וביום הָקים את המשכן
צה) פיזַר נתן לאביונים, צדקתו עומדת לעד, קרנו תָּרוּם בכבוד. פיזר, הוא כמ"ש, יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד. כיון שנותן פיזור הזה לאביונים, ראוי להתברך. ונוסף עוד, בכל, בעושר, בחיים.
צו) מהו ונוסף? מקום ששורה בה מיתה, המלכות, גורם לו, שיתוסף בחיים של מעלה, ולהמשיך משם, ולהוסיף לו חיים. המקרא מעיד, שכל מי שנותן צדקה לאביונים, מתעורר עץ החיים, ז"א, להוסיף חיים לאילן המוות, המלכות. ואז נמצא חיים ושמחה למעלה, במלכות, והאדם שגרם זה, ע"י שנתן צדקה, הנה בשעה שצריך, אותו עץ החיים עומד עליו, ואותו אילן המוות מגן עליו. ומשום זה, ונוסף עוד.
צז) צדקתו עומדת לעד. הצדקה עומדת על האדם לתת לו קיום וחיים. כמו שהוא נותן חיים אל העני, ומתעורר אצלו חיים העליונים בסיבתו, כך נותנים לו חיים. ואלו ב' אילנות, ז"א ומלכות, עומדים עליו להצילו ולהוסיף לו חיים.
צח) קרנו תרום בכבוד. הקרן, שהיא המלכות, תרום, בכבוד של מעלה, בינה. שע"י הארת הבינה מתרוממת המלכות. משום שאותו האדם, ע"י הצדקה שנתן, גרם לחבר אותם ז"א ומלכות יחד, ולהוריק ברכות למעלה ולמטה.
צט) בכל זמן, שהמשכן הוקם, שהמלכות מזדווגת עם ז"א, במעשה בני אדם, יום ההוא יום שמחת כל, ושמן משחת קודש הוּרק בנרות האלו, בספירות המלכות, וכולם מאירים. מי שגרם זה, גרם לעצמו שינצל בעולם הזה, ויהיה לו חיים בעולם הבא. כמ"ש, וצדקה תציל ממוות. וכתוב, ואור צדיקים כאור נוגה, הולך ואור עד נכון היום.