אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / כך כתוב / המקובלים המוזכרים בספר

המקובלים המוזכרים בספר

ר' אברהם אבן עזרא, ראב"ע (...-1164)

ר' אברהם אבן עזרא, ראב"ע, מגדולי חכמי ספרד, חי כל חייו בנדודים. חיבר עשרות מאמרים בנושאים שונים: שירה, דקדוק, פרשנות, אסטרולוגיה ועוד. בין ספריו: "יסוד מורא", "המספר", "העיבור", "שפה ברורה", "הטעמים", "ראשית חכמה".

 

ר' אברהם בן מרדכי אזולאי (1644-1570)

ר' אברהם בן מרדכי אזולאי, רב מקובל ממרוקו, נולד בפס. משפחתו גורשה מספרד בשנת .1492 עלה לארץ בשנת 1615 ונפטר בחברון. ר' חיים דוד יוסף אזולאי, החיד"א, שהיה מצאצאיו כתב עליו דברי שבח. ר' אברהם אזולאי חיבר מספר ספרי קבלה וביניהם: "אור החמה", "חסד לאברהם", "זהרי חמה" - קיצור פירוש הזוהר של ר' אברהם גלאנטי, "בעלי ברית אברהם".

 

הרב אברהם יצחק הכהן קוק,

הראי"ה קוק (1935-1865)

הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה מגדולי ישראל במאה השנים האחרונות. עבור רבים סימלה דמותו של הרב קוק את המעבר מן הגלות לארץ ישראל. הוא עצמו היה רבה הראשי של ישיבת בויסק, בשנת 1904 עבר מישיבת וולוז'ין לירושלים ושימש כרב האשכנזי הראשון של ארץ ישראל.

הוא השפיע רבות על אופן החינוך היהודי בארץ כשניסה לאחד את הזרמים השונים, ולחדש את הגישה לחקר ולימוד היהדות. הרב קוק תמך בלימוד חכמת הנסתר והיה מידידיו של הרב יהודה אשלג, בעל הסולם.

עד היום משמשים כתביו כעמוד התווך לחינוך הדתי הלאומי. משנתו מפורטת בהרחבה בספרים רבים וביניהם: "אורות הקודש" א' ב' ג', "אגרות" א' ב' ג', "מאמרי הראי"ה", "אורות", "אורות התורה", "אורות התשובה", "אדר היקר ועקבי הצאן", "ראש דבר", "ערפילי טוהר", "גנזי ראי"ה", "עולת ראי"ה", "מידות הראי"ה", "אוהב ישראל בקדושה", "מוסר הקודש", ציטטות מדברי הרב קוק, מהפנקסים שבכתבי היד, "אוצרות הראי"ה".

 

הגאון ר' אליהו, הגר"א,

הגאון מווילנה (1797-1720)

הגאון מווילנה, הגר"א, נולד בווילנה וחי בה עד יום פטירתו. הוא היה מגדולי חכמי התורה ובעל ידיעות עצומות גם בהשכלה הכללית ובמדעים. הגאון מווילנה חיבר למעלה משבעים ספרי פרשנות למקרא. פירושיו למקרא הצטיינו בפשטותם ובהירותם. הגר"א התפרסם כגדול המתנגדים לחסידות. הוא ביקש לעלות לארץ ישראל ואף החל את המסע אליה, אך בשל קשיי הדרך חזר לווילנה. קבוצת תלמידיו יישמה את הוראתו והקימה בירושלים ובצפת את עדת הפרושים.

 

ר' ברוך בן אברהם מקוסוב (...-1782)

ר' ברוך בן אברהם מקוסוב, מקובל מחכמי פולין, מהדור הראשון של החסידות, תלמידם של ר' מנחם מנדל מוויטבסק ושל המגיד ממזריץ'. חיבר שני ספרי קבלה: "עמוד העבודה", ו-"יסוד האמונה" - דרושים על התורה.

