אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / כך כתוב / מהות חכמת הקבלה / חכמת הקבלה ותורת המוסר

חכמת הקבלה ותורת המוסר

רבים טועים ומשווים את תורתנו הקדושה לתורת המוסר. אולם זה הגיע להם משום שלא טעמו טעם הדת מימיהם. וקורא אני עליהם את המקרא: טעמו וראו כי טוב ה'.

והן אמת ששניהם, האתיקה והדת, לדבר אחד מתכוונים, שהוא לרומם את האדם מזוהמת האהבה העצמית הצרה ולהביאו אל מרומי הפסגה של אהבת זולתו.

אולם, עם כל זה, רחוקים הם אחד מהשני, כרחוק מחשבת הבורא יתברך ממחשבת הבריות. כי הדת נמשכת ממחשבותיו של הבורא יתברך, ותורת המוסר באה ממחשבות בשר ודם ומניסיונות החיים שלהם. וע"כ ניכר ובולט ההבדל שביניהם, הן בכל הנקודות שבבחינות השימושיות והן במטרה הסופית.

בעל הסולם, מהות הדת ומטרתה

 

הכרת הרע והטוב המתפתחת בנו ע"י תורת האתיקה בעת השימוש, יש לה יחס רלטיווי להצלחת החברה.
מה שאין כן הדת, אשר דבר הכרת טוב ורע המתפתחת בנו מתוך שימושה, יש לה יחס רלטיווי אל השם יתברך לבדו, דהיינו משינוי הצורה מהיוצר ית', עד להשוואת הצורה אליו ית' שנקראת "דביקות".

בעל הסולם, מהות הדת ומטרתה

 

המטרה של תורת האתיקה היא לאושרה של החברה מבחינת ביקורת התבונה המעשית, הלקוחה מניסיונות החיים, אשר בסופו של דבר, אין המטרה מבטיחה לעוסק בה שום התעלות למעלה ממסגרת הטבע. ואשר ע"כ, המטרה הזאת עדיין לא יצאה מכלל הביקורת, כנודע, כי מי יוכל להוכיח ליחיד את מידת הטוב בעדו בצורה סופית כזו, שיהיה מוכרח למעט דמותו בשיעור של משהו, בשביל אושר החברה.

מה שאין כן המטרה הדתית מבטחת את האושר של האדם עצמו העוסק בה. כי בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבקות, שהיא השוואת הצורה ליוצרה ית', אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב של השפעה להשי"ת והשפעה לבריות.

בעל הסולם, מהות הדת ומטרתה

 

העסק עפ"י שיטת תורת האתיקה הנהו נתמך על יסוד של מציאת חן בעיני הבריות. ודומה דבר זה כדוגמת שכירות המשתלמת לבסוף. ובהתרגל האדם לעבודה כזו, הנה לא יוכל להתעלות גם במדרגות המוסר, כי כבר רגיל הוא בעבודה כזו, המשתלמת היטב מהסביבה, המשלמים בעד מעשיו הטובים.

משא"כ בעסק של תורה ומצוות לעשות נחת רוח ליוצרו, בלי שום קבלת פרס, הרי הולך ומטפס על דרגות המוסר ממש כפי שיעור העסק, שהריהו נעדר מכל תשלום על דרכו. ופרוטה לפרוטה מצטרפת לו לחשבון גדול, עד שקונה טבע שני, שהיא ההשפעה לזולתו, בלי שום התעוררות של קבלה עצמית, זולת להכרח קיומו בלבד.

בעל הסולם, מהות הדת ומטרתה

חזרה לראש הדף
Site location tree