אשר יבוא באש תעבירו באש
עו) וכל טומאה, נידה ומצורע וזב וזיבה ויולדת, אש הגבורה שורפת אותם. כי הנשמה היא כלי של הקב"ה, והקב"ה אינו שורה בה, עד שמתלבנת באש הגבורה. שכתוב, הלא כה דברי כאש נאום ה'. ובאש זה, אם יצר הרע הוא ברזל, הוא מתפוצץ. ואם אבן הוא, נימוח.
עז) ובימין, ששם התורה שבכתב, שנקראת מים, נאמר, וטהרה ממקור המים. ונטהר בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. כמ"ש, וזרקתי עליכם מים טהורים וטיהרתם.
עח) בקו האמצעי הכלי מתיחדת בבעלה. הכלי היא אשה, מלכות, אחר שמתקדשת בקו שמאל, ונטהרת במי מקוה בקו ימין, היא מתיחדת בקו האמצעי. ואומרים על כלים דפסח, כלים שנשתמשו בהם בצונן, מטבילן בצונן והן טהורים. שהם הנשמות הבאות מצד הרחמים, והם רחמנים בעלי חן וחסד, אינם צריכים להטהר במים פושרים כבינונים.
כל שכן, בחמי חמים, שבהם נטהרים רשעים גמורים, המחממים עצמם באש היצר הרע. ועליהם נאמר, כל דבר אשר יבוא באש. משום שהזוהמה שלהם רבה. אבל צדיקים גמורים, בצונן. שעליהם אמרו, כל המשים רווח בין הדבקים, שאינו מדבק אותיות שבקריאת שמע זו אל זו, מצננים לו הגיהנום.