 

הרב ברוך שלום אשלג, הרב"ש (1991-1907)

הרב ברוך שלום אשלג, הרב"ש, הוא בנו בכורו וממשיך דרכו של הרב יהודה אשלג, בעל הסולם. כבר בגיל תשע התחיל ללמוד אצל אביו והצטרף אליו בנסיעותיו לרבי מפורסוב ולרבי מבעלז.

בשנת 1921 עלה לארץ יחד עם אביו ובהיותו בן עשרים הוסמך לרבנות על ידי הבד"צ של העדה החרדית ועל ידי הרב הראשי של ירושלים הרב חיים זוננפלד, הרב יעקב משה חרל"פ, והראי"ה קוק. כך קיבל, על פי דרישת אביו, הסמכה מן הזרם החרדי והציוני גם יחד.

הרב"ש למד קבלה אצל אביו במשך שנים רבות, והחל ללמד על פי בקשת אביו. לאחר פטירתו של בעל הסולם, הפך למנהיג העדה, על פי בקשת התלמידים. הרב"ש הקדיש את חייו להפצת דרכו הייחודית של בעל הסולם ולהרחבת הפירוש וההסבר של שיטתו.

לקראת פטירתו נתן הרב"ש לתלמידו וממשיך דרכו, הרב מיכאל לייטמן, מחברת בה רשם את דברי אביו כפי ששמע אותם. הכתבים פורסמו בספר בשם "שמעתי". כמו כן פורסמו כתביו של הרב"ש בספר "דרגות הסולם", ומכתביו לתלמידיו על דרך העבודה בספר "שלבי הסולם". קבוצת "בני ברוך", שהוקמה על ידי הרב מיכאל לייטמן, לשם המשך הפצת דרכו, קרויה על שמו של הרב ברוך שלום אשלג.

 

ר' חיים בן יצחק מוולוז'ין (1821-1749)

ר' חיים בן יצחק מוולוז'ין היה מגדולי המקובלים תלמידי הגר"א. ייסד את ישיבת וולוז'ין הגדולה בהוראת הגר"א. ספריו: "נפש החיים" דן במוסר השכל, "רוח חיים" פירוש על פרקי אבות.

 

ר' חיים דוד יוסף אזולאי, החיד"א (1806-1724)

ר' חיים דוד יוסף אזולאי, החיד"א, נולד בירושלים ונפטר בליוורנו. הוא היה פוסק הלכה ומקובל היסטוריון וביבליוגרף. החיד"א ערך רוב ימיו מסעות, והיה מראשוני הביבליוגרפים העבריים.

החיד"א שימש במשך חמש שנים כרב במצרים, וביקר בין היתר בטורקיה, יוון, איטליה, צרפת, אנגליה וגרמניה. בכל מקום בו ביקר, חקר וחיפש כתבי יד עתיקים מהם העתיק פרטים חשובים, אותם רשם ביומן בשם "מעגל טוב". החיד"א חיבר עשרות ספרים וביניהם: "מחזיק ברכה", "ברכי יוסף", "חיים שאל", "מורה באצבע", "שיורי ברכה", "יוסף אומץ".

 

ר' חיים ויטאל, מוהרח"ו (1620-1543)

ר' חיים ויטאל, מגדולי המקובלים בצפת, היה תלמידו האישי וממשיך דרכו היחיד של ר' יצחק לוריא, האר"י הקדוש.

ר' חיים ויטאל נולד בצפת ונפטר בדמשק. היה תלמידם של ר' משה אלשיך ושל ר' משה קורדובירו, הרמ"ק. בשנת 1570, עם הגעתו של האר"י הקדוש לצפת הכיר ר' חיים ויטאל בגדלותו ובייחוד שיטתו והפך לתלמידו האישי. במשך שנה וחצי רשם בקפידה את דברי ומנהגי האר"י.

