אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / כך כתוב / טבע האדם וטבע הבורא / מהות האדם היא הרצון לקבל

מהות האדם היא הרצון לקבל

הרצון הוא העצם של האדם.

בעל הסולם, שמעתי, קנ"ג, המחשבה היא תולדה מהרצון

 

מהותנו היא כְּמהות כל הפרטים שבהמציאות, שהיא לא פחות ולא יותר, מהרצון לקבל.

בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, כ'

 

עצם מהותה של הנפש היא רצון לקבל. וכל ההבחן הניתן לנו להבחין בין עצם לעצם, אינו נבחן משום זה, רק ברצונו בלבד.

בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, כ"א

 

כל עיקר החידוש מבחינת הבריאה שברא ית' יש מאין, אינו חל רק על עניין אחד בלבד, המוגדר תחת השם "רצון לקבל".

בעל הסולם, החרות

 

כל מיני מהותים הגשמיים שבעולמנו, דהיינו, כל מה שנמצא בתוך החלל הזה, יהיה מה שיהיה, דומם, צומח, חי, עצם רוחני, עצם גשמי, אם באנו להבחין את בחינת היחידית והאנוכית של כל אחד מהם, במה שנבדל מכל האחרים, ואפילו בפרודה היותר קטנה, הרי היא לא יותר מבחינת רצון לקבל.

בעל הסולם, החרות

 

כל הכלים וכל הגופים, הן מעולמות הרוחניים והן מעולמות הגשמיים, הם נבחנים לבחינת חומר רוחני או גשמי, שטבעו הוא לרצות לקבל.

בעל הסולם, החרות

 

בעניין הנשמה, שהיא חלק אלוקה ממעל, והמקובלים המשילוהו לאבן הנחצב מההר. ונשאלת השאלה, איך אפשר לומר, שהיא אותו החומר של ההר, שהוא מעצמותו יתברך.

ויש לפרש, שכוונתם הוא, היינו שהוא בחינת יש מיש. לכן הם דימו לאבן מההר. וההבדל הוא בזה, שזהו חלק הדבר, שחלק אותו להיקרא בשם נשמה, זהו הרצון לקבל, היינו שחלק הזה נקרא בריאה, היינו יש מאין.

רב"ש, דרגות הסולם, חומר של נשמה

 

בריאה פירושו התחדשות דבר מה שלא היה מקודם, שהוא הנבחן ליש מאין, אמנם איך נצייר זה שיהיה דבר מה שאינו כלול בו ית'? הלוא כל יכול וכוללם יחד! וכן, אין לך נותן מה שאין בו! ובאמור, אשר כלל כל הבריאה שברא ית', אינו אלא בחינת הכלים של הנשמות, שהוא הרצון לקבל, מובן זה היטב, שהרי הכרח הוא שאינו כלול ח"ו מהרצון לקבל, כי ממי יקבל? וא"כ הוא בריאה חדשה ממש, שלא היה אף זכר ממנו מקודם לכן, וע"כ נבחן ליש מאין.

בעל הסולם, הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה, ד'

חזרה לראש הדף
Site location tree