זאת אשר ללויים

נד) זאת אשר ללויים. הלוי, בן חמש ועשרים שנה, עולה למקומו ומתעטר. וחמש ועשרים שנה יעבוד עד שעולה למדרגת חמישים. כשעולה למדרגת חמישים שנה ולהלאה, הוא יורד מתוקף האש שבו. וכיון שהאש והחום מתקרר, הוא פוגם לאותו מקום שקשור בו, שהוא שמאל.
כי אין הארת החכמה שבשמאל מאירה, אלא בתוקף כח הדין, המטיל אימה ופחד על הרשעים. וכיון שפסק ממנו כח האש, שהוא דינים, ע"כ אינו ראוי לעבוד, והוא פוגם את השמאל, שבשבילו אינו ראוי להמשכת החכמה.

נה) ועוד, שלאחר חמישים שנה, הקול של הזמרה אינו מקושר בו כל כך ונחלש. והקול צריך שלא יופגם, אלא צריך להתחזק, כי במקום דין חזק עומד ולא בחלש. ומשום זה צריך, שלא יפגום השמאל, שנקשר בו, שהוא דין תקיף ולא חלש. ולא צריך משום זה להראות איזה חולשה מכל הצדדים. אשרי הוא האדם העוסק בתורה, ויודע דרכיו של הקב"ה, ואינו סר לימין ולשמאל. שכתוב, כי ישרים דרכי ה'. שהולך תמיד בקו האמצעי.