טרם פטירתו, בשנת 1572, הורה האר"י הקדוש לכל תלמידיו שישכחו את מה שלימד אותם פרט לר' חיים ויטאל. הוא ציין בפירוש שרק לר' חיים ויטאל מותר להמשיך וללמד את שיטתו המיוחדת. בשנת 1594 עבר לדמשק וחי שם עד יומו האחרון. כתביו נגנזו ונקברו לידו על פי הוראתו, אולם הוצאו מן הקבר מאוחר יותר ופורסמו על ידי בני משפחתו.

ספרו המפורסם "עץ חיים" מתאר את שיטתו של האר"י הקדוש. בין יתר כתביו יצאו לאור "שמונה שערים להאר"י הקדוש", וביניהם "שער הגלגולים", "שער הכוונות", "שער ההקדמות". בנוסף להם פורסמו כתביו: "ספר אוצרות חיים", "ארבע מאות שקל כסף", "ספר החזיונות".

 

הרב יהודה אשלג, בעל הסולם (1954-1885)

הרב יהודה אשלג, מכונה "בעל הסולם" על שם הפירוש הנדיר והמקיף שלו לספר הזוהר הקדוש הקרוי "פירוש הסולם". הוא קרא לפירושו בשם זה, כיוון שהוא משמש כסולם שעליו מטפסים לעלייה המלאה כל טוב. בעל הסולם נולד בפולין והתחנך אצל האדמו"ר מקלושין ואצל הרבי מפורסוב. הוא שימש כדיין ראשי בוורשה ועלה לארץ בשנת .1921 שימש כרב הראשי של גבעת שאול ועסק כל ימיו בלימוד, פירוש, חידוש והפצה של חכמת הקבלה.

בעל הסולם פיתח שיטה חדשה ללימוד הקבלה, המאפשרת לכל מי שמעוניין להגיע להשגה רוחנית להשתמש בה. בנוסף לחיבור פירוש "הסולם" לזוהר, פתח בעל הסולם ופירש את כתבי האר"י הקדוש בספרו "תלמוד עשר הספירות".

בשנת 1933 הוציא לאור את הספר "מתן תורה" בו קיבץ מאמרים בנושא הקבלה שפרסם בעיתון. בעל הסולם חיבר סדרה של הקדמות המכינות את התלמיד ללימוד נכון של כתבי הקבלה ומבארות את דרך הלימוד. בין חיבוריו: "מבוא לספר הזוהר", "הקדמה לספר הזוהר", "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", "פנים מאירות ומסבירות", "אור הבהיר", "בית שער הכוונות", "פרי חכם - אגרות קודש", "פרי חכם - מאמרים".

 

ר' יוסף אליעזר רוזנפלד (...-1915)

ר' יוסף אליעזר רוזנפלד, מחכמי פולין, מונה לרב בפריישטטל בשנת .1890 חיבר את הספרים "חוות יאיר" ו"עטרת צבי".

ר' יעקב צמח

ר' יעקב צמח, מקובל, תלמידו של ר' שמואל ויטאל, בנו של הר' חיים ויטאל. ר' יעקב צמח נולד בליסבון ועלה לירושלים דרך דמשק. חיבר מספר ספרים וביניהם: פירוש מפורסם לכתבי האר"י הקדוש "קול ברמה", קיצור על כוונת האר"י בשם "נגיד ומצווה", "עולת התמיד" על כוונת ר' חיים ויטאל, "צמח צדיק".

 

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה (1874-1806)

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, התפרסם כבעל ידיעות רבות בתורת הנסתר והנגלה. חונך בחצרות החוזה מלובלין, ר' נפתלי מרופשיץ, ור' אברהם מרדכי מפינטשוב. הוא חיבר ספרים רבים וביניהם: "מעשה ארג" ו"עצי עדן" על המשניות, "פני זקן" על מסכת שקלים, "אוצר החיים והיכל הברכה", "נוצר חסד", "זוהר חי", ו"נתיב מצוותיך".

