדים תחת כסא ההוא, בדין העולם.

יט) וישראל מתפללים תפילה ביום ההוא, ומבקשים ומתחננים לפניו, ותוקעים בשופר. והקב"ה מרחם עליהם, ומהפך הדין לרחמים. וכל העליונים והתחתונים פותחים ואומרים, אשרי העם יודעי תרועה. וע"כ צריכים ביום ההוא, שמי שתוקע, ידע עיקר סוד הדברים, ויכוון בהם בתרועה. ויעשה הדבר בחכמה עליונה. וע"כ כתוב, אשרי העם יודעי תרועה. ולא כתוב, תוקעי תרועה. כי תקיעה, יורה על חסד, ותרועה על דין. ועיקר הכונה צריך להיות על התרועה, שהוא דין, כדי להפוך הדין לרחמים.

חזרה לראש הדף
Site location tree