 

ר' יצחק בן צבי אשכנזי (...-1806)

ר' יצחק בן צבי אשכנזי, היה אב בית דין בחודורוב בפולין, ומאוחר יותר דיין בלבוב. ספרו המפורסם "טהרת הקודש" הדן במסכת זבחים, הוכיח על עמקותו בהלכה ובקבלה. הוא חיבר גם ספר נוסף בשם "אור הנר".

 

ר' יצחק לוריא אשכנזי,

האר"י הקדוש (1572-1534)

האר"י הקדוש פיתח וגילה שיטה חדשה ללימוד הקבלה המכונה "שיטת האר"י".

הוא נולד בירושלים והתייתם מאביו בגיל צעיר. אימו נסעה איתו לאחיה, ר' מרדכי פרנסיס, שחי במצרים. האר"י הקדוש למד תורה וקבלה אצל ר' דוד אבן זמרא, הרדב"ז, ואצל ר' בצלאל אשכנזי. במשך שבע שנים התבודד וחקר את ספר הזוהר.

בשנת 1570 עלה האר"י לעיר המקובלים צפת. גדולי המקובלים, זקנים וצעירים, שהבחינו בגדלותו ובייחודה של שיטתו ביקשו ללמוד אצלו, ולחלקם הוא סירב. במשך שנה וחצי לימד את תלמידיו את עיקרי שיטתו, אולם בטרם פטירתו הורה להם שלא לעסוק בה. רק לתלמידו ר' חיים ויטאל הרשה האר"י ללמד על פי שיטתו, כיוון שרק הוא הבין אותה לאשורה.

האר"י הקדוש לימד את תלמידיו בעל פה ולא הותיר אחריו רשימות, אולם ר' חיים ויטאל, שרשם את דבריו בקפידה, חיבר על פיהם את ספר "עץ החיים" ואת "שמונת השערים להאר"י הקדוש". כתבי היד של הרב חיים ויטאל נגנזו ונקברו לידו, אולם בני משפחתו הוציאו אותם מאוחר יותר ופרסמו את ספריו. האר"י הקדוש חיבר מספר פיוטים, המצויים בסידור, וביניהם: "אזמר בשבחין", "בני היכלא", "אסדר לסעודתא".

 

ר' ישראל בעל שם טוב, הבעל שם טוב,

הבעש"ט (1760-1698)

הבעל שם טוב, ר' ישראל בן אליעזר בעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, נולד בפולין והתייתם מהוריו בגיל צעיר. בצעירותו נהג להתבודד בהרים וללמוד קבלה. הוא הסתובב ברחבי פולין ואסף אליו יהודים שזיהה אצלם שאיפה מיוחדת להכרת תכלית חייהם. לאחר שלימד אותם איך להגיע להשגה רוחנית, הקים והנהיג בעזרתם את תנועת החסידות.

הבעל שם טוב בלט באישיותו המיוחדת והסוחפת. הוא עיצב דמות חדשה של מנהיג ביהדות, דמותו של הצדיק, הרבי. הבעל שם טוב גם עיצב דגם של חבורה המתלכדת סביב אישיותו של מנהיג כריזמתי המעניק הדרכה אישית לכל אחד מתלמידיו.

החסידות הדגישה את כוונת הלב וההתלהבות יותר מן הלמדנות והשינון. היא שמה דגש על השגתו של האדם את האלוקות בעצמו או בעזרת הצדיק אליו הוא נצמד. דבריו צוטטו בספרים רבים וביניהם "כתר שם טוב", "מאירות עינים", "צוואת ריב"ש".

 

ר' מנחם מנדל מקוצק (1859-1787)

ר' מנחם מנדל מקוצק, נולד בעיירה גוראי שבפלך לובלין. גדל בבית מתנגדים, אולם כבר בגיל צעיר נמשך לחסידות ולמד אצל ר' שמחה בונים מפשיסחא, הר' יעקב יצחק, היהודי הקדוש מפשיסחא, והחוזה מלובלין.

היה חריף ומקורי מאוד בגישתו והתפרסם באמירותיו המדויקות והחדות כסכין. מתלמידיו דרש יחס אמיתי ורציני לעבודה הרוחנית, תוך השקעת מירב המאמצים במטרת חייהם. בין תלמידיו הידועים היו הר' יצחק מאיר מגור, בעל "חידושי הרי"ם", הר' חנוך הניך מאלכסנדר, הר' זאב וולף מסטריקוב, הר' יחיאל מאיר מגוסטנין.

תלמידיו הרבים המשיכו את דרכו הייחודית בחסידויות שהקימו ברחבי מזרח אירופה. בשנת 1840 התבודד הר' מקוצק וסירב לבוא במגע אפילו עם תלמידיו. ספרים רבים נכתבו עליו ועל חדות לשונו והבחנותיו, וביניהם: "אין שלם מלב שבור", "סנה בוער בקוצק".

 

ר' מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל (1798-1730)

ר' מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל חונך בישיבת ליטא והושפע מתורת האר"י. היה מתלמידי הבעש"ט, ולאחר פטירתו למד אצל המגיד ממזריץ'. היה אדמו"ר מן הדור הראשון של החסידות. הקים וייסד את שושלת חסידות צ'רנוביל. ספריו: "מאור עינים" על התורה, "ישמח לב" - פשטים בגמרא על דרך הסוד.

 

ר' משה בן מימון, הרמב"ם (1204-1138)

הרמב"ם היה מגדולי הפוסקים ומחשובי היהדות בימי הביניים, מנהיג ורופא. הוא נולד בקורדובה שבספרד, ועבר לצפון אפריקה. לאחר שחיבר את החוברת "קידוש השם", בין האנוסים, נאלץ לברוח והגיע לארץ ישראל. עקב תנאי החיים הקשים בארץ השתקע במצרים ושימש כרופאו ויועצו של אחד מחשובי השליטים. מעמדו איפשר לו לשמש כנגיד של יהודי מצרים.

בין חיבוריו: "הלכות דעות", "הלכות עבודה זרה", "מורה נבוכים", "פירוש המשניות", "משנה תורה", "ספר המצוות", "תשובות בהלכה", "אגרות הרמב"ם", "פאר הדור" (שו"ת).

 

ר' משה חיים אפרים מסדילקוב (1800-1748)

ר' משה חיים אפרים, מחבר הספר "דגל מחנה אפרים", היה נכדו של הבעל שם טוב והתפרסם כרבי מסדילקוב. הוא נולד בעיר מז'יבוז' ולמד מסבו הבעש"ט. לאחר פטירת הבעש"ט, למד אצל המגיד ממזריץ' ור' יעקב יוסף מפולנאה. לאחר מכן התיישב בסדילקוב. ספרו "דגל מחנה אפרים", הוא מספרי הייסוד של החסידות והוא מתאר בדייקנות את תורת הבעש"ט.

 

ר' משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (1747-1707)

ר' משה חיים לוצאטו, הרמח"ל, מקובל גדול וידוע מאיטליה. נולד בפאדובה ובלט במיוחד כבר בילדותו כבעל זיכרון נדיר ויכולת לימוד מעמיקה.

כבר בגיל ארבע עשרה ידע בעל פה את כל כתבי האר"י. בגיל שבע עשרה כתב את ספרו הראשון וזכה להתנגדות נמרצת מהר' משה חאגיז. בשנת 1740 פרסם את ספרו הידוע "מסילת ישרים". בשנת 1743 עלה לארץ ישראל ונפטר בעכו עם כל בני ביתו עקב מגפה. חיבר כארבעים ספרים וביניהם: "כללי פתחי חכמה ודעת", "שערי רמח"ל", ו"אדיר במרום".

 

ר' משה קורדובירו, הרמ"ק (1570-1522)

ר' משה חיים בן יעקב קורדובירו, הרמ"ק, מחכמי ארץ ישראל.

חי רוב ימיו בצפת והיה מתלמידיו של ר' יוסף קארו, ושל הרב המקובל שלמה אלקבץ, מחבר הפיוט "לכה דודי".

כבר בגיל עשרים ושש חיבר את ספרו הראשון "פרדס רימונים" הדן בחכמת הקבלה. עד הגיעו של האר"י הקדוש לצפת, נחשב הרמ"ק לגדול המקובלים בצפת. בין תלמידיו נמנו אליהו די ווידאש, בעל "ראשית חכמה" והר' אברהם גלאנטי, בעל "קול בוכים".

הרמ"ק פרסם עוד מספר ספרים אולם הידוע שבהם הוא "אור יקר" - פירוש רחב ומעמיק לספר הזוהר הקדוש. חלק מן הפירוש הרחב הזה הוצא לאור תחת השם "שעור קומה" - מבוא לפירוש האידרות שבזוהר. מספריו הנוספים: "אור נערב", "ספר הגירושין", "ספר אילימה רבתי", "תפילה למשה", "דע את אלקי אביך".

 

רבי נחמן מברסלב (1810-1772)

רבי נחמן מברסלב היה נכדו של הבעל שם טוב. בשנת 1798 עלה לארץ ישראל, אולם בשל מלחמות נפוליאון חזר לאוקראינה, התיישב בעיירה אומן, ולימד את תלמידיו חסידות באמצעות אגדות וסיפורים. בין חיבוריו: "שיחות הר"ן", "ליקוטי מוהר"ן", "ליקוטי עדות המשולש".

 

ר' פנחס אליהו בן מאיר (...-1802)

ר' פנחס אליהו בן מאיר חיבר בעילום שם את "ספר הברית".

בנוסף חיבר גם את "מצוות טובים" הדן בטעמי המצוות, "בית יוצר" שהוא פירוש לספר היצירה, "מטמוני מסתרים" על צירופי אותיות, ופירוש ל"משנת חסידים", ספרו של הר' עמנואל חי ריקי.

 

ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב (...-1831)

ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, בנו של הרב יצחק אייזיק מספרין שבהונגריה, היה תלמידו של החוזה מלובלין, ונחשב לאחד מיורשיו. בין היתר למד גם אצל המגיד מקוזניץ, ר' אלימלך מליז'אנסק, ר' משה לייב מסאסוב, ר' יהושע השיל מאפטא, ור' ברוך ממזבוז'. היה מפורסם בתורת הנגלה והנסתר. וחיבר את הספרים "עטרת צבי" פירוש גדול על הזוהר, "סור מרע ועשה טוב", "בית ישראל", ו"פרי קודש הלולים".

 

ר' שלום בן משה בוזגלו (...-1780)

ר' שלום בן משה בוזגלו, מקובל מפורסם ממרקש שבמרוקו, מתלמידיו של ר' אברהם בן מרדכי אזולאי. חיבר מספר ספרי קבלה: "כסא מלך" - פירוש על תיקוני הזוהר, "הדרת מלך" - פירוש על הזוהר המחולק לשני פרקים - "הוד מלך" על ספרא דצניעותא, "מקדש מלך", ו"כסא מלך" על התיקונים.

 

ר' שמחה בונים מפשיסחא (1827-1767)

ר' שמחה בונים מפשיסחא, בנו של ר' יצחק המגיד, נולד בוואדיסלב למד בצעירותו אצל ר' מרדכי בנט. התוודע לחסידות והפך לאחד מראשי הדור השני של החסידות. היה תלמידם של החוזה מלובלין - ר' יעקב יצחק, ושל היהודי הקדוש - ר' יעקב יצחק מפשיסחא.

הוא המשיך את דרכו של היהודי הקדוש, העמיק והרחיב את דרכה של החסידות. תלמידיו הידועים היו: הר' מנחם מנדל מקוצק, ר' יצחק מוורקא, חידושי הרי"ם - הרבי מגור, ר' יחזקאל מקוזמיר, ר' חנוך האניך מאלכסנדר, ר' אברהם מטשכנוב ועוד.

דבריו פורסמו בספרי תלמידיו: "חדוות שמחה", "תורת שמחה", "רמתים צופים", "קול שמחה".

 

ר' שמעון בן לביא (1588-1488)

ר' שמעון בן לביא, מקובל שנולד בספרד וגורש עם משפחתו בשנת .1492 נדד לפורטוגל ובשנת 1497 עבר לפס שבמרוקו. בשנת 1549 עבר לטריפולי והיה שם רב הקהילה. ר' שמעון בן לביא חיבר פיוטים על הרשב"י ושני ספרים: "כתם פז" ו"יד נאמן".

 

ר' שמעון בר יוחאי, רשב"י

ר' שמעון בר יוחאי, רשב"י, מחשובי התלמידים של ר' עקיבא, מוזכר בש"ס פעמים רבות כ"רבי שמעון", ומפורסם בתורת הנגלה והנסתר.

גדל ביבנה והוסמך על ידי ר' עקיבא ור' יהודה בן בבא ללמד את חכמת הקבלה לדורות הבאים. לאחר שנכלא ר' עקיבא, והלשינו עליו שהוא מדבר כנגד השלטון, הסתתר, יחד עם ר' אלעזר בנו, במערה בפקיעין במשך שלוש עשרה שנים.

ר' שמעון חיבר את ספר הזוהר הקדוש בהיותו במערה, אולם הורה לתלמידו ר' אבא לכתוב אותו, כיוון שידע כי רק הוא יוכל להסתיר את מה שצריך ולגלות את מה שמותר. כשחיבר את ספר הזוהר הקדוש, ידע שהוא נועד עבור הדורות הבאים, ולכן גנז אותו.

ספר הזוהר נכתב בשפה מיוחדת, שפת המדרש בארמית. בזוהר עצמו מסופר שהארמית היא האחוריים של העברית. הזוהר הקדוש נחשב ליסוד חכמת הקבלה. הוא מתאר שיטה ברורה ומגובשת להשגת רוחניות, ונלמד על ידי כלל קהילות ישראל. פירושו המעמיק של הרב יהודה אשלג, פירוש הסולם, מאפשר ללמוד אותו גם בתקופתנו.

 

ר' שמעון בר צמח דוראן, רשב"ץ (...-1444)

ר' שמעון בר צמח דוראן, רשב"ץ, היה רופא, פייטן ומקובל. למד אצל ר' ניסים בן ראובן, הר"ן, ואצל ר' יצחק בר ששת, הריב"ש. חי בספרד, אולם בזמן הרדיפות בספרד בשנת 1391 עבר לאלג'יר. חיבר ספרים רבים והתבלט במיוחד בשאלות ותשובות שהתפרסמו בשלושת כרכי ה"תשב"ץ". בין ספריו הנוספים: "מגן אבות", "אור חיים", "לוית חן", "יבין שמועה", "זוהר הרקיע".

 

ר' שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הזקן (1745-1813)

ר' שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הזקן, ייסד את חסידות חב"ד, למרות התנגדותו של הגר"א. ר' שניאור זלמן מלאדי למד קבלה וחסידות אצל המגיד ממזריץ', והקים את שיטתו בחסידות שנקראת חב"ד (חכמה, בינה, דעת) לאחר פטירתו של המגיד.

במלחמת רוסיה-צרפת בשנת 1812, שכנע את תלמידיו לתמוך ברוסיה ונאלץ לאחר מכן לברוח מנקמת הצרפתים. הוא חיבר את הספרים: "שולחן ערוך הרב" - ספר הלכות מעודכן עבור חסידי חב"ד המשמש אותם עד היום, "סידור תפילה", "ליקוטי תורה", ואת "התניא" המתאר את יסודות שיטתו.

חזרה לראש הדף
Site location tree